שגריר קזחסטן בישראל, סאטיבלדי בורשקוב, מדבר בראיון ראשון מאז מונה לתפקידו על הקשרים המדיניים והמסחריים בין שתי המדינות, מסביר מדוע ארצו מייחסת חשיבות רבה לשיתוף הפעולה בתחום הטכנולוגי והמדעי ומספר כיצד מערכות הרפואה של שתי המדינות שיתפו פעולה בזמן הקורונה
עמית חן, מנכ"ל חברת השילוח "רות קרגו", מספר על הפגיעה בענף השילוח בעקבות הקורונה ועל טיסות נוסעים שהוסבו למטענים. בתוך כך הוא צופה עליית מחירים כללית הן של שינוע והן של מוצרים
חילופי ההנהגה בקזחסטן מציינים שלב היסטורי חדש בתולדות המדינה. הנשיא קאסים-ז'ומארט טוקייב, שמציין בימים אלה מלאת שנה לכניסתו לתפקיד, הנהיג מדיניות של פתיחות וליברליזציה, תוך שמירת על יציבות. מצד אחד, הוא ממשיך ליישם את המדיניות הקודמת ומצד שני הוא מביא תנופה חדשה, שמבטיחה התפתחות עתידית
השנה תציין קזחסטן 175 שנה להולדתו של אבאי קונאנבייב, מדען, הוגה דעות, משורר, מחנך, מייסד ספרות לאומית חדשה, מתרגם ומלחין, אשר תרם לעיצוב זהותה הלאומית המודרנית של קזחסטן ואשר חיבוריו אקטואליים מאוד כיום גם במישור האוניברסלי
במערך סחר חוץ של בנק הפועלים עבדו לילות כימים בתקופת משבר הקורונה כדי לאפשר ללקוחות העסקיים פעילות יבוא, יצוא, תשלומי מט"ח וערבויות לחו"ל בזמני חירום. האמצעים הדיגיטליים קודמו והשתכללו, פותחו שיטות עבודה חדשות מול הבנקים בחו"ל וניתן מענה מידי לכל לקוח
"כאשר המים צלולים, דג זהב שהוכנס לבריכה יעלה מהקרקעית את המשקע שהצטבר שם ויהווה זרז לשינויים ולשיפור", אומר פתגם סיני. וירוס הקורונה מתגלה ככזה. הוא יוצר תהליכים, מגביר תהליכים שכבר החלו ותהיה לו השפעה ארוכת-טווח על מפת כלכלת המדינות בעולם ואף על מצבנו כאן, בישראל
המשבר הכלכלי גרם לתחושת "סוף העולם" אצל רבים, אבל דברי ימי הכלכלה מלאים בבועות שהתפוצצו ובמשברים כלכליים קשים שחלפו. עלינו לפעול על מנת שמגמות חיוביות ומנועי צמיחה בציר ישראל-ארה"ב יצברו תאוצה משמעותית ולזכור שכשיש קרקע מספיק יציבה, משברים מסוג זה הם אירוע חולף
בעקבות הקורונה חלו שיבושים ושינויים בשרשרת האספקה והתחום כולו רווי אתגרים חדשים והזדמנויות חדשות. אילו תכונות שרשראות האספקה של מחר חייבות לאמץ כבר היום על מנת להוות עוגן משמעותי לטובת העסקים שהן מייצגות? סקירה קצרה
המשק הקוריאני לא הושבת אפילו ליום אחד במהלך המשבר, אבל צלקות הקורונה ניכרות בכלכלה ה-11 בעולם. תוכנית כלכלית פוסט-קורונה יצאה לדרך וישראל יכולה לתת מענה לחלק גדול מהצרכים הטכנולוגיים של התוכנית החדשה. אך שורה של חסמים מונעת זאת
מגיפת הקורונה הייתה עלולה להנחית מכה קשה על המשך התפתחות היחסים הכלכליים בין ישראל ליפן. אך ההיי-טק הישראלי, שגילה את הפוטנציאל הענק של השוק היפני, והצורך של החברות היפניות בחדשנות הישראלית, מוצאים דרכים להתגבר על הקשיים של התקופה הנוכחית
התובנה הכללית בקרב מדינות וחברות בעולם בעקבות הקורונה היא כי יש לגוון את רשימת הספקים ולייצר חלופת ייצור נוספת לסין. מומחי הגלובליות קוראים לזה מדיניות ״סין פלוס אחד״ (China plus one). הודו רוצה להיות "הפלוס אחד" ויש לכך גם השלכות חיוביות על ישראל
כוח האדם הטכנולוגי, הקירבה הגיאוגרפית והיעדר הצורך בוויזה, לצד עלות שכר נמוכה משמעותית בהשוואה לישראל, הופכת את אוקראינה לפתרון נגיש, יעל ונוח לרכישת שירותי מיקור-חוץ והקמת מרכזי פיתוח עבור חברות ישראליות. אך בצד היתרונות הללו יש גם סכנות
