קורונה, מהומות, בחירות בישראל, סיפוח, מערכת בחירות בארה"ב. נדמה כי מכלול האירועים היום, יותר מכל נקודה אחרת בהיסטוריה, עתיד להשפיע על מערכת היחסים בין ישראל לארה"ב. השאלה היא באיזה אופן? ובכן, אם נחזק את אותם יסודות איתנים ושיתופי הפעולה הכלכליים, יחסי הסחר בין ישראל לארה"ב יישארו כפי שהיו ואף יעמיקו.
השיח התקשורתי הנוגע למערכת היחסים בין ישראל לארה"ב בוחן, בדרך כלל, את היחסים בין המדינות על סמך היחסים בין המנהיגים, אבל בהיבט הכלכלי חשוב להתייחס למכלול היחסים, למגמות ארוכות טווח. כשבוחנים את סיכום ההשפעה ניתן להבחין במגמות שיפגעו במערכת היחסים הכלכליים וכאלה שיסייעו ויאפשרו צמיחה בטווח הרחוק.
המשבר יצר הזדמנויות חדשות
המשבר העולמי הנוכחי סביב הקורונה אכן פגע משמעותית בהרבה מאוד עסקים, גדולים כקטנים. חברות רבות נאלצו לצמצם ייצור, ענפי תעשייה רבים, כמו ענף התיירות, הצטמצמו משמעותית ועובדים פוטרו או יצאו לחל"ת. עם זאת, מדובר במקרה בוחן מאלף בכלכלה משום שמערכת היחסים הכלכלית בין ארה"ב לישראל היא מבין החזקות בעולם. ישראל השקיעה מעל ל-40 מיליארד דולר בארה"ב והיא מדורגת במקום ה-17 בעולם מבחינת יחס השקעות. עובדה מרשימה במיוחד ביחס לאוכלוסייה הקטנה של ישראל.
בנוסף, המשבר יצר הזדמנויות חדשות. חברות רבות מצאו דרכים חדשות לשתף פעולה און-ליין והעמיקו את שיתופי הפעולה ביניהן. מה שבעבר הצריך טיסה, היערכות, היכרות - כיום מוחלף בפגישה מקוונת. אנחנו צופים שהעובדה ששיטת פעולה זו הפכה למקובלת תאפשר לחברות נוספות לתקשר, לשתף פעולה ולהעמיק את היחסים. דוגמה לכך היא הוובינר העסקי שערכה לשכת המסחר ישראל-אמריקה שנערך עם לשכת הסחר האמריקאית בעניין אג'נדה משותפת ישראלית-אמריקאית בנושאי בריאות, מחקר ועוד, הקמת מרכז מחקר משותף וקידום חקיקה שתעודד יותר שיתופי פעולה. בעוד כשבועיים ייערך וובינר נוסף, עם רשות החדשנות, בנושא bio-convergence כמנוע צמיחה לישראל ואפשרויות שיתופי הפעולה בין המדינות.
כמו כן, שיתוף פעולה בניצול המשאבים בתחום הביו-פארמה עתיד לסייע משמעותית לשתי המדינות, אם ישראל תשכיל למנף את הפוטנציאל הכלכלי הטמון בתעשיית ה-Health-tech.
חידוש הכלכלה, זינוק קדימה
לא הרבה יודעים, אבל יותר ממחצית מהיצוא של ישראל מבוסס על תעשיית ההיי-טק והביו-פארמה. לאחר יותר מעשור של השקעות ויצירת קשרים בין מחקר אקדמי לפיתוח תעשייתי, פוטנציאל הצמיחה הוא עצום. יכולותיה המוכחות של ישראל בטכנולוגיות מתקדמות כה רבות מהוות בסיס נוח לפתיחת מרכזי מחקר ופיתוח של חברות אמריקאיות בתחום הביו-פארמה הפועלות בישראל ולהנעת שיתופי פעולה גלובליים בתחום המתפתח של ביו-קונברג'נס (שילוב של טכנולוגיות מתקדמות ורפואה) לקידום משמעותי של שירותי הבריאות. מה שיסייע גם לכלכלת ארה"ב וגם למערכת הבריאות הציבורית בישראל.
בנוסף, אנחנו עדים לתכנון אסטרטגי כלכלי חדש בכל העולם המבוסס על עקרון הכלכלה המעגלית. האיחוד האירופי למשל, השיק תכנית לשיקום כלכלי בעקבות משבר הקורונה, תחת הכותרת "האיחוד האירופי: הדור הבא", ובה דגשים סביבתיים שונים. נושא שינויי האקלים מהווה נדבך חשוב בתוכנית ומשפיעה באופן ישיר גם על החברות האמריקאיות. התייעלות אנרגטית, אנרגיות מתחדשות, הפקת מימן לצרכי אנרגיה, כלכלה מעגלית ותחבורה דלת-פחמן הפכו להיות חלק ממילים שגורות בתכנון כלכלי מחודש. על-פי מדיניות זו, חידוש הכלכלה לא בהכרח אומר לחזור לסטטוס-קוו שהיה לפני משבר הקורונה, אלא לזנק קדימה.
אמנם, מגמת הבידול הכלכלי שנקט טראמפ מדאיגה ועלולה לפגוע ביחסי המסחר עם ישראל ובייחוד הקפאת הוויזות, אך גם זה צעד זמני נכון לעכשיו. חוסן כלכלי של מדינות תלוי, בין היתר, בשמירה על גבולות פתוחים. מסחר בין-לאומי מביא קידמה ולא נזק, וכן אפשרויות רבות לקידום כלכלי והתפתחות בזכות שוק גדול ומגוון יותר.
במקביל, נכנסת ישראל שלא בטובתה למלחמת הסחר בין ארה"ב לסין. לישראל אינטרס בשימור יחסים טובים עם שתי המעצמות, אבל מדיניות ההתנגחות של ממשל טראמפ בסין, עלולה להעמיד את ישראל במצב מאד לא נוח מול סין, בעיקר בתחומי התשתיות וההשקעות בטכנולוגיה.
לסיכום, אמנם המשבר הכלכלי גרם לתחושת "סוף העולם" אצל רבים, אבל דברי ימי הכלכלה מלאים בבועות שהתפוצצו, בנפילות בורסות ובמשברים כלכליים קשים שחלפו. לנו נותר רק לפעול על מנת שמגמות חיוביות ומנועי צמיחה יצברו תאוצה משמעותית בהקדם, ולזכור שכשיש קרקע מספיק יציבה, משברים מסוג זה הם אירוע חולף, משמעותי ככל שיהיו.
פלטפורמה לשיתופי פעולה
לשכת מסחר ישראל-אמריקה הינה גוף וולונטרי העוסק בקידום והרחבת הסחר וההשקעות בין ישראל וארה"ב. בלשכה חברות כ-250 חברות ישראליות ואמריקאיות המהוות יחד כשליש מהכלכלה הישראלית. הלשכה מהווה פלטפורמה לשיתופי פעולה בין החברות לבין עצמן ובינן לבין גורמים ממשלתיים. הלשכה פועלת ליצירת קשרים עסקיים בין חברות ישראליות ואמריקאיות, ומקיימת מפגשים, סמינרים וימי עיון מקצועיים בנושאים הקשורים לסחר בין שתי המדינות. כמו כן, הלשכה מקדמת נושאים הקשורים לרגולציה בתחומים שונים להסרת חסמים והקלת הסחר בין שתי המדינות.
הכותב הוא מנכ"ל לשכת המסחר ישראל-אמריקה
