הסכם אזור הסחר החופשי בין ישראל לאוקראינה נכנס לתוקפו ב-1 לינואר 2021, מה שצפוי להגדיל את היקף הסחר הבילטראלי וליצור תשתית הסכמית להפעלתה הצפויה של אמנת הצבירה הפאן-אירופאית-ים-תיכונית במשולש של ישראל-אוקראינה-האיחוד אירופי.
מטרתו העיקרית של ההסכם היא הרחבת והגברת שיתוף הפעולה הכלכלי בין המדינות באמצעות הורדת מכשולים לסחר בטובין ומתן הקלות בתנועת הטובין, שצפוי להוביל להגדלת היקף הסחר בין ישראל לאוקראינה. בשלב זה ההסכם אינו כולל בתוכו את סקטור השירותים, אך ישנה חשיבות וכוונה לבחון את הרחבתו לתחום השירותים בעתיד.
ההסכם מקל את הגישה ההדדית לשווקים במוצרי תעשייה וחקלאות. מרבית מוצרי התעשייה זכו להטבות הדדיות באמצעות הורדת המכס ל-0% באופן מיידי עם כניסת ההסכם לתוקף, או באופן ליניארי על פני כמה שנים. במוצרי החקלאות ניתנו, בין היתר, הטבות בצורת מכסות לייבוא האוקראיני לישראל. כמו כן, אוקראינה התחייבה שלא להטיל מכס בייצוא על חיטה וחומרי גלם מתכתיים החשובים לתעשייה הישראלית.
הורדת מכסים
נפרט את ההסכם. אשר לייצוא מישראל: כבר בשלב הראשון כ-80% ממוצרי התעשייה הישראלית יהיו פטורים ממכס באוקראינה ועוד כ-18% נוספים יהיו פטורים ממכס, או יזכו להטבה על פני תקופות שבין שלוש לשבע שנים, באופן ליניארי. בנוסף לכך, כ-28% מהתוצרת החקלאית יהיו פטורים ממכס עבור היצואנים הישראלים מייד עם כניסתו של ההסכם לתוקף וכ-22% נוספים ממוצרי החקלאות יהיו פטורים ממכס, או יזכו להטבה על פני התקופות המפורטות לעיל.
באשר לייבוא לישראל: היבואנים של מוצרי תעשייה תוצרת אוקראינה ייהנו מפטור ממכס עבור כ- 90% מהמוצרים החל מה-1 לינואר 2021 ועוד כ-8% מהמוצרים יהיו פטורים ממכס, או יזכו להטבות על פני התקופות המפורטות מעלה. בנוסף, כ-48% מהתוצרת החקלאית יהיו פטורים ממכס מייד עם כניסתו לתוקף של ההסכם וכ-25% נוספים של הפריטים יזכו להיכלל תחת מכסות ויהיו פטורים ממכס, או יזכו להטבה על פני זמן כאמור.
בין המוצרים מתוצרת ישראלית ניתן למנות, בין היתר, מוצרי פלסטיק וגומי, מכונות תעשייתיות, ציוד רפואי, כימיקלים וכן פירות וירקות, כגון תמרים, אבוקדו ואפרסמון. בנוסף, ההסכם מוריד את המכסים על מוצרים אשר מיובאים מאוקראינה ובהם: חיטה ומוצרי חקלאות שונים, דגים, מזון מעובד, שמנים מסוגים שונים, ברזל, פלדה וחומרי גלם נוספים המיועדים לתעשייה. הורדת המכסים על חומרי גלם ומוצרי חקלאות ומזון מעובד צפויה להוביל להגדלת הייבוא מאוקראינה.
כללי מקור
באשר לכללי מקור, ההסכם אינו מגדיר אותם בנפרד, אלא מפנה לכללי המקור המפורטים באמנה הפאן-אירופאית-ים-תיכונית. זאת כדי לאפשר בעתיד גמישות רבה יותר עבור התעשייה הישראלית והתעשייה האוקראינית באמצעות כללי הצבירה האלכסונית. משמעות הדבר היא שלאחר השלמת ההליכים המשפטים והפרוצדורליים, יצרן ישראלי, אשר מייצא את התוצרת שלו לאיחוד אירופי יוכל לייבא מאוקראינה חומרי גלם או מרכיבים, שארץ המקור שלהם היא אוקראינה, להשתמש בהם בייצור המוצר הסופי ולייצא לאיחוד האירופי, תוך שמירה על כל ההטבות הניתנות במסגרת ההסכם בין ישראל לאיחוד האירופי. למעשה, רכיבים אוקראיניים יחשבו כישראלים לצורך תנאי המכס באיחוד האירופי. בעתיד, התהליך יוכל לבוא לידי ביטוי בקונסטלציות שונות ולהקנות גמישות לתעשיינים ישראלים ואוקראינים ביצירת שרשראות הערך.
היקפי הסחר
היקף הסחר בין ישראל לאוקראינה במהלך החודשים ינואר-ספטמבר 2020 עמד על 593 מיליון דולר. בשנת 2019 היקף הסחר עמד על כ-856 מיליון דולר. סך היצוא הישראלי לאוקראינה עמד על 161 מיליון דולר. עיקר הייצוא מישראל לאוקראינה היה מורכב מכ-52% כימיקלים ומוצרי תעשיות כימיות, 12% מינרלים ודלקים, 10% גומי ופלסטיק, 8% מכונות ומיכון חשמלי ומכני ו-7% תוצרת חקלאית ומוצרי מזון. סך היבוא מאוקראינה לישראל בשנת 2019 עמד על כ-695 מיליון דולר, ענפי היבוא העיקריים הם תוצרת חקלאית ומוצרי מזון, 74%, מתכות 16% ומכונות ומיכון חשמלי ומכני כ-4%.
הזדמנויות עבור חברות ישראליות
אוקראינה עשירה במשאבי טבע: עופרת, ברזל, פחם, מנגן, גז טבעי, נפט, גופרית, גרפיט, טיטניום, מגנזיום, קאולין, ניקל, כספית ועוד. אוקראינה היא גם בין יצואניות הדגנים וחומרי הגלם התעשייתיים הגדולות בעולם. בנוסף לכך, לאוקראינה הון אנושי טכנולוגי איכותי מאוד, מה שהפך אותה למדינה המובילה במזרח ומרכז אירופה במיקור-חוץ לפיתוח תוכנה. לפי דו"ח רשות החדשנות הישראלית, כרבע מחברות ההיי-טק בישראל משתמשות בשירותי מיקור-חוץ בחו"ל וכ-45% מהן בוחרות באוקראינה. מגמה זו מציבה את אוקראינה כשותף אסטרטגי עבור ההיי-טק הישראלי.
בשנים האחרונות בוצעו מספר רפורמות מוצלחות באוקראינה, בפרט רפורמת הביזור וחיזוק השלטון המקומי, וכתוצאה מכך לערים ולמחוזות יש היום יותר משאבים. בעקבות זאת, נוצרו צורך ויכולת לפתח את הכלכלה המקומית וכן צורך בטכנולוגיות חדשניות, מה שמייצר הזדמנויות עבור חברות ישראליות.
משבר הקורונה יצר מספר מגמות גלובליות, אשר עשויות ליצור הזדמנויות משמעותיות עבור הכלכלה האוקראינית. כתוצאה מהמגיפה נפגעו שרשראות האספקה של חברות רבות ברחבי העולם ולאור זאת גברה הבנת חשיבות הביזור של מקורות האספקה, חומרי הגלם והמרכיבים בין מספר אזורים בעולם. בנוסף, עלויות השינוע מאסיה עלו בצורה משמעותית. כל זה מחזק את הצורך להיות קרובים יותר לשוקי היעד. אוקראינה, בזכות המיקום הגיאוגרפי, כוח עבודה זול יחסית, תשתיות תעשייתיות ולוגיסטיות וכן אוצרות הטבע שלה, נבחנת כיעד אלטרנטיבי לתהליכי ייצור וכמקור אספקה חלופי.
מגמות אלו, בשילוב הסכם הסחר והפוטנציאל העתידי של אמנת הצבירה הפאן-אירופאית -ים-תיכונית יוצרות הזדמנויות רבות עבור המגזר העסקי בישראל.
הכותב הוא מנכ"ל לשכת המסחר והתעשייה ישראל-אוקראינה
הקמת מרכז חדשנות ישראלי במערב אוקראינה
לשכת המסחר והתעשייה ישראל-אוקראינה פועלת כדי לסייע לממש את ההזדמנויות לשיתוף פעולה בין המדינות. לצורך כך הלשכה מכינה סקירות אנליטיות במגוון תחומים רלוונטיים. הלשכה פועלת כדי לחזק ולפתח את שיתוף הפעולה, הן ברמה הארצית והן ברמה האזורית באוקראינה. בימים אלה הלשכה שוקדת על פרויקט ייחודי של הקמת מרכז חדשנות ישראלי במערב אוקראינה, אשר ישמש כמתחם תצוגה קבוע לטכנולוגיה הישראלית במיקום אסטרטגי באוקראינה.
