במהלך ימי הקורונה ניסיתי לא פעם לבצע הזמנה באתר של אחת מרשתות המזון הגדולות, בה אני רוכש מוצרים באופן קבוע בכל שבוע. לצערי, ראיתי שאין כלל "חלונות הפצה" עבורי. מתברר שלא הייתה אפילו אפשרות להזמין לשבועיים הקרובים. בבדיקה מעמיקה יותר הבנתי שזה המצב בכל רשתות המזון המקוונות.
באתר אחר (בינ"ל) אכן הצלחתי להזמין, אבל עברו כבר יותר מחודשיים וחצי ועדיין המוצר לא התקבל. בהתכתבות עם שירות הלקוחות שלהם עדיין לא רואים את המוצר באופק...
מגיפת הקורונה הבליטה מאוד את שרשראות האספקה לסוגיהן, לאלו עם "מחלות הרקע" היה קשה במיוחד. ל"בריאות" יותר היה קל יותר. כפי שנראה בהמשך, ישנם כאן לא מעט לקחים והזדמנויות שנוכל כולנו לקחת וללמוד.
האתגרים המרכזיים
במהלך חודש אפריל דיווחו חברות האשראי על צניחה של כ-80% בביצוע עסקאות ועלייה מאסיבית בביקושים לקנייה באתרי האיקומרס.
הישראלים אוהבים לקנות באתרים בינ"ל יותר מאשר באתרים ישראלים. בשגרה, כ- 65%-70% מההזמנות מבוצעות באתרים בינ"ל, המגמה הזו השתנתה בתקופת הסגר. ביטול הטיסות וביטול ההפצה לישראל על-ידי הריטיילרים הגדולים, כמו אמזון, נקסט, אליבבא ודומיהם, רק החמירה את המצב. עסקים שלפני תקופת הקורונה לא נכחו בעולם האיקומרס וגם עסקים שהיו שם, מבינים היום יותר מתמיד את המשמעות והחשיבות של התחום והתקופה הזו מהווה אקסלרציה עצומה לתחום האיקומרס בישראל ובעולם כולו.
אז איך המהפכה הזו משפיעה לנו על השרשרת ומה אנחנו יכולים ללמוד מהשיעור שאנחנו מקבלים? נדבר על האתגרים המרכזיים שהתקופה המטורפת הזו מציבה בפנינו, וכמובן על ההזדמנויות והפתרונות שכדאי לקחת ממנה:
1. שימוש ביכולות חיזוי - יכולת חיזוי (predictive analytics) נחשבת למלכת הדאטה ומאפשר לנו יכולות ניבוי/חיזוי לצריכה ולביקוש וניהול מלאים באמצעות AI מול המשאב האנושי, ובכך מאפשרת להתאים את כלל חלקי השרשרת - החל מחומרי הגלם ויצרני הגלם ועד לבניית מערך הפצה לבית הלקוח ושירות ללקוחות שבסוף התהליך. יכולות החיזוי הללו מבוססות נתוני עבר וכוללות פרמטרים נוספים (כגון התנהגות שוק מתחרים, מוצרים תחליפיים וכדומה). אבל מה קורה במציאות קיצונית שלא מושתתת על אירועי עבר כפי שאנחנו חווים אותה היום? זו כנראה עוד שאלה שתיבחן לעומק, אבל אפשר בהחלט לומר שהמשאב האנושי עדיין משחק תפקיד מרכזי, כשמודלים סטטיסטיים מתרסקים ועוברים מ"טייס אוטומטי" ל"טיסה ידנית".
2. ניהול משברים - ניהול מתייחס במקרה זה לגמישות השרשרת והשוני בביקושים. בדומה להשפעת סיפור רמדיה על חברת מטרנה ועל השוק, ניהול משבר מתייחס לשני כיוונים: עצירת פעילות (רמדיה) מול ניהול משבר של ביקוש קיצוני (יצרני מזון תינוקות אחרים). הדבר מחייב ניהול מצבי קיצון ותרגול "ניהול השינוי" בארגון.
במקרה שלנו מדובר על ייצור המוני של מסכות, מטושים, מכונות הנשמה מוצרי מזון, ספורט ובריאות וכיוצ"ב, מול ירידה קיצונית בדרישה לביגוד, הנעלה ומוצרים מזדמנים. גם חברות התעופה בארץ ובעולם הפכו בתקופה זו למובילות מטענים יותר מאשר הובלת נוסעים. אפשר לראות תופעה דומה גם בנושא הביקושים לכוח אדם: אמזון מפרסמת דרישה מיידית של 100,000 משרות מלקטים ואנשי מחסנים ושליחים ומנגד פיטורין חסרי תקדים כמעט בכל שאר המגזרים.
3. שינויים בעלויות והשקעת משאבים (ליקוט - כ"א לא מיומן יעלה יותר ויבצע פחות. שליחים - המלכים החדשים!).
4. הסינרגיה מול האוף-ליין - הקמעונאות האוף-ליינית ספגה מכה קשה מאוד, בעיקר בגלל הגבלות התנועה. אבל מי שידע למנף את הדאטה שלו באון-ליין בתקופת הסגר, מינף ביציאה מהסגר. דוגמה מצוינת היא אפליקציית קניוני עופר, שמינפה יפה את המצב והרוויחה גם דאטה משובחת וגם הכנסה של לקוחות לקניונים שלהם.
5. פנייה לפלחי שוק נוספים - בני גיל הזהב לדוגמה. בסקר שנערך בקרב 1,601 מבוגרים שנערך ב-23-25 במרץ, 26% מהקונים באינטרנט אמרו שהם השתמשו בפעם הראשונה במשלוח מכולת או דרך האינטרנט. עבור אותם בני 60 שנה ומעלה, שיעור זה קפץ ל-39%. זהו ממצא ראוי לציון שקשור להיקף ההזמנות החודשי הכולל שגדל ב-193% לעומת רמות אוגוסט 2019. עלייה משמעותית זו נובעת מהגדלת מספרם של משקי הבית המשתמשים בשירותי משלוחים ו/או איסוף וקפיצה בשיעורי ההזמנות החודשיים, שהם עלייה של 19% בהשוואה לאוגוסט 2019.
תהליכים קריטיים בניהול השרשרת
שרשראות האספקה של מחר (תכל'ס, כבר היום...) חייבות לאמץ את התכונות הבאות על מנת להוות עוגן משמעותי לטובת העסקים שהן מייצגות, במיוחד בימים אלה.
הנושאים המרכזיים שחשוב שיוטמעו בכלל התהליכים בשרשרת וגם יתוקשרו ללקוח הסופי:
היגיינה - שם קוד לכל פעילות בשרשרת.
ביטחון בקנייה - לא רק באפשרויות ההחזרה, אלא גם בסוג חומרי האריזה שמשתמשים בהם. הקפדה על תהליכים שמשקפים את הביטחון ללקוח הסופי.
ריחוק חברתי - בעיקר בנקודת המסירה.
פתרונות מסירה - ביצוע מסירת משלוחים ללא מגע. זו בהחלט המהפכה החדשה שהשרשרת נדרשת לה.
ניהול מלאים חכם - שימוש בכלי טיס אוטונומיים (כטב"מ) שמנהלים את המלאים ללא מגע יד אדם, תוך העצמת היכולת של חיבור מלאי לצורך אמיתי שנובע מביקוש נקודתי (בעיקר בנקודות התפרצות). בשבועות האחרונים הוציאה חברת "נתיבי אילון" את "מיזם נעמה" (RFI), הבוחן את האפשרות להטסת כטב"מים בשמי ישראל, כחלק מהפעילות הלוגיסטית וכפתרון ממשי לחברות הלוגיסטיקה וההפצה.
טכנולוגיה - שילוב כוחות, פתרונות טכנולוגיים בניהול השרשרת, תהליכים מואצים (ייצור, אחסנה, שילוח) ושימוש במרכיבי השרשרת בשיתוף מספר קמעונאים.
גמישות מחשבה וביצוע - מעבר מהיר בין חלופות.
מילת הקסם "שינוי" טומנת בחובה "שריר" שהיום יותר מתמיד אנחנו נדרשים לאמן ולחזק. החזקים שורדים!
הכותב הוא יזם, יועץ ומומחה איקומרס בתחומי שרשרת האספקה החדשה, שותף ומנהל במספר חברות סטארט-אפ. יו"ר פורום שרשרת אספקה דיגיטלית ב-ISCMA
