שנת 2019 ציינה שלב היסטורי חדש בתולדות קזחסטן. לראשונה במערכת הפוליטית הפנימית התקיים תהליך העברת שלטון מסודר. רגע השיא היה הבחירות לנשיאות, שלאחריהן זכה קאסים-ז'ומארט טוקייב באמון הציבור. הוא הפך לא רק לראש מדינה לגיטימי, אלא גם זכה לתמיכת העם.
עוד במהלך טקס העברת השלטון ביוני 2019 הודיע טוקייב, כי ימשיך ליישם את התוכניות האסטרטגיות של הנשיא הראשון של קזחסטן, אלבסי נורסולטאן נזרבייב, וכי וכל היוזמות החדשות תהיינה בעלי אופי מעשי ויעיל.
מצד אחד, הוא ממשיך ליישם את המדיניות הקודמת ומצד שני, הוא מביא תנופה חדשה, שמבטיחה התפתחות.
דיאלוג רציונלי בקרב העם
במציאות המשתנה טוקייב נדרש לחפש מודלים חדשים של עבודה ובאותה עת לשמור על האסטרטגיה הכללית של קזחסטן.
בשנת 2019 המשיכה מגמת המחאה העולמית לשגשג כתוצאה של תמורות עולמיות וביטוי של תהליכים פוליטיים וכלכליים בלתי מסונכרנים. במובן מסויים קזחסטן הגיעה לצומת שבה ההתפתחות של המדינה הייתה תלויה בפעולות השלטון. הנשיא טוקייב סירב לפתרון הקל של פיקוח קפדני יותר של הממשל והחליט לפתח דיאלוג רציונלי בקרב העם.
גובשו פרדיגמות פוליטיות פנימיות חדשות: "המדינה הקשובה", "דעות שונות - עם אחד" ו"רפורמות כלכליות מוצלחות אינן אפשריות ללא מודרניזציה של החיים הסוציו-פוליטיים במדינה", "נשיא חזק - פרלמנט משפיע - ממשלה אחראית".
ברוח התקופה החדשה הוכנסו מנגנונים חדשים במערכת הפוליטית. המדינה זנחה את הנוהג של חסימת האינטרנט ופיזור מפגינים באלימות, והפגנות מורשות התקיימו בערי המדינה. כוח מצומצם המבוסס על דיאלוג מלא ותקשורת הופך למגמה חדשה במרחב הפוליטי של המדינה.
רפורמות פוליטיות חשובות
למרות שהשלטון הולך בכיוון של פתיחות והליברליזציה, הנשיא טוקייב שומר על יציבות בניהול המדינה. המדינה משנה בהדרגה את קיום האירועים הרשמיים, שהופכים לציבוריים יותר. כל אלה הם צעדים חשובים מאוד מנקודת המבט של התרבות הפוליטית, שקובעים סטנדרטים חדשים למודל ההתנהגותי של הממסד הניהולי ומעלים את הרף לאליטה השלטת.
היבט חשוב בפעילותו של הנשיא טוקייב הינו הגברת האמון במדינה וייעול המשילות. כדי להתגבר על בעיות אלה, הנהיג הנשיא טוקייב את המושג "מדינה קשובה", שהפך לפילוסופיה העיקרית של מוסדות השלטון. כך למשל, על בסיס אתר האינטרנט של הנשיא, נפתח חדר קבלה וירטואלי ונוצרה מחלקה לפניות הציבור. בראשה עומד עוזר לנשיא המדינה. מנהלים בכל הרמות החלו להשתמש ברשתות חברתיות ובכך הגדילו משמעותית את מדדי הפתיחות והנגישות של מוסדות השלטון.
אחת מנקודות המפתח בסדר היום שעיצב הנשיא טוקייב הייתה הקמתה של המועצה הלאומית לאמון הציבור, שכוללת פוליטיקאים ידועים, אישי ציבור, כלכלנים ואנשי רוח. עבודת המועצה הלאומית מתבצעת בתחומים פוליטיים, חברתיים וכלכליים, כאשר הנושאים הדחופים והחריפים ביותר של פיתוח המדינה מונחים על סדר יומה.
על סמך הישיבות בהן השתתף נשיא המדינה, פותחה ואומצה חבילה של רפורמות פוליטיות חשובות, המשפיעות על חוקים בתחום ארגון הפגנות, בתחום הבחירות, החוק "אודות מפלגות פוליטיות" ועיגון הלכה למעשה של עקרונות הפלורליזם הפוליטי.
רווחה וביטחון
במהלך השנה ביצע הנשיא טוקייב מגוון צעדים שמטרתם לשפר את רווחתם החברתית של שכבות אוכלוסייה מסויימות. הוכרזה חנינת אשראי כללית לאימהות במשפחות מרובות ילדים, למשפחות עם ילדים עם מוגבלויות, ליתומים ולמשפחות שאיבדו את המפרנס הראשי. בסך הכל מדובר ביותר מ -500 אלף איש. כך, אזרחים שמצאו את עצמם במצבים קשים שוחררו מהחובות שלהם בפעימה אחת. במקביל, מתפתחת מערכת של תמיכה סוציאלית לאוכלוסייה. מתחילת השנה המלגות לסטונדטים גדלו ועלו גם משכורות של עובדי המגזר הציבורי - מורים, אנשי ביטחון אזרחי ואכיפת החוק.
כדי לחזק את מערכת ההגנה על זכויות אדם וביטחון הציבור, דרש הנשיא הקזחי להחמיר בעונשים פליליים על עבירות כמו סחר בסמים, אונס, סחר בבני אדם, צייד לא חוקי וכדומה. לבקשת הנשיא אימץ הפרלמנט מספר תיקוני חקיקה חשובים בתחומים אלה, תוך החמרת הענישה. על ייצור ומכירה של סמים אסורים ניתן לגזור עד 15 שנות מאסר. העונש על אונס הוגדל משמונה ל-20 שנות מאסר או מאסר עולם. העונש המירבי על סחר בבני אדם הוגדל משבע ל-12 שנות מאסר. כל האמצעים הללו מחזקים משמעותית את בסיס התמיכה הציבורית במדיניותו של טוקייב.
בנוסף לתהליך חילופי השלטון, המדינה עמדה בפני מספר מצבי משבר שהעמידו במבחן את איתנות המשילות בקזחסטן. כל האתגרים הללו רק חיזקו את קזחסטן. לדוגמה, נגיף הקורונה שהקיף את קזחסטן, פשוטו כמשמעו, בגלל התפרצות המגיפה במדינות השכנות. טוקייב הוביל בביטחון את אזרחי קזחסטן דרך מצב חירום והסגר מלא למשך חודשיים שהונהג לראשונה בקזחסטן. כיום המדינה מתאוששת מהמגפה עם נזקים מינימליים וחוזרת אט-אט לפעילות מלאה.
חבילת צעדים להמרצת הכלכלה
כבר בימיו הראשונים בתפקיד נשיא המדינה הציב טוקייב בפני ממשלת קזחסטן משימה לפתח תוכנית לעידוד צמיחה כלכלית, תוך שיפור המדיניות הפיסקלית והמוניטרית, פיתוח יזמות ותמיכה ביצרנים מקומיים. תשומת ליבו של הנשיא התמקדה בגיבוש צד ההכנסות של תקציב המדינה והפחתת התלות של הכלכלה הקזחית ביצוא משאבי אנרגיה.
מגיפת הקורונה בשנת 2020 והירידה בביקוש העולמי לחומרי גלם הביאו להאטה חדה בפעילות הכלכלית בכל מדינות העולם. גורמים אלה השפיעו גם על כלכלת קזחסטן. אך למרות המגמה השלילית העולמית, לקזחסטן יש יכולות פיסקליות מספיקות ויתרות מטבע חוץ לתמיכה בעסקים והביקושים הפנימיים. הרזרבות הבינ"ל של קזחסטן מסתכמות ביותר מ- 30 מיליארד דולר אמריקאי, ונכסי הקרן הלאומית של הרפובליקה של קזחסטן עולים על 58 מיליארד דולר.
בתגובה לאתגרים חיצוניים, הנשיא טוקייב קידם חבילת צעדים להמרצת הכלכלה. באמצעות צעדים אלה ניתן היה למנף את משבר הקורונה כדי ליצור תנאים לגיוון הכלכלה כך שהמשק לא יהיה תלוי בענף הנפט והגז באופן מופרז. הבנק האירופאי לשיקום ולפיתוח צופה ירידה בתוצר המקומי של קזחסטן בשנת 2020 בשיעור של 3%, אך כתוצאה מחבילת האמצעים הכלכליים שננקטו בקזחסטן, כלכלנים בינ"ל חוזים כי חידוש הצמיחה הכלכלית בשנת 2021 יעמוד על 5.5%.
קונספציה חדשה במדיניות החוץ
במהלך השנה האחרונה אומצה קונספציה חדשה במדיניות החוץ, המתווה את סדרי העדיפויות של קזחסטן עד 2030.
בנוסף להיבטים המסורתיים של מדיניות החוץ הקזחית - שיתוף פעולה בונה עם שותפים מחוץ לגבולות המדינה, קידום שיתוף פעולה בינ"ל ושילוב אזורי, ויוזמות לחיזוק הביטחון הגלובלי - התפיסה החדשה מקדישה מקום לחיזוק המרכיב הכלכלי במדיניות החוץ. מדובר ביצירת תנאים חיצוניים למימוש הפוטנציאל הכלכלי של קזחסטן ומציאת מסדרונות מעבר רווחיים לשווקים עולמיים בתנאי סנקציות, בתנאים בלתי צפוים של שווקים עולמיים, מלחמות סחר ופרוטקציוניזם. במציאות הגיאו-כלכלית הגלובלית החדשה, קזחסטן מחפשת באופטימיות אחר נישות כלכליות ומקורות הכנסה חדשים.
