בתקופה האחרונה הפכה מרוקו ליעד תיירותי פופולרי בקרב הציבור הישראלי בשל השפע הקיים בה - הנופים הקסומים והרב-גוניים, השווקים הצבעוניים, הארכיטקטורה המיוחדת וההקשר ההיסטורי-תרבותי, שמוביל ישראלים רבים לפקוד את היעד על מנת להתחבר לשורשים ולמורשת המשפחתית. אך הממלכה הצפון-אפריקאית טומנת בחובה גם הזדמנויות רבות לכינון יחסי מסחר ועסקים.
האגף לקשרים בין-לאומיים באיגוד לשכות המסחר סוקר את הכלכלה המרוקאית ומדגיש את אתם תחומים שבהם קיים פוטנציאל עסקי לייבואנים או יצואנים ישראלים.
מרוקו היא יצואנית הפוספטים השלישית בגודלה בעולם, לכן אין זו הפתעה שכלכלתה נשענת ברובה על תעשייה זו. יחד עם זאת, היא מתבססת גם על תיירות, טקסטיל וחקלאות (פירות הדר, דגנים, כותנה). כלכלת המדינה הראתה מגמת צמיחה יציבה משנות ה-90' של המאה הקודמת עד סוף שנות ה-2000, אך בעשור הקודם היא חוותה טלטלה לא פשוטה, בשל דבקות במודל כלכלי, אשר מבוסס על צבירת הון ציבורי, וכתוצאה ממגוון אירועים חיצוניים, כמו הבצורת של שנת 2007.
למרות ההשפעה הרחבה שהייתה למגפת הקורונה על החינוך, התיירות וכמובן המסחר, מרוקו ניצלה את המשבר כדי לעשות רפלקציה על המדיניות הכלכלית הקיימת ולפעול על מנת לתקן את הבעיות שיצרה ולהתאים אותה למציאות החדשה, תוך כינון תהליכי מודרניזציה. בהתאם לזאת, היא החלה לתמוך בקידום חברות וארגונים ממשלתיים, שיפור תנאי חייהם של התושבים ופתיחת שעריה להשקעות פרטיות. במסגרת תהליכי שיקום הכלכלה המקומית, מרוקו כוננה רפורמה חדשה, שמטרתה הייתה לשפר את איכות שירותי הבריאות והחינוך במדינה, לטפח את המגזר הפרטי ולעודד תחרות חופשית בין עסקים, לשמר משאבי טבע ולפעול לצמצום הפערים הסוציו-אקונומיים בחברה המרוקאית.
פוטנציאל בתחומי היבוא והיצוא
בשנת 2020 חלה תפנית מפתיעה ביחסים בין ישראל לממלכה המדברית, עם החתימה על "הסכמי אברהם" לנרמול היחסים בין ישראל לבין איחוד האמירויות הערביות ובחריין, כאשר סודאן ומרוקו הצטרפו להסכם לאחר מספר חודשים. ההסכם עם מרוקו נחתם ב-10 בדצמבר 2020.
בין ישראל ומרוקו ישנם יחסים מיוחדים וארוכי טווח. מרוקו תמיד היוותה יעד טבעי לחיזוק שיתופי הפעולה עם ישראל בכל תחומי החיים, ובוודאי בתחום הכלכלה. מרוקו, הממוקמת בין יבשת אירופה ואפריקה, עשויה לשמש כגשר לחברות ישראליות לפעילות בצפון הסהרה וביבשת אפריקה. כמו כן, מרוקו עצמה מציעה אפשרויות לפיתוח יבוא תחרותי אל ישראל בענפי הרכב, המזון והחקלאות, הטקסטיל, כימיקלים ועוד. כמו כן, ישראל יכולה להרים תרומה כבירה לצרכים המיוחדים של מרוקו, כמו פיתוחי חקלאות מודרניים, ציוד טכנולוגי, כלכלת השקיה ומים, מעבר מזורז לאנרגיה סולארית, וכן יצירת שיתופי פעולה מוטים איחוד אירופי בכדי לייצר מוצרים וטכנולוגיות משותפים.
ישנם מספר סקטורים מרכזיים שטומנים בחובם פוטנציאל גדול בתחום היבוא:
חלקי חילוף לרכב וכלי טיס - בישראל עולים על הכביש מאות אלפי רכבים בכל שנה ולכל משפחה יש בממוצע שני כלי רכב, מה שמסביר את הגידול בביקוש לחלקי חילוף זמינים. למרוקו יש קשרי מסחר עם סין שהיא אחת מיצרניות הרכב הגדולות בעולם, ויש לה גישה לחלקי חילוף איכותיים ממקומות רבים ברחבי העולם. חלקי החילוף לכלי טיס שיגיעו ממרוקו, יוכלו לשמש את כוחות הביטחון בארץ ולסייע להם לשדרג את המערך.
דגים ומזון מעובד או משומר - אוכלוסיית ישראל גדלה בקצב מהיר ולכן זקוקה לכמויות מזון גדולות יותר, שאותם ניתן להפיץ ברחבי המדינה בקלות יחסית במרכזי הקניות הרבים, ולאפשר גישה נוחה ופשוטה לפריטי מזון אלו.
טקסטיל - תעשיית הטקסטיל במרוקו היא מפותחת מאוד. מרוקו מייצאת חומרי גלם ופרטי לבוש מוכנים למקומות רבים בעולם, כאשר לקוח מרכזי שמייבא ממנה טקסטיל בקביעות הוא האיחוד האירופי, מה שהופך אותה לאחת מספקיות הטקסטיל הגדולות בעולם.
כדאי לזכור, בהקשר זה, כי יבוא מוצרים ממרוקו לישראל הפך לפשוט יותר, הודות לעלויות המשלוח הנמוכות וזמני המשלוח הקצרים יחסית, שמגשרים על הפער הגיאוגרפי. משלוח ימי נמשך שבועיים בעוד שמשלוח אווירי עשוי לקחת בין יום ליומיים.
בנוסף, קיים גם פוטנציאל בתחום היצוא למרוקו וזאת במגוון תחומים:
טכנולוגיות חקלאיות - נכון להיום, אחד הענפים המהותיים ביותר בכלכלה המרוקאית המקומית הוא החקלאות. לכן, ישראל תוכל לייצא למרוקו טכנולוגיות חדשניות לגידול יבולים ושמירה על איכותם, לקדם חקלאות אקולוגית וכן לספק זנים מקומיים של פירות וירקות מהונדסים גנטית שפותחו בארץ, לצד פירות וירקות שלא ניתן לגדל באקלים המדברי של מרוקו וכך לאפשר לתושבים לטעום מכל העולמות.
רפואה - בישראל נוצרו כמה מהפיתוחים הרפואיים המרשימים ביותר כמו גלולת רנטגן, בי-קיור לייזר והיא הייתה הראשונה ליצור לב אנושי פועם במדפסת תלת-מימד. בהתאם לכך היא תוכל לחלוק את הידע הרפואי העשיר שלה עם מרוקו ולייצא אליה ציוד רפואי מהמעלה הראשונה, שירותים רפואיים מתקדמים ותרופות, כל זאת על מנת להזניק את מערכת הבריאות במרוקו קדימה ולספק לאוכלוסייה המקומית איכות חיים מיטבית.
טכנולוגיית מים - מדינה מדברית כמו מרוקו תפיק את המירב מטכנולוגיות מים חדשניות תוצרת כחול-לבן. ישראל יצרה לאורך השנים מכשירים ואמצעים שאיתם ניתן לבדוק את איכות המים, לטהר מי ים כדי להפוך אותם לראויים לשתייה, מערכות להפקת מי שתיה מהאוויר, רשת מים עירונית חכמה, טפטפות להשקייה ועוד, שאיתם מרוקו תוכל לשמר את מקורות המים הקיימים ואף להעשיר אותם.
פעילויות לקידום הסחר בין המדינות
באיגוד לשכות המסחר ערים לרצון העז של קהילת העסקים המרוקאית לייצר שותפויות עם ישראל וכבר החלו ביצירת קשרים עסקיים רלוונטיים. באפריל האחרון איגוד לשכות המסחר, יחד עם נשיאות המעסיקים, חתמו על MOU -הסכם אסטרטגי משותף עם ה-CGEM, המתפקד כנציגן של 90,000 חברות אל מול רשויות ציבוריות ופועל להגנת זכויותיהם וקידום תשתית כלכלית יציבה לפיתוח עסקי.
ההסכם האסטרטגי שנחתם כולל בתוכו יעדים ומטרות מוגדרות לקידום שיתופי פעולה בין CGEM ונשיאות המעסיקים בישראל. כחלק מהסכם הוקמה מועצה עסקית דו-צדדית, במטרה לקדם את שיתוף הפעולה בין הארגונים, כגון פיתוח יחסי סחר, ארגון אירועי B2B והקמת חברות מרוקאיות בישראל וחברות ישראליות במרוקו.
כמו כן, מאז ההסכם, באיגוד קיימו שורה של פעילויות לקידום הסחר בין המדינות:
אירוע B2B וירטואלי בשיתוף עם התאחדות היצואנים של מרוקו Moroccan Exporters Association – (ASMEX) , אשר הפגיש בין יצרני מזון ומשקאות גדולים ממרוקו לבין יבואנים ומפיצים מובילים בישראל.
יום פגישות לחברה מרוקאית גדולה בתחומי המים והשקיה עם חברות ישראליות המציעות פיתוחים וטכנולוגיות בנושאים כמו ניהול מים, חיסכון ושימוש חוזר.
חיבורים עסקיים פרסונליים באופן רציף בתחומי חקלאות, אנרגיה, בריאות, כימיקלים.
וובינר חשיפה לשוק הישראלי לחברות מרוקאיות, בשיתוף משרד החוץ ומשרד הכלכלה, אשר סקר את כלכלת ישראל, הזדמנויות עסקיות, טרנדים ושחקנים מובילים בשוק.
וובינר חשיפה לשוק המרוקאי לחברות ישראליות בשיתוף מכון היצוא המרוקאי, ארגון המעסיקים ולשכת מסחר מרוקו-ארה"ב.
במהלך חודש דצמבר אף צפויה להגיע משלחת עסקית ממרוקו של 60 חברות מובילות במשק המרוקאי וממגוון סקטורים. החברות יקיימו מפגשיB2B, סיורי שח וסמינרים עם מקביליהם הישראלים.
לסיכום, יחסי מסחר ועסקים איכותיים בין ישראל למרוקו יספקו לכל אחת מהמדינות את ההזדמנות לשגשג ולפרוח, ללמוד זו מזו ולחלוק ידע ומיומנויות מתחומים שונים ומגוונים על מנת לשפר את תנאי החיים בעבור תושביהן.
