לקראת סוף 2019 החל איש עסקים ישראלי החי באוסטריה, להקים יחד עם שותפים מיזם של קולנוע דרייב-אין בוינה, קולנוע שבו אין צורך לצאת מהמכונית כדי לצפות בסרט. תחזיות ההצלחה היו בינוניות בתחילה, אבל אז הגיע וירוס הקורונה לאירופה.
בתוך שבועות ספורים הפכה המדינה האירופאית המנומנמת הזאת לחבורת תושבים מוכי אימה הנתונים בהסגר, אשר הבילוי היחיד שמותר להם לקיים הוא קניית מסיכות ואוכל. על רקע זה הפך נושא פתיחת ה-Autokino AT ללחמניות חמות. רשתות הטלוויזיה סיקרו אותו בהרחבה, הרשויות זירזו את תהליך האשרור שלו, וכאשר הוקלו מעט ההגבלות והוא נפתח השתרך בכניסה אליו תור ארוך של מכוניות ובהן אנשים הרוצים מעט בידור, תוך ריחוק מובטח מאנשים אחרים, עם או בלי מסיכה.
כך, לצד הענפים ובתי העסק שקרסו יש ענפים עסקיים שחוו פריחה עקב התפרצות הקוביד-19, וזה אינו היחידי. כך גם רשתות הפארם, הסופרמרקטים, חנויות המכולת, שירותי המשלוחים הביתה וייצור אמצעי מיגון והיגיינה. כך גם בתחום הגלובלי, יש מדינות שנפגעו קשות, יש מדינות שתיפגענה בהמשך הדרך ויש גם מי שמרויח מהמגיפה, לפחות מבחינה כלכלית.
אלה שנפגעו, ואלה שנפגעו יותר
שרטוט מפת המדינות הנפגעות והמרוויחות הוא מתעתע ומשתנה ממש מיום ליום. בין רגע ההקלדה במחשב לזמן פרסום הכתבה עובר מספיק זמן כדי שהכל ישתנה. רשימת הנפגעות היא תלוית מספר נדבקים, מספר מתים ומשך הסגר.
המדינות שתפסו כותרות עם תמונות של חולים במסדרונות בתי החולים ועם מספרים סטטיסטיים מבהילים הן אלה ששילמו מחיר כבד במיוחד. מדינות דוגמת איטליה, ספרד וארה"ב נכנסו לסגר, עצרו את הפעילות הכלכלית ושקעו בגירעונות עקב הצורך בתשלומים סוציאליים נרחבים והזרמת תמריצים למשק.
למרות המחיר הכבד שכל אחת ממדינות אלו שילמה, נכון לרגע כתיבת הכתבה הזאת סין מצטיירת כמפסידה הגדולה ביותר מההתפרצות של הווירוס בקרב המדינות המפותחות. כן, היא אמנם הצליחה להתמודד איתו בהצלחה די גדולה בזכות סגר נוקשה, שעליו היא זכתה לשבחים רבים, אך לצד זה, בזמן שבו ממילא הולכת ונבלמת הצמיחה הכלכלית שלה, מופיעים כשלים בבניית מערך הרכבות והאוניות העולמי שלה, ה-BRI, והיא נתונה במלחמות סחר עם ממשל טראמפ וחיכוכים בעלי אופי צבאי בהימלאיה ובים סין הדרומי. הווירוס פגע בה מכיוונים שונים ונראה שיהיה בכך נזק לטווח ארוך מבחינתה.
ראשית כל, נפגע המוניטין שלה עקב החשדות שהיא הסתירה בתחילת ההתפרצות את הנתונים ובכך מנעה מלחמה אפקטיבית יותר בנגיף במדינות העולם, מה שגורם למדינות וחברות עסקיות לשקול מחדש עד כמה הם יכולים לסמוך על התנהלותה והשקיפות שלה בתחומים הרלוונטיים להם בעתיד. מעבר לכך, התקופה בה סין חייתה תחת סגר, כאשר הייצור התעשייתי שלה נעצר כמעט לחלוטין, גרמה ליבואנים ויצרני מיקור-חוץ ברחבי העולם להרהר שוב בשאלת ההיגיון בהסתמכות על מקור ייצור מרכזי יחיד עבורם.
הסגר על ווהאן, בתחילת המגיפה, הזכיר למנהלים רבים בעולם את העיקרון של No single point of failure, שאותו הם למדו ושיננו פעם, המזהיר מפני תלות בגורם יחיד שכשל שלו יפיל את כל המערכת. חברות סחר בכל העולם שוקדות כעת על פיזור מקורות הייצור והרכש שלהן ועל יצירת חלופות, וזה פוגע קודם כל במדינה בעלת נפח הייצור הגדול בעולם. הזמנות זולגות ויזלגו מסין למדינות ייצור חליפיות.
כל זה נכון לרגע הנוכחי. ברחבי העולם המפותח הולכת ונבלמת המגיפה, מדינות באסיה ובאירופה הולכות וחוזרות אל הנורמליות עם מספרים הולכים ויורדים של נדבקים ומתים, שבמספר מדינות כבר הגיעו לעצירה מוחלטת. הייצור התעשייתי חוזר בהדרגה ואיתו גם הסחר העולמי ואף התיירות.
היעד הבא של הווירוס הוא המדינות המתפתחות - שם ייצוגי למדינות הפחות מפותחות בעולם, דוגמת אינדונזיה, ברזיל, הודו וניגריה - מדינות שבהן חיים מאות מיליוני אנשים בצפיפות, בלי יכולת כלכלית לרכוש אמצעי מיגון, עם שירותי רפואה ירודים, ואשר היעדר מקררים בבתים רבים אפילו לא מאפשר להם להישאר בבית בזמן הסגר, להימנע מלהגיע לשווקים הצפופים ולצמצם את תכיפות רכישת המזון. אלה תהינה המפסידות הגדולות של המחר.
זאת הייתה שעתם היפה ביותר
מן העבר השני, אלה שנרשמות כמרוויחות הגדולות מהופעת הקוביד-19 הן קודם כל מדינות מזרח אסיה הדמוקרטיות, מדינות דוגמת סינגפור, טאיוון, קוריאה ויפן, אשר חוו את מגיפת ה-SARS בתחילת שנות האלפיים, עשו שיעורי בית ופגשו את המגיפה הנוכחית עם תוכניות, עם ציוד מאורגן וצוותים מיומנים. דרום קוריאה למשל, קיימה ממש בחודש דצמבר האחרון תרגיל רחב של מערכי הרפואה בהתמודדות עם התפרצות מגיפה.
למעט כמה גלי הידבקות מצומצמים בקנה מידה כלל עולמי, דוגמת פרשת הכנסיה בקוריאה והעובדים הזרים בסינגפור, הן השכילו להמשיך ולקיים משק פתוח בלי סגר. כעת, כאשר העולם המפותח כלכלית הולך ושב לפעילות, הם פוגשים את העלייה המתחדשת של ביקושים עם מערכי ייצור וסחר מתפקדים ועם צריכה פנימית שלא הופרעה, ולא פחות חשוב מכך: עם מוניטין של שקיפות ואמינות.
תחומים וטכנולוגיות
אומרים שהתחומים המתפתחים במהירות הגדולה ביותר לאורך ההסטוריה הם הרפואה וכלי הנשק, וזאת בגלל שהטראומה והפחד הם מקדמים יעילים מאוד של שינוי. כך גם צפוי לקרות בתחום הטכנולוגיה בשנים הקרובות. הווירוס האיץ וימשיך להאיץ את המעבר לפעילות מרחוק, כמעט בכל תחום שבו הייתה לו נוכחות: הרפואה, אמצעי התשלום הדיגיטליים - המייתרים מעבר שטרות ומטבעות מיד ליד ומאפשרים רכישת מוצרים ושירותים וניהול חשבון בנק מהכורסה בבית - הלמידה ועוד. כל אלה כבר יצאו לדרך לפני המגיפה וכעת מקבלים האצה. לכו ובדקו מה עשתה המניה של Zoom בחודשים האחרונים.
ברגע זה העולם ממתין לתרופה ולחיסון נגד הווירוס, מיליארדי דולרים מושקעים וימשיכו להיות מושקעים בכך ובכלים רפואיים היקפיים המסייעים לאיתור, זיהוי התמודדות עם מחלות מידבקות. חברות שישכילו לתת לאלה פתרונות, יגזרו קופון ארוך טווח, כי החוויה המטלטלת הזאת תמשיך להעסיק את עולם הפחדים שלנו למשך תקופה ארוכה.
עולמות הבידור, התחבורה והתיירות נמצאים כעת בהמתנה, מצד אחד לאישורי פתיחת עסקים וטיסות בידי הרשויות, ומצד שני לפתרונות טכנולוגיים. חברות התעופה זקוקות למערכות סינון אוויר מחטאות במחירים שפויים, האוטובוסים צריכים פתרון שיאפשר תפוסה מלאה בלי הדבקה, וכך גם במסעדות, בקניונים וגם בבתי קולנוע. הדרייב-אין ונטפליקס לא יוכלו להחליף באופן מלא את החוויה של בית הקולנוע המסורתי.
מגמות טכנולוגיות נוספות, אשר כבר יצאו לדרך, תקבלנה רוח גבית: המכונית האוטונומית, שתחסוך מפגש פיזי עם נהג מונית או נהג אוטובוס, והבידור הביתי - מהרצאות און-ליין ועד ספרים דיגיטליים. ומי יודע, אולי עוד ימציאו דרך בטוחה ונוחה יותר, ובעיקר מוגנת יותר, לקבל הביתה או לדלפק, אוכל שמישהו אחר בישל.
מי הבא בתור ומי בתור הבא
המבט קדימה צריך להכין אותנו לכך שבתקשורת של העולם שמתחיל עכשיו צפויות להופיע תמונות מכמירות לב רבות, בעיקר ממדינות העוני שבחצי הכדור הדרומי. הקטסטרופה שראינו במסדרונות בתי החולים באיטליה וספרד תכפיל ותשלש את עצמה במקומות דוגמת בנגלה-דש, ונצואלה, בנין וקונגו.
כל זה ישפיע קשות על התפוקה של המדינות הללו, והעולם המפותח יצטרך להתמודד עם מחסור במחצבים ומוצרי החקלאות שסופקו עד כה בידי מדינות אפריקה ואמריקה הלטינית: יהלומים גולמיים, סוכר, קפה, קקאו, פירות, דגה, ואולי זה אפילו ישפיע על אספקת עפרות מתכת ודלקים. חברות בעולם המפותח תצטרכנה להתמודד עם עצירת הדיבידנד שצפוי היה להגיע עקב ההשקעה בשנים האחרונות בפרויקטים בשווקים מתפתחים.
בזמן שבו אנשים רבים במדינות המתפתחות יתקשו לנשום את נשימתם האחרונה, בהיעדר מכונות הנשמה, יאבקו חברות הטכנולוגיה המובילות על הפיתוח שיוביל את המחר ומדינות תפעלנה את האמצעים שבידיהן על מנת לשרוד בעולם הטכנולוגי והגיאו-פוליטי החדש שייווצר.
בארה"ב ובמדינות תעשייתיות טכנולוגיות נוספות צפויה מגמה של החזרת הייצור הביתה לפחות בשנים הקרובות. חברות שהעבירו פסי ייצור למדינות זולות יותר, על מנת לחסוך בהוצאות, וניצבו מול שוקת שבורה ברגע בו נעצרה בהן הפעילות ואיתה גם התובלה העולמית, יגדרו עצמן לקראת העתיד עם ייצור מקומי, גם בתחומים בהם ההצדקה העסקית אינה מלאה. זה ייתן תעסוקה מצד אחד אך יצמצם רווחים מצד שני, במדינות דוגמת קוריאה, גרמניה, צרפת, יפן ועוד. לא רק האינטרס העסקי יגרום זאת, גם הממשלות יעודדו זאת למען הביטחון הלאומי של העתיד.
דחיפה מיוחדת תקבלנה המדינות שיכולות להציע חלופות ייצור לסין. מדינות דרום-מזרח אסיה, דוגמת הפיליפינים, וייטנאם ותאילנד, אשר בהן הולכת ונעלמת התחלואה, כבר ניצבות מול משקיעים שממתינים שתתחדשנה הטיסות אליהן על מנת לבחון מחסנים, פסי ייצור ושטחי קרקע לפרויקטים שעד כה התנהלו באופן בלעדי צפונה משם.
מדינות נוספות שיכולות להציע חלופות ייצור, דוגמת ברזיל, הודו, מקסיקו ואינדונזיה, אשר בהן עדיין לא נרשמה עצירה של הנגיף, תצטרכנה כנראה להמתין עד שמצב המגיפה בהן יתבהר לפני שתוכלנה אף הן לעלות על הרכבת.
בעולם שמתחיל עכשיו, לפחות בשנים הקרובות, נצרוך יותר בבית ופחות בחוץ, נמשיך להזמין יותר טייק אוויי ופחות נצא למסעדות, נרכוש שירותים ומוצרים של פעילות מרחוק, נלמד מרחוק לתואר באוניברסיטה, לבגרות במתמטיקה, נערוך יותר ישיבות דרך המחשב ונטוס פחות, גם כאשר ישובו ויפתחו השמיים. זאת תהיה שעתם הגדולה של הפארקים – בנגב, בשרון ובגליל.
ניתן לצפות בזהירות שבעולם שמתחיל עכשיו יעלו תעודות הסל של הבורסות במדינות שישובו במהירות לפעילות ושל אלה שיציגו חלופה לייצור בסין. מניותיהן של חברות רבות בתחום הפעילות מרחוק והרפואה תעלנה.
גם איומים צריכים להילקח בחשבון. ההיסטוריה מלמדת שסין נוטה לחמם את גבולותיה כאשר מתגלה סכנה של חוסר יציבות פנימית. היא נכנסת לתקופה בעייתית ומתמשכת. היא כבר יצרה תקריות גבול מול הודו במרומי ההימלאיה, ואילו הייתי פיליפיני או וייטנאמי הייתי עוקב בדריכות אחר מה שיקרה במימי ים סין הדרומי. בעצם, אם אנו עוקבים אחר נתוני התחלואה ברוסיה, מה שנכתב כאן עלול להיות רלוונטי גם למדינות הקווקז ולמזרח אוקראינה.
עולם חדש ואמיץ - כיצד זה ישפיע על ישראל?
ישראל, כמו מרבית מדינות המזרח התיכון, סיימה את הגל הראשון של המגיפה עם נתוני תחלואה נמוכים. זה מעניק לה יתרון על פני מדינות אחרות בעולם במירוץ אחר הבוננזה של היום שאחרי. יתרה מכך, העובדה שהקטר של הכלכלה הישראלית הוא חברות הטכנולוגיה, שמרביתן פועלות בכלים דיגיטליים, ושממנו מצפים היום לפתרונות, מצייר בפני הכלכלה הישראלית עתיד מבטיח.
חברות היי-טק בישראל כבר עובדות היום על מרבית התחומים שנדרשים בידי העולם של מחר ואלה מהן שישכילו לספק פתרונות במהירות וביעילות תקבלנה עקב כך דחיפה קדימה ותבאנה ערך מוסף רב למשק הישראלי.
היציבות שהקרין המשק הישראלי בזמן המגיפה, שהגיע אליה ערוך מבחינת מאזני סחר ורזרבות מטבע חוץ, מחזקת את המיצוב של המדינה בפני מדינות העולם, כלכלית אבל לא רק כלכלית, במיוחד כאשר שחקנים אחרים במזרח התיכון, דוגמת אירן, טורקיה ולבנון, הפגינו בחודשים האחרונים חולשות רבות. הווירוס היה פוגעני במיוחד במדינות פחות דמוקרטיות.
ישראל, במבט רחב יותר, צפויה לעתיד מבטיח משום שהמומחיות שלה היא מקוריות מחשבתית וממנה עולה חדשנות טכנולוגית, תחום דרוש בעולם של תחרות הולכת ומתרחבת, ושבו יש יותר ויותר מעצמות של ייצור, אבל מעט מאוד מרכזי חדשנות מובילים.
אני מאמין שבטווח של שנים מעטות יגיע המשק הישראלי לשיאים חדשים של אקזיטים, של השקעות נכנסות ובכלל של תוצר מקומי גולמי, ומגמה זאת צפויה להמשיך הלאה במשך עשרות שנים לאור העובדה שחברות צרכנות תזדקקנה לרעיון המבריק שייתן להן יתרון על פני המתחרים בעולם עסקי הולך ומצטופף.
וכן, המקוריות המחשבתית לא מצטמצמת רק לפריצות דרך טכנולוגיות. בעולם משתנה מצליחות גם חברות מידל-טק ואף לאו-טק ישראליות, דוגמת כתר ודלתא, שמצליחות לנוע מהר יותר מהמתחרות שלהן, ובכלל זה גם מיזמים של קולנוע דרייב-אין באוסטריה.
הכותב הוא מומחה לפעילות עסקית בין-תרבותית מול שוקי העולם, מייעץ כיצד להתמודד עם אתגרים עסקיים, כלכליים ותרבותיים, ומרצה על היערכות לקראת אתגרים בעולם המחר http://intelectual.co.il
