על שולחנו של שגריר קזחסטן בישראל, סאטיבלדי בורשקוב, מונחת חוברת תדמית המספרת את סיפורו של "המרכז למדעי המוח", שפועל באוניברסיטה העברית בירושלים. השגריר חזר לאחרונה מסיור של הסגל הדיפלומטי במקום והתרשם מאוד מהפעילות של האוניברסיטה בתחום חקר המוח. זה מתחבר לאחת המשימות שהשגריר לקח על עצמו - לחזק את קשרי המדע והתרבות בין שתי המדינות. נושאים אלה קרובים מאוד לליבו גם מתפקידו הקודם כנציג ארצו לאונסק"ו - ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם. במסגרת תפקידו זה סייר השגריר בורשקוב באושוויץ והסיור בגיא ההריגה של העם היהודי הותיר עליו רושם רב.
הסיור באוניברסיטה העברית הוא אחד מיני רבים שהשגריר הפעלתן עורך בישראל מאז מונה לתפקידו בנובמבר 2019. סיור במכון ויצמן, פגישות עם חברות תעופה - כחלק מהמאמצים לפתוח קו תעופה ישיר בין שתי המדינות - פגישות רשמיות עם ממלאי תפקידים בכירים, אנשי עסקים ועוד - כל אלה ממלאים את יומנו של השגריר. בתקופת הקורונה הוא הקדיש חלק ניכר מזמנו לחיבור בין אנשי רפואה מארצו לבין מומחים ישראלים באמצעות הזום. המטרה - חילופי מידע ובעיקר המלצות לטיפול. הקזחים הסתייעו מאוד בעצותיהם של מומחי הרפואה מישראל. גולת הכותרת של עבודתו בזמן המשבר הייתה ארגון טיסה של חברת ישראייר, שנועדה להחזיר לארץ מולדתם אזרחים קזחים הנמצאים בישראל ובירדן ולהביא לישראל עולים חדשים מקזחסטן שחיו על המזוודות. זו הייתה הטיסה הראשונה של ישראייר לאלמטי שבקזחסטן עם נוסעים. קזחסטן הייתה אמורה להיות יעד חדש שישראייר התכוונה להפעיל אליו טיסות בקיץ 2020 ובשל המשבר קו הטיסות הישיר אמור להיפתח רק בשנת 2021.
יחסי ידידות חמים
ישראל וקזחסטן כוננו ביניהן יחסים דיפלומטיים ב-1992 וב-2009 נחתם הסכם סחר בין שתי המדיניות. בראשית 2017 ביטלה קזחסטן את הצורך בוויזות עבור התיירים הישראלים, במטרה לעודד תיירים ואנשי עסקים להגיע אליה. זו הייתה עדות נוספת לקשרים הטובים בין שתי המדינות. עיון במפת העולם מגלה כי קזחסטן היא אחת המדינות המוסלמיות הבודדות שאליה הישראלים יכולים להיכנס ללא אשרה, והדבר מסייע למצות את הפוטנציאל הכלכלי והתיירותי של היחסים.
אדוני השגריר, כיצד היית מתאר את מערכת היחסים בין ישראל לקזחסטן?
"היחסים בין מדינת ישראל לרפובליקת קזחסטן הם מצוינים, יחסי ידידות חמים ביותר, והם מכסים שטחים רחבים בתחום המדיני, המסחרי, התרבותי והטכנולוגי-מדעי. שני הנשיאים שלנו, הנשיא ראובן ריבלין והנשיא קאסים-ג'ומארט טוקאייב, שוחחו ביניהם בתחילת אפריל והביעו את רחשי ידידותם זה לזה, ואת המאמץ המשותף של שתי המדינות בטיפול במגפת הקורונה. הנשיא ריבלין שיבח את עבודת המערכת הרפואית בקזחסטן וטוקאייב שיבח את פעילותה של ישראל. בין שתי מערכות הבריאות מתקיים שיתוף פעולה הדוק ופורה, שהוא חלק משיתוף פעולה רחב יותר בתחומים טכנולוגיים ומדעיים, בנושאים כמו סייבר, חדשנות טכנולוגית ועוד. יש לנו תוכניות גדולות לעתיד. ריבלין גם הזמין את הנשיא שלנו לביקור בישראל והנשיא קיבל את ההזמנה. התפקיד שלנו הוא לתרגם את ההחלטה הזאת לשפת המעשה ולמצוא את המועד המתאים לביצועה. אני מזכיר שהנשיא הקודם, נורסולטאן נזרבייב שחוגג ב-6 ביולי 80 שנים, ביקר בישראל שלוש פעמים במהלך כהונתו. גם מנהיגי ישראל ביקרו אצלנו. שמעון פרס ביקר פעמיים - בתפקידו כשר חוץ ואחר כך כנשיא, וראש הממשלה, בנימין נתניהו, קיים ביקור ממלכתי ב-2016. פגשתי לאחרונה את שר החוץ, גבי אשכנזי, והזמנתי אותו לבקר בארצנו. הוא הודה בפניי שמעולם לא ביקר בקזחסטן ואנו מקווים שביקור כזה יתקיים בקרוב".
תאר את יחסי הסחר בין שתי המדינות.
"כשקשרנו קשרים דיפלומטיים בין שתי המדינות, היקף הסחר היה מאוד צנוע, בערך 10 מיליון דולר. בשנה שעברה, 2019, הוא עמד על 500 מיליון דולר. בארבעת החודשים הראשונים של 2020 הוא עמד על 112 מיליון דולר. ישראל מייבאת רבע מתצרוכת הנפט שלה מארצנו וישראל מייצאת אלינו טכנולוגיות היי-טק, חקלאות ומים. ישנם גם יחסים הדוקים בתחום חקר החלל. יש כיום כ-140 מיזמים והשקעות ישראליות בקזחסטן במספר תחומים - בנייה, מטלורגיה, טלקומוניקציה, ביטוח ופיננסים, פרמצבטיקה, ניהול מים ותיירות. מנגד, חברת טמבור הישראלית היא כיום חלק מ-KUSTO GROUP, תאגיד בינ"ל, שנוסד בצפון-מערב קזחסטן והוא בעל אחזקות בתחומי הבנייה, התשתיות והאנרגיה בכל רחבי העולם".
אגב, מה קורה בתחום התיירות?
"לקזחסטן יש לא מעט מה להציע לתיירים: אתרי סקי ברמה גבוהה בדרום המדינה, אגמים, ראפטינג, תיירות אקולוגית ועוד. כיום הטיסות למדינה מתבצעות דרך מוסקבה, קייב או איסטנבול. אם יתבצעו טיסות ישירות בין תל- אביב לאסטנה, מדובר בטיסה של כשש שעות. מעבר לתרומה לעסקים ולתיירות, יש ישראלים רבים שרוצים לבקר את קרוביהם בקזחסטן. אם אכן יתקיים קו תעופה ישיר בין שתי המדינות זה יסמן מפנה ביחסים ביניהן. אנחנו עובדים על כך וזה נושא מרכזי באג'נדה שלי כשגריר".
אתם מדינה עשירה באוצרות טבע ועיקר הייצוא שלכם נשען על אנרגיה וחקלאות. מה אתם עושים כדי לגוון את הכלכלה ולהטמיע בה חדשנות טכנולוגית?
"אכן נושא גיוון הכלכלה שלנו הוא נושא בעל חשיבות רבה. ברור לנו שאסור לנו להישען על אנרגיה בלבד והכנו תוכנית לאומית כיצד לגוון את היצוא. זו גם אחת הסיבות מדוע אנו מייחסים חשיבות כה גדולה ליחסים עם ישראל. המדינה שלכם מצטיינת בחדשות ואנו מעוניינים מאוד להחליף ידע עימה בתחומי המדע והטכנולוגיה".
אתם מדינה ששוכנת בין שני ענקים - סין ורוסיה - שלכל אחת שאיפות אימפריאליות. איך מתמרנים ביניהם?
"שתי המדינות הן שותפות אסטרטגיות שלנו, בנות ברית שלנו ובעלות גבול משותף ארוך (רוסיה בצפון ובמערב, סין במזרח). הן גם שותפות סחר עיקריות שלנו, לצד האיחוד האירופי. הביקורים הראשונים של הנשיא שלנו - שממשיך את מדיניות החוץ שהתווה הנשיא הקודם - היו לרוסיה ולסין. עם שתי המדינות אנו שותפים למספר פורמים וחברים במספר ארגונים בינ"ל, כמו הארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה (כעשירית משטחה של קזחסטן נמצא ממערב להרי אורל, בשטח אירופה – י.צ.), הארגון לשיתוף פעולה במרכז אסיה, חבר העמים, ארגון האמנה לביטחון משותף, האיחוד הכלכלי האירו-אסייתי, ארגון שנגחאי לשיתוף פעולה ופורום התייעצות לשיתוף פעולה באסיה. מדובר בשותפות הגיאו-פוליטית העיקרית שלנו ואנו פועלים כל הזמן לחזק את יחסי הידידות שלנו עימן, זאת בנוסף ליחסי הידידות שיש לנו עם מדינות רבות בעולם".
