בפרספקטיבה של רבעון, החברות הגלובליות הבינו שלא מהר כל כך הן יינטשו את קווי הייצור שלהן בסין. ההודעות הנחרצות שסין תשלם על המגיפה באובדן כתר היצרנית והיצואנית המרכזית בעולם היו מוקדמות מדי, אך כאשר לבני דומינו המגיפה הגיעו לשאר המדינות, התובנה הכללית הייתה כי יש לגוון את רשימת הספקים ויש לייצר חלופת ייצור נוספת מעבר לסין. מומחי הגלובליות קוראים לזה מדיניות ״סין פלוס אחד״ (China plus one) - כלומר, כל חברה צריכה למצוא מקום ייצור נוסף מעבר לסין. הממשלות של אסיה, מחדרי הזום שלהן, החלו באופן די מיידי להילחם על החברות הגלובליות ויצאו בסדרת תמריצים למשיכתן אל פארקי התעשיות שלהן. כלכלות המדינות המתפתחות של אסיה, אשר ציפו לאחוזי צמיחה גבוהים ב-2020, הבינו כבר שהשנה הזו אבודה ורבות כבר בונות תוכניות ל-2021 בדגש על משיכת המשקיעים הזרים.
בהרצאת זום שנערכה אצלנו בלשכת המסחר ישראל-אסיה, אירחנו את ד"ר סומיה קנטי גוש, הכלכלן הראשי של הבנק ההודי הממשלתי State Bank of India ,אשר הפתיע בהערכתו כי בשנת הכספים הנוכחית אשר החלה באפריל, הצמיחה צפויה להיות שלילית עד כדי 5%. מתחזיות צמיחה של 2.6%-4% ( תלוי את מי שואלים) לתחזיות צניחה כה דרמטית, הודו תאלץ לחשב מסלול מחדש. עוד נתון מדאיג הוא שערו של הרופי, אשר נחלש מאז תחילת השנה בכמעט 10%. את שנת 2020 הוא החל בנקודת שווי המשקל של 70-71 רופי לדולר ועם הגעת המגיפה להודו הוא זינק ל-75-77 רופי לדולר. כדרכו של הרופי, הוא אוהב להתייצב על מספרים עגולים ולכן נראה שדרכו לשער 80 (רופי לדולר) קרובה.
המטרה - למשוך משקיעים זרים שהלכו פעם לסין
שנת 2020 החלה עם הרבה ציפיות. קרן המטבע הודיעה כי הודו עקפה את יפן והיום היא מדורגת ככלכלה השלישית בגודלה בעולם במונחי כוח קניה אחרי סין וארה״ב. הישג נוסף של ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, אשר מעטים מדברים עליו, הוא הגדלת בסיס גביית המס. עם עלייתו לשלטון בשנת 2014 היו רשומים בהודו 30 מיליון משלמי מיסים, כיום רשומים 70 מיליון. הפוטנציאל הוא כמובן 270 מיליון נישומים, כמניין בתי האב בהודו, אולם הכפלה של הנישומים הרשומים, היא הישג שאין להתעלם ממנו. מאחר ובהודו עסקינן, עדיין מספרים אלה אינם מעידים על גבייה כפולה. היא צמחה רק ב-25% לאורך שנים אלה ועדיין רק 4% ממשלמי המיסים אחראים על תשלום של 60% מסך המיסים. נתון מעודד נוסף הוא כי בחמש השנים האחרונות, במסגרת תכנית "הודו דיגיטלית", נקלטו במערכת הבנקאית למעלה מ- 380 מיליון איש. גם אם רובם לא משלמים מיסים עדיין, הודו יצרה לעצמה מערכת פיקוח אפקטיבית יותר על משלמי מיסים בפוטנציה.
מייד לאחר תחילת המגיפה וסגירת הגבולות עם סין, הודו הבינה ששרשרת האספקה שעוברת בסין פוגעת ביכולות הייצור שלה, וכך, במחצית חודש מאי, מודי יצא עם תוכנית שאפתנית הקרויה בתרגום חופשי ״הודו מסתמכת על עצמה״ (Aatmanirbhar Bharat ), עם תקציב של 277 מיליארד דולר המהווים 10% מהתל״ג. במשך יממה תמימה שררה אופוריה בהודו והבורסות לניירות ערך זינקו, אולם אז החלו הסקפטים לטעון כי אין מדובר בתקציב חדש, אלא באריזה חדישה של תוכניות קיימות.
התוכנית של מודי, השואפת לכך שהודו תהפוך להיות כלכלה של חמישה טריליון דולר (היום היא נושקת לשלושה) כוללת מספר רפורמות מעניינות ורלוונטיות לחברות ישראליות ולמשקיעים זרים בכלל. מודי רוצה למשוך אליו את המשקיעים הזרים שבחרו כל השנים בסין, וחלק גדול מהתוכנית שלו מפרט את ההקלות למשקיע הזר ולעצם עשיית עסקים בהודו. גם אם הודו לא תחליף את סין, מודי מבקש מהמשקיעים הזרים שהודו תהיה ״הפלוס אחד״ של סין.
הקלות משמעותיות
נתחיל במה שקרוב לליבנו. בפעם הראשונה בהיסטוריה של הודו, הותר למשקיע זר בתחום הביטחוני להחזיק 74% בחברה באופן אוטומטי, כלומר, מבלי לבקש אישורים והקלות מיוחדות. עד כה, חברות ישראליות שביקשו לפתוח מפעלים בהודו נאלצו להסתפק באחזקות של 49% ולמצוא שותף מקומי באחזקות של 51%, מבנה אשר היווה מקור לבעיות של שליטה ושמירה על קניין רוחני. מייד לאחר השינוי הזה, החלו החברות הישראליות לשקול דרכן בהודו מחדש, אף כי הגבולות הסגורים עדיין לא מאפשרים לישראלים לממש את ההקלות האמורות.
הקלה משמעותית נוספת אפשר לראות בענף החקלאות. הודו הבינה שהנפגעים העיקריים מהקורונה הם החקלאים, אשר בתחילת הסגר לא יכלו לצאת לשדות ולשווק את התוצרת שלהם באופן הרגיל. כך, מעבר להטבה חד-פעמית של 2.5 מיליארד דולר, התוכנית החדשה מאפשרת לחקלאים למכור את תוצרתם ישירות לצרכן, בלא מתווכים ומשווקים, אשר גזרו רווחים שמנים על גבי החקלאים. מוכר לנו? עוד נותנת התוכנית לחקלאים תקציבים כדי להצטייד בטכנולוגיה חקלאית כדי לשפר את חיי המדף ולאפשר להם למכור לא רק באזור הגיאוגרפי המצומצם, אלא גם להגיע למדינות אחרות ברחבי הודו ואף לייצא תוצרת חקלאית. חברות האגריטק הישראליות תהיינה מאד מבוקשות בהודו בתקופה הקרובה.
בחודש פברואר ביקרו הנשיא טראמפ ורעייתו בהודו במופע של ידידות אמיצה בין שתי המדינות. ברור שגם סין עלתה על שולחן הדיונים. מלחמת הסחר בין ארה״ב לסין נותנת לתוכנית החדשה-ישנה של מודי רוח גבית, כאשר חברות אמריקאיות או ממדינות פרו-אמריקאיות, קרוב לוודאי יתנו עדיפות להודו. האימרה ״כששניים רבים השלישי מנצח״ נכונה גם פה.
הכותבת היא היא מנכ״לית A&G Partners, יו״ר לשכת המסחר ישראל-הודו וסגנית נשיא לשכת המסחר ישראל-אסיה. זוכת פרס ״ידיד הודו״ לפיתוח כלכלי לשנת 2020
