עם כניסתי למשרד הכלכלה והתעשייה, הכרזתי על כוונתי לקדם אג'נדה של "כלכלה אנושית", המורכבת משלוש נקודות מרכזיות - מתן דמי אבטלה לעצמאיים, עידוד רכש וייצור מקומי, ואימוץ מודל חל"ת גמיש (המודל הגרמני), אשר יעמוד במרכז מאמר זה.
שיאו של הגל הראשון במשבר הבריאותי חלף, מספר החולים החדשים היומיים נמוך והשגרה אט-אט חוזרת לישראל וגם לעולם. אך המשבר הכלכלי שהביאה איתה תקופת הריחוק החברתי עדיין בעיצומו, והוא עשוי להחריף ללא נקיטת צעדים נכונים.
על הממשלה להתערב
התמודדות הממשלה עם הטיפול במשבר הבריאותי נחלה הצלחה, ואף במקרים רבים הקדימה מדינות רבות בעולם. בזכות שורה של צעדים, צומצמה משמעותית התפשטות הנגיף בקרב הציבור בישראל.
אולם, הנחיות הממשלה הביאו לסגירת מקומות עבודה וצמצום פעילותם של סקטורים רבים בישראל. גם סחר החוץ והביקוש לייצוא הישראלי בעולם ירד בחדות וכתוצאה מכך הכלכלה הישראלית נפגעה באופן קשה.
נכון, נעשו צעדים גם כדי למזער את הפגיעה הכלכלית. כך, למשל, ניתנו הקלות בזכאות לדמי אבטלה, שאיפשרו למעסיקים להוציא עובדים רבים לחופשה ללא תשלום, כשהם זכאים לדמי אבטלה, ובכך הפחיתו דרמטית את הוצאותיהם בתקופת המשבר. הקלות אלה סייעו לעסקים ולעובדים שכירים לצלוח את שיא המשבר, אך בהיעדר כלים משלימים, כגון המודל הגרמני, המשק הישראלי נמצא בסכנה להפוך חל"ת זמני לאבטלה המונית קבועה.
המשבר הבריאותי הוא גזירת גורל שאכן חייבה את הצעדים הקשים שננקטו והשפיעו על המשק כפי שהשפיעו, אך למשבר הכלכלי יש מזור וכאן תפקידה של הממשלה להתערב. כדי שנחזור למצבנו טרם המשבר, יש להמשיך ולנקוט בצעדים נוספים.
גמישות למעסיק, הכנסה משופרת לעובד
טרם המשבר אחוז האבטלה בישראל עמד על 3.4% ושוק העבודה בישראל היה בתעסוקה מלאה. אך עם פרוץ משבר הקורונה, שיעור האבטלה טיפס במהירות לכ-27% - מעל מיליון מובטלים, כשרובם הם עובדים שהוצאו לחל"ת, הוצאה שאינה מחוייבת מציאות, כפי שאנו למדים ממדינות אחרות בעולם, כגון בגרמניה.
בזמן שבישראל שיעור האבטלה האמיר ל-27%, בגרמניה, על-פי נתונים ראשוניים, עמד שיעור האבטלה על כ- 3.9% - קרוב לזה שהיה בישראל לפני המשבר. הסבר מרכזי להבדל בין ישראל לגרמניה הוא יישומו של מודל תעסוקה חלקית ותשלום דמי אבטלה בעבור חלקי המשרה שצומצמו בעקבות המשבר - אם בגלל הירידה הבינ"ל בביקושים ואם בגלל גזירות הריחוק החברתי. יצויין כי לצד האבטלה ה"אמיתית" בגרמניה, ישנם עוד כ-27% הממשיכים לשמור על יחסי עבודה עם מעסיקיהם, כאשר חלקם נמצאים למעשה בחל"ת ואחרים מועסקים בשיעור משרה מופחת ומקבלים דמי אבטלה חלקיים.
אלה הם עיקרי המודל: כאשר מעסיק הוציא עובד לחל"ת ושניהם מעוניינים לשמור על מערכת יחסי עובד-מעסיק, דמי האבטלה של העובד משולמים על-ידי המדינה דרך המעסיק, כך שהעובד ממשיך לקבל גם זכויות סוציאליות. לדוגמה, אם עובד הועסק ב-50% משיעור משרתו המקורי, הוא יקבל שכר של 50% במימון המעסיק, ועוד 30% במימון המדינה, המהווים 50% מדמי האבטלה שהוא זכאי להם. כלומר, העובד מועסק 50% משרה ומקבל 80% מגובה שכרו טרם המשבר. מדובר במשוואה בה הממשלה חוסכת תשלומי דמי אבטלה, המעסיק זוכה בגמישות והעובד זוכה בהכנסה משופרת.
יישום המודל הוא אחת הסיבות המרכזיות לכך שגרמניה הייתה בין המדינות הראשונות שיצאו ממשבר 2008.
בני אדם לפני הכל
שוק העבודה הישראלי יכול לשוב למצב שלפני המשבר, אך כדי שזה יקרה לא די בצעדים שכבר ננקטים. על כן, הפעלת "המודל הגרמני" בישראל היא האפשרות הטובה ביותר למניעת פיטורים המוניים, סגירת מקומות עבודה והחרפת המשבר הכלכלי, והוא יחזק את יכולת ההתאוששות המהירה של המשק מהמשבר.
הפתרון הזה הוא קל ואפשרי ליישום, ומהותו - תשלום תוספת מיוחדת לעובד על-ידי המעסיק בגין ההפחתה הזמנית בהיקף משרתו - אם לפי צרכי העסק, ואם בהתאם להנחיות הבריאותיות - כשהמדינה תשלם למעסיק את גובה התוספת - פנסיה וזכויות סוציאליות - ובכך נחסכים תשלומי דמי האבטלה, מאחר והיקף התעסוקה לא צומצם במלואו.
בימים אלה, בהם שבה אט-אט השגרה, עדיין ישנם עסקים שלא יכולים לחזור לפעילות מלאה, ובפניהם ניצבת הבחירה - להפחית בשעות העבודה או לא לקיים פעילות כלל.
משפחה בישראל אינה יכולה להתקיים ללא הכנסה, והמפרנסים לעתים נאלצים לבחור בדמי אבטלה שעשויים להיות גבוהים משכר עבודה במשרה חלקית. הם אלה שעומדים לנגד עיני. זאת מהותה של כלכלה אנושית שרואה בני אדם לפני הכל. לכן, משרד הכלכלה והתעשייה בהובלתי עובד בימים אלה על התאמת המודל הגרמני לישראל, בכדי להחזיר את רוב העובדים למעגל העבודה וזאת מבלי לפגוע כלכלית במעסיקים.
הכותב הוא שר הכלכלה והתעשייה
