מחלה קשה, פציעה, תחלואה טבעית או פוסט טראומה משנות לא רק את שגרת החיים, אלא גם את היכולת להתמודד עם משימות שבעבר נראו פשוטות: פנייה לרופאים, איסוף מסמכים, מילוי טפסים, הגשת תביעות והתייצבות בפני ועדות רפואיות.
עו"ד עירית פריבר נשר, בעלת משרד עורכי דין בהרצליה המתמחה במימוש זכויות רפואיות, פוגשת את המציאות הבירוקרטית הזו מדי יום. מבחינתה, מאחורי כל תיק עומד אדם שזקוק לא רק לייצוג מקצועי, אלא גם למישהו שיראה אותו, יבין וילווה אותו.
"אני לא קוסמת, אבל מעבר למקצועיות, לידע ולניסיון, אני מאמינה שבתהליכים האלה הדרך לא פחות חשובה מהתוצאה. אנשים מגיעים אליי בתקופות הקשות בחייהם, וחשוב שירגישו שיש מי שהולך איתם ולא משאיר אותם להתמודד לבד, מחזיק להם את היד", מסבירה עו"ד פרבר.
כשהמצב מחמיר הזכויות מצטמצמות
אחד הפרדוקסים שמטרידים את עו"ד פריבר נשר נוגע לבני הגיל השלישי. ככל שאדם מתבגר ומצבו הבריאותי מידרדר, כך עלול לגדול הצורך שלו בעזרה. אלא שהזכאות לחלק מהקצבאות והשירותים אינה נקבעת על פי המצב הרפואי בלבד, אלא כפופה גם למבחני הכנסה ולתנאים נוספים. כך, דווקא אנשים שעבדו במשך עשרות שנים, השתכרו היטב והפרישו סכומים גבוהים לביטוח הלאומי ולחברות הביטוח, עלולים לגלות שבשעה שהם זקוקים לסיוע, הכנסותיהם מצמצמות את זכאותם ותנאים נוספים חוסמים אותם מלקבל את מה שמגיע להם.
"איש הייטק או בעל חברה ששילם עשרות אלפי שקלים לביטוח הלאומי לאורך השנים, עלול למצוא את עצמו בגיל 80, עם אלצהיימר וצורך בעובד זר, אך ללא זכאות לגמלת סיעוד בשל גובה הכנסותיו", היא ממחישה.
כך למשל, אדם שפרש מעבודה שבה עבד במסירות במשך שנים רבות, ומקבל פנסיה של 8,000 שקל, הכנסה משכירות נכס להשקעה של 6,000 שקל וקצבת אזרח ותיק של כ-2,000 שקל. בהתאם להרכב התא המשפחתי, לסוג ההכנסות ולמבחני הזכאות, הוא עלול לקבל גמלת סיעוד מופחתת או שלא להיות זכאי לה כלל, גם אם מצבו הרפואי מחייב עזרה יומיומית.
זכויות שכדאי לבדוק לפני הפרישה
גם כאשר אין זכאות לקצבאות מסוימות, ייתכן שקיימות הטבות אחרות שכדאי להכיר. אחת מהן היא פטור ממס הכנסה מטעמים רפואיים, שעשוי להיות משמעותי במיוחד עבור אנשים שממשיכים לעבוד למרות מגבלות רפואיות או מקבלים פנסיה החייבת במס. מדובר בהטבה שיכולה להגיע למאות אלפי שקלים, לא פחות מזה.
"גם אם לא מקבלים כסף מהמדינה באמצעות קצבאות, אפשר לחסוך בתשלומי המס", מסבירה עו"ד פריבר נשר. לדבריה, הצטברות של ליקויים רפואיים עשויה להקנות זכאות לפטור, בכפוף לתנאים הקבועים בחוק, ובהם קביעת נכות רפואית בשיעור המזכה ולתקופה הנדרשת. במקרים המתאימים, החיסכון עשוי להגיע לסכומים משמעותיים.
אבל לא רק השאלה אילו זכויות קיימות חשובה, אלא גם מתי פועלים למימושן. עו"ד פריבר נשר ממליצה לבחון את המצב הרפואי ואת הזכויות האפשריות לכל הפחות בשנה שלפני הפרישה, ולא להמתין עד להחמרה במצב הבריאותי.
אחת הדוגמאות המובהקות לכך היא תחום הניידות, שבו חלות מגבלות גיל קשיחות על הגשת תביעה ראשונה (גיל 67). אנשים המתמודדים עם מגבלות אורתופדיות או נוירולוגיות, בעיקר בגפיים התחתונות, עלולים לגלות בדיעבד שהחמיצו לצמיתות את האפשרות להגיש תביעה במסגרת המסלול הרלוונטי.
לדבריה, בדיקה מוקדמת, כשנה לפני הפרישה, של מכלול הזכויות, לרבות קצבאות, הטבות מס וזכויות הנובעות ממגבלות תפקודיות, עשויה למנוע החמצת זכאויות ולהקל על ההתמודדות הכלכלית בהמשך החיים. לעתים מדובר בתוספת של אלפי שקלים בודדים ולעתים אף במאות אלפים.
20 שנה ב-10 דקות
בעבודתה עם לוחמים המתמודדים עם פוסט -טראומה האתגר מורכב גם מבחינה רגשית: לסייע לאדם לחשוף פגיעה שלעתים נשא עמו בשתיקה במשך עשרות שנים, ולהביא להכרה בה מצד המערכת.
ב-2019 החלה לפעול לצד ד"ר רינת גולד גזית כדי לסייע ללוחמים ששירתו בזרועות הביטחון בהליכי הכרה מול משרד הביטחון. מאז ליוותה מאות לוחמים, וכיום היא פועלת גם עם עמותת צהל"י, המסייעת למשפחות אנשי המילואים המתמודדים עם פוסט-טראומה בעקבות לחימה ושירות צבאי.
לדבריה, אירועי 7 באוקטובר והמלחמה שבאה בעקבותיהם הציפו גם טראומות ישנות, ובמקביל תרמו להרחבת השיח הציבורי על פגיעות נפשיות בעקבות שירות צבאי. עבור חלק מהלוחמים, השינוי הזה אפשר לראשונה להכיר בפגיעה ולפנות לעזרה. אלא שהדרך להכרה עדיין רצופה קשיים.
כדי לסייע ללוחמים, היא מקיימת עמם שיחות היכרות, הכנה וסימולציות, שבמהלכן הם לומדים לתאר את הפגיעה ואת השלכותיה על חיי היומיום. המטרה אינה רק להכין אותם לשאלות הוועדה, אלא גם לאפשר להם להשמיע את סיפורם באופן שישקף בצורה המדויקת ביותר את הקושי שהם חווים ואת הטראומות שהם נושאים עמם.
ההתייצבות בפני הוועדה היא רק תחנה אחת בדרך, הם נדרשים לקבל את ההחלטה לפתוח מחדש ולשתף עם זיכרונות כואבים, לאסוף מסמכים וראיות ולתאר אירועים שחלקם נמנעו מלדבר עליהם במשך שנים. בשלבים האלה, הקשר בין עורך הדין ללקוח מקבל משמעות מיוחדת: לא די בהיכרות עם החוק והנהלים; נדרשות סבלנות, רגישות ויכולת לבנות אמון עמוק עם אדם שלעתים מתקשה לתת אמון גם בסביבתו הקרובה.
הרבה מעבר להליך המשפטי
העבודה עם אוכלוסיות שונות חיזקה אצל עו"ד פריבר נשר את ההבנה שמימוש זכויות רפואיות אינו מסתכם בסעיפי חוק, במסמכים ובהחלטות ועדה. במקרים רבים, עצם היכולת להתמודד עם התהליך תלויה בתחושה שיש מי שמקשיב, מסביר ומלווה לאורך כל הדרך.
אותה תפיסה מנחה אותה גם בפעילותה הציבורית וההתנדבותית, שבה היא רואה חלק בלתי נפרד מעבודתה ומרצונה לקדם יחס הוגן ואנושי יותר כלפי אנשים הזקוקים לסיוע. בנוסף לתחום מימוש הזכויות שבו היא עוסקת 15 שנה, היא מכהנת כיו"ר ועדת ערר לענייני ארנונה בעיריית הרצליה, דירקטורית בתאגיד "מי הרצליה", חברה בארגון רוטרי, ובעברה כיהנה גם כחברת מועצת העיר הרצליה.
"אנשים צריכים לבקש את מה שמגיע להם, בלי להתבייש. המדינה צריכה לדאוג שהמימוש ייעשה בצורה הנעימה, המיטבית וההוגנת ביותר, כדי שאנשים יוכלו לחיות בכבוד", מסכמת עו"ד פריבר נשר.
עו"ד עירית פריבר נשר
לפניה טלפונית 052-4650303 >
לפניה במייל >
בשיתוף משרד עו"ד עירית פריבר נשר
