יש אדריכלים שאפשר לזהות את עבודתם במבט ראשון. קו מסוים, חומר שחוזר על עצמו, שפה עיצובית שהופכת עם השנים לסימן היכר. האדריכלית מיכל יפתח רותם בוחרת בדרך אחרת. היא אינה רוצה שבית שתכננה יהיה מזוהה מיד כעבודה שלה. מבחינתה, מי שצריך לעמוד במרכז אינו האדריכל, אלא האנשים שעבורם תוכנן הבית.
"אני לא מאמינה בטביעת אצבע נראית לעין, בכל פרויקט אני אוהבת להמציא את הגלגל מחדש. המיקום, הלקוחות והסביבה משפיעים מאוד על התכנון. בית ליד הים לא ייראה כמו בית בסביבה הררית או כמו בית בסביבה אורבנית", מספרת יפתח רותם.
כיום יפתח רותם היא בעלת משרד הבוטיק MYR Architecture בהרצליה. את דרכה החלה בלימודי אדריכלות ועיצוב סביבתי בבצלאל בירושלים, ובהמשך השלימה את לימודיה בטכניון. בין שתי התקופות עבדה במשרד משה ספדיה אדריכלים בירושלים, וכבר אז ידעה שפניה לעצמאות מקצועית.
אחד הפרויקטים הראשונים שלה היה דווקא ביתה הפרטי בהרצליה. עוד כשהיה בשלבי בנייה, משך הבית את תשומת לבם של עוברים ושבים. "מיד בהמשך קיבלתי עוד שלושה בתים פרטיים באזור השרון לתכנון, ומשם הכל התגלגל", היא מספרת.
מאז התרחבה פעילות המשרד לתכנון בתים פרטיים, דירות, משרדים, ובשנים האחרונות גם בנייני בוטיק. לצד פרויקטים בתל אביב, בגוש דן ובשרון, תכננה בתים גם בארצות הברית. עם זאת, היא מקפידה לשמור על מתכונת של משרד בוטיק, המאפשרת לה מעורבות אישית בכל שלבי התכנון, עד לפרטים הקטנים.
מבחינתה, אדריכלות, עיצוב פנים ותכנון החוץ הם חלקים של אותו מכלול. "הכל מתכתב עם הכל, כשאני מתכננת בית, אני מתכננת גם את עיצוב הפנים, גם את האדריכלות וגם את עיצוב החוץ. בעיניי זו מקשה אחת".
קודם התחושה, אחר כך הקירות
גם בלי שפה חזותית קבועה, אפשר לזהות בעבודותיה של יפתח רותם כמה עקרונות מנחים: הרבה אור טבעי, חללים פתוחים ונרחבים, זרימה בין החללים וקשר הדוק לסביבה. אלא שהתכנון, מבחינתה, אינו מתחיל בשרטוט קירות או בחלוקת חדרים, אלא בתחושה שהחלל אמור לעורר.
"אני מתחילה מההרגשה שאני רוצה לקבל בחלל ורק אחר כך מגיעה לצד הפיזי, כשאני מגיעה למגרש בהר, אני מדמיינת משהו אחר מאשר כשאני מגיעה למגרש ברמת השרון. הסביבה היא חלק מאוד משמעותי מהתכנון".
לא פחות מהסביבה, האנשים שעתידים לחיות בבית הם שמכתיבים את אופיו. רבים מלקוחותיה מלווים אותה לאורך שנים: מי שתכננה עבורם בעבר דירה, עברו בהמשך לבית פרטי, וכעת, כשהילדים גדלו ואורח החיים השתנה, חוזרים אליה לתכנון דירה עירונית חדשה. ההיכרות המתמשכת מאפשרת לה להבין לא רק את צורכיהם, אלא גם כיצד הם משתנים עם הזמן.
"השחקן הראשי בכל פרויקט הוא הלקוח", מדגישה רותם יפתח. "עם כל האהבה שלי למקצוע, אני מתכננת דברים שצריכים לשרת אותו. הפגישות הראשונות הן מבחינתי שלב מאוד חשוב, כי בהן אני לומדת את האישיות, הרצונות וההעדפות. הפרויקט נבנה במידה רבה על האישיות של האנשים שחיים בו".
יוקרה היא לא שאלה של מחיר
רבים מהפרויקטים שלה משתייכים למה שמקובל לכנות "שוק היוקרה", אך היא מסתייגת מהזיהוי האוטומטי של יוקרה עם מחיר גבוה, שטח גדול או חומרי גמר יקרים.
"יוקרה בעיניי היא לא משהו שעולה בהכרח הרבה כסף. יוקרה היא איכות, תשומת לב לתכנון, דיוק והקפדה. גם דירה קטנה יכולה להיות יוקרתית אם הכל בה פונקציונלי, אסתטי, נוח ולא צפוף".
לתפיסה הזו מצטרפים גם חומרים, טכנולוגיות ופתרונות תכנוניים שלא היו זמינים בעבר. לדבריה, מגוון האפשרויות העומדות כיום בפני מי שבונה או משפץ רחב מאי פעם, וחלק מתפקידה כאדריכלית הוא לחשוף את הלקוחות לפתרונות שלא בהכרח הכירו, ולבחון כיצד אפשר לשלב אותם בתכנון בלי להתפשר על איכות החיים בבית.
אותה גישה מנחה אותה גם בתכנון נכסים להשכרה, תחום שהולך ותופס מקום בפעילות המשרד. גם כשהבעלים אינם מתכוונים להתגורר בנכס בעצמם, היא סבורה שאין סיבה להתפשר על איכות התכנון. חלל מתוכנן היטב, נעים ופונקציונלי אינו רק יתרון אסתטי, אלא חלק מהערך שהנכס מציע למי שיתגורר בו.
מהרצליה ועד עמק ההדסון
אחד הפרויקטים הזכורים לה במיוחד נמצא הרחק מהרצליה: בית סוף שבוע שתכננה באזור עמק ההדסון העליון (Upper Hudson Valley) במדינת ניו יורק. בתחילה סברה שתסתפק בייעוץ ותעביר את התכנון לאדריכל מקומי, אך קבלן שפגשה במקום הציע מתכונת עבודה אחרת: התוכניות יוכנו במשרדה בישראל, ואנשי המקצוע המקומיים יטפלו ברישוי ובביצוע.
הפרויקט חייב אותה להכיר שיטות בנייה, תקנים וחומרים שונים מאלה שהיתה רגילה אליהם, ואף להתרגל לעבוד באינצ'ים ובפיטים. "זה היה כמו ללמוד שפה חדשה של בנייה", היא נזכרת. בהמשך תכננה גם בית בקליפורניה, שחלק ניכר מהעבודה עליו התנהל מרחוק בתקופת הקורונה.
לצד הפרויקטים שמעבר לים, יש גם עבודות מקומיות שהותירו בה חותם אישי. אחת מהן היא דירת גג בהרצליה, שהנוף האורבני הנשקף ממנה החזיר אותה לילדותה בתל אביב, בין הבתים הלבנים בסגנון הבאוהאוס. "רק בדיעבד הבנתי שזה השאיר בי חותם. בדמיון שלי, כל הפרויקטים מתחילים לבנים, ורק בהמשך, ביחד עם הלקוחות, נוסף להם הצבע".
אולי דווקא האמירה הזו ממחישה את המתח המעניין בעבודתה: מצד אחד, היא אינה מבקשת להטביע בכל בית סגנון עיצובי מזוהה; מצד שני, הזיכרונות, החוויות והאהבות האישיות שלה הם חלק בלתי נפרד מהאופן שבו היא מתבוננת בחלל. בסופו של דבר, התכנון נולד מהמפגש בין עולמה שלה לבין עולמם של הלקוחות.
"תספרו לי את כל החלומות"
יש משפט אחד שיפתח רותם מקפידה לומר ללקוחות כבר בפגישות הראשונות: "אל תצנזרו את עצמכם, ספרו לי את כל החלומות שלכם, גם אם הם נראים לא מעשיים, לא פונקציונליים או יקרים. צריך להתחיל מהחלומות ואז לרדת לקרקע, ולא להפך". לעתים, היא מספרת, דווקא חלום שנראה בתחילה בלתי אפשרי מתגלה כבר ביצוע, גם אם בגרסה מעט שונה מזו שדמיינו הלקוחות. בריכת שחייה, למשל, עשויה להיראות כמו תוספת יקרה ומורכבת, אך פתרונות תכנוניים וטכנולוגיים הקיימים כיום מאפשרים במקרים מסוימים לשלב אותה גם במסגרת תקציב מוגבלת יותר. מבחינתה, תפקידה של האדריכלית אינו רק להצביע על המגבלות, אלא לחפש את הדרך לממש את הרצונות במסגרת האפשרויות.
והחלומות אינם שמורים רק ללקוחות. גם ליפתח רותם יש שאיפה מקצועית שעדיין ממתינה למימוש: לתכנן מוזיאון. "אני מאוד מחוברת למוזיאונים ואוהבת לבקר בהם בעולם. שחררתי את החלום הזה ליקום, ונראה אם הוא יגיע".
אחרי שנים רבות במקצוע, היא עדיין ניגשת לכל פרויקט בסקרנות של התחלה חדשה. אולי משום שבעיניה, האתגר האדריכלי אינו לחזור על הצלחה קודמת, אלא למצוא בכל פעם מחדש את האיזון בין המקום, האנשים והחלומות שלהם. וכשהיא מתבקשת להגדיר במשפט אחד מהו בית טוב, התשובה שלה פשוטה וחד-משמעית: "בית טוב הוא בית שתפור כמו כפפה לבעליו".
לפרטים נוספים >
לעמוד האינסטגרם >
לעמוד הפייסבוק >
בשיתוף MYR Architecture
