עובשים, חיידקים וגז אתילן אחראים להשמדה של כ-40%-50% מכלל הפירות והירקות המגודלים בעולם, בשלבים שלאחר הקטיף (Post-Harvest). כך עולה ממחקר שפורסם בשנה החולפת בכתב העת לניהול סביבתי (Journal of Environmental Management). במחקר נמצא כי שילוב שלושת הגורמים האלה בתוך שרשרת האספקה יוצר "פקעת נזק" שמאיצה את ריקבון התוצרת, פוגעת באיכותה ומסבה לחקלאים ולכלכלה העולמית נזקים בשווי של מאות מיליארדי דולרים בשנה.
מי שמכיר את הבעיה הזאת מקרוב הוא חיים קרנדג'י, מנכ"ל "הידרוקסיל ישראל". "בעיית הזיהומים בחקלאות מהווה את אחת מנקודות הכשל הגדולות ביותר בענף", הוא מציין, "כשאתה מכניס סחורה לבית אריזה או לחדר קירור, אתה למעשה מכניס אותה לסביבה של לחות גבוהה בתוך חלל סגור. זהו כר פורה להתפתחות עובשים, נבגים וחיידקים. הזיהומים מגיעים מהסחורה עצמה, העובדים או האוויר, והתוצאה היא פחת שמטפס לעיתים לעשרות אחוזים מהתוצרת. זה כסף שפשוט נזרק לפח".
אתם מציעים פתרון מתקדם בשם "טכנולוגיית הידרוקסיל". כיצד הטכנולוגיה הזאת פועלת?
"אנחנו למעשה מדמים את תהליך החיטוי הטבעי של השמש. הידרוקסיל הוא רדיקל חופשי שנוצר בטבע, כשקרני UV מגיבות עם אדי מים באטמוספירה. המולקולה הזאת כל כך חזקה שהיא מכונה 'הדטרגנט של האטמוספירה'. המערכת שלנו, המבוססת על פטנט אמריקאי שהגיע מעולם ההגנה הביולוגית, משכפלת את התהליך הזה בתוך חללים סגורים באופן רציף ואוטונומי".
יש בשוק לא מעט פתרונות חיטוי, כמו אוזון או ערפול כימי. מה הייחוד שלכם?
"כל הטכנולוגיות הקיימות, בין אם מדובר בכימיקלים, ערפול או קרינה, דורשות פינוי מוחלט של בני אדם מחלל העבודה בזמן הפעולה. לעומת זאת ההידרוקסיל שמופק על ידי השיטה והטכנולוגיה שאנחנו מפיקים מאושר לשימוש רציף בנוכחות בני אדם (באישור FDA ומשרד הבריאות כ-Medical Device). הטכנולוגיה מאפשרת לנו לבצע חיטוי סביבתי 24/7, גם כשהעובדים נמצאים במקום".
מערכת עם פעולה משולשת
המערכת של "הידרוקסיל" מבוססת על פעולה משולשת של הרס מבני התא, נטרול מטען גנטי ופירוק כימי וריחות רעים. ראשית, רדיקל ההידרוקסיל תוקף ומפרק את המבנים המולקולריים המרכיבים את דופן התא או המעטפת החיצונית של החיידקים, הפטריות והנבגים (כולל נבגי עובש). תהליך החימצון האגרסיבי הזה מוביל לשיבוש מוחלט של התפקוד התאי, ולמעשה משמיד את המיקרואורגניזם.
שנית, ההידרוקסיל תוקף את המעטפת החלבונית החיצונית ואת ה-DNA או ה-RNA של הנגיף. נטרול החומר הגנטי מונע מהווירוס להתרבות ולהדביק תאים חדשים. לבסוף, מעבר לטיפול במיקרואורגניזמים, ההידרוקסיל יעיל גם בפירוק תרכובות אורגניות נדיפות (VOCs), כולל גז אתילן ומולקולות הגורמות לריחות רעים. "בסוף התהליך, האוויר בחלל הסגור שבו נמצאת התוצרת החקלאית נשאר נקי ומטוהר", מציין קרנדג'י.
יש לכם הצלחות מוכחות בשטח?
"בוודאי. דוגמה מצוינת היא חוות הקנאביס 'טריכום', חוותIN DOOR , אחת הגדולות מסוגה במזרח התיכון. בחווה מותקנות מערכות הידרוקסיל חכמות עם אפשרויות של ניטור קבוע, ושליטה ובקרה על המערכות בתוך תעלות מיזוג האוויר. אחת הבעיות הגדולות היא עובשים בתוך תעלות המיזוג - זאת בעיה שקשה לפתור, עד לרמה של בלתי אפשרי.
"לאחר פיילוט של שנה עם המערכת שלנו, ב- IN DOORדיווחו לנו על ירידה דרמטית בעובשים ובחיידקים, וצמצום משמעותי בעומסים מיקרוביאלים שהביאו לחיסכון כלכלי של כ-6 מיליון שקל בשנה ראשונה. הנתון המדהים ביותר היה גידול של כ-30% בכמות השתילים השורדים בחדרי ההשרשה והאימהות, שהם הרגישים ביותר".
מה המשמעות של המערכת עבור החקלאים?
"אני תמיד אומר לחקלאים: 'אנחנו לא מוכרים רק טכנולוגיה, אלא תוכנית כלכלית'. בחוות 'טריכום', למשל, ההשקעה החזירה את עצמה תוך שנה אחת בלבד דרך חיסכון בכוח אדם, צמצום פחת והשבחת המוצר. המערכת פועלת אוטונומית עם תחזוקה מינימלית של פעם בשנה. המטרה שלנו, בסופו של דבר, היא שחקלאים ייצאו עם רווח".
הטכנולוגיות של הידרוקסיל מתאימות לכל חקלאי, קטן כגדול, שמחזיק תוצרת חקלאית בחלל סגור - החל מחדרי קירור ובתי אריזה שבהם הלחות מגיעה ל-90% ויוצרת ריקבון, ועד מבני גידול אינדור וחממות סגורות. "טכנולוגיית הידרוקסיל מסייעות להאריך את חיי המדף, לצמצם עובשים וריחות, להקטין פחת כלכלי ולשמור על איכות התוצרת", מעיד קרנדג'י, "בסופו של יום, פתרונות חכמים לחיטוי אוויר הופכים לחלק חשוב מהחקלאות המתקדמת, והמטרה שלנו היא להעניק הגנה כוללת, גם על התוצרת, גם על בריאות הצוות וגם על השורה התחתונה של העסק".
הידרוקסיל ישראל
לפנייה במייל: ivry@hydroxyl.co.il Haim@hydroxyl.co.il
למעבר לאתר >>
בשיתוף הידרוקסיל ישראל
