כולם מדברים היום על גישור בגירושין. האם מדובר בשינוי אמיתי בתפיסה?
בהחלט. אנשים מתחילים להבין שגירושין אינם תחרות שבה צריך לנצח את הצד השני. אדם יכול לנצח בבית המשפט ובכל זאת להפסיד את החיים שאחרי, לכן השאלה אינה רק "מה מגיע לי?", אלא גם "איך ייראו חיי אחרי שאקבל את מה שמגיע לי?"
כמי שעוסקת בדיני משפחה וירושה, אני רואה שוב ושוב כיצד סכסוך שמתחיל במחלוקת על דירה, כסף או זמני שהות הופך בתוך זמן קצר למלחמה על כבוד, עלבון ושליטה. כשהמלחמה מסתיימת – בדרך כלל נשארים אותם אנשים, אותם ילדים ואותן שאלות, רק עם הרבה פחות כסף והרבה יותר משקעים. הגישור מבקש לשנות את המשוואה הזו. לא לוותר על זכויות, אלא לנהל את הסכסוך במקום לתת לסכסוך לנהל אתכם.
כשאנשים מחליטים להתגרש, אילו מסלולים עומדים בפניהם, ומה מייחד את הגישור?
הראשון הוא לתת לבית המשפט או לבית הדין להכריע עבורכם. השני הוא לנהל משא ומתן באמצעות שני עורכי דין, כשכל אחד מייצג את האינטרסים של הצד שלו, והשלישי הוא הליך גישור. בהליך משפטי, במובן מסוים, מוסרים את ההגה לגורם חיצוני ומבקשים ממנו להכריע במחלוקת. בגישור בני הזוג נשארים ליד ההגה. המגשר אינו שופט ואינו "לוקח צד". תפקידו הוא לייצר מרחב שבו אפשר להפוך את השאלה מ"איך אני מנצח אותו?" ל"איך אנחנו מסיימים את זה נכון?". גישור טוב אינו חדר שבו כולם מחייכים ומוותרים, להיפך. אלא שבמקום להפוך כל מחלוקת לעוד חזית, מנסים להבין מה באמת עומד מאחוריה ולבנות פתרון. המטרה איננה לצאת מהחדר כשאחד ניצח והשני הפסיד. אלא לצאת ממנו כששני הצדדים יכולים לחיות עם ההסכם – גם ביום שאחרי.
מה ההבדל המרכזי בין מה שקורה בבית משפט למה שקורה בחדר הגישור?
בית המשפט צריך להכריע במחלוקת משפטית בהתאם לדין ולראיות, אבל החיים עצמם אינם כתב תביעה. במשפחה יש לעתים נכסים שלא נכון לחלק באופן מתמטי בלבד. לא כל מה שאפשר לנצח עליו בבית המשפט הוא בהכרח הדבר שכדאי להילחם עליו. הגישור מאפשר לצדדים לתכנן בתוך המגרש הזה את החיים שלהם, זו אינה חולשה משפטית, אלא דווקא הבנה משפטית מפוכחת.
מה לגבי לוחות הזמנים והעלויות?
הליך משפטי ממושך גובה מחיר כספי, אבל גם מחיר של זמן, אנרגיה, שקט נפשי ולרוב פוגע בקשר בין ההורים לילדים. עלויות הגישור נמוכות באופן משמעותי, והוא מאפשר במקרים רבים לקצר משמעותית את הדרך, משום שהצדדים אינם צריכים להמתין להכרעה של גורם חיצוני בכל צומת, ויש שליטה בתהליך. אפשר לתת מענה גם לצרכים מיידיים כדי שהמשפחה לא תישאר "בהמתנה" בזמן שהסכסוך מתנהל.
האם בגישור לא מוותרים על כלים משפטיים חשובים, כמו מינוי מומחים או שמאי רכוש?
גישור אינו אומר לוותר על מקצועיות משפטית, כשצריך להבין שווי של נכס - נעזרים בשמאי. כשצריך לבחון זכויות פנסיוניות - נעזרים באקטואר וכו'. ההבדל הוא מי מחליט להשתמש בכלי ומתי. הסכמות טובות אינן כוללות ויתור על מידע, הן תוצר של קבלת החלטות מושכלות על בסיס מידע.
האם הליך הגישור מתאים לכולם?
כן, ברוב המוחלט של המקרים. גישור דורש תנאי בסיסי: אפשרות לקיים משא ומתן אמיתי. רק כשקיימים פערי כוחות קיצוניים, אלימות, איומים - צריך לבחון האם הדרך המשפטית היא הכרחית.
עו"ד אילנית האס ארד היא מגשרת משפחה מוסמכת המתמחה בדיני משפחה וירושה.
בשיתוף עו"ד אילנית האס ארד
