בשנים האחרונות חל שינוי משמעותי בדרישות הרגולציה בתחום של שפכים תעשייתיים כתוצאה ממספר תהליכים אותם נפרט מיד. דרישות אלה מחייבות מפעלים ועסקים להשקיע משאבים על מנת לדווח, לנטר ולטפל בשפכים התעשייתיים.
רקע על שפכי תעשייה
התעשייה צורכת כ-120 מיליון מ"ק מים בשנה המהווים כ-6% מצריכת המים של המשק בישראל. מתוך צריכת המים של התעשייה, ההערכה היא כי 40% מתאדים, 20% נצרכים בתהליך ו-40% מוזרמים לביוב. החלק היחסי של שפכי התעשייה מכלל השפכים בישראל הוא כ-15% בערך, פי 2 יותר מהחלק היחסי של התעשייה בצריכת המים בישראל.
הגדרות: שפכים תעשייתיים, שפכים חריגים, שפכים אסורים
- שפכים תעשייתיים: "שפכים שמקורם במפעל המוזרמים מן המפעל למערכת הביוב, למעט שפכים סניטריים", חוק תאגידי המים והביוב, 2001.
- שפכים חריגים: הינם שפכים תעשייתיים הניתנים להזרמה למערכת הביוב אך בגין הזרמתם יש לשלם תעריף גבוה יותר. חלקם דורשים אישור הזרמה מראש. הם מוגדרים בכללי שפכים מפעלים המוזרמים לביוב, 2014.
- שפכים אסורים: הינם שפכים תעשייתיים האסורים בהזרמה למערכת הביוב. כללי שפכים מפעלים המוזרמים לביוב, 2014.
מהי הבעיה עם שפכים תעשייתים?
שפכי התעשייה מהווים רק כ–15% מכלל השפכים המוזרמים לביוב בישראל ואף על פי כן מקבלים תשומת לב רבה מהרגולטורים השונים והטיפול בהם דורש השקעת משאבים ניכרת. אחת הסיבות העיקריות לכך היא פוטנציאל הזיהום והנזק הגבוה שיש לשפכי תעשיה, יותר מחלקם היחסי בכלל השפכים בישראל.
בעיית הטיפול בשפכים תעשייתיים במט"ש
בשפכי תעשיה יש סיכוי גבוה יותר למצוא מזהמים בריכוז גבוה הדורשים מהמט"ש (מכון טיפול בשפכים) הקולט טיפול עודף ויקר יותר ולפעמים אף חוסר יכולת לטפל בריכוז המזהמים הגבוה. בנוסף, יותר שכיח למצוא בשפכי תעשיה מזהמים שהמט"ש כלל לא יכול לפרק או לסלק מתוך השפכים.
מכיוון שבישראל 86%(!) מהשפכים מושבים (משמשים להשקיה חקלאית), במידה ומט"ש מסוים לא יכול לטפל במזהמים, הנזק הנגרם כפול, היות וגם מפסידים מי השקיה וגם יש להעביר את אותה מנת שפכים מזוהמת למתקן טיפול מיוחד ויקר. שלא לדבר על אפשרות שהמזהמים לא מטופלים ובכל זאת מוזרמים מהמט"ש להשקיה חקלאית.
איך אפשר לטפל בשפכים תעשייתיים?
בפני מפעל או עסק המייצר שפכים תעשייתיים, אותם הוא מעוניין לצמצם על מנת להפחית את דמי הטיפול שהוא נדרש לשלם, עומדות 3 אפשרויות:
- שינוי תהליך הייצור ו/או הפרדת זרמי השפכים במטרה לצמצם את כמות השפכים התעשייתיים שהוא מייצר.
- להקים מתקן קדם לטיפול בשפכים בשטח בית העסק שיפחית את ריכוז המזהמים בשפכים.
- לפנות את השפכים למתקן מיחזור/סילוק/הטמנה מוסדר על פי חוק.
איזה גופים ממשלתיים רלוונטיים לשפכים תעשייתיים?
שלושה רגולטורים מטפלים בהיבטים שונים של שפכי תעשייה: המשרד להגנת הסביבה, אגף שפכי תעשייה וקרקעות מזוהמות; רשות המים, אגף איכות מים, ממונה שפכי תעשייה ומשרד הבריאות.
חקיקה בשפכי תעשייה
חוקים, תקנות וכללים רבים עוסקים בהיבטים שונים של שפכי תעשיה, אך מסמך החקיקה העיקרי הוא כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב), 2014. כללים אלה, של רשות המים, מגדירים את ריכוז וזהות המזהמים האסורים בהזרמה למערכת הביוב או דורשים אישור מיוחד. כמו כן, הם מפרטים לגבי תוכנית הניטור, הבדיקות ודיגום השפכים התעשייתיים ונושאים נוספים ובכלל זה תעריפים.
שינויי רגולציה הצפויים בשפכי תעשייה
המשרד להגנת הסביבה צפוי לפרסם בחודשים הקרובים הנחיות להקמה, תפעול וסגירה של בריכות אידוי ואגירה של שפכי תעשייה, מהם קיימים עשרות בישראל. בנוסף, בקרוב יורחב השימוש במערכת הדיווח הדיגיטלית על ניטור ודיגום שפכי תעשייה גם עבור תאגידי המים וגם עבור כ- 1,000 מפעלים נוספים.כיוונים נוספים שהמשרד להגנת הסביבה בוחן הם:
- הוספת מזהמים ופרמטרים לערכי הסף של שפכים חריגים ואסורים כגון: תרופות, הורמונים, ממסים, חומרי הדברה, מדדים לרעילות, פריקות ושארתיות.
- התייחסות למקורות זיהום שפכים נוספים (מלבד מפעלים ובתי עסק): חקלאות, בתי חולים, בריכות שחייה.
ניטור ודיגום שפכי תעשייה
בישראל כ–3,000 מפעלים ובתי עסק המחויבים בניטור שפכי תעשייה במסגרתם מתקיימים
כ- 10,000 דיגומי שפכי תעשייה מדי שנה.
ניטור שפכי תעשיה הוא בעצם דיגום של שפכי תעשיה לבדיקת ריכוז מזהמים בשפכים. הדיגום של שפכי תעשיה מתבצע באמצעות לקיחת דוגמה בנקודת דיגום מאושרת ושינועה לניתוח (אנליזה) במעבדה מוסמכת. בישראל אין כיום דרישה לניטור רציף של שפכי תעשייה.
הניטור/דיגום של שפכי התעשייה חל על שפכי תעשייה המוזרמים אל מערכת הביוב העירונית וכן על ניטור המבוצע ע"י תאגידי המים והביוב וכן ע"י המפעלים.
3 רגולטורים שונים דורשים ניטור שפכי תעשיה. ביצוע של דיגום שפכים על פי ההוראות הוא חיוני לצורך קבלת החלטות בנוגע לתהליך הטיפול בשפכים, פיקוח ואכיפה. היו כבר מספר מקרים בהם דיגום שפכים שלא על פי הנוהל הביא לזיכוי או הפללה של מפעלים בתביעות פליליות שהגישו נגדם הרשויות, או הטו את הכף במחלוקות סביב תעריפי הזרמת שפכים בסכומים של מאות אלפי שקלים. לכן, חשוב להשתמש בשירות של מעבדה מוסמכת לדיגום שפכי תעשייה.
ההנחיות המשולבות לניטור שפכי תעשייה, שפורסמו בשנת 2018 מטעם המשרד להגנ"ס, רשות המים ומשרד הבריאות, חלות על שפכי תעשייה המוזרמים אל מערכת הביוב וכן על ניטור המבוצע ע"י תאגידי המים והביוב וכן ע"י המפעלים.
הסמכה לדיגום שפכי תעשיה – דוגם מוסמך לשפכים וקולחים
רק דיגום שבוצע ע"י דוגם מוסמך לשפכים וקולחים ובנקודת דיגום שפכים מאושרת, מוכר ע"י הרשויות בישראל. דוגם מוסמך הוא כזה שעבר קורס דוגם שפכים וקולחים המוכר ע"י משרד הבריאות ועמד בשאר הדרישות שמגדיר החוק (תקנות בריאות העם) תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים), וביניהן ריענון אחת למספר שנים על מנת לשמור על תוקף ההסמכה.
קורס דוגם שפכים וקולחים הוא בהיקף של לפחות 35 שעות לימוד ועוד כ-16 שעות סיור במתקני טיפול בשפכים, זאת על פי תוכנית לימוד המוגדרת של משרד הבריאות.
הסמכת מעבדה לניתוח (אנליזה) שפכים
רק ניתוח (אנליזה) לדגימת שפכים שבוצעה ע"י מעבדה מוסמכת לבדיקות קולחין וביוב ע"י הרשות הלאומית להסמכת מעבדות בישראל, מוכר ע"י הרשויות בישראל.
ניטור שפכי תעשיה מתבצע על פי הנחיות ניטור שפכי תעשייה, של המשרד להגנ"ס, משרד הבריאות ורשות המים. המסמך מתייחס למשטר ניטור שפכי מפעלים ומנחה כיצד לתכנן את הניטור, לבצעו, לשמר ולשנע את הדגימות ולדווח על התוצאות. ההנחיות מתייחסות לעריכת תוכנית הניטור, נטילת דגימה וביצוע בדיקות שטח, ביצוע אנליזה, ניתוח התוצאות ודיווח עליהן.
כך תבחרו מעבדה לביצוע ניטור שפכי תעשיה
לחריגה מערכי סף למזהמים בשפכי תעשייה יש השלכות חמורות הן על בריאות הציבור והן על פעילות תעשייתית. ביצוע לקוי של דיגום או בדיקה יכול להוביל לפסילת הבדיקה, מסקנות שגויות ובזבוז משאבים מיותר. לכן חשוב לבחור ספק אמין, מוסמך ומנוסה על פי ההמלצות הבאות:
- הסמכה ודרישות סף מקצועיות לדיגום וניתוח של שפכי תעשייה: חובה לוודא שלמעבדה יש את ההסמכה הנדרשת ושהיא בתוקף.
- ניסיון: לוודא כי המעבדה מנוסה בביצוע הבדיקה הספציפית הנדרשת.
- המלצות: לבקש לדבר עם 2-3 נציגים של חברות שעברו תהליך דומה עם המעבדה.
- לוחות זמנים: לבקש התחייבות ללוחות זמנים.
- סיום ההתקשרות: במידה והבדיקה מבוצעת כחלק מתהליך הדורש אישור של הרשויות לדו"ח הבדיקה, יש לוודא שההתקשרות לא מסתיימת לפני קבלת אישור הדו"ח על ידי הגוף הרלוונטי (ולא מסתיימת עם הגשת הדו"ח ללקוח).
הכתבה באדיבות מערכת אתר infospot - חדשות איכות הסביבה לאנשי מקצוע: infospot.co.il
