בשנים האחרונות נרשם גידול במספר הסטודנטים החרדים במוסדות ההשכלה הגבוהה, המהווים כיום כ-5.5% מכלל הסטודנטים בישראל. מסלולי ההכשרה הטכנולוגית הפכו למנוע צמיחה משמעותי, אך למרות העלייה במספר הלומדים, קצב הצמיחה התמתן ועומד כיום על 4%.
גם שוק העבודה עדיין מתקשה לייצר השתלבות איכותית ורחבה: היקף המשרה והשכר של עובדים חרדים נמוכים משמעותית ביחס למגזר הכללי. במקרים רבים, גם בוגרי תואר מתקשים למצוא את דרכם למשרות התואמות את הכשרתם, בין היתר בשל פערי היכרות עם שוק העבודה, היעדר רשתות קשרים ולעיתים גם חוסר התאמה של סביבת העבודה עצמה.
"כאן בדיוק נמצאת נקודת הכשל", מסביר עופר וגנר, מנהל השותפויות וקשרי החוץ בעמותת אלומה. "האתגר הוא לא רק הכניסה לאקדמיה, אלא היכולת להשתלב בתעסוקה איכותית, להתקדם מקצועית ולממש את הפוטנציאל לאורך זמן. צעירים חרדים רבים עושים דרך משמעותית כדי להגיע לאקדמיה, ולכן חשוב לוודא שגם שוק העבודה ידע לפגוש אותם בצורה נכונה".
מוטיבציה לצד חסמים
כדי להתמודד עם הפערים פועלת תוכנית "זרקור" של המועצה להשכלה גבוהה, המופעלת על ידי עמותת אלומה. התוכנית מלווה כיום כ-9,000 צעירים וצעירות מהחברה החרדית - משלב ההתלבטות על לימודים, דרך הליווי במהלך התואר ועד להשתלבות בתעסוקה איכותית. הליווי כולל סדנאות הכנה, סיוע במיצוי זכויות וחיבור לעולם התעסוקה. עומר חרמוני גנור, מנהלת התוכנית, מסבירה כי מטרתה ליצור מעטפת המשלימה את הכלים שמספקים המוסדות האקדמיים, באמצעות ליווי אישי, הכוונה אקדמית וסיוע כלכלי בעת הצורך.
"זיהינו צעירים מוכשרים ובעלי מוטיבציה גבוהה, אבל גם חסמים משמעותיים - מפערי למידה ועד קשיים כלכליים וחוסר היכרות עם עולם האקדמיה ושוק העבודה", היא אומרת. לדבריה, הצלחת התהליך תלויה גם ביכולת לשמור על הזהות החרדית של המשתתפים. "אנחנו לא רוצים שצעירים ירגישו שהם צריכים לבחור בין הקהילה לקריירה. המטרה היא לאפשר להם להשתלב ולהצליח, מבלי לוותר על אורח החיים והזהות שהם מגיעים איתם".
"לא לשנות את הארגון, אלא להבין את העובד"
באלומה מדגישים כי ההצלחה תלויה גם במעסיקים וביכולתם לייצר סביבת עבודה מותאמת. "מדובר בהון אנושי איכותי במיוחד", אומרת גלית כהן, מנהלת פעילות וקהילה עסקית בעמותה. "אלו עובדים עם משמעת עצמית גבוהה, מוטיבציה, התמדה ויכולת למידה עצמאית, שלרוב מחפשים יציבות וקריירה ארוכת טווח - דבר שמסייע גם בצמצום תחלופת עובדים ובחיזוק התרבות הארגונית".
לדבריה, שילוב חרדים אקדמאים הוא לא רק מהלך חברתי אלא גם אינטרס כלכלי מובהק. "האוכלוסייה החרדית צפויה להוות כ-22% מאוכלוסיית ישראל עד שנת 2045, ומשק שלא ידע לשלב אותה בתעסוקה איכותית ישלם על כך מחיר. מעבר לכך, ארגונים שמצליחים לקלוט עובדים חרדים אקדמאים נהנים גם מגישה לקהלים חדשים ומכוח עבודה יציב ומחויב". לדבריה, ארגונים שמכירים טוב יותר את החברה החרדית נהנים גם מיתרון עסקי ויכולת להגיע לקהלים חדשים ומשמעותיים.
כיום פועלת אלומה עם כ-180 מעסיקים בתחומי הטכנולוגיה, הפיננסים, הרפואה והתעשייה, ומלווה את תהליכי הקליטה וההתאמה בארגון. במסגרת הליווי מסייעת העמותה גם למנהלים להבין טוב יותר את הצרכים, הקודים התרבותיים ואופן הקליטה הנכון עבור העובדים החדשים. אלומה מעניקה כלים מקצועיים גם לעובדים עצמם וגם למנהלים המלווים אותם בארגון, במטרה לייצר השתלבות מקצועית וארוכת טווח.
"לפעמים אלו דווקא הדברים הקטנים שעושים את ההבדל - שפה ארגונית, הבנה תרבותית ומנטורינג נכון", אומרת כהן. "לא צריך לשנות את הארגון כולו, אלא להבין את העובד שמצטרף אליו ולתת לו את התנאים שיאפשרו לו להביא את היכולות שלו לידי ביטוי".
וגנר מסכם: "חברות שכבר יודעות לזהות את הפוטנציאל הן אלו שייהנו מהון אנושי איכותי, יציב ומחויב - וגם מיתרון משמעותי בשוק העבודה של השנים הקרובות".
לפרטים והצטרפות לרשת המעסיקים: GalitCohen@aluma.org.il
בשיתוף אלומה, צעירים לשם שינוי
