מאחורי אחת ההמצאות החשובות בהיסטוריה האנושית עומד אדם שלא רבים מכירים את שמו: דני פפן. בשנת 1690 בנה פפן בעיירה הגרמנית מרבורג את מנוע הקיטור הראשון. ההמצאה הראשונית של פפן היתה בסך הכל בוכנת מתכת אחת, שהונעה באמצעות אדי מים — אבל מהר מאוד פותחו גרסאות מתקדמות יותר של אותו מנוע קיטור פורץ דרך. בתוך כמה עשרות שנים, ההמצאה הבסיסית שלו הולידה את המהפכה התעשייתית כולה.
ההשלכות של המהפכה התעשייתית מלוות אותנו עד היום.
עד למנוע הקיטור של דני פפן, האמצעי היחיד להנעת מכונות או כלי תחבורה היה כוח השרירים. בבסיס כל מכונה ניצב פועל אנושי שסובב ידית — או בעל חיים שהניע את אבני הרחיים. מנועי הקיטור, ובהמשך דורות מתקדמים יותר של מנועים, הציעו חלופה זולה, יעילה ועוצמתית הרבה יותר. בתהליך שנמשך מאות שנים המהפכה שהצית מנוע הקיטור הראשון הובילה למפעלים תעשייתיים המסוגלים לייצר אלפי מוצרים בשעה, ובהמשך גם לטלפונים חכמים שמחוברים לאינטרנט ולנחיתת האדם על הירח.
מקובל לחשוב על המהפכה התעשייתית כעל אירוע היסטורי עתיק שהתחיל אי שם במאה ה–17 והסתיים זה מכבר, אך במובנים רבים היא נמשכת גם היום.
מכונות מתקדמות חדשות מחליפות ציוד תעשייתי מיושן, ובכך פותחות צוהר להזדמנויות חדשות בעולמות הייצור התעשייתי. הכלים הטכנולוגיים החדשניים והמערכות המתקדמות מוטמעים בכל מפעל, סדנה או בית עסק — וממשיכים לנוע קדימה.
לשמור על תחרותיות
חדירת הטכנולוגיה לכל ענפי התעשייה הכרחית כיום, על רקע התחרות העזה. הגלובליזציה הקטינה בצורה ניכרת את המרחקים בין מדינות שונות. בשנת 2024 כל חברה שפועלת בישראל נדרשת להתחרות באופן יומיומי עם חברות מארצות הברית, צרפת, אינדונזיה וניגריה. התחרות העסקית מורגשת במיוחד בקרב חברות שעוסקות בייצור תעשייתי, אשר נדרשות לשמור על יעילות ועל תחרותיות בצורה מתמדת. במציאות כזאת אין מקום ל"עודפי שומן" ולמכונות מיושנות: ההצטיידות בציוד תעשייתי מתקדם מהווה מרכיב עיקרי ביכולת להתחרות בשווקים המקומיים והגלובליים החדשים.
מלבד התחרות העסקית הקשה, התעשייה בישראל עברה בשנים האחרונות שורה ארוכה של טלטלות כלכליות דרמטיות: ממגפת הקורונה, דרך העלאת הריבית ועד למלחמת "חרבות ברזל". חברות רבות נקלעו למשבר בעיצומה של הטלטלה הכלכלית המתמשכת ולא מעט חברות נדרשות לצמצם את הוצאותיהן ולעבור התייעלות, כדי לצלוח את המשבר בהצלחה. השקעה במיכון תעשייתי מתקדם עשויה להוביל להפחתת עלויות הייצור והתפעול ובכך גם לשמור על יעילות פיננסית בתקופה מכרעת.
השקעה במיכון תעשייתי מאפשרת לשפר את המדדים השונים של תהליך הייצור: הגדלת יכולות הייצור, הפחתת התקלות, קיצור לוחות הזמנים והגברת הדיוק. הדור החדש של פתרונות המיכון התעשייתי נהנה מיכולות מתקדמות יותר מאשר בעבר, בין היתר בזכות טכנולוגיות חדשניות שנכנסו לשימוש בעולמות התעשייה בשנים האחרונות.
מהפכת תעשייה 4.0
מקובל לחלק את ההיסטוריה של התעשייה לארבע מהפכות שונות. המהפכה התעשייתית הראשונה, במאה ה–18, באה לידי ביטוי בהקמת בתי המלאכה הראשונים — ובייחוד בפיתוחם של נולים מכניים לאריגת בדים. המהפכה התעשייתית השנייה, שהתרחשה במאה ה–19, הובילה להקמת פסי הייצור הראשונים. המהפכה התעשייתית השלישית התרחשה במאה הקודמת ועסקה בשילובם של פתרונות אלקטרוניים לבקרה וניהול של מפעלים. כיום מומחים רבים מדברים על מהפכה תעשייתית רביעית, שמתרחשת בימים אלו לנגד עינינו: מהפכת תעשייה 4.0.
לפי אותם מומחים, מהפכת תעשייה 4.0 היא המשכן הטבעי של שלוש המהפכות התעשייתיות הראשונות. התהליך שהתחיל במכונות הייצור הראשוניות, נמשך בפסי הייצור ששילבו יחד את אותן מכונות והגיע עד לרכיבי בקרה ממוחשבים בא לידי ביטוי כיום בהטמעתם של פתרונות בינה מלאכותית, רובוטיקה והאינטרנט של הדברים (IoT).
דור חדש של מכונות תעשייתיות הוא חלק ממכלול הוליסטי של בקרה, תקשורת וקבלת החלטות — שמתקיימות בצורה מלאה בממד הדיגיטלי. במסגרת אותה מהפכה דרמטית תהליכי הייצור והבקרה התעשייתיים מתאחדים לכדי תהליך שלם אחד.
כלומר, פתרונות של תקשורת מיידית ובינה מלאכותית מאפשרים להוציא לחלוטין את הגורם האנושי מהמשוואה התעשייתית. אם בעבר מפעלים העסיקו עובדים שיבצעו מדידות בקרה וינהלו את הייצור התעשייתי בצורה שוטפת, כיום התהליכים הללו מתבצעים בידי מערכות מחשוב חכמות. רכיבי בקרה מסוגלים לתקשר אחד עם השני באמצעות טכנולוגיות IoT — ואילו מערכות בינה מלאכותית מסוגלות לנהל את מערכי הייצור בצורה עצמאית ולקבל החלטות בתוך שבריר שנייה. ניתוח מידע בזמן אמת מאפשר לאסוף את כל פריטי הדאטה השונים בסביבת הייצור ולתרגם אותם להחלטות מושכלות, חכמות ויעילות מאי פעם.
מהפכת תעשייה 4.0 היא לא תוצאה של טכנולוגיה חדשנית אחת — אלא של מגוון רחב של פתרונות חדשניים. טכנולוגיות IoT מאפשרות לפרוס כמות עצומה של חיישנים ומערכות מדידה בתוך מכונות הייצור התעשייתי, תוכנות ניתוח מידע יודעות לנתח את המידע הזה ובינה מלאכותית מסוגלת לנהל את ההחלטות השונות בתהליך הייצור.
מעבר לכך, טכנולוגיות של למידת מכונה מאפשרות לאותן מערכות תעשייתיות מתקדמות "להתאמן" שוב ושוב על תהליכי קבלת ההחלטות — וכך לשפר את יעילותן. במילים אחרות, המהפכה התעשייתית החדשה מורכבת ממערכות חכמות כל כך, שהן מסוגלות להשתפר באופן עצמאי.
במפעלי ייצור ברחבי העולם המהפכה הזאת קורמת עור וגידים — ומשנה ברמה הבסיסית ביותר את אופן פעילותם של תהליכים תעשייתיים. בעולם גלובלי של תקשורת מיידית והסכמי סחר חופשי אין לשום יצרן תעשייתי פריווילגיה להזניח את פתרונות הייצור שעומדים לרשותו. בשנת 2024 התעשייה והטכנולוגיה כרוכות יחד יותר מאשר בעבר — מה שמחייב השקעה במיכון תעשייתי מתקדם.
