בעשור האחרון עברה האונקולוגיה מהפכה. אם בעבר רוב הטיפולים התבססו על כימותרפיה והקרנות, שפגעו הן בגידול והן ברקמות בריאות, הרי שכיום עיקר החדשנות מתמקד ביכולת לזהות את התאים הסרטניים בדיוק רב, ולחתור על מנת להגיע אליהם.
חברות פארמה וחוקרים ברחבי העולם פיתחו מגוון רחב של נוגדנים, פפטידים, הורמונים וליגנדים ביולוגיים היודעים לאתר גידולים סרטניים, להיקשר אליהם ואף לחדור לתוכם. ההתקדמות הזו הובילה לפריצות דרך משמעותיות בטיפול בסרטן.
אחד התחומים הצומחים ביותר כיום הוא תחום הרדיו־ליגנדים (Radioligand Therapy – RLT), שבו מחברים נשא ביולוגי ממוקד לאיזוטופ רדיואקטיבי. תחום קרוב נוסף הוא תרופות מסוג (ADC (Antibody Drug Conjugates בהן מחברים לנשא ביולוגי תרופה ציטוטוקסית חזקה.
האמון של תעשיית התרופות ברעיון זה בא לידי ביטוי בגל עסקאות ענק. בשנים האחרונות נחתמו בתחום הרדיו־ליגנדים והנשאים הממוקדים עסקאות רכישה, שיתופי פעולה והסכמי רישוי בהיקפים של עשרות מיליארדי דולרים, לעיתים כאשר המוצרים עדיין נמצאים בשלבים פרה־קליניים. הסיבה פשוטה: מי שיודע להגיע במדויק לתא הסרטני מחזיק במפתח לאחד האתגרים הגדולים ביותר ברפואה. אולם למרות ההתקדמות המרשימה, גם לטכנולוגיות אלה קיימות מגבלות. רדיו־ליגנדים מבוססים על חומרים רדיואקטיביים, דורשים שרשרת ייצור ואספקה מורכבת, תשתיות בטיחות ייעודיות ועלויות גבוהות. בנוסף, מרגע שהחומר מוזרק לגוף, הקרינה מתחילה לפעול ואין לרופא שליטה אמיתית על עיתוי ההפעלה.
לדברי מנכ"ל מגנטו־קיור, זאב הראל: "בעולם הושקעו מיליארדי דולרים בפיתוח מנגנוני מיקוד מצוינים. אנחנו לא מנסים להחליף אותם. אנחנו שואלים שאלה אחרת – האם אפשר להשתמש באותם מנגנוני מיקוד, אבל להחליף את המטען הרדיואקטיבי או התרופתי במנגנון השמדה בטוח יותר, שניתן לשלוט בו?"
זו בדיוק הגישה שמפתחת חברת מגנטו־קיור. במקום לחבר לנשא הביולוגי איזוטופ רדיואקטיבי או תרופה רעילה, החברה מחברת אליו ננו־חלקיקים מגנטיים זעירים. אותם נשאים – נוגדנים, פפטידים, הורמונים, ליגנדים או תרופות – ממשיכים לבצע את תפקידם המקורי: לאתר את הגידול ולחדור אל התאים הסרטניים.
לאחר שהחלקיקים מגיעים ליעדם, ניתן לזהות את מיקומם באמצעות הדמיה רפואית ורק לאחר מכן להפעיל שדה מגנטי חיצוני מתחלף.
לדברי המדען הראשי של החברה, פרופ' אברהם הלברייך: "אחד האתגרים המרכזיים באונקולוגיה הוא הפער בין היכולת להגיע לתא המטרה לבין היכולת להשמיד אותו מבלי לפגוע ברקמות בריאות. הגישה שאנו מפתחים מפרידה בין שני השלבים – תחילה מיקוד וחדירה לתא הסרטני, ורק לאחר מכן הפעלה מבוקרת של מנגנון ההרס".
הטכנולוגיה, המכונה Magnetocytolysis, מבוססת על עיקרון פשוט: כל אחד משני מרכיבי הטיפול – הננו־חלקיקים והשדה המגנטי – אינו גורם נזק כלשהוא בפני עצמו. רק השילוב ביניהם, לאחר שהחלקיקים נמצאים בתוך תאי המטרה, יוצר את האפקט הטיפולי.
בחברה מסבירים כי לגישה זו עשויים להיות מספר יתרונות משמעותיים. היתרון הראשון הוא שליטה. בניגוד לרדיו־ליגנד, שבו הפעולה מתחילה מיד לאחר ההזרקה, במגנטו-ליגנד ניתן להמתין עד שהחלקיקים יצטברו בגידול, לוודא את מיקומם באמצעות הדמיה ורק אז להפעיל את הטיפול. היתרון השני הוא האפשרות להמתין עד שחלקיקים שלא חדרו לתאי המטרה יתפנו מהגוף. רק לאחר מכן מופעל השדה המגנטי, דבר העשוי להפחית עוד יותר פגיעה ברקמות שאינן יעד הטיפול. היתרון השלישי הוא שליטה בשיטת הפעלת המגנט – הפעלה בצורה נשלטת (קרינה מגנטית מרחבית/מקבילה או קרינה מגנטית ממוקדת).
יתרון נוסף נובע מכך שהרג התאים הסרטניים אינו מבוצע באמצעות חומר כימי או רדיואקטיבי הנישא על גבי המולקולה. על פי חישובי החברה, במקרים מסוימים ניתן יהיה להשתמש בכמויות חומר קטנות משמעותית – לעיתים עד כדי שלושה סדרי גודל פחות מהמקובל כיום (פי 1000 פחות!).
לדברי הראל: "אם אכן נצליח להשיג את אותו אפקט טיפולי באמצעות כמות קטנה משמעותית של חומר פעיל, הדבר עשוי להיות חשוב במיוחד עבור מטופלים צעירים, אוכלוסיות רגישות וחולים הזקוקים לטיפולים חוזרים".
בחברה מאמינים כי יתרון משמעותי נוסף טמון בעובדה שהיא אינה מנסה להמציא מחדש את מנגנוני המיקוד. מאות ליגנדים, נוגדנים ופפטידים כבר פותחו בעולם, ורבים מהם עברו ניסויים קליניים ואף קיבלו אישורים רגולטוריים.
החזון של מגנטו־קיור הוא לחבר בעתיד את הננו־חלקיקים המגנטיים לאותם נשאים מוכחים ולהפוך אותם ל"מגנטו־ליגנדים".
אם גישה זו תוכיח את עצמה, היא עשויה לאפשר ניצול של ידע והשקעות שכבר בוצעו בעולם הפארמה במקום להתחיל כל פיתוח מאפס.
המודל העסקי
מגנטו־קיור פועלת במודל "רזה" הנשען על שיתופי פעולה עם מוסדות אקדמיים ומרכזים רפואיים מובילים:
(Hebrew University of Jerusalem Israel (HUJI
MD Anderson Cancer Center (MDACC) University of Texas Health (UTH) Houston TX.
האסטרטגיה העסקית ברורה: להימנע מהקמת מעבדות יקרות (שקיימות למעשה אצל שותפי הפיתוח) להשלים בפרק הזמן הקצר ביותר את מחקרי היתכנות, מחקרים פרה־קליניים והכנה לניסוי ראשון בבני אדם, ולאחר מכן לשתף פעולה עם חברות פארמה גדולות שישלימו את הפיתוח הקליני, הייצור, הרישוי והשיווק העולמי.
מרכיבי המערכת (ובמיוחד מערך המגנטים) מאפשר טיפול מחוץ למרכזים הרפואיים הגדולים (בקליניקות, באזורים כפריים, במדינות מתפתחות, ואפילו מערכות ייבילות), מערך המגנטים מסוגל לטפל בצורה הוליסטית כמו גם בצורה ממוקדת, מערך ההדמייה אינו מחייב מומחיות (המומחיות נדרשת רק בהדמייה הראשונית), לאחר מכן, מערך ה-AI יבצע הלבשת תמונת חדירת המגנטו-ליגנדים לתאים ע"ג תמונת ה-MRI הראשונית, ומיד יוציא החלטתו מתי וכיצד להפעיל את המגנט המטפל.
לדברי מייסדי החברה, הדור הבא של הרפואה הממוקדת לא יימדד רק ביכולת להגיע לתא הסרטני – אלא גם ביכולת לשלוט במדויק ברגע שבו מתחיל הטיפול.
המידע בכתבה מבוסס על תוכניות הפיתוח, הערכות וציפיות החברה נכון למועד הפרסום. חלק מהיישומים, ההתוויות והיתרונות המתוארים נמצאים בשלבי מחקר ופיתוח שונים, וחלקם טרם נבחנו בניסויים קליניים בבני אדם. אין לראות במידע זה התחייבות לתוצאות עתידיות, להצלחה רגולטורית, רפואית או מסחרית.
לפרטים: zeev.h@magneto-cure.com
avraham.h@magneto-cure.com
ליצירת קשר: 054-455-5657 , 054-735-7657
בשיתוף Magneto-Cure
