"לפני מספר שנים פנתה אליי אישה שנכנסה להיריון מגבר אחר שאינו בעלה", מספרת עו"ד אירה מועלם, מומחית לדיני משפחה. "מדובר בבני זוג שהחליטו לנהל אורח חיים של נישואים פתוחים מתוך יוזמה של הבעל. כבר מההתחלה, כולם ידעו היטב שהילדה היא לא בתו הביולוגית של הבעל: לא היה שום ספק בשאלה הזאת. עם זאת, מאחר שמדובר בזוג נשוי, הבעל נרשם כאביה של הילדה".
אותה אישה פנתה אל עו"ד מועלם כדי לשנות את הרישום במשרד הפנים – ולהכיר באב הביולוגי כאביה של הילדה. "באותה התקופה הם נפרדו והיא עברה לגור עם האב הביולוגי של הילדה, שהפך לבן זוגה לכל דבר ועניין. היא החליטה לנסות להגיע להסדר שבו בעלה יוותר על האבהות לטובת האב הביולוגי. בגלל שהאם אינה יהודייה, לא היה קושי משפטי לעשות את השינוי האמור. אבל הבעל סירב בתוקף לבדיקת דנ"א ודרש להמשיך להכיר בו כאב ואף לקבל הסדרי שהות עם הילדה. בלית ברירה, נאלצנו לפתוח בהליך משפטי".
זאת הייתה יריית פתיחה של מאבק משפטי ארוך וממושך. "במדינת ישראל אי אפשר להגיש תביעה מיד", מסבירה עו"ד מועלם. "החוק מחייב תקופת צינון לצורך יישוב סכסוך – ובמהלך התקופה הזאת הבעל הגיש בקשה לבית המשפט לענייני משפחה שיקבעו לו הסדרי שהות עם הילדה. למרות שהבעל עדיין היה רשום כאביה של הילדה, הצלחנו להדוף את הדרישה לקביעת הסדרי השהות. בסופו של דבר הוגשה תביעה לקביעת אבהות שהובילה לעריכת בדיקת דנ"א – וכך גם לשינוי הרישום במשרד הפנים בהתאם לרצונה של האם ושל האב הביולוגי".
התוצאה הסופית, היא מוסיפה, הייתה נתק מוחלט בין האישה לבין בעלה לשעבר. "בתחילת הדרך היא רצתה לשמור על יחסי ידידות עם הגרוש – ואפילו הסכימה להשאיר אותו בחייה של הילדה בתור דוד או חבר משפחה. כלומר, היא רצתה לאפשר לו לבקר את הילדה ולהיות נוכח בחייה – אם הוא באמת כל כך נקשר אליה. למרבה הצער, הוא בחר בעמדה עקשנית מתוך איזושהי התאהבות ברעיון של 'להיות אבא'. בסופו של דבר, היחסים בין בני הזוג הפרודים נהרסו לחלוטין – והיום האישה לא מאפשרת לגרוש שום קשר עם הילדה".
"אחריות מאוד גדולה"
אותו סיפור סבוך ממחיש בעיני עו"ד אירה מועלם את המורכבות הטמונה בתחום דיני המשפחה. "אי אפשר להפריז בחשיבות של תיקי משפחה: אני סבורה שזהו התחום המעניין והמגוון ביותר בעולם המשפטים", היא מדגישה. "תיקים בתחום המשפחה נוגעים לא פעם בסוגיות מסחריות, רכושיות או פליליות. צריך להבין שדיני משפחה הם למעשה דיני נפשות. התחום הזה משפיע על חיי אדם יותר מכל עיסוק משפטי אחר".
את דרכה בתחום המשפטים החלה עו"ד מועלם במקביל לשירות קבע בצה"ל – ואחריו המשיכה אל התמחות בנציבות תלונות הציבור על השופטים. "התפקיד הזה נותן זווית אחרת על מערכת המשפט בכלל ועל שופטים בפרט. ההתמחות העניקה לי הבנה עמוקה של האחריות הרבה שמוטלת על השופטים ועל עורכי הדין. כבר באותו שלב מוקדם בקריירה נמשכתי אל תחום המשפחה – שבו אני עוסקת עד היום".
כיום מנהלת עו"ד אירה מועלם תיקים מגוונים בכל הקשור להליכי גירושין, דמי מזונות, חלוקת זמני שהייה, אחריות הורית, הליכי אפוטרופוס והליכי אימוץ. "אני מייצגת את לקוחותיי בבתי המשפט האזרחיים ובבתי הדין הרבניים", היא אומרת. "העיסוק בתחום המשפחה נותן סיפוק לא מבוטל ברמה היומיומית – ומפקיד בידיי אחריות מאוד גדולה".
העברת סמכות בלעדית בעניין הקטינים
לאורך השנים, עו"ד מועלם ליוותה לא מעט תיקים שעוסקים במצב ההפוך מהפרשה בפתיחת הכתבה: הורה שאינו מעוניין להיות פעיל בחיי ילדיו. "במדינת ישראל, הרבה מאוד החלטות דורשות אישור של שני ההורים. כשאחד ההורים לא זמין ולא מעוניין לקחת חלק בגידול הילדים, זה מציב את ההורה השני בתוך סיטואציה מאוד עגומה וקשה. ההורה הנותר נדרש לנהל מלחמות בירוקרטיות כדי לרשום את הילדים לבית ספר או לקחת אותם להליכים רפואיים או להוציא דרכון. הרבה אנשים חושבים שהפתרון המשפטי היחידי הוא הליך שלילת אפוטרופסות. הבעיה היא שזהו הליך מאוד מורכב וקשה מבחינה משפטית. החוק בישראל מאפשר לשלול אפוטרופסות מהורה מסיבות מאוד ספציפיות ולכן אם מדובר בסך הכל באב לא פעיל – הסיבות האלה לא מתקיימות.
"עם זאת, בהחלט ניתן לפנות לבית המשפט כדי לבקש סמכויות בלעדיות בכל הקשור לקבלת החלטות בעניינים רפואיים, חינוכיים או משפטיים", היא מספרת. "זה משחרר את ההורה הפעיל מהצורך לבקש את אישורו של ההורה השני בשביל הליכים בירוקרטיים כמו רישום לגן או הוצאת דרכון לילד. במצבים כאלה אנחנו פונים לבית המשפט בהליך מתאים. לעיתים קרובות, האב בכלל לא טורח לשתף פעולה עם ההליך ולענות לבית המשפט – ובאמצעות הליך נכון ומתאים האם מקבלת סמכויות לקבלת החלטות בלעדיות. התהליך הזה יכול לשנות את חייה של האם מבחינת ההתנהלות השוטפת עם הילדים. לא מעט אנשים נמנעים מפנייה להליך של קבלת סמכויות מתוך החשש שזהו הליך קשה ומסובך כמו שלילת אפוטרופסות – אבל יש לנו כאן פתרון הרבה יותר פשוט וקל לביצוע".
בשיתוף עו"ד אירה מועלם
