הפולמוס הגלובלי הנפיץ ביותר
ינואר 2025 סימן תפנית מטרידה, כאשר נשיאותיים בארה"ב החלו לבטל תקני DEI בממשל הפדרלי. מה שהחל כשינוי מדיניות בוושינגטון הפך במהירות לדיון תודעתי גלובלי על מקומו של הגיוון במבנה הכלכלי המודרני.
שעות ספורות לאחר השבעתו של טראמפ, החלו לצאת מהבית הלבן צווים שסימנו כיוון ברור: צמצום מדיניות הגיוון, ההכלה והשוויון. אלא שה- DEI כבר מזמן אינו מהלך רגולטורי בלבד. במשך שנים הוא חלחל לעומק המגזר העסקי: אל חדרי הישיבות, אל דו"חות המשקיעים, אל מדדי הביצוע ותהליכי הגיוס והקידום.
חברות גדולות מינו בעלי תפקידים ייעודיים לנושא ושילבו מדדי ייצוג במערכות הניהול שלהן. גופים פיננסיים מרכזיים דחפו את המגמה קדימה: בלאקרוק, לדוגמה, דרשה שיפור בייצוג נשים בדירקטוריונים, והנאסד"ק קבע סטנדרטים מחייבים לחברות ציבוריות.
עם זאת, בתוך שנים ספורות החלה בכל זאת התמונה להשתנות. השינויים בסביבה הפוליטית והמשפטית בארה"ב הובילו כאמור לביטול הנחיות, לריכוך דרישות ולשינוי חד בטון הציבורי. מנהלים רבים בחרו לצמצם הצהרות פומביות בנוגע לגיוון, ולעיתים התרחקו מהשיח, תוך שהם ממשיכים ליישם את הפרקטיקות, בפרופיל תקשורתי נמוך, כדי להימנע מביקורת פוליטית. כך למעשה נוצר פרדוקס מורכב: ממשל שנסוג מהסדרה מחייבת מול שוק עסקי שממשיך ליישם את מדיניות ה- DEI בפועל.
לא בכדי, מוצאות עצמן חברות גלובליות רבות מתמרנות בין שני עולמות סותרים, במיוחד כאלה הפועלות גם בארה"ב וגם באירופה, שם חובות הגיוון מעוגנות בחקיקה. המתח הזה מעביר את השאלה מהשדה האידאולוגי אל השולחן הניהולי: האם גיוון הוא ערך מוסרי, או כלי עבודה אסטרטגי? הנתונים בשטח מספקים תשובה ברורה.
מחקרים שפורסמו ב- ScienceDirect מצביעים על כך שצוותים מגוונים מציגים רמות גבוהות יותר של חדשנות ויכולת פתרון בעיות, כשהארגון פועל ליצירת סביבת עבודה מכילה, ומחקרים נוספים שפורסמו ב- SSRN מצביעים על קשר מובהק בין יוזמות גיוון והכלה לשיפור בפרודוקטיביות ובביצועים פיננסיים.
ישראל 2026: גיוון בשטח, פערים בפסגה
בישראל 2026, הדיון על DEI אינו תיאורטי, הוא מתנהל מדי יום בתוך מציאות מורכבת ורוויית חיכוכים. נתוני הלמ"ס חושפים פערים עמוקים בחברה הישראלית: המגזר הערבי, המהווה כ-21% מהאוכלוסייה, מתמודד עם פער מגדרי חד. שיעור התעסוקה בקרב גברים מגיע לכמעט 80%, לעומת פחות ממחצית הנשים הערביות המשתלבות בשוק העבודה. האוכלוסייה החרדית מציגה תמונת מראה הפוכה.
שיעור התעסוקה בקרב נשים גבוה ויציב, מעל 80%, בעוד ששיעור השתלבותם של גברים חרדים נמוך בהרבה, ורק לאחרונה החל לטפס באיטיות מעבר לקו ה-55%. בקרב קהילת יוצאי אתיופיה שיעורי התעסוקה דומים לכלל האוכלוסייה. אולם כמו בקרב קבוצות נוספות, האתגר אינו בהשתלבותם בשוק העבודה אלא בחסמים המונעים מהם ניעות לעמדות ניהול גבוהות.
מעבר למגזרים הללו, קיימים פערים נוספים שקשה לכמת: נשים הנתקלות בתקרת זכוכית, חברי קהילת הלהט"ב שחלקם חשים עדיין צורך להסתיר את נטייתם המינית, א.נשים עם מוגבלויות הנאלצים להילחם על עצם ההזדמנות השווה, ותושבי פריפריה שהמרחק הגיאוגרפי הופך עבורם למרחק מהזדמנויות כלכליות. התוצאה: חלקים נרחבים מהאוכלוסייה נותרים מחוץ למסלולי הקידום המרכזיים. זה אינו רק כשל חברתי; זהו אובדן כלכלי ממשי, הון אנושי שאינו ממומש, רעיונות שאינם נשמעים ויכולות שהמשק כולו משלם על היעדרן.
בנקודה הזו מתחילים להופיע הכלים המעשיים לשינוי. ארגונים, חברות ומיזמים הפועלים כדי להפוך את הפערים הללו להזדמנויות.
מובילי לכידות
דירוג הגיוון של ארגון מעלה לשנת 2025, שבו השתתפו 50 חברות מובילות, הציג תמונה מורכבת למדי בכל הנוגע למדדי שוויון. על פי הנתונים ישנה התקדמות, אך הפערים המבניים עדיין עמוקים. בממד המגדרי נרשמה עלייה בייצוג נשים בדרגי הניהול הכלליים: מ-39% אשתקד ל-44% השנה. אולם ככל שעולים בסולם הניהולי, הקצב מואט ונשים מהוות 37% מההנהלה הבכירה, ורק 31% מבין מקבלי השכר הגבוה, נתון שנותר כמעט ללא שינוי. בפילוח הסקטוריאלי נרשם ייצוג נשי של למעלה מ-40% בענפי הפיננסים והבריאות, לעומת 16.9% בהנהלה הבכירה של הסקטור הביטחוני.
במימד האוכלוסייתי התמונה די דומה: ייצוג גבוה בשורות העובדים, ייצוג נמוך בהרבה בשדרת הניהול. בחברות שנכללו בדירוג כ-10% מהעובדים הם ערבים, 3% חרדים ו-2.5% אנשים עם מוגבלות. אך המעבר מגיוס לקידום עדיין מוגבל, כשאזרחים ערבים מהווים 7.5% מכלל העובדים אך רק 2.7% מדרגי הניהול, והחרדים מהווים 4.3% מהעובדים ו-2.5% מהמנהלים.
אך יש גם מספר נקודות אור: בענף הרפואה מגיע שיעור המנהלים הערבים ל-8.2%, ובפיננסים שיעור המנהלים החרדים עומד על 3.8%. הנתונים הללו אינם רק תמונת מצב סטטיסטית, אלא גם רמז למגמה רחבה שמזהה הארגון - הייצוג לבדו אינו מספק. על רקע הקיטוב החברתי, יותר חברות מבינות שהאתגר האמיתי אינו רק בשילוב אנשים מרקעים שונים לארגון, אלא ביכולת לגרום להם לעבוד יחד.
סקרי הארגון מצביעים על כך שעובדים רבים תופסים את מקום עבודתם כמרחב יציב ומכבד יותר ביחס לשיח הציבורי שמחוצה לו. כמענה לכך, הארגון שותף ליוזמת "להחליף מילה" של בית הנשיא שנועדה להפחית את הקיטוב, לאחות שסעים, ולחזק את הלכידות והחוסן החברתי בחברה, ומפעיל את המחזור השני של תוכנית "מובילי לכידות", במסגרתה מוכשרים 30 מנהלים בכירים בשיטת Train the Trainers, במטרה להפוך אותם לשגרירי לכידות בתוך הארגונים.
שייכות אינה פריבילגיה
פלאפון ו-yes אינן מסתפקות בהצהרות. מאז השקת תוכנית ALL IN מקדמות השתיים שינוי תרבותי ומבני מהדירקטוריון ועד לקו העובדים. היעדים שהוגדרו ל-2030 ברורים: 20% עובדים מאוכלוסיות מגוונות ו-50% נשים בתפקידי ניהול. כיום, מתוך כ-3,000 עובדי החברות, 43% מתפקידי הניהול מאוישים כבר על ידי נשים, ו-16% מהעובדים משתייכים לאוכלוסיות מגוונות (ערבים, חרדים, יוצאי אתיופיה, אנשים עם מוגבלויות וחברי קהילת הלהט"ב). המודל הארגוני מבוסס על תפיסה שלפיה מקום העבודה נדרש להתאים עצמו לעובדיו ולא להפך.
כך, עובדים כבדי שמיעה מקבלים הנגשה של תכנים פנימיים באמצעות כתוביות, שפת סימנים וליווי מתורגמנים בהדרכות, עובדות חרדיות משתתפות בהכשרות מותאמות תרבותית ועובדים ערבים מקבלים התאמות בתקופת הרמדאן.
בנוסף, במסגרת ההסכם הקיבוצי נקבע מענק פונדקאות לבני זוג גאים בגובה של עד 40 אלף שקלים. בחודש הגאווה האחרון אף פינתה פלאפון את הבמה לעובדיה וקיימה פאנל שבו חברי הקהילה הגאה סיפרו בפתיחות על חוויותיהם, לצד עובדת שחלקה את סיפור היציאה מהארון של בנה. המפגש עורר שיח נרגש וחיזק את התחושה שארגון המאפשר לאנשים להיות עצמם, מייצר שייכות אמיתית.
לא מסננים, מגייסים
קבוצת דרייב מיישמת את רעיון הגיוון לאורך כל מחזור חיי העובד, החל משלב המיון. אחד המהלכים המרכזיים שביצעה היה התאמת מבחני המיון וההערכה לעובדים מהחברה הערבית, מתוך תפיסה הגורסת כי חלק מחסמי הכניסה מקורם בתהליכי מיון שאינם מותאמים מראש לאוכלוסיות שונות. לצד זאת היא פועלת ליצירת סביבת עבודה מכילה המכבדת את המגוון התרבותי של עובדיה, ובכלל זה התאמות בלוח השנה הארגוני עם התייחסות למועדים וחגים של בני כל הדתות.
בנוסף, היא מקיימת כנסים לחשיפת הזדמנויות תעסוקה לנשים מהחברה הערבית, ופועלת בשיתוף עם עמותת "קו אימפקט", המלווה את התהליך מאיתור המועמדים ועד פיתוח מסלולי צמיחה בארגון.
מבשלים שייכות
כפר הנוער ניצנה ו־Sodexo ישראל השיקו תוכנית לימודי בישול משותפת לבני נוער מהפנימיות בקהילה החינוכית ניצנה, במטרה לחשוף אותם לעולם הקולינריה המקצועי, תוך חיזוק תחושת השייכות, הביטחון העצמי והכישורים החברתיים. התוכנית, שהובלה על ידי רות בוגרט, כללה 12 מפגשים חווייתיים שבהם השתתפו בני נוער מרקעים מגוונים (יהודים, ערבים ועולים חדשים) שלמדו טכניקות בישול ממטבחים שונים לצד שיעורים עיוניים בכישורי עבודת צוות, ניהול זמן ואחריות אישית. בכל מפגש הכינו בני הנוער ארוחות מלאות שהוגשו לקהילת הפנימייה - חוויה מעשית המחברת בין למידה מקצועית לתרומה לקהילה.
קהילה זה כוח
בסיילספורס לא מתייחסים לגיוון והכלה כאל פרויקט צדדי, אלא כחלק אינטגרלי מהתרבות הארגונית והפעילות העסקית בחברה. אחד הביטויים המרכזיים לכך הוא "קבוצות השוויון" (Equality Groups) - קהילות עובדים גלובליות ומקומיות הפועלות בתוך החברה, מנוהלות על ידי העובדים עצמם ופתוחות לכלל אנשי הארגון.
בסניף הישראלי פועלות שבע קבוצות שוויון, וביניהן: Women's Network - לקידום מנהיגות נשית,Arabforce - לשילוב עובדים מהחברה הערבית, Abilityforce - לעובדים עם מוגבלויות, ו-Vetforce קבוצה שהתעצמה בשנים האחרונות ומלווה משרתי מילואים ובני משפחותיהם עם חזרתם של העובדים מהמילואים לשגרת עבודה. הרעיון פשוט: שוויון לא נבנה בהצהרות, אלא בעשייה יומיומית של עובדים שמרגישים שייכים.
השינוי נולד מהשטח
גם בבזק הבינו שהאתגר האמיתי אינו מסתכם בגיוס עובדים, אלא ביצירת תחושת שייכות. מתוך ההבנה הזו השיקו מהלך ארגוני רוחבי, בהובלת מערך התקשורת התאגידית וחטיבת משאבי האנוש, בגיבוי ההנהלה ובשיתוף העובדים. נכון להיום, 18% מעובדי החברה משתייכים לאוכלוסיות מגוונות, והחברה הציבה יעד של 20% עד לשנת 2028. עיקר המהלך נולד מהשטח: "פורום גיוון, שוויון והכלה" שהקים את קהילת AbiliTeam המונה כ-20 עובדים מיחידות שונות. הקהילה מיפתה פערים ארגוניים והקימה צוותי עבודה בארבעה תחומים: תעסוקה, רווחת עובדים, מודעות ושינוי תפיסות.
וכך, מתוך פעילות הפורום צמחו יוזמות מעשיות: B-community, מערך תמיכה לעובדים המשמשים מטפלים עיקריים לבני משפחתם, הכולל מדריכים למיצוי זכויות ופיילוט של ליווי הדדי טלפוני בין העובדים; תוכנית לקליטת פצועי לחימה המכינה את החברה לשילוב עובדים השבים ממילואים עם פציעות פיזיות או נפשיות; ופעילויות הסברה ושת"פ עם עמותות שמטרתן לצמצם סטיגמות ודעות קדומות. ייחודה של הקהילה טמון בהרכבה: עובדים עם מוגבלויות, בני משפחה למתמודדים עם מוגבלות ועובדים ללא קשר אישי לנושא, הפועלים יחד מתוך רצון להשפיע על התרבות הארגונית מבפנים.
לא מדים, זהות
בעוד שרוב יוזמות הגיוון מקורן במחלקות משאבי האנוש, ישנן חברות שמעניקות להן משנה תוקף בשטח. דוגמה לכך היא יוזמת "YOU BE YOU" של נספרסו ישראל, במסגרתה השיקה קולקציית סטיילינג למומחי הקפה בבוטיקים שלה המבוססת על עיקרון פשוט: ביטול החלוקה המסורתית לגזרות של נשים וגברים, ומעבר לבגדי יוניסקס המאפשרים לכל עובד.ת לבחור את הסגנון המתאים להם. המהלך הוא חלק ממדיניות גיוון רחבה יותר הכוללת שוויון הזדמנויות, שיח ארגוני פתוח סביב שונות ותהליכי גיוס והכשרה המותאמים למגוון אוכלוסיות.
היוזמה משקפת גם את החיבור הגובר בעולם הניהולי בין גיוון חברתי לקיימות סביבתית. הקולקציה יוצרה מחומרים ממוחזרים, והמדים הקודמים נתרמו לארגון "פתחון לב". מהלכים מסוג זה ממחישים כיצד תפיסת הגיוון אינה נשארת רק ברמה ההצהרתית, אלא הופכת לחלק מחוויית העובד ומהאופן שבו הארגון בוחר להציג את עצמו.
ייצוג הולם
מזה 15 שנה מפעיל ארגון פת"מ (פתרונות תעסוקתיים מתקדמים) את תוכנית מח"ר תעשייתי, פרויקט ארצי מטעם משרד הרווחה והביטחון החברתי, המסייע לאנשים עם מוגבלות להשתלב בהדרגה בשוק העבודה החופשי, תוך ליווי התהליך. הליווי מתחיל עוד לפני השתלבותם במקום העבודה. המשתתפים עוברים אבחון תעסוקתי, בונים תוכנית שיקום אישית בליווי עו"ס ומפתחים מיומנויות תקשורת, התנהלות אישית וביטחון עצמי. בנוסף, פועלת התוכנית גם אל מול המעסיקים ומסייעת להם בביצוע התאמות פיזיות וארגוניות שתכליתן ליצור סביבת עבודה נגישה ומכילה יותר.
מהכיתה לשוק העבודה
ארגון אקים ישראל, הארגון הארצי לאנשים עם מוגבלות שכלית, מפעיל רשת מכללות תעסוקתיות המציעה מסלול מלא: מלימודים והכשרה מקצועית ועד להשתלבות בשוק העבודה עבור אנשים עם מוגבלות שכלית ועל הרצף האוטיסטי. הרשת פועלת בתמיכת משרד הרווחה והביטחון החברתי ובשיתוף מוסדות אקדמיים ברחבי הארץ, וכוללת 12 תוכניות לימוד והכשרה בתחומים מגוונים (קולינריה, מערכות בריאות, חינוך לגיל הרך, מוזיקה, לוגיסטיקה ועיצוב דיגיטלי).
הלימודים מתקיימים במוסדות מוכרים, בהם אוניברסיטת בר אילן, רשת אורט ומכללות פרטיות. המודל משלב לימודים עיוניים עם הכשרה מעשית וליווי אישי ותעסוקתי. הסטודנטים עוברים הכשרה בשטח ומקבלים ליווי גם לאחר סיום לימודיהם, והתוצאות מדברות בעד עצמן: כ־80% מבוגרי התוכניות כבר השתלבו בשוק העבודה החופשי.
פסולת של אחד, פרנסה לאחר
פסולת אלקטרונית נתפסת כבעיה סביבתית אך באזור התעשייה תרדיון שבמשגב הפכו אותה להזדמנות תעסוקתית. "אקולוגיה לקהילה מוגנת", מיזם חברתי-סביבתי, מחבר בין שלושה עולמות שלרוב אינם נפגשים: קיימות, תעסוקה וטכנולוגיה נגישה. במסגרת הפעילות מועסקים למעלה מ-80 עובדים עם מוגבלויות שונות, לצד מערך מקצועי לטיפול בפסולת אלקטרונית, החל באיסוף ציוד מיחשוב וחשמל מבתי עסק וארגונים, דרך מיון, פירוק ובקרת איכות ועד לחידוש מחשבים ומכירתם במחירים נגישים.
העובדים משתלבים בכל שלבי הפעילות, ורוכשים ניסיון מקצועי, יציבות תעסוקתית ותחושת שייכות. כל מכירה של מחשב מחודש תומכת בקידום תעסוקה שוויונית ובהרחבת ההזדמנויות עבור אנשים עם מוגבלויות. המיזם נוסד ב-2008 על ידי דני קוגן, אב לילד עם מוגבלות, מתוך רצון לשנות את האופן שבו החברה מתייחסת לאנשים עם מוגבלויות.
בכל אופן רוכבים
עיריית רעננה ו"גן ריחות וצלילים" השיקו יוזמה קהילתית יוצאת דופן: ימי פעילות וסדנאות שטח חווייתיות לקבוצות, לצוותים ולארגונים, המונחות על ידי מדריכים עם מוגבלויות. הגן הפסטורלי משמש זירת פעילות שמטרתה לנפץ סטיגמות וליצור מפגש אנושי אותנטי.
הסדנאות כוללות משימות שטח קבוצתיות המשלבות תקשורת, עבודת צוות והקשבה, לצד שיח פתוח עם המדריכים וחוויית רכיבה על אופניים מונגשים במרכז "בכל אופן רוכבים". ההליכה בגן עוברת בין פסלים ייחודיים, ערוגות צמחי תבלין המלוות בהסברים בכתב ברייל ואלמנטים מפיקי צלילים בעלי מרקמים שונים, המאפשרים למבקרים לחוש ולהשמיע צלילים.
קפה שווה
עגלת קפה בפארק עירוני היא עניין שגרתי למדי, אולם כשמאחורי הדלפק פוגשים אנשים בעלי מוגבלות, המרחב הציבורי הופך למקום שבו שילוב חברתי מתרחש בפועל.
זה בדיוק הרעיון שעומד בבסיס "קפה שווה", יוזמה של קרן שלם בשיתוף משרד הרווחה והביטחון החברתי. במסגרת המיזם מקבלות רשויות מקומיות מענקים להקמת עגלות קפה ופוד-טראקס במרחבים עירוניים פעילים, בתנאי שיועסקו בהם לפחות שני עובדים עם מוגבלות שכלית, פיזית או חושית בתנאי העסקה מלאים, מתוך הבנה שעבודה במרחב הציבורי אינה רק מקור פרנסה, אלא דרך ליצירת נוכחות, עצמאות ושייכות בתוך הקהילה, תוך שינוי עמדות ודעות קדומות.
לנהל דיאלוג בחשכה
ביולי 2004, כשמוזיאון הילדים הישראלי בחולון השיק לראשונה את תערוכת "דיאלוג בחשכה", הוא יצר מרחב תעסוקתי שבו עיוורון הוא בבחינת יתרון מקצועי מובהק. 22 שנים לאחר מכן, המודל מוכיח יציבות יוצאת דופן. תחת ניהולו של שי אבידר, עיוור בעצמו, הועסקו לאורך השנים במסגרת התערוכה כ-200 עובדים עיוורים ולקויי ראייה. כיום מועסקים במוזיאון 27 עובדים קבועים בתפקידי הדרכה, קבלת קהל והנחיית סדנאות. הצלחת המודל אינה נשענת על אלטרואיזם, אלא על בניית תשתית תפעולית ייעודית: התאמות פיזיות כגון פסי הולכה ומרחבים לכלבי נחייה, סיוע אדמיניסטרטיבי במקרים שבהם נדרשת ראייה ומערך הכשרה קפדני. גישה ניהולית זו שוכפלה לתערוכות "הזמנה לשקט", בהנחיית חירשים ולקויי שמיעה, ו"דיאלוג עם הזמן", המונחית על ידי מדריכים בני 70 עד 94.
תעסוקה לאוכלוסיית גיל הזהב
בעולם עבודה דינמי ומשתנה, אחת האוכלוסיות שנותרות מחוץ לשיח התעסוקתי היא דווקא זו הנושאת עמה את הניסיון המקצועי העשיר ביותר: בני הגיל השלישי. היציבות, האחריות והמיומנויות שנצברו לאורך עשורים אינן מבטיחות להם כניסה קלה לשוק העבודה המודרני, ולעיתים מתרחש בדיוק ההפך. תוכנית "ותיקים בעבודה", המופעלת על ידי קבוצת תיגבור עבור המשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה, פועלת כדי לשנות את המשוואה הזו.
התוכנית אינה מסתפקת בהשמה טכנית ומתמקדת ביצירת התאמה מדויקת בין יכולות המועמד לצורכי המעסיק. הליווי מתחיל באפיון אישי הממפה את הניסיון המקצועי, החוזקות והצרכים הייחודיים של כל משתתף, תוך מתן מענה לחששות ולתחושת חוסר הביטחון המלווה את החזרה לשוק התעסוקה.
האתגר המרכזי שעמו מתמודד הפרויקט הוא תופעת הגילנות, שהיא לעיתים דו-כיוונית: מעסיקים החוששים מחוסר רלוונטיות טכנולוגית ומועמדים המשלימים עם התחושה שזמנם המקצועי חלף. התוכנית פועלת במקביל מול שני הצדדים, חושפת בפני החברות את הערך הכלכלי והניהולי שמביאים העובדים הוותיקים, ומעניקה למשתתפים כלים מעשיים לצמצום פערים דיגיטליים ותעסוקתיים. התוכנית ניתנת ללא עלות למועמדים ולמעסיקים כאחד.
חושבים את המחר
עמותת "מחשבה טובה" פועלת כבר למעלה מ־20 שנה לצמצום פערים ולקידום שוויון הזדמנויות באמצעות הנגשה טכנולוגית בפריפריה החברתית והגיאוגרפית. תוכניות הדגל שלה, "אקו־טק" ו"הסטארטאפיסטים", מעניקות לבני נוער הכשרה בכלים טכנולוגיים חדשניים, יזמות וחשיבה יצירתית, במטרה לסלול עבורם דרך לשירות משמעותי בצבא ובהמשך גם באקדמיה ובהייטק.
אחד הביטויים המרכזיים לגישה זו הוא האקתון שנערך לאחרונה, ממנו עלה מסר נוקב - הטכנולוגיה מתקדמת, אך האחריות האנושית חייבת להתקדם יחד איתה. בהתאמה, נדרשו המשתתפים הצעירים למצוא פתרונות לאתגרים שהם עצמם חווים בעידן הבינה המלאכותית. את התוכנית יזם ומוביל מייקל אייזנברג, איש עסקים ומייסד קרן יוזמות אייזנברג.
היכרות, ליווי וחיבורים אישיים
שיעור הערבים בתעשיית ההייטק עומד על כ-4.5% בלבד. הפער בין משקלם הדמוגרפי לייצוגם בענף שנחשב לאחד ממנועי הצמיחה המרכזיים במשק הוא נקודת המוצא של ארגון צופן-תשביק ותוכנית המנטורינג שהוא מוביל. התוכנית מבוססת על תפיסה שלפיה השתלבות בשוק העבודה אינה נשענת רק על כישורים מקצועיים, אלא גם על היכרות, ליווי וחיבורים אישיים.
מדי שנה מצוות הארגון מאות סטודנטים ובוגרים מהחברה הערבית עם מהנדסים ומנהלים מנוסים מתעשיית ההייטק. הליווי נמשך מספר חודשים וכולל הכנה לראיונות עבודה, פיתוח מיומנויות אישיות וחיזוק השימוש בעברית ובאנגלית. חברות בינלאומיות ובהן: גוגל, מיקרוסופט ואנבידיה כבר משתלבות בתוכנית ומאפשרות למשתתפים בהן היכרות עם סביבת העבודה בתעשייה. דגש מיוחד ניתן למהנדסות ערביות, המתמודדות לעיתים עם אתגרים נוספים בדרך להשתלבות מקצועית. על פי נתוני הארגון, כ-50% מהמשתתפים משתלבים בעבודה בתוך 18 חודשים מסיום התוכנית.
הזדמנות לכשרון
ארגון Elevation פועל מתוך תפיסה שלפיה הפער בין כישרון לקריירה אינו נובע מחוסר יכולת, אלא מנגישות מוגבלת להזדמנויות ולמיומנויות. על רקע המציאות הביטחונית והחברתית המורכבת בשנתיים האחרונות, הפעיל הארגון שלוש זירות השפעה שהקיפו יחד למעלה מ-4,400 משתתפים. בזירת המילואים והחוסן המשפחתי הוביל הארגון מספר תוכניות: TechTroop, הכשירה 1,934 מילואימניקים לעדכון מיומנויות טכנולוגיות עם חזרתם לשגרה; "בונים עתיד", בשיתוף ארגון אלמנות ויתומי צה"ל, העניקה הכשרות ל-257 משתתפים; ותוכנית Mil Wives שסייעה ל-143 נשות מילואים לקדם את מסלול הקריירה שלהן בזמן השירות הצבאי של בני זוגן.
בזירת שילוב החברה הערבית והבדואית: תוכנית A-Tech הכשירה 364 משתתפים, מהם 190 כבר השתלבו בחברות כגון אינטל וצ'ק פוינט; תוכנית AWS re/Start רשמה שיעור השמה של כ-90% עם שכר ממוצע של כ-21 אלף שקלים; ותוכנית "מעארף" העניקה ל-85 צעירים מהחברה הבדואית הכשרה משולבת באנגלית טכנית ובמקצועות טכנולוגיים. בזירת הפריפריה הגיאוגרפית: Pretech, מיזם משותף עם גוגל, משרד העבודה, קרן רש"י וקרן קראון, חשף 375 צעירים לעולם הטכנולוגיה עם שיעור סיום של כ-90%, תוכנית Negev Talent הכשירה 106 תושבים מהנגב המזרחי למקצועות דאטה; ו-Food Techies במסגרתה שולבו 60 בוגרים בתעשיית הפודטק המתפתחת בגליל.
הכישרון מחולק באופן שווה, ההזדמנויות לא
בעוד שאחד מכל חמישה צעירים ממשפחות מבוססות יסיים תואר בתחומי המדע והטכנולוגיה, בקרב צעירים שגדלו מתחת לקו העוני והם הראשונים במשפחתם שפונים להשכלה גבוהה, היחס יורד לאחד מכל 33. בחברה הערבית ובחברה החרדית הפערים אף גדולים יותר: סטודנט אחד מתוך 250.
מעבר להיבט החברתי, מדובר בשאלה כלכלית. פערים בנגישות להשכלה ולמקצועות צומחים מתורגמים לאובדן פוטנציאל אנושי עבור ענפי תעסוקה מובילים. על רקע זה הוקמה תוכנית "מושל" על ידי היזם הפילנתרופ מרטין מושל ואשת העסקים יעל לביא, מתוך תפיסה פשוטה: "הכישרון מחולק באופן שווה, אך ההזדמנויות לא."
עד היום העניקה הקרן ליותר מ-3,000 צעירים מהפריפריה החברתית-כלכלית מעטפת הכוללת מימון מלא של שכר הלימוד ודמי קיום, לצד ליווי אישי והכשרה מעשית. על פי נתוני התוכנית, ההשקעה בכל סטודנט נאמדת בכ-160 אלף שקלים, בעוד שהתרומה הכלכלית המצטברת לקופת המדינה לאורך שנות עבודתו מוערכת בכ-4 מיליון שקלים.
והתוצאות? 95% מהמשתתפים מסיימים בהצלחה תואר ראשון, ו-90% מהם משתלבים בעבודה בתחום הכשרתם בתוך חודשים ספורים מסיום הלימודים. השכר ההתחלתי שלהם גבוה בכ-3,000 שקלים מהממוצע הארצי.
חברה רב־תרבותית - תרתי משמע
מבין 2,140 עובדי דלתא גליל תעשיות בישראל, 87% הן נשים. כוח האדם של החברה משקף פסיפס חברתי ותרבותי רחב: 71% יהודים, 19% מוסלמים, 7% נוצרים ו־2% בני דתות אחרות. בחברה מדגישים כי לא מדובר בתוצאה של תוכנית גיוון חדשה, אלא במציאות שמלווה את הארגון מאז הקמתו.
אחד הביטויים הבולטים לכך הוא שילובן לאורך השנים של נשים מהחברה הערבית, שחלקן הגיעו מסביבות שבהן יציאה לעבודה מחוץ לבית לא הייתה מובנת מאליה. בחברה רואים בכך לא רק מהלך תעסוקתי, אלא גם שינוי חברתי שהשפיע על קהילות שלמות.
הגישה הזו באה לידי ביטוי גם בחיי היום־יום של הארגון: לוח שנה הכולל את חגי כל הדתות, ציון חודש הגאווה, פורטל ארגוני המונגש ב־11 שפות ואירועי עובדים ומשפחות הכוללים תרגום לשפת הסימנים והדרכה בערבית.
אחד המהלכים המרכזיים של החברה הוא תוכנית האקדמיה לסטודנטים בני העדה האתיופית, המופעלת בשיתוף אוניברסיטאות חיפה ובאר שבע. דלתא גליל משקיעה בתוכנית מיליוני שקלים, והיא כוללת מלגות, ליווי אישי ומקצועי, הכשרות בתקשורת ורטוריקה, וסדנאות בחוסן, מנהיגות והכנה לעולם העבודה. מעבר לסיוע הכלכלי, מטרת התוכנית היא להרחיב הזדמנויות ולסייע לבוגריה להשתלב באקדמיה ובשוק התעסוקה.
דלתא גליל, הפועלת ב־10 מפעלים ברחבי העולם ומעסיקה כ־23 אלף עובדים, מציגה מודל שבו גיוון והכלה אינם יוזמה נקודתית או יעד זמני - אלא חלק בלתי נפרד מהתרבות הארגונית לאורך עשרות שנים.
לחלום, ליצור ולהוביל
שוויון הזדמנויות מתחיל שנים רבות לפני הכניסה לשוק העבודה, ברגע שנער או נערה מאמינים שיש להם מקום לחלום, ליצור ולהוביל. עמותת יוניסטרים פועלת בדיוק בנקודת המפגש הזאת.
הארגון מעניק הכשרה ליזמות עסקית וטכנולוגית לאלפי בני נוער מהפריפריה הגיאוגרפית והחברתית, תוך דגש על החברה הערבית והקהילה הבדואית בנגב. התפיסה היא שפוטנציאל ומצוינות אינם מוגבלים למקום מגורים, למגזר או לרקע אישי, אך ההזדמנויות לא תמיד מתחלקות באופן שווה.
בהתאמה, באמצעות מרכזי יזמות ותוכניות מנהיגות, בני הנוער מפתחים מיזמים טכנולוגיים, מתנסים בעבודת צוות ולומדים להציג רעיונות בפני בכירים במשק. על פי דו"חות האימפקט של העמותה, 91% מהמשתתפים מהחברה הערבית מדווחים על שיפור ביכולת העבודה המשותפת, 90% מציגים שיפור במיומנויות עמידה מול קהל, ו-80% כבר רואים את עתידם המקצועי כחלק מעולמות העסקים והטכנולוגיה. לצד הפעילות הזאת מפעילה יוניסטרים גם מרכזי יזמות משותפים ליהודים ולערבים בערים מעורבות כמרחבים שבהם חיים משותפים הופכים לחלק מהיום-יום.
כשל מבני בשוק העבודה
יום התנדבות של צוות הלוגיסטיקה של אינטל ישראל במחלקת השיקום של המרכז הרפואי שיבא תל השומר הפך לנקודת הזינוק של פרויקט רחב היקף. טלי רוכמן, מנהלת הלוגיסטיקה בחברה, זיהתה צורך שהשוק החופשי התקשה לספק לו מענה: פצועי צה"ל בעלי יכולות גבוהות ה"נופלים" במסננים האוטומטיים של מערכות הגיוס, בשל פערים בקורות חיים, שירות צבאי ממושך או תהליכי שיקום ממושכים.
כך נולד "מנצחים איתכם.ן", פרויקט לקידום תעסוקה לפצועי צה"ל הפועל בשיתוף אגף השיקום במשהב"ט, ארגון נכי צה"ל ותשע חברות הייטק מובילות. המודל אינו מסתפק רק בחיבור למשרות ומציע מעטפת ליווי רחבה יותר: מנטורינג אישי, סימולציות ראיונות, סדנאות לכתיבת קורות חיים ושיפור פרופיל הלינקדאין, והיכרות ישירה עם מנהלי גיוס בחברות המשתתפות. עד כה ליווה המיזם יותר מ-200 פצועי צה"ל בארבעה מחזורי מנטורינג, עם שיעור השמה של כ-67%.
עסק במקום קצבה
בישראל קשה למצוא משפחה שלא הושפעה מהמלחמה, מהטרור, ממחלות כרוניות או מפגיעות נפשיות. פצועי צה"ל, נפגעי פעולות איבה, שורדי ה-7 באוקטובר, מתמודדי פוסט-טראומה ואנשים החיים עם מוגבלויות פיזיות או שקופות, ניצבים כולם בפני שאלה כלכלית כבדת משקל: כיצד להתפרנס בכבוד כשנסיבות החיים אינן מאפשרות עוד לעבוד במתכונת קונבנציונלית. שוק העבודה המסורתי עדיין מתקשה להציע גמישות לאנשים שמצבם הבריאותי משתנה מיום ליום, ועבור רבים מודל העבודה השכירה הופך פחות רלוונטי.
מתוך הכשל הזה נולדה הזדמנות חדשה: מעבר לעולם היזמות והקמת עסקים עצמאיים, המאפשרים לבנות מקור הכנסה המותאם לקצב החיים, ליכולות ולמגבלות המשתנות. נקודת מפנה זו עומדת במרכז פעילותו של ארגון WINWORK הפועל מתוך תפיסה שלפיה מוגבלות אינה מחייבת להגביל את היכולת להשיג עצמאות כלכלית.
הארגון מנגיש את עולם היזמות ומציע מסלול מקצועי מקיף להקמת עסקים חדשים או לפיתוח עסקים קיימים. התוכנית מיועדת לאנשים עם 20% נכות ומעלה, העשויים להיות זכאים למימון מלא של ההכשרה באמצעות המוסד לביטוח לאומי ומשהב"ט, בכפוף לבדיקת זכאות אישית, זכות קריטית שאינה מוכרת מספיק לציבור הרחב. למעלה מ-200 בוגרים כבר סיימו את התוכנית והקימו עסקים משגשגים במגוון תחומים. המשותף לכולם הוא בחירתם להשיב לעצמם את השליטה בעתידם ואת כושר ההשתכרות העצמאי.
עכשיו תורכם
בקומת הכניסה של מלון הבוטיק PLAY (לבונטין 8, ת"א) פועלת מסעדה ששמה נושא סיפור בפני עצמו. "גילה וננסי" קרויה על שמן של גילה גולדשטיין ז"ל וננסי שניידר ז"ל, שתיים מהנשים הטרנסג'נדריות החלוצות ופורצות הדרך בארץ. על חלון הכניסה מתנוסס משפטה של גולדשטיין, שהפך גם לרוח המקום: "הייתי מי שרציתי, עכשיו תורכם להיות". המקום הוקם בשיתוף השף איל שני וליין המסיבות הקווירי PAG. ברוח המקום, רוב הצוות, מההנהלה דרך המארחות ועד המלצרים, מורכב מחברי הקהילה הגאה ומאנשים מכל הקשת הקווירית.
הניהול היומיומי מבקש לייצר סביבת עבודה בטוחה ומכבדת המאפשרת לעובדיה מרחב לביטוי אישי. לצד הפעילות הקולינרית מארחת המסעדה מופעי דראג ואמנות גאה, כחלק מהמרחב שהיא מבקשת ליצור.
משאלה אישית
שבוע בלבד לאחר אירועי ה-7 באוקטובר, בזמן שההלם עדיין הורגש בכל מקום, החלה לפעול עמותת TIKVA2GO. המיזם נולד מצורך שעלה מהשטח: יצירת מרחבי חוסן שבהם כל אדם יוכל להרגיש שייך, ללא קשר לגילו, למוגבלותו או למעמדו החברתי. במרכז הפעילות ניצבת תפיסה של חיבור ושותפות.
לדברי מייסדת העמותה מירב אגם־גבריאל, לא מדובר בניסיון לטשטש הבדלים, אלא ביצירת מרחב שבו השונות אינה נתפסת כמחסום, אלא כחלק מכוחה של קבוצה. הרעיון בא לידי ביטוי ביוזמות שונות לרבות תערוכות נודדות. אחד הביטויים הבולטים הוא פרויקט "משאלה אישית", שנוצר בשיתוף מוזיאון הילדים הישראלי בחולון. הגלריה מציגה מגוון רחב של יוצרים וקולות: ילדים ומבוגרים, יוצרים בתחילת דרכם, נשים מרקעים שונים, אמנים עם מוגבלויות, יוצרים מארגון "אמני הציור בפה וברגל", לצד אמנים מוכרים.
במרכז התערוכה מיצב שפותח בשיתוף האמנים שגיא קדם ואמנון מיכאלי, המשלב אמנות, אנימציה וטכנולוגיית מציאות רבודה. הפעילות כולה מתנהלת ללא מטרות רווח, וממחישה את העובדה כי בכוחם של מרחבים משותפים להפוך שונות לחיבור.
אמנים לפני הכול
יש הבדל בין אמנות טיפולית לבין אמנות מקצועית. עמותת כנפיים - בזכות האמנות, שהוקמה בשנת 2004, נבנתה סביב ההבחנה הזו. האמנים הפועלים בה אינם מגיעים כדי להעביר זמן או לעסוק ביצירה כתחביב. מדובר ביוצרים בעלי רקע אמנותי מוכח, המתמודדים עם משברים נפשיים, המתקבלים לעמותה בתהליך מיון וממשיכים ליצור ברמה מקצועית.
המודל שפיתחה העמותה לאורך השנים משלב בין יצירה לתהליך שיקום. האמנים פועלים בתחומי המוזיקה, התיאטרון, האמנות הפלסטית, האנימציה, הווידאו, הקולנוע והכתיבה, בליווי אנשי מקצוע. היצירות אינן נשארות בין קירות הסטודיו -הן הופכות לתערוכות, מופעים, ספרים, סרטים ופרויקטים המוצגים לקהל הרחב.
השנה בולטים שני מיזמים מרכזיים. הראשון הוא תוכנית ייעודית לאמנים המתמודדים עם פוסט־טראומה ונפגעי פעולות איבה - צורך שהתרחב משמעותית מאז ה-7 באוקטובר. התוכנית כוללת מפגשים קבועים, ליווי מקצועי, עבודה בהרכב מוזיקלי וקבוצות למידה בתחומי המוזיקה והכתיבה, שיגיעו לשיאם במופעים ואירועים פתוחים לקהל.
המיזם השני הוא שיתוף פעולה עם הזמרת והיוצרת רונה קינן. במסגרת הפרויקט משתתפי העמותה עובדים על טקסטים של משוררות עבריות ובהן רחל, זלדה ויונה וולך, בתהליך הכולל הלחנה, עיבוד והפקה מוזיקלית בליווי המוזיקאי אביב שטיין. בסיום התהליך יעלה בקיץ בתל אביב מופע משותף של חברי כנפיים ורונה קינן, שייערך תחת כיפת השמים ויהיה פתוח לקהל ללא תשלום.
