מי אחראי כשהאלגוריתם טועה?
הבינה המלאכותית (AI) נהפכה בשנים האחרונות לכלי עבודה מרכזי בתחומי העסקים, המשפט והטכנולוגיה. מערכות AI מסוגלות לנסח חוזים, לנהל משא ומתן ראשוני, להציע מנגנוני תשלום והסכמות מסחריות ואף להמליץ על תיקונים, או תוספות לטיוטות חוזה. אך יחד עם החדשנות מגיעות גם שאלות משפטיות מורכבות: האם חוזה שנוצר בעזרת AI מחייב משפטית? מי נושא באחריות המקצועית במקרה של טעות, או רשלנות בניסוח חוזה? האם העו"ד בלבד, או שגם מערכת ה-AI? והאם דיני החוזים המסורתיים מתאימים לעידן האלגוריתמי ולעידן ה-AI ?
תוקף חוזי שנערך באמצעות AI
"על פי הדין הישראלי, תוקף חוזה נבחן לפי עקרונות של הצעה, קיבול, גמירת דעת ומסוימות", מסביר עו"ד ודים לירן קולצ'ינסקי המתמחה בתחום המסחרי, ובדיני עבודה, מקרקעין ונדל"ן, צוואות וירושות, , סימני מסחר, וליטיגציה. "כאשר אלגוריתם מנסח חוזה או מציע נוסח לצד השני, עולה השאלה: האם מדובר בהצעה משפטית מחייבת, או רק בכלי טכנולוגי המסייע לצדדים להגיע להסכמה?" הוא מוסיף.
"בארה"ב, למשל, נדונה השאלה האם שימוש בצ'אטבוט ליצירת הצעה עסקית מהווה הצעה מחייבת"? מוסיף עו"ד לירן קולצ'ינסקי, "באנגליה הועלתה שאלה דומה לגבי חוזה שנחתם לאחר משא ומתן אוטומטי. בישראל טרם ניתן פסק דין ישיר בנושא, אך עקרונות הפסיקה מראים כי בית המשפט יבחן את כוונת הצדדים ואת הנסיבות החיצוניות לחוזה, כולל נסיבות השימוש בכלי הטכנולוגי".
משמעות הדבר, לפי עו"ד לירן קולצ'ינסקי, היא שחוזה שנוסח בעזרת AI יכול להיות מחייב, כל עוד ניתן להוכיח שהצדדים התכוונו לכך, ולא ראו במערכת כלי ניסיוני בלבד . "ניתן להוכיח את כוונת הצדדים באמצעות בחינת ההתכתבויות ביניהם בנוגע לטיוטות החוזה שהכין ה-AI, שיחות טלפוניות שנערכו ביניהם, התנהלות הצדדים וכו'", הוא מסביר, "כמו כן, עיון בשיחות שנערכו בין הצדדים לחוזה לבין מודל ה-AI בקשר לניסוח החוזה (שיחות הנשמרות במודלי ה-AI השונים) יכולים אף הם לסייע בבחינת כוונת הצדדים ולאמוד את דעתם".
אחריות משפטית
סוגיה מורכבת נוספת היא שאלת האחריות. אם חוזה שנערך ב-AI, וכולל סעיף בעייתי, בלתי חוקי, או מנוגד לתקנת הציבור, שגוי או מטעה, מי יישא בנזק? "טענה אפשרית היא כי מי שבחר להסתמך על הכלי אחראי לבדוק את נכונות התוכן לפני החתימה, ואי בחינה של צד לחוזה את התוצרים שקיבל מכלי ה-AI עולה לכדי רשלנות של אותו צד, כהגדרת מונח זה בסעיף 35 לפקודת הנזיקין, או גרימת נזק באשם כהגדרת מונח זה בסעיף 64 לפקודת הנזיקין, או עצימת עיניים, או אדישות מצד אותו צד", אומר עו"ד לירן קולצ'ינסקי, "ניתן גם לטעון לרשלנות מקצועית או הטעיה מצד המתכנת אם הכלי הציג מידע לא נכון או הסתמך על נתונים פגומים. כדי לבחון סוגיה זאת יש לבחון אם מודל ה-AI כתב אזהרה כי אין להסתמך על המידע המסופק על ידי המודל וכי המידע המסופק על ידי המודל לא מהווה תחליף לייעוץ משפטי. יש אף לבחון מה המידע שנמסר על ידי הצד לחוזה לכלי ה-AI, מכיוון שייתכן שמסר לו שמידע חלקי, או לא מדויק, ובנסיבות אלה ייתכן שיש להטיל אחריות משותפת הן על המשתמש במודל ה-AI והן על המודל.
"במקביל, אם עו"ד אישר ללקוח לחתום על חוזה שהופק ב-AI ללא בדיקה מעמיקה, ייתכן שיועלה נגדו טיעון לרשלנות מקצועית. בנושא זה יודגש כי חלה חובה על עו"ד שלא להסתמך על תוצרי ה-AI, ועליו לבדוק את התוצרים היטב ובאופן מקצועי. עו"ד שעושה 'העתק הדבק' לתוצרי ה-AI ללא בדיקה מתאימה, לרבות בדיקת הניתוח המשפטי, החקיקה והפסיקה שאליה מפנה מודל ה-AI, פועל ברשלנות וחשוף לתביעות מצד לקוחות. יודגש כי בפסיקה הישראלית ניתנו מספר פסקי דין שבהם לקוחות ועורכי דין חויבו באופן אישי בגין שימוש רשלני במודל AI, תוך הפניה לפסקי דין שאינם קיימים. במילים אחרות, האחריות עלולה להיות משותפת, וליצור 'משולש מחלוקת' בין הלקוח, ספק ה-AI והיועץ המשפטי".
הרמת מסך והודעת צד ג'
עו"ד לירן קולצ'ינסקי מדגיש כי יש שלוש שאלות נוספות שחשוב לבחון כשמתייחסים לאחריות משפטית של AI, אחת מהן היא האם מודל AI יכול במקרה שבו מוגשת נגדו תביעה, להגיש הודעת צד ג'? "לכאורה, מאחר שמאחורי מודלי AI עומדים תאגידים, הרי שלא אמורה להיות מניעה להגשת הודעת צד ג' מצדם", הוא מסביר, "שאלה חשובה אחרת היא האם ניתן לבצע הרמת מסך של התאגיד העומד מאחורי מודל ה-AI בהתאם לסעיף 6 לחוק החברות? לכאורה בנוסח החוק הנוכחי קשה יהיה להוכיח כי מתקיימות הנסיבות להרמת מסך ההתאגדות של התאגיד העומד מאחורי מודל ה-AI , ולכן ייתכן שיש מקום לתקן את סעיף 6 לחוק החברות, המסדיר את הנסיבות המצדיקות את הרמת מסך ההתאגדות".
לפי עו"ד לירן קולצ'ינסקי, השאלה השלישית שיש לבחון היא שאלת סמכות השיפוט בתביעה נגד מודל AI ומהו הפורום הנאות לדון בתביעות נגד מודל AI? "לעניין סמכות מקומית של בתי משפט בהגשת תביעות נגד מפעילים של מודלי AI, יודגש כי כיום אין לכך התייחסות ספציפית בתקנות סדר הדין האזרחי", הוא אומר,"בתקנות יש התייחסות בסעיף 7(ב) לסמכות מקומית של בית משפט לדון בתביעה בשל סחר באינטרנט, אך מה הדין כאשר הנתבעת הוא מפעיל מודל AI וירטואלי? כמו כן, יש לבחון מהו הפורום הנאות להגשת תביעה נגד תאגיד המפעיל מודל AI? האם בית משפט ישראלי, או בית משפט במדינה בה פועל ומאוגדת מפעיל מודל ה-AI?"
סוגיות של סודיות ואבטחת מידע
חוזים רבים כוללים מידע רגיש – נתונים פיננסיים, סודות מסחריים ותנאים עסקיים. הכנסת נתונים כאלה למערכת AI מעלה חשש אמיתי לדליפת מידע או שימוש לא מורשה. בישראל, לאחר כניסת תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות ובאירופה, חלות תקנות מחמירות להגנה על מידע אישי ושימוש לא זהיר במערכות AI עשוי להיחשב כהפרה של חובות סודיות, ולחשוף את המשתמש לתביעות אזרחיות ופליליות ותביעות ייצוגיות.לכן, עורכי דין וחברות חייבים לוודא שהמערכות שבהן נעשה שימוש מאובטחות, עומדות בתקנים בינלאומיים, ושלא מתבצע שיתוף נתונים רגישים עם צדדים שלישיים.
"כבר פורסמו מקרים שבהם דלף מידע רגיש משיחות שערכו משתמשים עם מודלי ה-AI", מסביר עו"ד לירן קולצ'ינסקי, "לכן האחריות של כל העושה שימוש במודלי ה-AI לבחון את הגדרת הפרטיות במודלים אלה טרם מסירת נתונים רגישים וסודיים. אי בדיקה עלולה לעלות לכדי רשלנות של המשתמש ולחשוף אותו לתביעות אזרחיות ונזיקיות. בנוסף, שאלה שסביר שתיבחן היא האם צד שנפגע בשל דליפת מידע רגיש ממודל AI יכול לתבוע גם את הגוף העומד מאחורי מודל ה-AI"?
ההתאמות הנדרשות בדיני החוזים
דיני החוזים הקלאסיים לא תוכננו לעולם שבו אלגוריתמים מנסחים ומבצעים עסקאות. במדינות שונות כבר נבחנת חקיקה ייעודית ל-AI כגון AI Act של האיחוד האירופי, שמבקש להטיל אחריות ברורה על ספקי מערכות. "נושאים אלה צפויים לעלות בקרוב לדיון חקיקתי או פסיקתי בישראל, כשיש צורך לתקן את החקיקה ולהוסיף התייחסות ספציפית לסוגיית ה-AI, לרבות תיקון חוק החוזים ופקודת הנזיקין וחקיקה נוספת", טוען עו"ד לירן קולצ'ינסקי, "עד לביצוע תיקוני חקיקה אלה, עורכי דין נדרשים להציע ללקוחותיהם פתרונות חוזיים שיגדירו במפורש אם נעשה שימוש במערכות אוטומטיות ליצירת החוזה, מי אחראי במקרה של טעות, חוסר או רשלנות ומנגנוני ביטול או תיקון במקרה שהתגלה פגם בנוסח".
המלצות לעורכי דין וללקוחות
כאשר עו"ד לירן קולצ'ינסקי נשאל איזה המלצות יש לו לעורכי דין ולקוחות, בנוגע לחוזים בעידן ה-AI, הוא עונה: "בתור ההתחלה, חשוב לדאוג לפיקוח אנושי. גם אם החוזה נוצר ב-AI יש לוודא שעו"ד עובר עליו, בודק הן את התוכן באופן מלא ויסודי והן את ההפניות לחקיקה ופסיקה ומאמרים – ומאשר אותו. עורך דין שלא מבצע זאת מפר את הוראות גילוי הדעת המקדים בעניין שימוש ב-AI, המתייחסות בין היתר לחשש מהפרת חובת הסודיות בשל דליפת מידע סודי, הפרת חובת חיסיון עו"ד-לקוח, וסוגיית קבלת הסכמת הלקוח לשימוש במערכת AI .
"בחוזים מסחריים רצוי לקבוע מראש מנגנון חלוקת אחריות בין הצדדים במקרה של טעות, להימנע מהכנסת נתונים רגישים לכלי AI שאינם עומדים בתקני אבטחת מידע, ולוודא באופן פעיל כי מערכת AI עומדת בכל תקני האבטחה. עו"ד שאינו בוחן זאת, או עוצם עיניו בסוגיה זאת, חשוף לתביעות בגין רשלנות.
"המלצה נוספת היא לשמור על "audit trail", כלומר תיעוד של הגרסאות שנוצרו, כדי שניתן יהיה להתחקות אחר תהליך ניסוח החוזה. במקביל, עורכי דין צריכים להבהיר ללקוחותיהם את הסיכונים, שכן חוזה שנוסח ב-AI אינו תחליף לפיקוח משפטי".
עידן חדש בעולם החוזים
עולם החוזים משתנה במהירות. הבינה המלאכותית אינה עוד כלי עזר שולי, אלא שחקן מרכזי שמסוגל להשפיע על ניסוח והבנה של הסכמים. עם זאת, השאלות המשפטיות – תוקף, אחריות, סודיות ואבטחת מידע – דורשות תשובות ברורות.
"האתגר של עורכי הדין בעידן החדש הוא לא רק להבין את הטכנולוגיה, אלא גם להציע ללקוחותיהם מסגרת משפטית שמגינה עליהם מהסיכונים", מסכם עו"ד לירן קולצינסקי, "בסופו של דבר, גם בעידן האלגוריתמי, האחריות האנושית והפיקוח המשפטי מבטיחים חוזה יציב, הוגן ואכיף".
עו"ד לירן קולצ'ינסקי
סניף ראשי: רחוב דרך העצמאות 84, חיפה
סניף מרכז: דרך מנחם בגין 7, רמת גן
טלפון: 0526662828
למעבר לאתר >>
למעבר לעמוד הפייסבוק >>
למעבר לעמוד הלינקדאין >>
בשיתוף עו"ד לירן קולצ'ינסקי
