"'את לא צריכה להביא לי כלום, מספיק שאת באה', כך אמר לי ג', חניך פר"ח בן 10, כשהגעתי לביתו השבוע", מספרת מאיה, סטודנטית מילגאית בפרויקט פר"ח, תוכנית לאומית להשפעה חברתית המערבת אלפי סטודנטים בפעילות של חונכות לילדים הזקוקים לעזרה לימודית ורגשית, המציינת בימים אלה את השנה 50 שנה לקיומה.
במסגרת פר"ח מוצמדים סטודנטים לילדים בגילאי בית הספר היסודי ועד התיכון, מכל רחבי הארץ, ביניהם גם ילדים בעלי צרכים מיוחדים כגון: ילדים שהוריהם מרצים עונש בבית כלא ואחרים בעלי קשיים ומוגבלויות: עיוורים, חירשים ועוד.
בכל שנה משתתפים בפרויקט כ-24,000 סטודנטים, שחונכים כ-40,000 ילדים ובני נוער מהפריפריה הגיאוגרפית והחברתית בישראל. חונכי וחניכי פר"ח מגיעים מכל זרמי החברה הישראלית, יהודים וערבים, דתיים וחילוניים, מקריית שמונה ועד אילת. הסטודנטים מקבלים בתמורה לפעילותם, מלגה המסייעת להם במימון שכר הלימוד.
לרתום את הסטודנטים למעורבות חברתית
פרויקט פר"ח נולד ב-1974 ביוזמתו של ד"ר רוני עטר, שהיה אז דוקטורנט במכון ויצמן, שיקבל השנה פרס הוקרה על יוזמה משנה חיים זו. כיום פר"ח מקיף כ-12% מהסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל ורבבות של ילדים נזקקים. בהיותו פרויקט החונכות הגדול מסוגו בעולם, פר"ח מספק השראה למפעלי חונכות דומים בכ-20 ארצות בעולם. "אנו פועלים לקדם את התפיסה לפיה ההשכלה הגבוהה והחינוך הם תנאי למוביליות חברתית", אומר אלון גלרון, מנכ"ל פר"ח. "החינוך וההשכלה הם דרך להשיג ולשאוף להגיע למשהו בחיים, ולכן אנחנו פועלים על מנת לקדם, לטפח ולהעניק לכל ילד הזדמנות לממש את הפוטנציאל הגלום בו.
"בפר"ח אנחנו מאמינים כי הישגים לימודיים, השתלבות חברתית ואזרחות טובה, צריכים ויכולים להיות נגישים עבור כלל ילדי ישראל ובכך להקטין את הפערים החברתיים והלימודיים בין ילדי ישראל", הוא מוסיף. "בנוסף, אנחנו מקפידים להעלות את רמת המודעות של ציבור הסטודנטים (מנהיגי העתיד) לבעיות של החברה הישראלית, ולרתום אותם למעורבות חברתית.
"החונך מעניק לילד שאליו הוצמד תשומת לב, חום, דאגה, טיפול אישי ומשמש עבורו כמודל לחיקוי. מהצד השני גם הסטודנטים החונכים יוצאים נשכרים מפעילותם בפר"ח. בנוסף לקבלת מלגה, בגובה של כמחצית שכר לימוד בתמורה למעורבותם בפרויקט, זוכים החונכים לחוות תחושה של סיפוק ועשייה מעצם תרומתם לחברה. אנחנו פועלים מתוך אמונה שלמה שהעירנות למצוקות ולבעיות הקיימות בחברה הישראלית, שאותה מפתחים הסטודנטים תך כדי פעילותם בפר"ח, מהוות צעד חשוב לפתרונן ולצמצום הפערים החברתיים במדינה".
התייחסות אישית לכל ילד
בנוסף לפרויקט החונכות, ברחבי הארץ פועלים שבעה "בתי פר"ח" - ברחובות, שדרות, אשדוד, נצרת, נוף הגליל, טמרה וכרמיאל. אלה הם מרכזי העשרה קהילתיים, המהווים מרחב פתוח ומזמין לילדים מרקע מורכב ומשמשים עבורם בית חם לאחר בית הספר, בשעות אחר הצהריים. הילדים נהנים במקום מארוחה חמה, חוגים מעשירים, הכנת שיעורי בית ופעילויות מיוחדות עד לשעה 19:00.
"ההורים שלי עובדים קשה כדי שיהיה לנו כסף והם מגיעים הביתה מאוחר בערב", אומר נ', שמגיע לבית פר"ח בעיר בה הוא מתגורר בכל יום עם שלושה מאחיו והארוחה החמה היחידה שהם מקבלים היא במקום. "בבית פר"ח אני אוהב בעיקר את חוג הציור ואני מחכה לו מאוד", הוא מספר. גם נ', ילד חייכן עם עיניים סקרניות הלומד בכיתה ג', מספר בעיניים נוצצות על ביקוריו בבית פר"ח - "אני אוהב להגיע לבית פר"ח כי אני מרגיש שאוהבים אותי, מטפלים בי ומשקיעים בי". לנ' יש שבעה אחים ואחיות והמשפחה מתמודדת עם קשיים כלכליים קשים. הוריו עובדים בכמה עבודות מהבוקר עד הערב והילדים נמצאים בדרך כלל לבד בבית. מעבר לחוסר הזמן, אין לנ' ולאחיו מי שיסייע להם בשיעורי הבית כיוון שההורים לא מדברים עברית טובה.
"בבתי פר"ח אנחנו שמים דגש על הנושא החברתי, הרגשי והלימודי בנוסף לפיתוח מיומנויות ראשוניות כגון היגיינה, קרוא וכתוב, מיומנויות בין-אישיות, כישורים חברתיים וחיזוק תחושת השייכות", מספר גלרון. "בנוסף, כל חונך מהווה דמות משמעותית אצל הילד ונותן לו דוגמה אישית חשובה. במרכז ישנה התייחסות אישית לכל ילד. יש חמישה חונכים בכל משמרת אשר נותנים יחס אישי ומאמינים בכל אחד ואחת".
"החינוך חייב להיות בראש סדר העדיפויות"
אחרי 50 שנה, חשיבותו של הפרויקט כבר ברורה. יחד עם זאת, למרות מעמדה של ישראל כמדינה מפותחת עם כלכלה חזקה, עדיין קיימים פערים משמעותיים בתוצאות החינוך ובהזדמנויות העומדות בפני אוכלוסיות שונות. על-פי הנתונים העדכניים ביותר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, רק 70% מתלמידי ישראל מסיימים תיכון, כאשר שיעורים נמוכים עוד יותר נרשמים בקרב תלמידים ערבים וחרדים. פערים אלו באים לידי ביטוי בהשכלה הגבוהה, שבה גם שיעורי ההרשמה והשגת התואר נמוכים יותר בקרב קבוצות מוחלשות. ההשלכות של פערים לימודיים אלה מרחיקות לכת. הם לא רק מגבילים הזדמנויות וסיכויים פרטניים, אלא יש להם גם השפעה רחבה יותר על הכלכלה והחברה כולה. כאשר חלקים משמעותיים מהאוכלוסייה אינם מצוידים במיומנויות ובידע הדרושים להם כדי להצליח, זה משפיע על הפריון והתחרותיות של החברה כולה. לכן, מסכם אלון גלרון ואומר: "החינוך חייב להיות בראש סדר העדיפויות של כולנו. לא רק באחריות הממשלה ומוסדות החינוך להשקיע בחינוך; באחריותו של כל אחד ואחת בחברה לתמוך ולקדם למידה וזה בדיוק מה שאנחנו מקפידים לעשות בפר"ח".
