כשמדברים על חדשנות רפואית, קל לחשוב על רובוט בחדר הניתוח, אלגוריתם שמפענח בדיקת הדמיה או מערכת בינה מלאכותית שמסייעת לרופא. אבל מאחורי כל אלה נמצאת תשתית טכנולוגית שלמה, שרוב המטופלים כלל אינם רואים. מבחינת יריב ניר, סמנכ"ל טכנולוגיות ומערכות מידע במרכז הרפואי איכילוב, אחד המהלכים המשמעותיים ביותר שנעשו בשנים האחרונות נמצא דווקא שם.
"יש הרבה מאוד תהליכי חדשנות וטכנולוגיה מופלאים בבית החולים, אבל מבחינתי המהלך הכי משמעותי שלנו בשנים האחרונות הוא המעבר לתשתיות ענן. אנחנו בית החולים הראשון והיחיד בארץ, ובין הבודדים בעולם, שעשו מהלך כזה", מסביר ניר.
מה היתרון במעבר כזה?
"היתרון הוא קודם כול בגמישות, במהירות וביכולת שלנו להרחיב את התשתיות בהתאם לצורך. במקום לרכוש ולתחזק בבית החולים שרתים מקומיים לצורכי אחסון, עיבוד והרצת אפליקציות, אנחנו עוברים לתשתית ענן שמאפשרת לקבל את המשאבים האלה לפי הצורך. בנוסף, שמירת המידע בענן מאפשרת רמה גבוהה של אבטחת מידע, הן בהגנת הפרטיות והן בהתמודדות עם איומי סייבר – שני היבטים קריטיים עבור מרכז רפואי.המהלך התאפשר בזכות פרויקט 'נימבוס' ובזכות שותפות אסטרטגית שעליה חתמה איכילוב באמצע 2024 עם אמזון העולמית (AWS). במסגרת המהלך יצאנו לשיתוף פעולה עם אמזון ישראל ועם AllCloud שמלווה את המעבר עצמו".
ומה המשמעות עבור העובדים והמטופלים?
"זהו מהלך שתומך בטרנספורמציה דיגיטלית ובחדשנות. במקום שכל פעם שנכנסת יכולת או מערכת חדשה, מצב שקורה כל הזמן, נצטרך לרכוש שרתי אחסון ויכולות עיבוד לכלי AI, המעבר לענן מאפשר לתמוך בתהליכים האלה בצורה מהירה ורובוסטית".
כיצד הדבר בא לידי ביטוי בחיי היום יום של הצוות הרפואי?
"אחת המערכות שאנחנו הכי גאים במעבר שלה לתשתית הענן היא 'קמיליון', הגיליון הרפואי, שאותו העברנו בשותפות עם חברת אלעד מערכות. היום המערכת עובדת בצורה הרבה יותר רציפה ומהירה. בסוף, זה משרת לא רק את הרופא והמטפל אלא גם את המטופל. הוא לא נכנס לרופא ושומע 'רגע, המחשב תקוע' או 'המערכת לא עולה'. המערכת עובדת ברציפות וביעילות.
על גבי הענן מימשנו גם אסטרטגיית דאטה חדשה ובנינו Data Lake – אגם נתונים. אספנו לתוכו נתונים מכל המערכות של בית החולים ואפשרנו להשתמש בהם לצורכי טיפול קליני, ניהול רפואי ומחקר. כך המידע הופך לנגיש ומסודר הרבה יותר".
אנחנו מתקרבים למצב שבו AI ילווה את המטופל במסע שלו בבית החולים. כיצד המסע הזה עשוי להיראות?
"אנחנו כבר בתוך התהליך הזה. למשל, במרפאת טרום-ניתוח אנחנו עושים היום הרבה מאוד תהליכי הכנה מהבית. בעבר מטופלים נדרשו להגיע לבית החולים עם קלסר וניירת. היום הם מעלים הכול לאתר שלנו. כ-30% מהמטופלים שמגיעים לניתוחים בכלל לא צריכים להגיע לבית החולים לפני הניתוח. הם עושים את התהליך מהבית, מעלים את הטפסים בזמנם החופשי, מקבלים תדרוך טלפוני או בווידאו ונפגשים איתנו בבוקר הניתוח. זה חוסך נסיעות, חניה, פקקים והמתנה בתורים.המערכת גם מעבדת את המסמכים ומסכמת אותם. בעולמות הבינה המלאכותית נראה בעתיד יותר ויותר תהליכים אוטומטיים של עיבוד מסמכים וניתוב מדויק של המטופל. כבר היום, מטופל שרוצה להזמין תור יכול להעלות הפניה, המערכת סורקת אותה ומפנה אותו למרפאה ולתורים הרלוונטיים".
היכן עובר הגבול בין המלצת אלגוריתם להחלטה רפואית?
"לעולם נישאר במודל של Man in the Loop - אדם בבקרה. להרבה מאוד תהליכים של איסוף, עיבוד וסיכום מידע אפשר לתת ל-AI לעשות את העבודה, אבל בסוף החתימה היא של המטפל, אחרי שהוא עבר על הנתונים ווידא שהם נכונים. בנוסף, לכל כלי AI קליני שמוטמע בבית החולים יש תהליך ולידציה מסודר שמובילהד"ר חגית פדובה, סמנכ"לית איכות, בטיחות וחווית המטופל אצלנו במרכז הרפואי. רופאים עוברים על התוצאות ומטייבים את הכלי כדי לוודא שהוא נותן תוצאות מדויקות".
עד כמה החיבור בין מידע ממעבדה, דימות, חדר ניתוח ומערכות נוספות הוא תנאי לרפואה חכמה?
"בבית החולים פותחה מערכת שנקראת Geckoשהיא למעשה מסך מטפל שעוטף את כל המערכות הקליניות – את הגיליון הרפואי, המעבדות והדימות, ומנגיש אותן למטפל. הפכנו את הקערה: המערכת עובדת אצל הרופא ולא הרופא עובד אצל המערכת. על גבי המערכת פיתחנו גם כלי AI שנקרא 'החולה המידרדר'. המערכת אוספת כ-140 פרמטרים ובכל רגע יודעת לזהות מי מהמטופלים במחלקות הפנימיות נמצא בסכנת הידרדרות. פעם הרופאים והאחיות היו צריכים להסתובב ולאסוף את המדדים בעצמם. היום המערכת עושה את זה ומתריעה לצוות. זה הציל הרבה מאוד מטופלים, ויש לא מעט הודעות מרופאים שמספרים שהמערכת סייעה להציל חיים".
אם ניכנס לאיכילוב בעוד חמש או עשר שנים, מה יהיה שונה באופן מהותי?
"אני חושב שקודם כול נעצים משמעותית את הרפואה מהבית. כבר היום יש לנו חולים שמאושפזים בבית, ובקרוב נתחיל לנטר גם נשים בהיריון בסיכון שפעם היו צריכות להיות מאושפזות בבית החולים. יש מערכות אולטרסאונד ביתי שבהן הרופא מנחה את המטופלת בשיחת וידאו, רואה בלייב את האולטרסאונד, ויש גם ניטור עוברי רציף שמשדר לבית החולים. מטופלים קרדיולוגיים יוכלו להשתחרר הביתה עם מדבקה שתשדר את האק"ג למוקד, והמטפל יוכל לראות את הנתונים. מבחינת המטופל יש לכך יתרונות רבים. בבית החולים יש חשיפה לזיהומים, ומחקרים מראים שהחלמה בבית יכולה להיות מהירה יותר. הסביבה הטבעית – בפיג'מה, במיטה ובמקלחת שלך – גם תורמת לרוגע הנפשי.נראה גם יותר תהליכים אוטומטיים של איסוף וסיכום מידע. מערכת כמו Komodo שכבר קיימת אצלנו מאפשרת לרופא.ה לתשאל את התיק הרפואי בשפה חופשית ולקבל סיכומים מתוך מאות מסמכי PDF במקום לקרוא הכול ידנית".
מה לדעתך האתגר הגדול ביותר בדרך?
האתגר הכי גדול הוא ההטמעה הנכונה של הכלים האלה בצד הטיפול הרפואי - כיצד מבצעים Change Management - כלומר מנהלים את השינוי. התהליכים משתנים, ממש כמו כשהאייפון נכנס ב-2007 ושינה תעשיות שלמות. אנחנו נצטרך לראות איך עולם הרפואה מתאים את עצמו לעוזרים הדיגיטליים, שעושים יותר ויותר פעולות ומסייעים בטיפול. אם הטכנולוגיה תדע לאסוף את המידע, לחבר בין המערכות, לסכם, לנטר ולהתריע בזמן, היא תוכל לפנות את הרופא מעוד ועוד משימות שמקיפות את הטיפול, ולהחזיר למרכז את מה שלשמו כל המערך הזה קיים: המפגש בין המטפל למטופל", מסכם ניר.
בשיתוף איכילוב
