איך מפעילים מחשב כשאי אפשר לראות את המסך, וכשגם השימוש בידיים מוגבל? זו הייתה המציאות החדשה שעמה נאלץ להתמודד אדם שאיבד את ראייתו במלחמה ונפגע גם בידו. עבור אנשי בראש נגיש - Access Mind, האתגר הזה הוא בדיוק המקום שבו טכנולוגיה פוגשת את החיים עצמם: לא פתרון מדף, אלא שילוב של פיתוח, התאמה אישית והדרכה שמתחיל בצרכים של האדם שמולם. החברה מפתחת מוצרים לאנשים עיוורים ולקויי ראייה, כשהמשתמשים עצמם מלווים את תהליך הפיתוח כבר משלביו הראשונים. גם מייסדי החברה מכירים את הצרכים האלה מקרוב – והופכים את הידע והניסיון למוצרים שמאפשרים לאנשים ללמוד, לעבוד ולנהל חיים עצמאיים יותר.
את Access Mind הקימו ב-2025 עדי קושניר, רמי קנדי, ועמית קנדי. החברה פועלת בשתי חטיבות, האחת מפתחת ומספקת טכנולוגיה מסייעת, והשנייה מלווה ארגונים ועסקים בהנגשת השירותים הדיגיטליים שלהם. המוצרים מפותחים בישראל עבור הקהל הישראלי והבינלאומי, תוך שיתוף מלא של המשתמשים והתאמה לצרכיהם.
שלושת המייסדים נולדו למשפחות ללא מוגבלות שהתמודדו יחד איתם עם חסמי החברה והאתגרים, בלהיות ילדים עם מוגבלות, ונלחמו למען הצלחתם.
קושניר, שנולד עיוור, החל להשתמש כבר מגיל צעיר בטכנולוגיות מסייעות, אלא שבאותן שנים מרבית המוצרים לא תמכו בעברית והוא נאלץ להשתמש בפתרונות בשפות אחרות. הפער הזה הוביל אותו כבר בגיל 11 לעסוק, באופן לא רשמי, בפיתוח ובהתאמה של טכנולוגיות מסייעות, ולעבוד עם חברות בישראל ובחו"ל על פיתוחי חומרה ותוכנה, וביניהם תוכנות הקראה המותאמות לישראל ולמדינות שכנות. את דרכו המקצועית החל בהדרכת אבי אשר, כיום מנהל השירות וההדרכה בחברה.
לאורך השנים ביקש קושניר לשנות תפיסות וגישות מקובלות בתחום, בין היתר במשרד החינוך, אך בשל גילו הצעיר והחלטתו ללמוד פיתוח ותכנות באופן עצמאי, ולא במסגרת תואר אקדמי – בין השאר בשל החסמים שבהם נתקל בעולם האקדמי – נאלץ להתמודד גם עם לא מעט דחיות וזלזול בגישתו. עם השנים צבר ניסיון ומוניטין כמומחה מוביל בתחום, ליווה ארגונים גדולים בארץ ובעולם, ולבסוף החליט לצאת לדרך עצמאית ולהקים חברה שתאפשר לו להגשים את שאיפתו: לפתח בעצמו טכנולוגיות ומוצרים מסייעים במסגרת החברה שהקים.
עמית נולדה עיוורת בשל קטרקט ועברה ניתוחים כתינוקת, ובזכות כך זכתה לראות באופן מוגבל. למרות המוגבלות, שולבה במוסדות חינוך רגילים, שנדרשו ללמוד כיצד להתנהל איתה לנוכח המגבלה. בגיל 12, בעקבות התפרצות גלאוקומה איבדה את מרבית ראייתה ובזכות מוצרים וטכנולוגיה מסייעת, כגון תוכנות הגדלה ומנועי הדיבור במחשב, סיימה בהצלחה ובהצטיינות לימודי בגרות ואף שני תארים. במהלך לימודי התארים נאבקה עמית במסגרת פרויקט סמ"ן על נגישות לסטודנטים עם מוגבלות וניהלה פרויקט התנדבותי לסטודנטים בבית החולים. בהמשך עבדה בשילוב אנשים עם מוגבלות בתעסוקה, איתור פרויקטים מקדמי תעסוקה דרך משרד הכלכלה וניהול פרויקטים של נגישות.
רמי קנדי, כבד שמיעה, הוא מהנדס תעשייה וניהול בתחום מערכות המידע ומורשה נגישות שירות, בעל ניסיון בניהול פרויקטים מורכבים, בבדיקות תוכנה ובניתוח מערכות. קנדי נולד בברית המועצות, שם לא זיהו את חירשותו עד גיל שנה. זמן קצר לאחר מכן עלה לישראל, ובגיל חמש היה בין הראשונים שעברו השתלת שתל שבלול. עד אז שמע בעזרת מכשירי שמיעה בעוצמה נמוכה מאוד, לא דיבר והשתמש במילים מעטות.
למרות הקשיים, נאבקה משפחתו על לימוד שפה באמצעות שמיעה ועל שילובו במסגרות חינוך רגילות. קנדי היה מהראשונים שהשתלבו בכיתה רגילה וניגשו לבחינות הבגרות הרגילות, ולא לבחינות המותאמות לחירשים וכבדי שמיעה, וסיים אותן בהצלחה.
גם בדרכו לאקדמיה נתקל בחסמים, כאשר בתחילה לא התקבל לתואר שרצה, בשל הקשיים שמציבה הבחינה הפסיכומטרית בפני אנשים עם מוגבלות. הוא לא ויתר, התקבל ללימודים והוביל את תא סמ"ן באוניברסיטת בן-גוריון, שבמסגרתו הכיר את עמית.
כשיצא לשוק העבודה נתקל שוב בחסמי נגישות. לאחר מספר שנים כמנהל פרויקטים ומנתח מערכות מידע, החליט שהגיע הזמן להקים חברה שתפעל לשינוי כללי המשחק בתחום הנגישות בישראל.
במטרה להיות חדשניים בתחומם בחרו השלושה בקפידה "צוות של מומחים בפיתוח, בשירות ובליווי ארגונים, כדי להיות חלוצים בתחום שלנו", כפי שמעידה עמית קנדי. "גם רוב העובדים הם אנשים עם מוגבלות. אנחנו משלבים ידע מקצועי עם היכרות אישית ויומיומית עם הטכנולוגיה, ומביאים לקדמת הבמה את היכולת של אנשים עם מוגבלות ליזום, לפתח ולנהל".
המשתמשים קובעים מה המוצר צריך לעשות
אחד הפיתוחים החדשים של החברה כולל יותר מ-70 קולות דיבור למכשירי אפל ולמחשבים, שפותחו בשילוב בינה מלאכותית ומודל שפה. הקולות נועדו להישמע אנושיים יותר, ועשרות אלפי משתמשים ברחבי העולם כבר הורידו את גרסת ההתנסות. המוצר צפוי להיות זמין לרכישה בקרוב. עבור אדם שנעזר בתוכנת הקראה לאורך היום, זה הקול שמלווה אותו בעבודה, בלימודים ובקריאה, ולכן חשוב שיוכל לבחור קול שהוא מתחבר אליו ושנעים לו להקשיב לו במשך שעות ארוכות.
מה מנחה אתכם בפיתוח מוצרים לאנשים עם מוגבלות?
עמית קנדי: "אנחנו מפתחים מוצרים מתקדמים ללא פשרות, יחד עם האנשים שישתמשו בהם. אנחנו עצמנו משתמשים בטכנולוגיות האלה ויודעים מה חסר בהן. בשונה מחברות אחרות בעולם, אנחנו משלבים את הלקוחות באופן מלא בתהליך הפיתוח, והם שותפים בקביעת היכולות של המוצר. אנחנו רוצים לתת להם את הכלים שאנחנו עצמנו רוצים להשתמש בהם, עם יכולות מתקדמות ותמורה הולמת למחיר. המטרה היא לאפשר השתלבות עצמאית ושוויונית בחיי היום-יום".
הגישה הזאת באה לידי ביטוי במוצר החדשניOptima, מחשב הברייל שהחברה מפתחת. המחשב נולד מבקשה של משתמשים שנאלצו לשאת מחשב וצג ברייל בנפרד, והוא משלב את שניהם במכשיר נייד אחד. מתחת למקלדת נמצאת שורת ברייל מתחדשת, המציגה במישוש את המידע מהמחשב. המכשיר אינו כולל מסך, אולם אפשר לחבר אליו מסך חיצוני ככל שיש בכך צורך.
מה יש במחשב שאתם מפתחים ואינו קיים במוצרים שזמינים כיום?
קושניר: "בשוק קיימים מוצרים עם מערכות ייעודיות שמשאירות את האדם העיוור מאחור. אנחנו לא מתפשרים על זה. Optima הוא מחשב נייד ועוצמתי, עם Windows, תוכנות Office ותוכנות הדיבור המוכרות, יחד עם צג ברייל מובנה ובמחיר הולם לתמורה. המשתמש יכול לעבוד עם התוכנות שמשמשות בלימודים ובמקומות העבודה".
קושניר מספר כי בישראל תלמידים עיוורים לומדים לעבוד עם הכלים האלה כבר בבית הספר. "בארה"ב", הוא מוסיף, "פגשתי אנשים שלמדו עם מחשב ותוכנות ייעודיים, ורק אחרי הלימודים התחילו ללמוד לעבוד במחשב רגיל כלומר בשלב של לימודים אקדמיים. את היתרון של ההכשרה בישראל אנחנו מביאים למוצר שמיועד למשתמשים בכל העולם".
המחשב עדיין בפיתוח וכבר הוצג בכנסים בינלאומיים. לצידו החברה מפתחת ומשווקת צגי ברייל ועוסקת בפיתוח ובהתאמה של תוכנות הקראה לעברית. לדברי קושניר, 90% מהעיוורים בישראל משתמשים בתוכנות ההקראה שלה, וחלק גדול מהציוד שמציעים ספקים אחרים בתחום בארץ מגיע כיום דרכה.
פיתוח נוסף הוא Access Player, נגן ספרים המחובר לאינטרנט ומופעל בכפתורים. הוא פותח עבור מנויי הספרייה המרכזית לעיוורים, ובהם מבוגרים שהורדת ספרים באפליקציה אינה נוחה להם. חלקם קיבלו בעבר תקליטורים בדואר, פתרון שאיבד את הרלוונטיות שלו עם היעלמות נגני התקליטורים. הנגן מציע גם חלופה כחול לבן בשוק הישראלי, עם יכולות נוספות לשימוש יומיומי.
"אדם רוצה לקרוא ספר וצריך מכשיר שהוא יודע להפעיל בקלות", אומרת עמית קנדי. "הספרנית שולחת את הספרים ישירות למכשיר דרך האינטרנט, והוא בוחר ומאזין באמצעות הכפתורים, בלי להתעסק בטלפון. הממשק פשוט ומוכר, ומאחוריו טכנולוגיה מתקדמת שמאפשרת להמשיך לפתח את השירות".
טכנולוגיה שמתאימה למשתמש
החברה מספקת גם מחשבים ניידים וטלפונים ומבצעת בהם את ההתאמות הנדרשות. ההיכרות עם מגוון המוצרים, ובהם מוצרים שפיתחה ומוצרים של חברות אחרות, מאפשרת לצוות לבחור ולשלב כלים לפי הצורך. אותה מומחיות משמשת אותו גם כאשר נדרשת עבודת פיתוח שתיתן מענה למצב מורכב.
תהליך ההתאמה מתחיל בשיחת היכרות מעמיקה, שבה לומדים אנשי החברה את סיפורו של האדם ומבינים את ההתנהלות היומיומית שלו. "רק אז אנחנו ממליצים על הכלים המתאימים, כמו קורא מסך, תוכנת הגדלה או הגדרות מיוחדות בטלפון", מסבירה עמית קנדי. "אדם שהשתמש בסמארטפון יכול ללמוד לעבוד איתו באמצעות קולות דיבור ותנועות יד על המסך. מי שמדריכים אותו הם אנשים עם מוגבלות שמשתמשים בכלים האלה בעצמם. יש כאן למידה וגם הסתגלות לשימוש בטכנולוגיה כחלק מהחיים, ואנחנו מלווים את התהליך ברגישות רבה".
לדבריה, במקרים של פציעות משולבות בוחנת החברה כיצד להתאים את אופן התפעול ליכולות שנותרו, ומחפשת יחד עם האדם פתרונות ייחודיים. "אנחנו גם מראים כיצד אנחנו מתנהלים בשגרה, כדי שהאדם יראה שאפשר לחזור ולהשתלב בעצמאות ושלא הכול אבוד", היא מדגישה.
איך משלבים שליחות חברתית עם ניהול עסק רווחי?
עמית קנדי: "נגישות, שילוב, מקצועיות ושירות איכותי הם עקרונות היסוד שלנו. זו השליחות שלנו, מתוך האוכלוסייה ועבורה, ואנחנו מאמינים ביכולת שלנו להתפתח, לגדול ולהצליח מבחינה עסקית. המטרות האלה תומכות זו בזו. אנחנו מפתחים מוצרים, משקיעים בידע ובשירות. הלקוח שלנו יכול להיות חברה בינלאומית או פצוע מלחמה שאיבד את ראייתו, ובשני המקרים הוא יקבל שירות מקצועי ובגובה העיניים. אנחנו מקפידים על הוגנות ומתאימים את השירות גם לעסקים קטנים ולעמותות".
גם ארגון שהשקיע בהנגשה עלול להישאר לא נגיש
ההיכרות המעמיקה עם הטכנולוגיה המסייעת משמשת את החברה גם בחטיבת הנגישות הדיגיטלית, שבה מלווה הצוות ארגונים בהנגשת האתרים והמערכות שבאמצעותם הציבור מקבל שירותים. אלא שגם ארגונים שמשקיעים משאבים רבים בהנגשה עלולים לגלות בסופו של התהליך שהשירות שלהם עדיין אינו נגיש.
"יש ארגונים שבאמת רוצים להנגיש ומשקיעים משאבים ארגוניים וכלכליים משמעותיים, אבל מקבלים שירות כוזב והנחיות מטעות", אומר רמי קנדי. "להפתעתם, אחרי כל ההשקעה הכלכלית, השירות עדיין אינו נגיש. גם העסק נפגע וגם האדם שרוצה לקבל שירות בסיסי מקופת חולים או להזמין טיסה. אנחנו מכירים את הפגיעה הזאת כלקוחות ומגיעים עם שנים של ניסיון מקצועי כדי להציף אותה ולהראות איך עושים את העבודה נכון. התקנת מוצר אוטומטי אינה הופכת שירות לנגיש. צריך לעצב ולפתח את המערכת כך שטכנולוגיות מסייעות יוכלו לעבוד איתה, ולבדוק שהמשתמש מצליח לבצע את הפעולות".
באחת הפגישות עם חברה מתחום התחבורה, אנשי אותה חברה היו משוכנעים שהאתר שלהם נגיש. קושניר ועמיתיו הדגימו שאדם עיוור אינו מצליח להשלים בו הזמנה, למרות ההשקעה בהנגשה. קושניר מכיר את המחיר גם מחייו האישיים: לאחר שהתקשה להשתמש באתר קופת החולים שבה היה מבוטח, עבר לקופה אחרת שבה השירות הדיגיטלי היה נגיש יותר.
מה אותן חברות שאינן מונגשות מפספסות?
רמי קנדי: "בישראל חיים 1.6 מיליון אנשים עם מוגבלות, כ-20% מהאוכלוסייה. אלה לקוחות לכל דבר, הם צריכים ורוצים לקנות, ללמוד, לעבוד ולקבל שירות. עסק שאינו נגיש מפסיד לקוחות והכנסות. כשהוא מנגיש את השירות, הוא מרחיב את קהל היעד שלו ומאפשר לאנשים לפנות אליו באופן עצמאי".
הליווי של Access Mind כולל בדיקה ידנית מקיפה לצד כלים אוטומטיים, דוח תקלות, הנחיות פיתוח, ייעוץ במהלך התיקונים ובדיקה חוזרת. במערכות מורכבות החברה מפתחת פתרונות מותאמים ועובדת בצמוד למפתחים, לבודקים ולמעצבים.
רמי קנדי: "הניסיון שלנו בפיתוח ובהתאמת מוצרים מאפשר לנו לתת פתרונות ייחודיים גם כשאין מענה מוכן. אנחנו מדריכים את הצוותים ומעבירים להם את הידע להמשיך עצמאית. אנחנו נשארים תמיד זמינים לייעוץ, אבל מעבירים את הידע לארגון כך שהוא לא צריך להיות תלוי בנו בכל שינוי".
מישראל לזירה הבינלאומית
בתוך פחות משנתיים חתמה Access Mind על הסכמים מסחריים עם חברות בינלאומיות גדולות. השותפויות כוללות יצרני חומרה, חברות טכנולוגיה וארגונים בתחומי הנגישות והטכנולוגיה המסייעת. בישראל החברה מקדמת גם קורס וכנס בנגישות דיגיטלית בשיתוף ארגון מוביל בתחום הנגישות.
"החברות האלה נתנו בנו אמון, ולקחנו את ההזדמנות בשתי ידיים", מציינת עמית קנדי. "כבר הוצאנו מוצרים, ואנחנו ממשיכים לפתח נוספים עם השותפים שלנו". רמי קנדי מתייחס למשמעות המסחרית: "בחלק מהחברות הבינלאומיות הפכנו לספקים ראשיים. זה מיטיב עם המחירים שאוכלוסיית היעד בישראל משלמת ועם היכולת שלנו לפתח מוצרים נוספים".
"טסנו לכנס בארה"ב יום אחרי המתקפה האיראנית", מספר קושניר. "הגענו עם מוצרים שפיתחנו, ואנשים הגיעו לדוכן לראות את החידושים עד שלא היה מקום לזוז. היה לנו כבוד לייצג את ישראל ולהראות שאנחנו ממשיכים ליצור ולפתח כאן ולהביא את התוצאות לעולם".
השלב הבא כולל את השלמת Optima והרחבת מגוון מוצרי ההקראה, לצד כניסה לתחום קשיי הקריאה והדיסלקציה בשיתוף מוסדות אקדמיים. החברה מתכננת להרחיב את המענה לאוכלוסיות נוספות ולהעמיק את פעילותה הבינלאומית.
"נהיה שחקן מוביל בזירה הבינלאומית בפיתוח טכנולוגיות נגישות", מסכם קושניר. "מספר מצומצם של חברות גדולות מכתיב היום את הדרך שבה התחום מתפתח, וגם אנחנו נגיע לשם ונכתיב את הכללים. החזון שלנו הוא שהטכנולוגיה שיוצאת מישראל תקבע כיצד אנשים עיוורים ולקויי ראייה יעבדו, ילמדו וינהלו את חייהם בשנים הבאות".
בשיתוף בראש נגיש - Access Mind
