אפשר ללכת על כל הקופה ולנסות להכריע מאבק במהלך אחד. אפשר "לגנוב סוסים" - להסיט את האש למקום אחר, ובזמן שתשומת הלב הציבורית מופנית לשם, לקבוע עובדות בשטח. ויש גם דרך שלישית, ארוכה הרבה יותר: לפרק את מטרת העל לשורה של יעדים, לכבוש בכל פעם עוד אחד מהם, ואז לעבור ליעד הבא. שתי הדרכים הראשונות מתאימות בעיקר למאבקים נקודתיים. הדרך השלישית נדרשת כשמדובר במאבק גדול הרבה יותר - כזה שמחייב שינוי של מערכות, חקיקה ולעיתים גם שינוי תודעתי או איגום מערכות שלא בהכרח אפשרי. במאבקים כאלה לא מנצחים ביום אחד. עובדים לפי מפת יעדים.
זהו, במידה רבה, הסיפור של להב, לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל, המייצגת חצי מיליון עצמאים ובעלי עסקים ומאגדת 74 ארגונים כלכליים. מאז הקמתה ב־1983, מנהלת להב מאבק שמטרת העל שלו היא לצמצם את הפער בין הזכויות ורשת הביטחון שמעניקה המדינה לשכירים לבין אלה שהיא מעניקה לעצמאים ובעלי עסקים. כיום יותר מארבעה עשורים אחרי נמצא הארגון בדרך שבה נכבשו לא מעט יעדים, ורבים מהם בעשור האחרון בתקופתו של עו"ד רועי כהן, שמשמש כנשיא להב משנת 2015.
ההישגים ההיסטוריים החשובים
פנסיית חובה לעצמאים: להב היתה היוזמת המובילה במשך שנים למהלך להחלת חיסכון פנסיוני גם על עצמאים, שהבשיל ב-2017 להצעת חוק ההתייעלות הכלכלית במסגרתו הוסדרה חובת הפקדת פנסיה לעצמאים. זה שינוי מבני: לראשונה המדינה הכירה בכך שגם מי שאין לו מעסיק זקוק למסגרת פנסיונית ובזכותו למשוך חלק מהכספים עם סגירת העסק/יציאה לפנסיה.
תיקון דמי הלידה לעצמאיות: בעבר ירידה בהכנסות בחודשים שקדמו להיריון וללידה פגעו ישירות בגובה דמי הלידה של עצמאיות. בעקבות תיקון החוק ב-2016, החישוב הסופי נעשה לפי הכנסותיהן בשנת הלידה, או בשנה שקדמה לה, הגבוהה מביניהן. כך נמנע מצב שבו הירידה בהכנסות סביב ההיריון והלידה מקטינה דווקא את דמי הלידה בתקופה שבה העצמאיות נאלצות להפסיק לעבוד.
שינוי שיטת תשלום המע"מ: זה הישג ותיק אבל מאוד משמעותי לעסק קטן. להב היתה מעורבת לאורך השנים בכמה מאבקים שונים במטרה לאפשר את תשלום המע"מ לאחר קבלת התמורה ולא כאשר החשבונית הוצאה. מבחינת תזרים של עסק קטן זה שינוי דרמטי וחשוב.
חוק מוסר תשלומים, המאבק בשוטף פלוס - החוק התקבל בשנת 2017 והגביל את פרקי הזמן לשוטף פלוס 30 ו/או 45 ימים שבהם המדינה, רשויות וגופים ציבוריים יכולים לדחות תשלום לספקים. להב היא אחד מהגופים שפעלו לקידומו מתוך הבנה שלעצמאי אין יכולת לממן במשך חודשים את המדינה או גוף ציבורי גדול.
המאבק על פיצויי הקורונה ופיצויי המלחמה - תקופת הקורונה היתה נקודת מפנה במאבק על הכרה בעצמאים כנפגעי השבתת המשק ועל מענקים ופיצויים. זה היה מאבק מרכזי של להב שסלל את הדרך גם למה שקרה בעקבות ה-7 באוקטובר, 2023. נשיא להב עו"ד רועי כהן הוביל מחאה ציבורית ותקשורתית נגד מתווה הפיצויים הראשוני של האוצר, היה שותף בגיבוש חלופות והפעיל לחץ בכנסת ובדיונים מול הממשלה. הלחץ הצליח: תוכנית הסיוע הראשונית הוגדלה מ-4 ל-22 מיליארד שקל, וכן גדל רכיב ההשתתפות בהוצאות הקבועות מ-18% ל-22%.
פיצויים לעצמאים משרתי מילואים: מאז המלחמה ובעשור האחרון המאבק למען עצמאים משרתי מילואים הוא ציר פעילות מרכזי בלהב: קביעת מנגנון פיצוי לבעלי עסקים שנעדרים במשך תקופות ארוכות בגלל מילואים, טיפול בתקלות בחישוב התגמולים והקמת מנגנוני סיוע ייעודיים. גם הסיוע לבני ובנות זוג של משרתי מילואים הוא חלק מהמאבק. בשנת 2018 התקדם להב בתחומים אלו: פיצוי תשלום 25% לעצמאים משרתי מילואים, שינוי מנגנון התשלום, שינוי חישוב תגמולי המילואים (החזרים וקיזוזים).
לראשונה, הקמת ועדת עצמאים בביטוח הלאומי - זהו הישג מוסדי חסר תקדים שמשמעותו כי המדינה מכירה בצורך להידבר ישירות ולשתף את קולם של העצמאים במנגנוני קבלת ההחלטות. ב-2025 הוקמה לראשונה הוועדה הייעודית לעצמאים בביטוח הלאומי בראשה עומד נשיא להב עו"ד רועי כהן. הוועדה עוסקת בין היתר בהצעות לפיצוי על ימי אבל ואשפוז וברשת ביטחון בעת משבר. ועדה זו סוללת את הדרך לקיים בעתיד הידברויות עם עוד ועוד גופים ציבוריים וממשלתיים שייקלטו ייצוג עצמאים לשורותיהם.
בנוסף, הייתה להב שותפה למאבק ארוך להקמת מנגנון פיצוי לעסקים לאורך תוואי המטרו והצליחה להביא לראשונה לחקיקה לסיוע של למעלה מחצי מיליארד שקל לעסקים שנפגעו מעבודות המטרו. מאבק חשוב לא פחות הושג בעקבות עתירת להב לבג"צ בו הצליחה להביא לביטול הדרישה לשימוש חורג לעסקים. כיום יכולים עסקים מסוימים לשנות שימוש בנכס בלי להיכנס להליך הישן של היתר לשימוש חורג — הליך שהיה כרוך בזמן ובעלויות משמעותיות. זה הישג רגולטורי אשר עבור בעל עסק יכול להיות שווה עשרות אלפי שקלים.
נוהל "לחיצת כפתור"
ב-43 שנותיה להב הצליחה לשנות לא מעט מהכללים שחלים על עצמאים - מפנסיה ודמי לידה, דרך מע"מ ומוסר תשלומים ועד פיצויים בשעת חירום; אבל המאבק של להב ליצירת רשת ביטחון סוציאלית לעצמאי הדומה לזו של השכיר, עדיין רחוק מסיום. בישראל פועלים כיום יותר למעלה מ-700 אלף עצמאים ובעלי עסקים. הם בעלי חנויות, עורכי דין ורואי חשבון, נהגי מוניות, סוכני ביטוח, מטפלים, בעלי מוסכים, מורי דרך, אדריכלים ובעלי מקצועות חופשיים. נכון ליוני 2026 פעלו בישראל כ-574 אלף עצמאים, מעבידים וחברי קואופרטיב — כ-13% מכלל המועסקים במשק. ב-2025 פעלו בישראל 503.5 אלף עסקים של עצמאים, שהיוו 69% מכלל העסקים. מרביתם עסקים קטנים מאוד: 71% מהעסקים של עצמאים אינם מעסיקים אפילו עובד שכיר אחד.
אלא שהיקפו של המגזר הזה אינו מתורגם בהכרח לביטחון כלכלי. עצמאים אינם זכאים לדמי אבטלה מהביטוח הלאומי, וגם לא לימי מחלה, אשפוז או אבל בתשלום. לפי נתונים שנאספו עבור להב, ע"י ד"ר רובי נתנזון ממרכז מקרו לכלכלה מדינית, 42% מהעצמאים דיווחו כי בשנה האחרונה נקלעו למצב שבו הכנסותיהם לא כיסו את הוצאות המחיה, ו-43% לקחו הלוואה, נכנסו למינוס או הגדילו אותו.
הפער בין עצמאי לשכיר נותר גדול, ובראשו היעדר רשת ביטחון סוציאלית. גם הגישה לאשראי אינה שוויונית: בינואר 2026 עמדה הריבית הממוצעת על אשראי לעסקים קטנים על 7.23%, לעומת 5.95% לעסקים גדולים. כמעט מחצית מהעסקים הקטנים והבינוניים שפנו לקבל מימון ב-2024 לא קיבלו אותו, והקושי גדל ככל שהעסק קטן יותר.
אחד המאבקים המרכזיים שלנו בלהב הוא שהמדינה לא תצטרך להמציא מחדש מנגנון פיצוי בכל משבר. ארגון להב מקדם זה שנים מנגנון המכונה "לחיצת כפתור": מתווה קבוע שיופעל בעת מלחמה, מגפה או אירוע חירום ויקבע מראש כיצד מטפלים בפיצויים, ארנונה, מקדמות מס, ביטוח לאומי והעסקת עובדים. אחרי 43 שנות פעילות, "השאלה שמעסיקה את להב כבר אינה רק כמה זכויות הצליחה להשיג לעצמאים, אלא מדוע ציבור המונה יותר מחצי מיליון איש עדיין צריך להיאבק יומיום, וביתר שאת בכל משבר מחדש, כדי לקבל רשת ביטחון שמתאימה למציאות שבה הוא פועל. הגיע הזמן שהמדינה תראה בנו השקעה ולא הוצאה", מסכם עו"ד רועי כהן נשיא להב.
בשיתוף להב
