טל סעדון חי ונושם חקלאות. כאגרונום עם תואר ראשון ושני בתחום, הוא עוסק בתחום כל חייו הבוגרים. כשעבד בעשור הקודם בניהול ותכנון פרויקטים חקלאיים הוא נתקל במחסום טכנולוגי: בשוק היו מספר כלים דיגיטליים וכן חיישנים ובקרים, אך לא הייתה חברה אחת שמספקת פתרון טכנולוגי מקיף, כולל ורחב למגדלים. קניית חיישנים ובקרים ממקורות שונים הייתה הליך מסורבל, שבסופו היה על האגרונום לתפקד כאינטגרטור המחבר ביניהם, כדי לדמות עבודה מערכתית. כל חברה סיפקה מוצר אחר והעבודה הייתה מסורבלת ויקרה. ביחד עם אוהד חתוכה, אותו הכיר סעדון בפרויקט משותף, הם החליטו לשנות את המצב. הוא גייס גם את אביו, אלי סעדון, מהנדס אלקטרוניקה ותיק, וביחד הם הקימו את חברת "סימור כלים אגרונומיים".
כיום, חמש שנים לאחר היווסדה, מספקת החברה מערכת טכנולוגית פורצת דרך לעולם החקלאות, בה משתמשים שחקנים מכל התעשייה הישראלית. מדובר בסט פתרונות חומרה ותוכנה המשלבים ידע אגרונומי במוצר אחד, שבבסיסו חיישנים ובקרה חכמה.
"זו מערכת מקיפה, עם מוח מרכזי שיודע לתקשר עם כל האלמנטים", מסביר טל סעדון, המכהן כמנכ"ל החברה. "הכל יושב בענן, זמין ונגיש מכל מקום, דרך אתר או אפליקציה. המגדל יכול לראות את הנתונים ולבצע פעולות. חיישני המערכת השונים מודדים טמפרטורה, לחות אוויר, רטיבות קרקע, רמות דשן ועוד מדדים רבים אחרים - למעשה, כל מה שצריך כדי לנהל מערכת חקלאית. התוכנה קולטת את הנתונים, משדרת אותם לענן בזמן אמת, מעבדת ומספקת המלצות והחלטות על בסיס מודלים שונים ובהתאם לצרכי הגידול. כל מגדל וכל גידול הם עולם ומלואו. אפילו כשמגדלים את אותו הגידול באותו האזור - לכל מתחם יש בעיות אחרות שמצריכות פתרונות אחרים. לכן פתרון מודולרי כמו שלנו הוא כה יעיל. המגדל יכול לבחור מתוך סל פתרונות שלם של מוצרי חישה, השקיה, דישון ובקרת אקלים לחממות, הכל בהתאם לצרכיו הספציפיים. והכל יפעל כיחידה אחת".
איזו תשתית דרושה למערכת?
"כמעט כלום. זוהי מערכת אלחוטית, סלולרית וסולארית, אותה ניתן לפרוס בצורה קלה וגמישה בכל שטח ובכל כר גידול: חממה, שדה פתוח, מטע. באזורים חקלאיים בהם אין קליטה טובה ניתן גם להתחבר למערכת ישירות ולהפעיל את הבקרה שלה כרגיל. הכל רץ מקומית על הבקר, כך שגם אם יש קושי בתקשורת - הוא ממשיך לדבר ישירות עם החיישנים ועובד מולם עצמאית, גם בלי תקשורת סלולרית".
מה החידוש של המערכת שפיתחתם, מלבד איגוד הכלים במקום אחד?
"אנחנו מביאים לשולחן דבר שונה ומתקדם. עולם הבקרה החקלאית נתקע מאחור. לא היו בו חידושים משמעותיים כבר שנים רבות. אנחנו פיתחנו מערכת שעובדת בלוגיקה פתוחה ודינמית, שיכולה להתחבר לכל חיישן, לדבר עם מערכות קיימות גם בצורה אנלוגית וגם עם API בענן, וכך ליצור פתרון שמותאם אישית ללקוח. גם הרכיבים עצמם יותר מתקדמים טכנולוגית מהקיים בשוק. הבקר שלנו הוא אלחוטי, כולל יכולות הפעלה שונות ויכולת ליישם חוקים מורכבים. הוא קולט נתונים מכל החיישנים ומיישם חוקים מתוחכמים על כל סוגי ההפעלות. זהו צורך אקוטי של תחום בקרת האקלים, בו נדרש לשלב מספר גורמים ביחד כדי לשלוט בטמפרטורה. כך גם בבקרה תעשייתית, בה יש צורך בבקרת תהליכים למוצרים שונים. כך שהפתרונות שלנו לא נגמרים בשדה, הם מגיעים עד לבית האריזה".
בקרת אקלים ואגרו-וולטאי
כשמדובר בבקרת אקלים, "סימור כלים אגרונומיים" מביאה בשורה של ממש לתחום החממות, בו נהוג להוריד טמפרטורות על ידי הרטבת האוויר והסביבה. "חיישני המערכת ואלגוריתם הבקרה שפיתחנו יכולים להוריד טמפרטורה ללא גרימת עובשים", אומר טל סעדון. "זוהי יכולת משמעותית, שכן הרטבת עלים שנעשית לא נכון - דרך שימוש שגוי במערכות ערפול - יכולה לגרום למחלות. לכן, חקלאים רבים כלל לא משתמשים בטכנולוגיה הזאת למרות שהיא פשוטה ומתאימה לישראל, אזור בו החממות חמות ויבשות. חישה ובקרה בחממה הם פתרונות שיכול להוריד כמה מעלות, ללא חשש לנזק. אנחנו יודעים לעשות את זה גם במערכות ערפול בלחץ נמוך ובלחץ גבוה".
"ייחודיות נוספת של טכנולוגיית החישה שלנו היא שהחיישנים מודדים את הצמח עצמו, את הטמפרטורה שלו ואת מה שקרוי 'חתימה ספקטרלית'. האלגוריתמים מאבחנים את בריאות הצמח וקצב הגדילה שלו. זה נושא שאנו משתמשים בו רבות במחקר אך גם נכנס חזק לתחום האגרו-וולטאי, שם הוא משולב בגידול חקלאי בשדות סולריים. המערכת מאפשרת למדוד את הגידול בזמן אמת, לראות איך הוא מרגיש ובהתאם לכך להחליט איך לנהל את הפאנלים. הצללה לא חכמה יכולה ליצור נזק לגידול ולכן לתחום האגרו-וולטאי זה פיתוח משמעותי. בהתאם, יש לנו בו כבר מספר מכובד של פרויקטים. אנו עובדים עם כמה חברות וגורמי מחקר ורואים שהנישה הזו מתפתחת".
וכיצד משתמש החקלאי בתוכנה המנצחת על הכל?
"זו תוכנה מתקדמת, אך גם אינטואיטיבית. היא מציגה במקום אחד את איגוד המידע מכלל הכלים והמערכות, ממידע שהמגדל או החוקר מכניסים ידנית ועד מידע שמגיע מבית האריזה. כך נוצרת תמונה מלאה, המאפשרת לחקלאי ללמוד את מצב הגידול. זהו, למעשה, אחד הקשיים הגדולים ביותר בעידן המידע של היום. זה טוב לאסוף הרבה מאוד נתונים אבל אם לא מארגנים אותם בצורה הנכונה ולא מעבדים אותם נכון - אז אין להם משמעות. זה גם אחד המקומות שבהם מגדלים רבים נופלים: הם אוספים מידע בצורה לא טובה ואז לא מסוגלים להשתמש בו ולשפר על בסיסו. התוכנה שלנו מאפשרת ללמוד הרבה יותר מכל המידע שנאסף, להתמקצע ולהשתפר כל הזמן. הצלחנו להביא אותה לרמה הזאת בזכות הצוות שלנו, בו נמצאים כל אנשי המקצוע הדרושים - מתחום הנדסת האלקטרוניקה והחומרה, מתחום הידע האגרונומי, תוכנה ועיצוב מוצר. כך נוצרה יכולת גבוהה לפתח פתרונות חדשים וספציפיים ללקוחות חקלאיים שונים".
איך אתם ניגשים לפתור בעיה של מגדל?
"קודם חשוב להבין אותה. לכל מגדל יש קשיים אחרים. אם זו בעיה שקשורה לנושא ההשקיה - נדייק את ההשקיה. ישנם מגדלים עם ריבוי חלקות וסוגי קרקע שונים. כל גידול וכל חלקה מצריכים השקיה אחרת. אנחנו ממפים את השטח ומפזרים חיישני רטיבות קרקע. במקרים רבים גם נשים חיישנים על מערכת ההשקיה עצמה, על הטפטוף, כדי להבין את איכות ההשקיה. לא פעם יש בעיות לחץ בצנרת שגורמות להשקיה לא אחידה, והמגדל כלל לא מודע לכך. לאחר גיבוש המסקנות נסייע למגדל לתקן את פרוטוקול ההשקיה. המערכת שלנו יכולה לעשות זאת בצורה אוטומטית לגמרי ולהשקות לפי הצורך, בהתאם למידע המתקבל מהחיישנים. הקרקע יבשה? המערכת פותחת את ההשקיה. היה יום מעונן? אז לא משקים".
חקלאות מדייקת מול אתגרי האקלים
תוך זמן קצר יחסית נכנסה "סימור כלים אגרונומיים" לעבודה עם רוב הגורמים בעולם החקלאות המקומי, מחקלאים עצמאים, דרך גופי חקלאות מסחרית, אגרונומים שמנהלים גידולים ועד חברות דשן ומפיצי ציוד חקלאי. עוד עובדת החברה עם מו"פים אזוריים, אוניברסיטאות וגופי מחקר, דוגמת מכון וולקני. פרויקט דגל בו גאים במיוחד סעדון ואנשיו הוא שיתוף פעולה עם הקרן הקיימת לישראל. במסגרת זו מבצעת קק"ל השקיה חכמה לנטיעות חדשות, המבוססת על המערכת שפיתחה החברה.
"הפרויקט רץ כבר שנתיים, על בסיס האלגוריתם שפיתחנו", מספר סעדון. "הוא מסייע לקק"ל לחסוך מים בכמות משמעותית. לארגון היה קושי בהשקיית יערות, שכן מדובר בשטחים אדירים ובתחום שאין לו אח ורע בעולם: טפטוף בעצי יער. זהו תהליך בו רוצים שהעצים ישרדו, אבל שלא יהיה להם טוב מדי - כי אלו עצים שצריכים אחר כך להיות מסוגלים להסתדר לבד. נוצר צורך קריטי גם להשקות נכון וגם לחסוך במים ככל הניתן. לאחר שנבחרנו למשימה פרסנו מעל למאה חיישנים בעומקים שונים, המודדים את רטיבות הקרקע ומתממשקים לבקר ולהפעלה של השקיה חכמה. במהרה יכולנו להציג לקק"ל חיסכון של 20-40% במים בשלושה אתרים שונים. זהו אימפקט סביבתי וכלכלי ברור. המערכת מאפשרת יצירת פלטפורמה אחידה עבור כל היערנים ואנשי המקצוע השונים. כך יהיה מקום אחד בו כולם רואים את אותם הנתונים ועובדים בצורה אחידה".
יש לכם עוד פרויקטים דומים?
"כן, יש לכך ביקוש ער, כי השקיה חכמה לא רק חוסכת עשרות אחוזי מים אלא גם עשרות אחוזי דשן. ומעל הכל: היא מייצרת את התנאים האופטימליים לצמיחה. המערכת מסוגלת להעלות את כמות המים או את מנת הדשן בהשקיה, בהתאם לצרכים, וכך להביא לשיפור בגידול ודיוק בשימוש במשאבים".
שינויי האקלים הם אתגר עולמי גדול כיום. איך אתם מגיבים לו?
"שינויי האקלים הם אתגר בתחום בקרת אקלים והשקיה. הם מביאים לצורך לגדל בחממות, המאפשרות לבקר את האקלים בהן וחקלאים רבים עוברים לשם. הבעיה היא שפעמים רבות כלי ניהול האקלים בחממה לא עובדים ביחד כראוי. וילונות, ערפול, מאווררים ושאר כלים צריכים מוח שידע להפעיל אותם ביחד בסנכרון חכם וכן להיות יעיל אנרגטית. הפעלה לא נכונה יכולה לייצר בזבוז גדול ואף נזק שיפגע ביצרנות. מערכת חכמה המבוססת על חיישנים ובקרה, יודעת להפעיל את המערפלים בצורה נכונה, שלא מביאה להרטבה שגויה, מפעילה את המאווררים והווילונות נכון, מחממת ללא בזבוז אנרגיה ומשקה רק כשצריך. הכל פועל במקשה אחת, בסנכרון. זה דבר שלא היה קיים עד היום. לרוב כל אלמנט עבד בפני עצמו וכדי להפעיל את הכל ביחד היה צורך במעקפים ובטריקים. אצלנו זה בא מובנה".
נשמע כאילו המערכת שלכם נועדה לעידן הבינה המלאכותית.
"ואנחנו אכן עובדים איתה ומשלבים אותה בכמה אפיקים. הבינה המלאכותית איפשרה לנו להתייעל באופן משמעותי. היא מאפשרת לצוות התוכנה שלנו לייצר פתרונות במהירות גבוהה מאוד ולספק ללקוחותינו פתרון המותאם לצרכיהם, במהרה. יש לנו שת"פ עם אקסלרטור הסטארט-אפים 'Frontier', שהוא חברת בת של מו"פ רמת הנגב. בימים אלה אנו חותמים על הסכם העמקת פעילות משותפת וביחד אנו מקדמים מחקר חקלאי מעשי ופעילות מסחרית בחו"ל. כחלק משת"פ זה אנו חשופים לכל מאגר המידע שהמו"פ מייצר על הניסויים השונים, הגידולים השונים, הייבולים, האיכות, הנתונים. הבינה המלאכותית מאפשרת לסגור מעגל עם כל אלו, לקחת נתונים ותוצאות ולהסיק מסקנות בצורה מהירה ומדויקת, שמסייעות הן למערכת שאנו בונים והן ללקוחות המשתמשים בה. היא עוזרת לנו להאיץ תהליכים, להאיר ספוטים במקומות שאולי פספסנו ולהתמודד עם כמות נתונים הגדולה מדי לחישובי אנוש. זה כלי עזר שעוזר לנו להסתכל על נתונים, לארגן ולהבין איפה פספסנו דברים. שילוב הבינה המלאכותית במערכת זה כמו להכניס לתוכה אגרונום דיגיטלי שכל היום רץ ומסתכל על הנתונים ועוזר לדייק את קבלת ההחלטות, כאשר הבסיס תמיד יושב על ידע וניסיון מעשי באגרונומיה".
הפתרון שפיתחתם יכול להיות גלובלי. מה עם עבודה בחו"ל?
"זה נכון שכרגע אנחנו פעילים בעיקר בישראל, עם פרויקטים ולקוחות בכל הארץ. אבל גם יש לנו לקוחות ונגיעה באסיה, והתחלה של מהלך כזה באירופה. כחברה פרטית שרצה עד עכשיו בצורה עצמאית, היה חשוב לנו קודם כל להתבסס יפה במקום שלנו, עם סל מוצרים, לקוחות ופעילות מסחרית יציבה. עכשיו אנחנו מתחילים תהליך גיוס ומחפשים משקיעים, בדגש על כאלו מעולם החקלאות, שיוכלו לקדם אותנו מסחרית ולסייע לנו להתרחב גם לחו"ל. השאיפה היא להתחבר למשקיעים שמכירים את העולם הספציפי הזה".
בשיתוף סימור כלים אגרונומיים
