השנה מציינת המועצה המקומית התעשייתית נאות חובב, 50 שנה להקמת המפעל הראשון בתחומה. כיום משתרע הפארק האקו-תעשייתי על פני כ-80 אלף דונם, פועלים בו למעלה מ-50 מפעלים ואתרי תשתיות לאומיות בעלי חשיבות אסטרטגית והוא מספק פרנסה לכ-11 אלף משפחות. במועצה מדגישים כי שנת היובל אינה רק הזדמנות להביט לאחור, אלא בעיקר לשרטט את עתידו של הנגב.
"חמישים שנות הפעילות של נאות חובב הן סיפור של יצירה, צמיחה וחדשנות בלב הנגב. כשמפעל מכתשים הוקם כאן לפני חמישה עשורים איש לא דמיין שהמקום יהפוך למרכז תעשייתי מוביל בישראל", אומר ראש המועצה רו"ח תומר ביטון.
אחד האתגרים המרכזיים של התעשייה בישראל הוא המחסור בכוח אדם מקצועי. בנאות חובב החליטו להפוך את הסוגיה לאחד מיעדי הליבה של העשור הקרוב. בשנה האחרונה הובילה המועצה מהלך אסטרטגי רחב שכלל מיפוי צורכי כוח האדם של המפעלים, קיום שולחנות עגולים עם מנהלי התעשייה ובניית שיתופי פעולה עם התאחדות התעשיינים, שירות התעסוקה, המכללה הטכנולוגית באר שבע, הרשות לפיתוח הנגב ועמותת "צורים". המטרה היא לבנות מסלולי הכשרה המותאמים לצורכי המפעלים ולחבר בין תושבי הנגב למשרות איכותיות בתחומי הכימיה, החשמל, התחזוקה והתפעול.
לדברי ביטון "המלחמה האחרונה המחישה לכולנו עד כמה התעשייה כאן היא נכס אסטרטגי חיוני לחוסן הלאומי ולרציפות התפקודית של מדינת ישראל. באמצעות מודל ההכשרות החדש שמטרתו למשוך הון אנושי צעיר, מגוון ואיכותי למפעלים נוכל לייצר הזדמנויות תעסוקה לתושבי הנגב ולהוביל את התעשייה הישראלית קדימה". בנוסף, השנה נערך לראשונה במועצה כנס רחב היקף "נשים מובילות תעשייה", שנועד לעודד נשים להשתלב בתפקידי ניהול ובמוקדי קבלת החלטות, מתוך תפיסה שלפיה פיתוח התעשייה מתחיל בהשקעה באנשים שמובילים אותה.
למה דווקא נאות חובב?
מעבר להשקעה בהון האנושי ובחדשנות סביבתית, נאות חובב מציגה מספר יתרונות מובנים שמציבים אותה כיעד מועדף להקמת מפעלים חדשים. בעוד שבמרכז הארץ הולך ומצטמצם היצע הקרקעות לתעשייה, בנאות חובב נהנים היזמים משילוב נדיר של עתודות קרקע רחבות, תשתיות מתקדמות, הטבות לאזור פיתוח א', מענקי מדינה, תעריפי ארנונה נמוכים מאוד, תשתיות מתקדמות ותנאים המאפשרים תכנון לטווח ארוך.
בפארק ניתן להקים מפעלים על מגרשים בהיקפים של עשרות ואף מאות דונמים - היצע שהפך נדיר בישראל, לצד עלויות פיתוח מסובסדות ותעריפי ארנונה נמוכים ללא מתחרים. יתרון מרכזי הוא הנגישות התשתיתית והלוגיסטית: מסוף המטענים של רכבת ישראל הפועל בלב הפארק מאפשר שינוע יעיל של חומרי גלם ומוצרים, לצד נגישות ישירה לעורקי תחבורה ראשיים (כביש 6), חיבור לרשת הגז הטבעי, תשתיות חשמל במתח עליון ומערכות מתקדמות לטיפול בשפכים תעשייתיים. במועצה אף מקדמים תוכניות ותמריצים להרחבת שלוחות המסילה ישירות אל מפעלים נוספים, במטרה לחזק את היתרון הלוגיסטי של האזור, לייעל את שרשרת האספקה ולהפחית את תנועת המשאיות. נוסף על כך יחידת קידום ופיתוח עסקי ייעודית במועצה, מעניקה ליזמים ליווי צמוד מקצה לקצה (One-Stop-Shop) המקצר משמעותית את זמן ההגעה לשוק (Time to Market), הליווי הינו משלב בדיקת ההיתכנות והגשת בקשה להקצאת קרקע בפטור ועד לסיוע ברישוי עסקים, בקידום הליכי תכנון מול וועדות התכנון ובקבלת היתרים בצורה יזמית ומאיצה.
לדברי ביטון, "יש מעט מאוד מקומות בארץ שבהם חברה יכולה למצוא עתודות קרקע של עשרות ואף מאות דונמים להקמת מפעל חדש. בנאות חובב זה אפשרי. כשמחברים לכך את התשתיות הקיימות, עלויות הפיתוח, המיסוי המוניציפלי הנמוך והיתרונות הלוגיסטיים, מתקבלת מעטפת שמאפשרת לחברות לחשוב קדימה, להתרחב ולהמשיך לצמוח. נאות חובב היא אקו פארק עולם של תעשיות מייצרות חיים, שכל יזם חושק להיות חלק ממנה".
נאות חובב כמודל לתעשייה מקיימת
החזון של נאות חובב נשען על שילוב בין פיתוח תעשייתי לאחריות סביבתית. פעילות המועצה מבוססת על עקרונות של סימביוזה אקו תעשייתית וכלכלה מעגלית, שבמסגרתם פסולת ותוצרי לוואי של מפעל אחד הופכים למשאב עבור מפעל אחר מהלך שמייצר חיסכון כלכלי ניכר בתשומות הייצור והלוגיסטיקה עבור החברות בפארק. לצד זאת היא משקיעה במערכות ניטור סביבתי, בטיפול במפגעי עבר ובפתרונות להפחתת פליטות ולשימוש יעיל במשאבים.
כחלק מהחזון נחנך השנה גם פארק היובל - ריאה ירוקה בלב הפארק האקו-תעשייתי, המסמלת את החיבור בין תעשייה, סביבה וקהילה.
"במשך חמישה עשורים הוכחנו שתעשייה וסביבה אינן צריכות לבוא אחת על חשבון השנייה - הן חייבות לצמוח יחד", אומר ביטון. "כל פרויקט שאנחנו מקדמים נבחן גם דרך ההשפעה שלו על הסביבה ועל איכות החיים. מבחינתנו, קיימות היא לא סיסמה אלא דרך עבודה שמלווה את קבלת ההחלטות שלנו מדי יום".
פרויקט העתיד: מתקן השבת פסולת לאנרגיה הראשון מסוגו בישראל
אם יש פרויקט אחד שממחיש יותר מכל את חזון המועצה, הרי שזה מתקן השבת הפסולת לאנרגיה (הפל"א), הראשון מסוגו בישראל. המתקן, צפוי להתחיל לפעול בשנת 2030, יטפל בכ-300 אלף טונות של פסולת עירונית מעורבת מדי שנה ויהפוך אותה לחשמל בהספק של עד כ-50 מגה ואט. לצד צמצום משמעותי של היקף הטמנת הפסולת והפחתת פליטות גזי החממה, הפרויקט צפוי לחזק את העצמאות האנרגטית של ישראל ולהפוך את נאות חובב למוקד ידע בתחום האקו-תעשייה והכלכלה המעגלית.
"הקמת מתקן השבת הפסולת לאנרגיה היא הביטוי המובהק ביותר לחזון שאנחנו מובילים, בעידן שבו העולם מחפש פתרונות למשבר האנרגיה והאקלים, הפרויקט הזה מציב את ישראל בשורה אחת עם המדינות המתקדמות ביותר באירופה. אנחנו לא מסתפקים בלדבר על עתיד התעשייה - אנחנו בונים אותו כאן, יום יום, למען הנגב ולמען מדינת ישראל", מסכם ביטון.
לצד פרויקט הדגל, במועצה כבר מסמנים את היעדים הבאים: הרחבת פעילות התעשייה, קליטת חברות בתחומי הביטחון והטכנולוגיה הנהנות מקרבה למעבר צה"ל לדרום, המשך פיתוח התשתיות, חיזוק המוכנות לחירום והרחבת שיתופי הפעולה עם האקדמיה, התעשייה והממשלה.
חמישים שנה לאחר הקמת המפעל הראשון, נאות חובב כבר אינה מבקשת להימדד רק במספר המפעלים הפועלים בתחומה, אלא בהשפעתה על עתידו של הנגב ועל חוסנה הכלכלי של מדינת ישראל. באמצעות השקעה בהון האנושי, הערך המוסף האדיר שהפארק תורם לפעילות היזמית, משיכת תעשיות חדשות, חדשנות סביבתית, תשתיות מתקדמות ופרויקטים לאומיים כמו מתקן הפל"א, נאות חובב שואפת להפוך את הנגב למנוע הצמיחה המרכזי של התעשייה הישראלית - ולהמשיך להגשים את חזונו של דוד בן גוריון.
