תחום הבינה המלאכותית (AI) מציב אתגרים חסרי תקדים בפני תשתיות התקשורת במרכזי הנתונים הגדולים בעולם. בעוד שהשקעות של מאות מיליארדי דולרים הופנו עד כה בעיקר לפיתוח מעבדי חישוב חזקים (XPUs), התקשורת בין אותם מעבדים הפכה לצוואר בקבוק מרכזי. על מנת לסבר את האוזן, ארון תקשורת בודד (Rack) של בינה מלאכותית נדרש כיום לרוחב פס המספיק לשיחת זום של כ-250 מיליון בני אדם בו-זמנית. כלומר מדובר בהיקפים עצומים, שרק ילכו ויגדלו ככל שהבינה המלאכותית תתפתח.
כעת סטארט-אפ ישראלי בשם Resolight (רזולייט) מבקש להתמודד עם אתגר התקשורת האופטית באמצעות ארכיטקטורת מיתוג חדשה. "כדי לתמוך בחישוביות של בינה מלאכותית, צריך לחבר יחידות עיבוד רבות ביחד בשל מגבלות פיזיקליות של גודל השבב", מסביר המייסד השותף וסמנכ"ל הפיתוח רענן בן שחר. "עד היום רוב ההשקעות היו ביחידות העיבוד עצמן, מתוך הנחה שבעיית התקשורת תיפתר בהמשך. בפועל, כל יחידת עיבוד מסוגלת להוציא אינפורמציה רבה, אך ברגע שהיא יוצאת לרשת היא נתקעת בצווארי בקבוק".
רענן מסביר כי "הרשתות הנוכחיות מוגבלות מכיוון שהן נאלצות לתרגם את המידע שוב ושוב מאותות אופטיים (אור העובר בסיבים) לאותות אלקטרוניים (חשמל המעובד במתגים) וחזרה לאור. המרה זו מייצרת השהייה, צורכת כמויות אדירות של אנרגיה ומגבילה את רוחב הפס. הפיתרון שלנו חוסך את ההמרות האלה".
"מה שאנחנו אומרים זה שאם כבר הפכת את האינפורמציה לאור, הגיוני שהיא תישאר אור לאורך כול הדרך", מחדד המנכ"ל והמייסד שותף עופר שפירא. "כך אנו חוסכים גם את העיבוד החשמלי וגם את ההמרה הנוספת בין אור לחשמל".
עופר משתמש באנלוגיה מעולם הטלפוניה הישן כדי להמחיש את הרעיון: "בעולם הטלפוניה של פעם, כשחייגת למישהו הגעת למרכזייה בה מרכזניות היו מחברות שני חוטים וכך התקשורת הייתה מתבצעת. פתרונות התקשורת הקיימים כיום בחוות שרתי הבינה המלאכותית דומים לשתי מרכזניות שמעבירות פתקים ביניהן, עושות המרה ומחשבות. אצלנו הקונספט הוא מרכזנית אחת שמחברת את הקו ישירות בין שני הצדדים ללא תווך. הטכנולוגיה שלנו מאפשרת למעשה לנתב ולעבד את המידע במצבו הגולמי כשהוא עדיין בצורת אור, ללא צורך בהמרות אלקטרוניות".
למעשה הצורך בצמצום ההמרות החשמליות אינו רק טכנולוגי, אלא גם אנרגטי. במרכזי נתונים, צריכת האנרגיה בחיבורים נמדדת ביחידות של פיקוג'ול לביט ומאחר שמדובר בכמויות עצומות של ביטים, כל חיסכון קטן מתורגם לחיסכון משמעותי. "מרכזי הנתונים מוגבלים באנרגיה העומדת לרשותם", מסביר רענן. "אם אתה לוקח את האנרגיה שנחסכת ומפנה אותה למשל לייצור של עוד טוקנים ב-AI, אתה מוסיף למפעילי מרכזי הנתונים פוטנציאל הכנסות של כ-150 מיליארד דולר בשנה".
מעבר לחיסכון באנרגיה, הפתרון מיועד לאפשר הרחבה של אשכולות המחשבים (Clusters). כיום, היכולת לחבר ארונות תקשורת בצורה הדוקה מוגבלת לרוב לארון אחד או שניים. הטכנולוגיה של החברה שואפת לאפשר חיבור של מספר רב של ארונות תקשורת בצורה יעילה ורחבה הרבה יותר. "ההתפתחות בתחום הסיליקון פוטוניקס (Silicon Photonics) והמעגלים הפוטוניים המשולבים, לצד הצורך העצום ברוחב פס, יצרו את התנאים להבאת פתרון מסוג מסוג זה לשוק", מסביר עופר.
בדרך לשוק: נערכים לשלב הבא
חברת Resolight הוקמה בשנת 2024 על ידי קבוצה של יזמים ואנשי אקדמיה. לצד עופר ורענן, נמנים על מייסדיה פרופ' שלמה רושין, פרופ' עופר עמרני מאוניברסיטת תל אביב, וכן טמיר וינשטוק. כיום מועסקים בחברה 17 עובדים, והיא ממוקמת בהרצליה, לצד זרוע לפיתוח עסקי בעמק הסיליקון. "כל האנשים שנמצאים בחברה הם אנשים בכירים מאוד בתחומם", מציין רענן. "רובם היו בעבר בתפקידי סמנכ"ל ומעלה, בעלי ניסיון של שנים רבות. רבים מהם בעלי תוארי דוקטור ומאסטר".
לעופר ורענן המנווטים את הספינה הזו ניסיון עשיר בתעשייה ובמערכת הביטחון. עופר המנכ"ל הוא בוגר "תלפיות" ובהמשך הצטרף לחברת רדוויז'ן (Radvision) והוביל את פיתוח קו המוצרים שהביא את החברה להנפקה בבורסה בשנת 2000. הוא התגורר בארה"ב במשך 21 שנים, שם הקים את חברת Vidyo וכיהן כמנכ"ל החברה, כשהוא מביא אותה מרעיון ראשוני לצוות של 300 עובדים וגיוסים של 150 מיליון דולר. בעשור האחרון עסק בהקמת סטארטאפים. לפני 7 שנים חזר לישראל ולאור הפוטנציאל העצום של Resolight, החליט לכהן בה כמנכ"ל במשרה מלאה.
רענן בן שחר (סמנכ"ל פיתוח ושותף-מייסד) הוא מהנדס אלקטרוניקה בוגר הטכניון ובעל תואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת תל אביב. עבד בתעשייה הביטחונית במשך שנים רבות, ובארה"ב כמנהל פרויקטים בחברת Vidyo (אותה עופר הקים), והיה בצוות המקים של סטארט-אפ החיישנים ומערכות אוטונמיות "פניני חוכמה" (Pearls of Wisdom) אותו יזם שמעון פרס, שם החל כמהנדס מערכת עד שהתקדם לתפקיד מנכ"ל החברה, שמנתה בשיאה כ-40 מהנדסים ונרכשה על ידי אלביט.
בכל הנוגע לסטטוס הנוכחי של Resolight הן עופר והן רענן מבהירים כי מדובר בסטארט-אפ בשלבים הראשונים. "היעד של החברה הוא להגיע עם המוצרים לשוק בשנת 2027 כשהלקוחות הפוטנציאליים יהיו ההייפרסקלרים (Hyperscalers) ומפעילי ענני ה-AI הגדולים (Neoclouds)", הם אומרים. "הפתרון כבר מעורר עניין רב בקרב גורמים מובילים בתחום".
בימים אלה נמצאת החברה בתהליכי התרחבות מהירים. "אנחנו מחפשים אנשים שנמצאים על הספקטרום המרתק שבין אלקטרוניקה לפוטוניקה מוכללת (Integrated Photonics) אנשים שמסוגלים להוביל נושא", מפרט עופר לגבי פרופיל העובדים המבוקש. "היום זה הזמן האידיאלי להצטרף אלינו", מוסיף רענן. "כל עובד שמצטרף עכשיו מקבל מקום 'סביב השולחן' ויכול להיות חלק מבנייה של חברה בינלאומית משגשגת בתחום הכי חם כיום – ההצטלבות של בינה מלאכותית ופוטוניקה".
לפרטים >>
בשיתוף Resolight
