כשמדברים על מהפכת הבינה המלאכותית - זו שמשבשת בקצב מסחרר כמעט כל תחום בחיינו - האסוציאציות המיידיות נודדות לרוב לעולמות התוכנה, האלגוריתמים המתוחכמים ומודלי השפה המתקדמים. אולם מאחורי כל היכולות הלא-נתפסות הללו עומדת תשתית פיזית קשיחה, עצומה ומורכבת: חוות שרתים מהדור החדש, תשתיות אנרגיה מסיביות, ובעיקר - מיליארדי שבבים מתקדמים שמיוצרים בתהליכים העדינים, המדויקים והתובעניים ביותר שהכירה האנושות. הם אלו שמספקים את כוח העיבוד האדיר, מניעים את הלמידה העמוקה ומאפשרים למהפכה הדיגיטלית הזו להתממש במציאות.
בתוך שרשרת הערך הקריטית הזו, תופסת חברה ישראלית אחת עמדת מפתח עולמית. מדובר בחברת UCT ישראל (לשעבר המ-לט) שמתמחה בפיתוח ובייצור של מכלולי זרימה, שסתומים, ברזים אוטומטיים ומערכות בקרה אולטרה-טהורות (Ultra-High Purity). רכיבים אלו מהווים את השלד הקריטי של מערכות הגז והנוזלים בתוך המכונות המורכבות ביותר לייצור שבבים (מערכות ה-Gas Box). בסביבת ייצור ננומטרית, שבה אפילו חלקיק אבק בודד או דליפה מזערית של גז עלולים להשבית קו ייצור שלם ולהסב נזק של מיליוני דולרים, המוצרים של החברה מבטיחים הולכה סטרילית, מדויקת ואמינה לחלוטין לאורך עשרות מיליוני מחזורי עבודה.
בזכות הטכנולוגיה הזו, הפכה החברה הישראלית, הפועלת בפארק התעשייה ציפורית בנוף הגליל, לספק קריטי עבור ענקיות השבבים והטכנולוגיה הגלובליות - דוגמת Applied Materials, ASML, סמסונג ואינטל - לצד חברות ענק בתחומי האנרגיה והתשתיות המתקדמות כמו טסלה, SpaceX, נאס"א, CERN (מכון המחקר הגרעיני המוביל בעולם שיושב בשוויץ) והתעשיות הביטחוניות בישראל.
החברה מעסיקה כיום כ-800 עובדים בארץ וכ-1,100 עובדים בסך הכל, הפרוסים ב-11 סניפיה ברחבי העולם. היא מהווה יחידה עסקית אוטונומית בתוך תאגיד UCT האמריקאי (Ultra Clean Technology) - חברה ציבורית המעסיקה מעל 7,000 עובדים עם הכנסות שנתיות של כשני מיליארד דולר. הפעילות של היחידה הישראלית מגיעה להיקף של כ-200 מיליון דולר בשנה, כאשר כ-97% מהתוצרת מיועדים לייצוא. מי שמוביל את הפעילות הענפה הזו כיום הוא ד"ר יהודה סלהוב (40), לוקל פטריוט צפוני שמסלול חייו שזור במערכות הביטחון והטכנולוגיה הישראליות.
"מבחינתי, התפקיד הזה הוא מילוי של שליחות לאומית וציונית לכל דבר", הוא אומר. "השליחות שלי כיום היא לייצר פרנסה ומקומות עבודה איכותיים למאות משפחות בצפון, ולשמור על הרציפות והחוסן של התעשייה הישראלית. מעבר להבטחת תשואה לבעלי המניות, המטרה שלנו היא להבטיח שהחברה בישראל תמשיך לשגשג, להתפתח ולצמוח".
לקצר את מעגל הפיתוח
לדברי סלהוב, הזינוק בביקוש לשבבי AI והקמת עשרות מגה-מפעלים (Mega Fabs) בעולם מייצרים עבור UCT גל ביקושים חסר תקדים. בשנים האחרונות צמחה החברה בקצב כפול מזה של השוק וכיום היא נמצאת בעיצומו של גיוס נרחב של כ-300 עובדים חדשים - ממהנדסי מכונות, כימיה, חומרים ואלקטרוניקה, דרך הנדסאים וטכנאים, ועד עובדי CNC, גימורים, הרכבות וחדרים נקיים.
ספר על תמהיל העובדים במפעל.
"הוא משקף פסיפס ייחודי של תושבי הגליל - ערבים, יהודים, עולים חדשים וותיקים - ואפילו של תושבים מהמרכז. החברה משקיעה משאבים רבים בהכשרה פנימית ובהקניית מיומנויות מקצועיות ומספקת לעובדים חדשים קורסי אנגלית ואף אולפן עברית הפועל בתוך המפעל. המלחמה בצפון העמידה אותנו בפני מבחן מורכב, אך עובדי המפעל הראו מסירות מדהימה".
שוק הייצור הגלובלי מוטה מחיר והמזרח הרחוק מציע עלויות עבודה שאי אפשר להתחרות בהן. איך מפעל ישראלי מצליח להישאר רלוונטי ורווחי מול ענקיות ייצור מאסיה?
"ישראל אינה יכולה ואינה צריכה להתחרות בעלויות הייצור של המזרח. היתרון היחסי שלנו טמון בטכנולוגיה, בחדשנות, באיכות ובמהירות. אומר יותר מזה, בתעשייה כמו שלנו, היתרון התחרותי חייב להיות מוחלט - הן ברמת הניקיון, הן ברמת האמינות והן ברמה הטכנולוגית. לכן, הרכיבים של UCT ישראל - הכוללים שסתומים חכמים, ברזים אוטומטיים, מערכות אנליטיקה וחיישני IoT מתקדמים לניטור טמפרטורה ורעידות - מיוצרים ועוברים טיפול בחדרים נקיים ברמה הגבוהה ביותר ועוברים עשרות מחזורי הרצה ובדיקת לחצים.
"כדי לשמר את היתרון שלנו, השקענו עשרות מיליוני שקלים בהקמת מעבדות מו"פ מתקדמות במפעל, וכעת אנו מקימים קומפלקס דיגום (Prototyping) מקצה לקצה, שיקצר את מעגל הפיתוח של מוצר חדש מעשרה חודשים ל-60 עד 90 יום בלבד".
צפו מראש את אתגרי המזעור
הסיפור של UCT ישראל הוא במידה רבה סיפורה של התעשייה הישראלית. שורשיה נטועים בשנת 1950 תחת השם "המ-לט". מייסד החברה, צבי טופז ז"ל, ניצול שואה שעבד במחנות העבודה על מכבשים, עלה לישראל, איתר מכבש ישן ליד מחנה בריטי והחל לייצר סגרי מתכת לנעליים מקופסאות שימורים. עם השנים התפתחה החברה לייצור מחברים ושסתומים לתעשיות המסורתיות ולחיל המדע (כיום רפאל). בשנות ה-80' היא הרחיבה את פעילותה לשווקים הבין-לאומיים בתחומי הגז והנפט, ובשנות ה-90' - בתמיכה והכוונה של צוות אינטל ירושלים - עשתה את הקפיצה המטאפורית והטכנולוגית לתוך עולם המוליכים למחצה. ב-2012 נרכשה החברה על ידי קרן פימי וב-2021 נרכשה במלואה על ידי UCT האמריקאית ונמחקה מהבורסה בתל אביב.
"אני מעריך שהתאגיד האמריקאי זיהה בחברה את הרכיב שישלים עבורו את האינטגרציה האנכית המושלמת, שכן המכלולים והרכיבים של UCT ישראל מהווים כ-60% מתת-המערכת הקריטית ביותר במכונות לייצור שבבים", מציע סלהוב הסבר לרכישה.
סלהוב נולד וגדל בשלומי, מתגורר כיום בנהריה ובונה את ביתו באחד המושבים בגליל המערבי. הוא מחזיק בתואר ראשון בהנדסת מכונות מהטכניון במסגרת תוכנית "עתידים", תואר שני במנהל עסקים (MBA) ודוקטורט בניהול. את שירותו הצבאי עשה כקצין בחטיבה הטכנולוגית של זרוע היבשה ולאחר מכן המשיך בארבע שנות שירות בתפקידי ניהול טכנולוגיים במשרד ראש הממשלה.
את ניסיונו האזרחי הראשון צבר סלהוב בפלסן סאסא וב-2019 הצטרף להמ-לט כמנהל מחלקת ניהול מוצר. משם טיפס במהירות לתפקיד סמנכ"ל שיווק וב-2023 מונה למנכ"ל UCT ישראל, כשהוא מוביל את החברה דרך המיזוג אל תוך התאגיד האמריקאי הגלובלי.
מה החזון שהצבת לחברה?
"להגדיל את היקף הפעילות של החברה בישראל פי-שלושה בתוך שלוש שנים. תעשיית השבבים העולמית צועדת במהירות לעבר מזעור קיצוני של פחות מ-7 ננומטר, כשאף רכיבי הזיכרון המתקדמים - המיוצרים עבור ענקיות כמו מייקרון (Micron) - דורשים דיוק חסר תקדים. הזינוק בביקוש לשבבי AI מאתגר את גבולות הפיזיקה ומחייב את תשתית הייצור להתקרב לקצה היכולת הטכנולוגית שלה. את האתגר הזה צפינו מראש והודות להשקעות קודמות בציוד מתקדם ובחדרים נקיים, המפעל ערוך כיום לספק את הדרישות הננומטריות והסטריליות ביותר של יצרניות השבבים המובילות בעולם".
בשיתוף UCT ישראל
