נינה גיספאן: "אין מספיק נת"צים ואין מספיק אכיפה בנתיבים אלה"

בפאנל שבחן את מצבה של התחבורה הציבורית בישראל, בוועידת תשתיות 360 של TheMarker Labels — עלתה תמונה לא מעודדת. עם זאת, ייתכן שיש מקום לאופטימיות.

בפאנל בהנחיית מרב מילר התייחסה נינה גיספאן, סמנכ"לית מערכות מידע באגד, למשבר עומסי התנועה והפקקים: "האוטובוסים בישראל יוצאים בזמן, אך לרוב אינם מגיעים בזמן. מה שנדרש כדי לשפר את מצב התחבורה הציבורית בישראל זה הוספה ותגבור של נתיבי תחבורה ציבורית. כיום אין מספיק נת"צים ואין מספיק אכיפה על רכבים פרטיים שנוסעים בנתיבים האלה. יש עיריות שעושות יותר בנושא ויש שפחות.

"מעבר לכך, חשוב להגדיל את תדירות האוטובוסים. אם אני כנוסעת אדע שיש אוטובוס כל חמש דקות — לא אפחד שאולי אפספס את האוטובוס, ואולי אעבור להשתמש בהם באופן קבוע".

לדברי גיספאן, "בסופו של דבר התכנון עושה את ההבדל. לשם השוואה, אגד פועלת גם בהולנד, ואנחנו רואים את ההבדלים בין המדינות. בהולנד התכנון של התחבורה הציבורית נמצא בידי המפיץ של התחבורה הציבורית. כך, בכל תחנה ותחנה יודעים בדיוק של דקות — מתי האוטובוס מגיע. אני טוענת שגם בישראל הרגולטור צריך ללכת לכיוון זה, ולהעביר סמכויות תכנון לרשויות המקומיות".

גיספאן נשאלה אם הטכנולוגיה עשויה להוביל לשינוי, וענתה: "כבר היום יש המון טכנולוגיות מתקדמות בתחבורה הציבורית.אוטובוס סטנדרטי הוא מעין חוות שרתים קטנה כיום, עם מערכות טכנולוגיות, סנסורים, אמצעי סליקה, תיקופים, אמצעי בטיחות, הגנת סייבר ועוד. הטכנולוגיות המתקדמות מאפשרות ליצור מסע מותאם אישית לכל נוסע".

"אנשים אינם מודעים לאפשרויות של התחבורה הציבורית. אני רואה את זה בקו האוטובוס שבו אני משתמשת כדי להגיע לעבודה: אם לא הייתי עובדת באגד, כנראה לא הייתי מודעת אליו", היא הוסיפה. "לכן צריך לקחת כלים של בינה מלאכותית, שיתנו למשתמשי הדרך הצעות ערך מבחינת השימוש בדרך.

"דבר נוסף שנראה תוך חמש עד עשר שנים, הוא מעבר לאוטובוסים אוטונומיים: זה יהיה הפתרון לבעיה הקיימת כיום של מחסור בנהגים. כבר היום הטכנולוגיה בשלה, בקרוב נצא לדרך עם פיילוטים מוגבלים".

"תמיד יהיו פקקים"

דנה דובר, רכזת תשתיות באגף תקציבים באוצר, אמרה: "במצב הנוכחי, התחבורה הציבורית מידרדרת משנה לשנה. כיום כשמודדים את מהירות הנסיעה הממוצעת בהשוואה ל–2018, מזהים האטה משמעותית".

היא הוסיפה כי "ביחס לתחבורה ציבורית לעולם לא נגיע לנחלה. קצב גידול האוכלוסייה עולה, ולכן על אף המאמצים תמיד יהיו פקקים. מעבר לכך, לעולם לא נהיה במצב שבו תחבורה ציבורית תהיה עדיפה על הרכב הפרטי.

"עם זאת, כדי שהיא תהיה אלטרנטיבה לרכב הפרטי צריך לפעול בכמה מישורים. למשל, אגרת גודש: מדובר במס שלא כדאי לחכות איתו עד שהתחבורה הציבורית תהיה אלטרנטיבה. הוא זה שיעזור להפוך אותה לאלטרנטיבה. מעבר לכך, צריך להשקיע בתשתיות מסילתיות ותשתיות אוטובוסים.

"כמו כן, צריך להגדיל את מספר הנת"צים, והרשויות המקומיות צריכות להיות מעורבות בתהליך. משרד האוצר משתף את הרשויות המקומיות, אבל זה לא מספיק. במקומות שבהם יש עבודה משותפת ראינו הצלחה, כמו למשל בנס ציונה. יש הבנה שהשלטון המקומי צריך לקחת יותר ויותר סמכויות".

מהפריפריה למרכז

דנה דקו מדנס, ראש מינהל תחבורה ומוניציפלי במרכז השלטון המקומי, אמרה: "יש צורך אקוטי לדאוג לתחבורה ציבורית בפריפריה. לא בפרויקטים שאפתניים, אלא ביצירת תחבורה גמישה ויעילה. אם למשל ניצור שאטלים יעילים בתוך ערי הפריפריה שיובילו לתחנת רכבת, נראה עלייה בשימוש בתחבורה ציבורית. זהו פתרון פשוט ואפקטיבי. בסוף, אם לא נדאג לפריפריה כולנו נסבול".

סיון שמואלוביץ', מנכ"לית 15 דקות — ארגון צרכני תחבורה ציבורית בישראל, אמרה: "יש בישראל תרבות של שימוש ברכב הפרטי, וכל התשתיות שלנו מוכוונות לכיוון הזה. התרגלנו לפקקים. מרגע שאנשים רגילים לרכב הפרטי קשה להזיז אותם מהנוחות הזאת. מעבר לכך, תושבים מתנגדים ליצירת תשתיות של תחבורה ציבורית. למשל, ברעננה היתה התנגדות של התושבים להקמת תחנת מטרו בעיר. השינוי יהיה כשהממשלה תבין שברמת הגידול הטבעי של האוכלוסייה בישראל, אין לה יכולת עוד לתמוך בכלי רכב פרטיים".

מילר העלתה את השאלה אם יש תחרות בין מפעילים ועד כמה השתפר השירות.

על כך השיבה שמואלביץ': "מבחינת הנוסע, אין תחרות. ברגע שמפעיל כלשהו זוכה במכרז, אנחנו הצרכנים תקועים איתו באש ובמים. לרשויות המקומיות אין הרבה כלים לפעול לשיפור השירות מרגע שיש מכרז להפעלת קו תחבורה ציבורית.

"אנחנו רואים שמה שמזין את מערכות הסעות המונים לא מספיק מפותח. זה נקרא בעיית הקילומטר הראשון והאחרון. המתחרה הבלתי־מנוצח הוא הרכב, כי הוא נותן מוצא ליעד. במובן הזה אנחנו נמצאים ממש מאחור. הרבה מזה נובע מחולשת האוטובוסים. ראינו בדו"ח שעשינו כי אנשים מעדיפים לנסוע ברכב פרטי — גם אם הרכבת קרובה יותר. אנשים שגרים ליד הרכבת לא משתמשים בה. כי אין מספיק דרכים להגיע לרכבת. בנוסף אנחנו משקיעים מעט מדי בתשתיות רכות, מדרכות ואופניים. אין מספיק חינוך לאלטרנטיבות לרכב הפרטי".

מנחה: מרב מילר; משתתפים: נינה גיספאן, סמנכ"לית מערכות מידע באגד; דנה דובר, רכזת תשתיות באגף התקציבים — משרד האוצר; דנה דקו מדנס, ראש מינהל תחבורה ומוניציפלי במרכז השלטון המקומי; סיון שמואלוביץ', מנכ"לית 15 דקות — ארגון צרכני תחבורה ציבורית בישראל