אסימונים שאינם ניתנים לשינוי - NTTs - הם יחידות נתונים המאוחסנות ברשת הבלוקצ'יין ומייצגות בעלות על נכסים דיגיטליים ייחודיים. רבים מאמינים שNFTs הם ליבת המפתח של הכלכלה החדשה על ידי שינוי האופן שבו אנשים סוחרים, משקיעים, יוצרים, משחקים, לומדים ומתקשרים. בשנים 2021-2022, יותר מ-3 מיליון משתמשים ייחודיים הוציאו 60 מיליארד דולר על נכסים דיגיטליים.
עם זאת, ניתוח ועיבוד נתוני שוק ה-NFT הם מאתגרים בשל היעדר נתונים מאומתים וסטנדרטים אחידים להגדרות בסיסיות. לכן, ניתוח הנתונים הוא לעתים קרובות מעוות או שגוי. כדי להבין היטב את אמירות אלו נבחן את ארבע הרמות של נתוני NFT:
1. שרתי (nodes) בלוקצ'יין
שרתי בלוקצ'יין הם אבני היסוד שיוצרים את התשתית של הרשת המבוזרת. תפקידם העיקרי הוא לשמור על הקונצנזוס של היומן המבוזר של בלוקצ'יין שאותו ניתן לאמת ולאשר. זוהי הרמה הבסיסית שבה ניתן לחלץ נתונים על NFTs. השרתים יכול לאחזר נתונים מחוזה חכם ספציפי הכולל פירוט עסקאות, יתרה של החוזה ומידע בסיסי. כיום יש מעל 20 רשתות בלוקצ'יין התומכות ב-NFTs כאשר כל אחת מהן מכילה מבנה נתונים שונה על NFT.
2. מרקטפלייסים
סוגי יישומים (dApps) היכולים לפעול באופן אוטונומי, בדרך כלל באמצעות חוזים חכמים ייחודיים. מרקטפלייס מאפשר למשתמשים לרשום, להציע, למכור ולקנות NFTs. כל מרקטפלייס אוסף נתונים על פעילות המסחר עבור פרויקט NFT כמו פירוט על מחירים והצעות. כל מרקטפלייס שונה מהאחר באופן שבו הוא מתייחס לנתונים ואין רגולציה על רישום הפרויקטים. לכן, מרקטפלייסים רבים מאפשרים Wash-trading (הלבנת כספים) ו-Rug-pulls (מושג שפירושו שמייסד הפרויקט אינו מקיים את הבטחותיו).
3. כלים אנליטיים On-chain
כלים אלה מאפשרים לעקוב, לנתח ולחקור פרויקטים של NFT. רמה זו היא הרמה שבה מתבצעים רוב חישובי היסטוריית הנתונים של פרויקטים כמו נתונים חודשיים ושנתיים. בנוסף, כל פלטפורמה שכזו מציעה נתונים הייחודיים המבדילים אותה מהשאר באמצעות שיטות כמו למידה מכונה. דוגמאות לכך הן הערכת שווי ל-NFT, נדירות, נזילות וכו'. נתונים אלו יקרים מאוד, אינם תחת סטנדרט אחיד ויכולים להתבסס על מאגרי מידע מוטעים.
4. רשתות חברתיות Off-chain
NFTs הם נכסים חברתיים ומושפעים מאוד מהקהילה ומהצוות של הפרויקט. כמו בשוקי ההון הקלאסיים, מחירי NFT רגישים לחדשות הרגע, כאשר רוב הפעילות החברתית מתרחשת בפלטפורמות כמו דיסקורד וטוויטר. נתונים אלו אינם רשומים על הבלוקצ'יין ולרוב אינם מסוננים מבוטים וספאם כך שקשה מאוד לסנן את הנתונים הרלוונטיים.
מחשבות עתידיות
אי הבנה של ארבע הרמות של נתוני NFT עלולה להוביל לפרשנות שגויה ומשם לקבלת החלטות גרועה. האפשרות לבנות מודלים ו-KPI על גבי מסדי הנתונים הנוכחיים של NFT כמעט ואינה קיימת. ללא סטנדרטים ושיתופי פעולה מתאימים, ביזור ונגישות בלוקצ'יין עלולים לגרום להטעיית משקיעים. עם זאת, אני מאמין שנוכל למתן את הבעיה באמצעות ארבע גישות משלימות:
1. אימות (Verification) — אני חושב ששוקי NFT וארנקים יכולים לאמת פרויקטים נגד ספאם, הלבנת כספים ופרויקטים מזוייפים. שומרי הסף הללו ישמשו כ-DAOs ממשל. מכיוון שתקני ERC מנחים את הפיתוח של חוזים חכמים, ניתן לקבוע תקן אימות שכל פרויקט NFT חייב לעמוד בו.
2. יתירות (Redundancy) - כל כלי אנליטי מנסה לספק את ה-API החזק ביותר ומתעלם מהאחרים. עם זאת, כדי ליצור מערכת אקולוגית טובה יותר עלינו לאפשר יישום של פרוטוקולי "קוד פתוח". דוגמה לכך היא פרוטוקול OpenRarity שנועד להיות "מקור יחיד של אמת עבור נדירות NFT". בנוסף, פלטפורמות יכולות למכור נקודות נתונים בודדות כדי לאפשר אגרגציה מבלי לשלם על שירות מקיף של כל פלטפורמה.
3. התאמה (Reconciliation) - ישנם פרוטקולים (או אורקלים) המאפשרים התאמה בין נתונים הרשומים בבלוקצ'יין לנתונים מחוצה לו וכך לגשר על פערי המידע בין חוזים חכמים לבין יישומים בעולם האמיתי. אם כך, חברות יוכלו להתאים אישית את קישורי הנתונים כדי לגרום להם לעבוד. תהליך זה כולל את ניקוי נתונים ואגרגציה בין רשתות בלוקציי'ן/מרקטפלייסים שונים.
4. מיסוד (Institutionalization) - מוסדות יכולים לתרום רבות להבנה ולפיתוח של שוק ה-NFT. מוסדות בעלי משאבים, ידע והון אנושי איכותי מסוגלים לבנות תשתית רחבה ומוסכמת ולהניע אימוץ בקנה מידה רחב יותר.
רון הסגל הוא בוגר תואר ראשון בפכ"מ (פילוסופיה כלכלה ומדעי המדינה) ותואר שני במנהל עסקים בהתמחות פינטק מהאוניברסיטה העברית. רון בעל ניסיון רב בתחום הפינטק והמטאוורס כמשקיע, חוקר ואנליסט NFT&WEB3
