יכולות צבאיות הינן יכולות שנבנות לאורך שנים. ישראל, כמדינה הנמצאת במלחמה כבר כמעט שלוש שנים, ונדרשת להגן על עצמה כבר שמונה עשורים, למדה זאת על בשרה. מרבית מדינות העולם נותרו מאחור בכל הנוגע ליכולות צבאיות, שכן במשך שנים ארוכות ההשקעה בביטחון לא עמדה בראש סדר העדיפויות שלהן. המציאות הזו השתנתה. והשינוי בא לידי ביטוי בשני תחומים מרכזיים.
הראשון, ההבנה שמוקדי החיכוך הגלובליים מחייבים את המדינות להיערך ללחימה ולבנות יכולת להגן על עצמן הפכה להיות נחלת הכלל. מדינות העולם מגדילות את תקציבי הביטחון בהיקפי ענק. ניתן כמובן לראות זאת באירופה, שיצאה אם אפשר לומר ל"הפסקה" בכל הקשור לבניית כוח צבאי בעשורים האחרונים. כעת, יותר ויותר מדינות ביבשת מקצות תקציבי עתק לביטחון ושמות את נושא המוכנות לעימות בעדיפות משמעותית יותר גבוהה. מגמה דומה ניתן לראות גם במזרח הרחוק - יפן משנה את החוקה ומגדילה את הרכש הביטחוני, והיא לא היחידה באזור זה. באופן דומה, בעקבות הלחימה מול איראן, אני מניח שמדינות המפרץ יכנסו לתוכנית הצטיידות ארוכת שנים.
לפיכך, ניתן להניח שכסף רב יזרום לצרכים ביטחוניים, המורכבים לא רק מרכש טכנולוגיות מתקדמות, אלא גם מהצורך לשדרג תשתיות ולחדש מלאים. התקציבים הללו לא ניתנים למימוש בתקופה קצרה והם יזינו את השוק הביטחוני לטווח זמן ארוך.
ייצור מהיר ובעלויות נמוכות יותר
התחום השני נוגע להבנה שקצב ההשתנות של שדה הקרב הוא מאד מהיר והיקפי ה"פריטים" הנדרשים הוא עצום. זמן פיתוח היכולות שהיה מקובל בעבר ועלות כל פרויקט, הם פרמטרים שיהיו חייבים להשתנות. אם מדינות ימתינו עשר שנים לפיתוח יכולת חדשה היא תהפוך ללא רלוונטית והן יפסידו במערכה. אם מדינות לא יוזילו את עלויות הפיתוח וההצטיידות הן יקרסו כלכלית. לפיכך, נוצרת מגמה הנובעת מהצורך בייצור מהיר, יכולות עדכון ושדרוג מהירים, והכל בעלויות נמוכות יותר.
המגמה הזו הובלה והואצה, בראש ובראשונה, מתוך האתגר שחש הצבא האמריקאי בעשור האחרון אל מול היריבה מספר אחת של ארה"ב, הלא היא סין. המעצמה הסינית מכניסה יכולות מתקדמות בהיקפים גדולים לשדה הקרב ובעלויות משמעותיות יותר נמוכות.
ההבנה הזו והשינויים המתרחשים בארה"ב כעת מתפשטים גם לישראל ולשאר העולם. בתהליך זה משתלבות חברות הזנק שמאפשרות זמני פיתוח מהירים לצד מימון פרטי בפיתוח היכולות הצבאיות, קיצור זמני האספקה והוזלת עלויות. אין הדבר מעיד על היעלמותן של היכולות היקרות והמיוחדות המיוצרות בדרך כלל על ידי התעשיות הוותיקות, אלא על שינוי התמהיל והיחס בין המערכות המאוד מתקדמות להיקף ה-Good enough systems.
לכן, השילוב של המרכיבים הללו, תקציבי ביטחון צומחים מחד גיסא ושילוב נדרש של חברות הזנק, המפתחות מערכות במהירות גבוהה ובעלויות נמוכות יותר מאידך גיסא, יוביל את השוק הביטחוני בשנים הבאות.
גידול עצום במחזורי ההזמנות והייצור
התעשיות הביטחוניות הישראליות הן מקור לגאווה לאומית עמוקה. עיקר היכולות בהן צה"ל עושה שימוש בלחימה בשבע החזיתות, הינן פרי פיתוח של התעשייה הישראלית.
נתון נוסף ההופך את ישראל למוקד של עוצמה טכנולוגית-ביטחונית הוא הניסיון המבצעי בשדה הקרב. ההתנסות הראשונית של כל חברה וכל מוצר על ידי צה"ל, משפרים את איכות המוצרים ומהווים "תעודה מבצעית" בכל תהליך שיווק ומכירה מכירה בעולם.
משרד הביטחון הישראלי, בהובלה של מפא"ת, הבין את המגמות הללו ועודד שילוב של חברות צעירות בשוק הביטחוני הישראלי במגוון רחב של מודלים. נוכח הדחיפה הזו, ומתוך הבנה של היזמים הישראלים את המגמות הגלובליות, קמו בשנים האחרונות בישראל מאות חברות ביטחוניות. החברות הללו מפתחות מוצרים מתקדמים מתוך הבנה עמוקה של המרכיבים המבצעיים. זהו נתון שמצביע על פוטנציאל הגידול בהשקעה בתחום הביטחוני, השקעה שתגדל לאורך השנים יחד עם התבגרות החברות.
אולם, לא רק שכבת חברות ההזנק מתרחבת. גם החברות שהן ספקיות המשנה (חברות ייצור, פיתוח תת-רכיבים, הרכבה וכדומה) של התעשיות הגדולות, נהנות מהפריחה בשוק הביטחוני. היקף ההזמנות העצום הקיים לתעשיות הגדולות מחייב אותן להפעיל יותר ספקי משנה ובהיקפים יותר גדולים. עשרות רבות של חברות אלו זוכות לגידול עצום במחזורי ההזמנות והייצור.
קיימת גם קבוצה שלישית בשוק הביטחוני שגם אליה יש להתייחס - חברות קטנות-בינוניות המייצרות מוצרים איכותיים לאורך שנים, אולם אתגרי הפריצה לשוק העולמי מנעו מהן לצמוח. חברות אלה מהוות פוטנציאל למשקיעים היודעים להשביח ולסייע לסוג זה של חברות. ולכן, ההזדמנויות להשקעה - מסוגים שונים ובמודלים שונים - יתרחבו ויהיו זמינות עבור המשקיעים הישראליים.
לצד האמירות הללו, נדרש לסייג ולציין שהשקעות פרטיות בעולם הביטחוני לא היו פופולריות בעבר בקרב גופי ההשקעה השונים. עתה, היקפי התקציב העצומים המוזרמים בעולם לתחום הביטחוני, שינויי התהליכים והרגולציה המתרחשים בשוק, לצד השתנותם של מרכיבים נוספים המאפשרים למשקיעים לראות מימושים מוצלחים - כל אלה גורמים אט-אט לגופי ההשקעה לחוש ביטחון רב יותר בהשקעה בביטחון.
נגישות לשווקים אטרקטיביים נוספים
לסיכום, אנחנו בפתחו של עידן בו ההשקעה הגלובלית בביטחון תתרחב. לישראל יש בהחלט מה להציע, הן בפיתוח של טכנולוגיות מתקדמות וגידול של חברות חדשות והן בהרחבת היקפי הייצור בחברות הקיימות. המשקיעים נעים לכיוון הביטחוני ומגמה זו תאפשר לחברות הצעירות לפרוץ לשוק הגלובלי. ההתפתחות הזו אמנם מלווה במתחים גיאו-פוליטיים המשפיעים על השוק וראויים לניתוח נפרד, אך בראייה הישראלית מאפשרים נגישות לשווקים אטרקטיביים נוספים - אירופה, אסיה ומדינות המפרץ, לצד השוק האמריקאי שיישאר השוק המוביל.
התנהלות מקצועית ואחראית של היזמים, גופי ההשקעה מהתחומים השונים, ועידוד מצידה של המדינה - כל אלה יכולים להציב את ההשקעה בטכנולוגיה הביטחונית כאחד ממנועי הצמיחה של המשק הישראלי, לצידם של מנועים חשובים נוספים אחרים.
הכותב היה מפקד חיל האוויר בשנים 2017-2022. הקים ביחד עם שמעון צנציפר את Aerospace Spirit, העוסקת בעולמות הביטחון, החלל והתעופה ומספקת שירותי ליווי וייעוץ אסטרטגי לחברות טכנולוגיות, תעשייה וגופים ביטחוניים בארץ ובעולם. Aerospace Spirit ו-Key1 Capital חברו להקמת Ace Capital Partners, קרן השקעות בתחום הביטחון, האוויר והחלל
