מילת המפתח בתחום ההנדסה בישראל היא התרעה. כולם מתריעים על המחסור ההולך וגובר במקצועות ההנדסה בכל התחומים והענפים. המשמעות היא פגיעה בהוצאתם לפועל של פרויקטים בכל סדרי הגודל, ונזקים צפויים של מיליארדים בשנים הקרובות בשל המחסור בידע ובאנשי מקצוע.
נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מספטמבר 2021 מצביעים על מחסור של 14 אלף מהנדסים. באקדמיה מנסים להתגבר על המחסור החמור באמצעות שורה של מסלולים ותוכניות לימוד ושיתופי פעולה מפרים עם התעשייה בישראל. במקביל, תוכניות ממשלתיות מנסות גם הן לתת מענה למחסור במהנדסים, כולל הצעות לייבא מהנדסים מחו"ל או להחזיר מהנדסים מפרישה. לכך מתווספת פעילות יזומה של לשכת המהנדסים, האדריכלים והאקדמאים הטכנולוגיים. כמו כן, במקומות רבים מטמיעים את ההיכרות עם תחום ההנדסה כבר בבתי הספר, כדי למשוך סטודנטים ללימודי י"ג־י"ד ולאחר מכן ללימודים אקדמיים.
בחזרה לעתיד
אתגר נוסף שאיתו מתמודדת האקדמיה נעוץ בהתפתחות הטכנולוגית המואצת ובדרישות השוק שאינן מפסיקות להשתנות. על כתפיהם של מוסדות הלימוד וההכשרה מוטלת גם האחריות להעניק לבוגרים כלים ומיומנויות הרבה מעבר לידע, על מנת שידעו להתמודד עם סוגיות מורכבות שעולות מהשטח בהווה ובעתיד.
התארים משלבים ידע תיאורטי, התנסות מעשית ופרויקטים בתוך מעבדות מתקדמות ומפעלי תעשייה. לסטודנטים מוצעים לימודים לתואר ראשון בתחומי הנדסה אופטית, ביוטכנולוגיה, חשמל ואלקטרוניקה, מערכות מידע, תוכנה, תעשייה וניהול, הנדסה אזרחית, חשמל ואלקטרוניקה ועוד.
לצד הרחבת תחומי הלימוד, האקדמיה שקשובה לנעשה בתעשייה מתאימה את עצמה למהפכה התעשייתית הרביעית. זאת באמצעות כלים מתקדמים, הקניית מיומנויות של למידה עצמית והטמעת ערכים מקצועיים. לכך מסייעים גורמים מתוך התעשייה שמעורבים בתהליך הלמידה וההכשרה, שרבים מהם משמשים מדריכים, מרצים ויועצים שעובדים בשיתוף מלא עם מסגרות הלימוד.
המצב הנוכחי מחייב שינוי גם בתפיסות העולם הישנות ועדכונן לכך שמקצוע המהנדס דורש המשך של הלמידה לאורך כל החיים המקצועיים. הלמידה בוודאי אינה מסתיימת עם קבלת התואר. בוגרים רוכשים ניסיון מעשי ונדרשים להתמודד עם אתגרי השטח, החל בזינוק הטכנולוגי ועד להטמעת ערכים אוניברסליים כמו קיימות ושמירה על הסביבה.
לכל אלה מתווספות מיומנות של עבודת צוות, יכולת להעביר מסרים ברורים בעברית ובאנגלית והטמעה של השינויים הדיגיטליים השוטפים את חיינו. המהנדס החדש יידרש לדעת אלגוריתמיקה, לנתח דאטה ולבצע התאמות למהפכת הבינה המלאכותית (AI) שמאיימת לשנות את המציאות. אחרת יישאר מאחור ולא יוכל להשתלב בתעשייה המתפתחת.
כך בונים תשתית
המחסור במהנדסים חולש על כל תחומי ההנדסה, בהם הנדסה אזרחית, תחום הבינוי, ההיי־טק, הנדסת מחשבים, הנדסת חשמל, הנדסת תעשייה וניהול, הנדסת מכונות, הנדסת תוכנה ועוד. הנתונים המדאיגים מצביעים על כך שבתחום התשתיות, למשל, הצפי לשנת 2025 הוא למחסור של 5,000–8,000 בעלי מקצוע — מתוך 15 אלף נדרשים. מדובר במחסור הפוגע בבניית מגרשים, מחלפים, מסילות, מתקני התפלה, מוסדות חינוך וציבור ועוד. הוא עלול להחמיר אילו רוב הסטודנטים יבחרו בתחומים הטכנולוגיים ופחות בתשתיות.
בשנים 2016–2020 אמנם גדל מספר הבוגרים, הנרשמים ובעלי הרישיון בתחום ההנדסה האזרחית, אך באקדמיה ממשיכים לפעול כדי להגדיל את היקף הסטודנטים, בדגש על פתיחת עולמות ההנדסה ליותר נשים ומגזרים נוספים ולצעירות וצעירים מהפריפריה ומכל חלקי הארץ. כל זאת בעת שלבוגרים ברור שהם זוכים במקצוע מבוקש שמבטיח להם אופק תעסוקתי, לעתים כבר עם היציאה משערי המוסד האקדמי.
אל שורת היוזמות והמסלולים שנועדו לעודד סטודנטים להצטרף לעולמות ההנדסה נוספה יוזמה שנולדה ביוני 2020: במסגרת המלחמה במחסור החמור במהנדסים אזרחיים אישרה הוועדה לתכנון ותקצוב תוכנית לעידוד לימודי הנדסה אזרחית במוסדות שהיא מתקצבת לתואר ראשון וללימודים מתקדמים. תוכנית הלימודים נמשכת כארבע שנים לפחות, והיא נועדה להרחיב את מספר הלומדים לתואר ראשון במאות סטודנטים נוספים בשנה, להוסיף עשרות סטודנטים לתואר שני ולהוביל גם לגידול של 25% במספר הדוקטורנטים.
בנוסף, לפני כשנתיים וחצי הורתה הממשלה לוות"ת להאיץ במוסדות להשכלה גבוהה לפתוח התמחויות נדרשות בתחום התשתיות, ובהן תחבורה ומים. לצורך כך הוקצבו 150 מיליון שקל ללומדים לתואר ראשון, לתואר שני ולדוקטורט. התוכנית כוללת תמריצים ובהם שיעורי עזר, ליווי סטודנטים, שיווק התוכניות, תגבורים, שדרוג תשתיות הוראה ועוד.
נקודה נוספת שאליה מתייחסת התוכנית היא בניית הסגל האקדמי בתחומי ההנדסה האזרחית, שבו נרשם מחסור חמור. גם כאן הבעיה העיקרית היא תגמול כלכלי לצד דרישות מחקריות גבוהות מאוד, ולכן רבים מהדוקטורנטים הצעירים מדירים את רגליהם מהאקדמיה כדי להשיג עבודה משתלמת ומכניסה הרבה יותר בסקטור הפרטי.
מהאקדמיה ללב התעשייה
בפורום Duns 100 מבית d&b (דן אנד ברדסטריט), שנערך בשנת 2022, נטען שחוסר היכולת לייצר מהנדסים ברמה גבוהה והבאת כוח אדם חלופי יובילו לכך שבשלוש השנים הקרובות חוסר היכולת להוציא לפועל השקעות בבינוי ובתשתיות בישראל תיאמד בהיקף של יותר מ–50 מיליארד שקל.
אפשר לראות את הפערים בבירור גם בתחום האנרגיה המתחדשת, שבו יש זה שנים מחסור בעתודה הנדסית בתחום הנדסת החשמל. חברות רבות מתקשות למצוא מהנדסים לצורכי מחקר ואף לפעילות שוטפת, שימלאו את מקומם של אלה שפרשו כדי לעמוד ביעדים ובצרכים המתגברים בתחום האנרגיה החשמלית ממקורות מתחדשים.
בין הפתרונות שהוצעו נמצא על השולחן יבוא של מהנדסים מחו"ל, אך גם החזרה לפעילות של מהנדסים ותיקים ואיכותיים שדומה כי המעסיקים ויתרו עליהם מפני שגילם יותר מ–45, ואפילו מהנדסים שכבר יצאו לגמלאות ומבקשים לשוב לשוק העבודה. מהלך זה עשוי להיות פתרון ביניים. הפתרון ואף היכולת להשפיע על הפריון בישראל טמונים במוסדות הלימוד וההכשרה, שאינם מפסיקים לפתח ולשכלל את המסלולים ותוכניות הלימוד, להעניק כלים ומיומנויות המכינים את הבוגרים לשוק התעסוקה ולמעשה מעצבים את דמותם של מהנדסי העתיד ושל דמויות המפתח שיובילו את התעשייה הישראלית.
