הענף האגרי-וולטאי מסתמן כתקווה הגדולה להתפתחות תחום האנרגיה המתחדשת בישראל וגם כגלגל הצלה לביטחון המזון של מדינת ישראל, שתיאלץ להתמודד בעשורים הבאים עם אתגרים אקלימיים עצומים. לא עוד רק שדות סולאריים קרקעיים, אלא דו-שימוש סולארי-חקלאי, עם פאנלים מעל גידולים חקלאיים, כך שאותה חלקה חקלאית תניב גם תוצרת חקלאית וגם חשמל ירוק.
אך החזון האוטופי הזה כבר פגש בבירוקרטיה הישראלית אשר בהרבה מובנים אשמה בכך שבאופן עקבי ישראל אינה עומדת ביעדי האנרגיה המתחדשת הצנועים שהציבה הממשלה. ישראל לאורך השנים מדשדשת במקומות האחרונים בייצור אנרגיה מתחדשת מבין מדינות ה-OECD.
ב-2021 פרסמו משרדי האנרגיה והחקלאות קול קורא להקמת פיילוטים אגרי-וולטאים. מתוך למעלה מ-400 חלקות שניגשו נבחרו כ-140 חלקות. חלקות אלו היו אמורות לספק לגורמים המקצועיים את מסד הנתונים הנדרש בכדי לקבוע מדיניות נכונה לתחום ובעיקר לדעת מה נכון לגדל מתחת לפאנלים הסולאריים ואיך. סופו של הקול הקורא הוא שרק 9 חלקות ניסוי חוברו לרשת החשמל. בחירת מנהל התכנון לצאת לתכנית מתאר ארצית חדשה ייעודית לחלקות המחקר גרמה לשנתיים של עיכובים ועד שהסתיים התהליך כבר באזורים נרחבים בארץ לא ניתן היה לחבר עוד מתקנים סולאריים. בראשית 2024 חברת החשמל ניהלה הגרלה לחיבור מתקני ייצור סולאריים לרשת, אך למרבה הצער רשות החשמל סירבה לאפשר לחלקות הניסוי קדימות בהגרלה וכך נמנע ממרבית הפיילוטים להתחבר לרשת. למרות זאת, במנהל התכנון החליטו לעצור תוכניות להקמת מתקנים קרקעיים ולנתב את היזמים להקים פרויקטים מסחריים אגרי-וולטאים כחלופה.
עד כה, מעל 40 תוכניות להקמה של מיזמים אגרי-וולאטים מסחריים הוגשו לוועדות התכנון, אך לאחרונה מסתמן שמה שהיה הוא גם מה שיהיה, כלומר גם התחום האגרי-וולטאי עומד לשקוע בבוץ הבירוקרטי. בחודש האחרון הושהו תוכניות בוועדה מחוזית צפון זאת "בכדי ללמוד את הנושא", ובתחילת יולי הוועדה לשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים (וולקחש"פ) החליטה לדחות תוכניות למיזמים סולאריים קרקעיים של יישובי הנגב המערבי. אישור תוכנית המתאר הארצית, שאמורה לסלול את הדרך לפרויקטים המסחריים, מתעכב מזה זמן ארוך במוסדות התכנון. לתחום האגרי-וולטאי כיום אין גורם ממשלתי מתכלל.
ישראל יכולה וצריכה להוביל את השילוב בין חקלאות וביטחון מזון לבין אנרגיה ירוקה, ולקדם את הענף האגרי-וולטאי כענף משקי חדש - כפי שהובלנו מהפכות דומות של השקיה חכמה, טיפול במי קולחין והתפלה. רק פעולה מתואמת ומכוונת של משרדי הממשלה יכולה להפוך את חזון החקלאות הסולארית למציאות. על הממשלה לשנות את הגישה לתחום, במקום להעמיס עליו דרישות ורגולציה עודפת, עליה לקחת סיכונים מוגדרים ולאפשר לתחום לצמוח. אם זה לא יקרה, חלון ההזדמנויות לפיתוח וחדשנות בתחום ייסגר וכל מי שעוסק בכך יעביר את פעילותו ואת הידע שצבר לחו"ל.
בני רגיל הוא מנהל תחום אנרגיה בתנועה הקיבוצית,
איתן פרנס הוא מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל
