משבר הקורונה מסתמן כמשבר הכלכלי הגדול ביותר מאז השפל הגדול של המאה הקודמת. את הטלטלה שנוצרה בשוק העבודה הישראלי, שרק חודש לפני המשבר שמר על שיעורי האבטלה מהנמוכים במדינות ה-OECD - 3.4% והיום, תוך חודשיים וחצי עומד על כ-27%, לא ניתן היה לחזות גם בתרחישים הפסימיים ביותר.
אקדים ואומר שכבר בסוף שנת 2018 זיהה שירות התעסוקה את מגמת העלייה בתובעי דמי אבטלה ונערך בתוכנית ייעודית להם, שיצאה לדרך בחודש ינואר 2020 בארבע לשכות במסגרת פיילוט ארגוני. זיהוי והיערכות אלו תורמים לנו כבר היום בטיפול בדורשי העבודה תובעי דמי האבטלה. כמו כן, למרות התקדימיות של המשבר שפקד אותנו, אנחנו עומדים באתגר, תוך למידה מתמדת, גמישות, יצירתיות ועבודת מטה טובה, שמגיבה למצב וחותרת ליעדים, תוך שיפור רציף כדי שנוכל לחזור למצבנו טרום המשבר כמה שיותר מהר.
חל"ת - מצב ביניים מסוכן
המשבר התעסוקתי הנוכחי חמור בקנה מידה יוצא דופן ושונה מכל משבר אותו ראינו בעשורים האחרונים. בעוד בפברואר נרשמו 162,000 דורשי עבודה, במרץ ואפריל נרשמו כבר 972,900 דורשי עבודה. ממצב תעסוקה טוב מאוד, בתוך חודשיים בלבד נכנסו לאחד האתגרים הגדולים של המדינה בשנים האחרונות. המשבר, שפרץ בתחילת מרץ, הלך והתגבר עד שבימי אפריל הראשונים נרשמו כ-65,000 דורשי עבודה חדשים מידי יום. עוד לא הגענו לשלב הסיכומים, רחוק מזה, אולם ניתן לומר שכרגע המצב הולך ומתאזן ולראיה - היום נרשמים אלפים בודדים כדורשי עבודה חדשים מדי יום. בכל שנותיה של ישראל מעולם לא גדל שיעור דורשי העבודה בעוצמות כאלה ובפרק זמן קצר כל כך - מספר דורשי העבודה הגיע בתחילת מאי לכמעט 1,200,000 דורשי עבודה, קפיצה של כ-600% בחודשיים.
במצב בו כל ישראלי רביעי פוטר או הוצא לחל"ת והפגיעה חוצה מגזרים, ענפים ואזורים גיאוגרפיים, מתקבלת תמונה מדאיגה. בתרגום לעברית אנחנו מדברים על יותר ממיליון דורשי עבודה הנמצאים כיום תחת סטטוס של חל"ת, אבטלה או הבטחת הכנסה. חוסר הוודאות גדול ופוגע בכל תחומי החיים. החשש הוא לא רק תעסוקתי, אלא גם פסיכולוגי ולכך השפעתו אישית, אך גם לאומית. על כן המטרה המיידית של שירות התעסוקה היא לצמצם עד כמה שניתן את אי-הוודאות, לאפיין את שכבות האוכלוסייה הזקוקות לסיוע ממוקד ולהתחיל לסייע לכל אחת מהן בדיוק המיוחד לה ובמהירות הגבוהה ביותר האפשרית.
סימני התאוששות החלו כבר מיום פתיחת ההקלות על המשק ב-19 באפריל. מאז ועד היום כבר חצינו את 150 אלף דורשי העבודה שכבר דיווחו לשירות התעסוקה על חזרה לעבודה, אולם מהצד השני גם כ-100 אלף דורשי עבודה חדשים נפלטו ממעגל העבודה באותה התקופה ומאות אלפים עשויים למצוא עצמם ללא דמי אבטלה בקרוב.
חשוב להבין שחל"ת הוא מצב ביניים מסוכן. זהו לימבו שמקשה מאוד על הערכת המצב, הן של דורש העבודה עצמו והן של שוק העבודה בכלל. חודשיים לתוך המשבר ניתן לראות מגמה של גידול במספר המפוטרים וירידה בהיקף היוצאים לחל"ת ואלה מבהירים את התמונה.
ההתמודדות הראשונית
שילוב דורשי עבודה בשוק העבודה תוך כדי משבר, כאשר המשק פתוח חלקית אינו משימה פשוטה. למרות זאת הצלחנו לבצע השמות בתחומים נדרשים, גם בתחומים לא מקצועיים כמו קופאים בסופר, עובדי מחסן, שליחים וכדומה, וגם של עובדים מקצועיים כגון אנשי מחשבים, אחיות ואפילו רופאים! הצלחנו להגיע לכ-5,000 השמות בחודש, ובהתחשב בתנאי הפתיחה זו התחלה חשובה.
סגירת המשק סגרה גם את דלתות לשכות התעסוקה, כאשר עובדי שירות התעסוקה המסורים נדרשו לפעול במהירות וביעילות בתוך תנאים חדשים ומגבילים ביותר. העומס התגבר על מאות עובדי השירות בעשרות מונים; אלו נאלצו לרשום ולתקף למעלה ממיליון מובטלים בתוך פרק זמן קצר מאוד במטרה לאפשר לכל אדם לקבל את קצבתו, היה והביטוח הלאומי ימצא אותו זכאי, וכל זאת תוך המשך מציאת עבודה עבור אלה שרצו ויכלו להשתלב במעגל העבודה.
ברצוני לסקור בקצרה מספר מהלכים שביצע שירות התעסוקה תוך זמן קצר:
תעסוקה מקוונת והנגשת השירות: כשמאות אלפי אנשים נכנסו בו-זמנית לאתר שירות התעסוקה, האתר סבל מעומס חריג ביותר שהקשה על תפקודו. בתוך 48 שעות סיימנו הליך גיבוי זריז ובמהלכו שילשנו את כמות השרתים התומכים באתר והתארחנו באתר הממשלתי המרכזי gov.il שנתן לנו גיבוי הכרחי. כך, הצליח השירות לעמוד בצונאמי אדיר של פניות. קלטנו את כל מיליון דורשי העבודה החדשים במהירות וביעילות חסרות תקדים. רק לשם השוואה, נכון להיום, חודשים בתוך המשבר - בארה"ב נשארו עוד כמה וכמה מיליוני דורשי עבודה המחכים להשלים את תהליך ההרשמה כמובטלים בשל קריסת אתרי הממשלה הרלוונטיים.
קליטה יעילה והבטחת תשלום: קליטת דורשי העבודה ואימות הפרטים הייתה המשימה הבאה שנועדה להבטיח את התשלומים לכל הנרשמים. לשם כך כל עובדי שירות התעסוקה, ללא יוצא מן הכלל, התגייסו וצלצלו אל דורשי העבודה החדשים על מנת להבטיח קליטת פרטים נטולת שגיאות מיותרות. בכך לא רק שהצלחנו להעביר לביטוח הלאומי את כל פרטיהם המאומתים של דורשי העבודה, עשינו זאת לפני המועד הרגיל בכדי לסייע להם להתחיל לעבוד על המידע העצום.
הפחתה משמעותית של הרגולציה: יצירת רגולציה מותאמת לחוק ולתנאים החדשים כדי להקל עד כמה שניתן על דורשי העבודה החדשים ולתת מענה יעיל ומהיר. הארכנו את זמני הרישום, החלנו הכרה רטרואקטיבית, העלנו את כל הטפסים למצב מקוון ועוד מגוון פעולות רגולטוריות מהירות המותאמות למצב החירום.
חיזוק סט מיומנויות דורשי העבודה ומתן רשת ביטחון תעסוקתית: במצב בו אנשים יושבים ימים ארוכים בבית ולא רואים את הסוף, החלטנו להעשיר את מגוון קורסי האון-ליין לשיפור המיומנויות, פתוחים לכולם ובחינם. הקורסים המוצעים הם ברמה גבוהה ומשתרעים על תחומים רבים, החל משיווק רשתי ועד אקסל למתקדמים. הקורסים נועדו לפיתוח וחיזוק מיומנויות, שהיום יותר מתמיד משחקים תפקיד משמעותי ואף קריטי בשוק התעסוקה. בעידן הפוסט משבר-הקורונה יש ציפייה שהעובד יהיה מיומן יותר ובעל יכולות רב-גוניות. לכן, שכלול המיומנויות ויכולות תעסוקתיות דווקא בתקופה הזו חיוני ומחזק את מצבו של העובד ביחס לשוק וגם תורם לפריון.
שיתופי פעולה: שיתופי פעולה הם הדרך לחזק את פעולות השירות ולהפוך אותן לאפקטיביות יותר. אתן לדוגמה את שיתוף הפעולה עם משרד החינוך שהתחלנו ממש לאחרונה, שנועד להסבת עובדי הוראה. תוכנית זו תאפשר השמת מאות מורים חודשים בעלי תעודות הוראה כבר בספטמבר הקרוב. שיתופי פעולה נוספים עם גורמים נוספים ברמה הארצית והמקומית ממשיכים להתפתח.
היערכות ליום שאחרי
שירות התעסוקה פועל במספר מישורים כדי להחזיר את שוק התעסוקה למצבו טרום המשבר, תוך חיזוק אלמנטים צופי עתיד באסטרטגיית היציאה:
תוכנית עבודה דינאמית מותאמת למצב ומבוססת נתונים - ערב המשבר שיעור האבטלה בישראל היה מינימלי, ויש שראו בו אבטלה חיכוכית, אבטלה שנובעת ממעברים בין עבודות ולא אבטלה כמצב קבוע. כעת, כשהצפי שלנו עומד בקרוב על 350-450 אלף מובטלים - החזרתם לשוק העבודה מחייבת ייזום פרויקט לאומי רחב היקף ובעל משאבים, תוך יישום תוכניות טיפול והבאת תוצאות חיוביות מהר ככל שניתן. לשם כך בנינו תוכנית תעסוקתית רחבת היקף וממתינים לאישור התקציב הדרוש לה.
עידוד החזרת העסקתם של העובדים שיצאו לחל"ת - החזרת עובדים לעבודה הוא צעד מחוייב המציאות בהבראת שוק התעסוקה. ככל שהחזרת העובדים תהיה מהירה יותר, כך השוק יתאושש מהר יותר ואנשים רבים יותר לא יקלעו לתוך מעגל העוני. על כן, היעד המיידי הוא החזרת היוצאים לחל"ת לעבודה באופן מיטבי, גם דרך מענקים ותמריצים למעסיקים ועידוד שימור העובדים במסגרתם התעסוקתית, בעיקר של אוכלוסיות חלשות.
תוכנית סיוע מודולרית למובטלים - טיפול בדורשי העבודה שלא יוחזרו ייעשה באמצעות איפיון, טיפול פרסונלי וחיזוק מיומנויות העובד בדגש על דרישות שוק התעסוקה.
מניעת תת-תעסוקה - פריון שוק העבודה תלוי במידה לא מבוטלת בהתאמת של מיומנויות וכישורי העובד לדרישות התפקיד והמשק. תפקיד שירות התעסוקה הוא לייצר התאמה מירבית בין יכולותיו וכישוריו של העובד למשרה הכי טובה עבורו ועבור המשק. לצערנו, כפי שניתן לראות בעולם, רבים מבין דורשי העבודה ייאלצו להיכנס לתת-תעסוקה. שירות התעסוקה שם לעצמו דגש להקטין למינימום את מספר האנשים שייאלצו להיכנס לתעסוקה שאינה עונה ליכולותיהם.
עידוד המודל המוניציפלי - כוחו של שירות התעסוקה הוא קודם כל בהיותו הגוף הממשלתי המרכזי שפרוס ב-70 לשכות בכל הארץ המשמש כמרכז תעסוקתי מקומי, עם יכולת שליטה ובקרה של מטה ראשי חזק. הדרך היעילה ביותר להרחבת התעסוקה נעוצה בשיתוף פעולה על בסיס אזורי. העולם התעסוקתי משתנה לפי אזורים גיאוגרפיים ואין דומה הסיוע שצריך להינתן בבני ברק לזה שצריך להינתן מספר קילומטרים משם, בהרצליה. על כן שירות התעסוקה בונה מודלים של שיתופי פעולה אזוריים, כגון זה המיושם כעת בעיר אילת, במסגרתו כלל הגורמים הרלוונטיים - לשכת התעסוקה, העיריה, המעסיקים ואפילו עמותות וארגונים הפועלים בתחום התעסוקה העירונית - יושבים ביחד ומשתפים פעולה כדי למקסם את הסינרגיה בין כלל הגורמים, כאשר מול עיניהם עומדת מטרה ברורה ומיידית: השבת כמה שיותר אנשים למעגל העבודה ובאופן המותאם ביותר להם ולמשק.
החזרה לרמות גבוהות של שילוב אוכלוסיות ייעודיות בשוק העבודה: שירות התעסוקה פועל לחזור לרמות תעסוקה גבוהות בשילוב אוכלוסיות ששיעורן היה נמוך בהשתתפות בכוח העבודה, כגון צעירים, נשים ערביות, גברים חרדים, מבוגרים ואנשים עם מוגבלויות.
לא בחרנו במשבר הקורונה, אבל הדרך להתמודד עימו היא במציאת ההזדמנויות הטמונות בחובו ולהשתמש בהן כדי לצאת מהמשבר הזה מחוזקים. הנחת העבודה של שירות התעסוקה מבוססת על גמישות, יצירתיות ושיתוף פעולה, ואין לנו ספק כי ביחד נצליח לא רק לעמוד באתגר, אלא אף להפוך אותו להזדמנות לחזק את שוק העבודה ולהביא את שוק העבודה העתידי כבר היום.
הכותב הוא מנכ"ל שירות התעסוקה
