זה נכון שמשבר הקורונה פגש את שוק העבודה הישראלי כנראה באחת מנקודות השיא שלו בכל הזמנים. חבל שבמקום לנצל את המצב הטוב של שוק העבודה, בחרו בממשלה ובאוצר במדיניות שמייצרת אבטלה ומוחקת בחודשיים הישגים שעבדו עליהם עשורים רבים. אז מה בכל זאת ניתן לעשות כדי להציל את שוק העבודה הישראלי, רגע לפני שאנחנו מגיעים לנקודה ממנה ההתאוששות תהיה ארוכה ומייגעת? כפי שציינתי במחקר משותף עם קרן פרידריך אברט בישראל, שערכתי יחד עם הכלכלן ינאי וייס, בראש ובראשונה יש לפתח תוכנית לעידוד התעסוקה, לשיפור מצבם של העצמאים והעסקים הקטנים ולאפשר סוף-סוף דמי אבטלה לעצמאים.
החל"ת - תוכנית לעידוד האבטלה
איפה היינו? בחודש פברואר שיעורי האבטלה ירדו לשיעור הנמוך ביותר שהמשק הישראלי ידע אי פעם - 3.4%. גם אוכלוסיות שהיו בעבר מודרות משוק העבודה החלו להראות סימנים של כניסה לשוק העבודה ושיעורי התעסוקה עלו בשנים האחרונות, בדגש על נשים ערביות. גם השכר הממוצע במשק עלה בהדרגה בשנים האחרונות, רבות בזכות ההחלטות על העלאת שכר המינימום. אי-השוויון אמנם נותר גבוה בהשוואה בינ"ל, אך הראה סימנים של הצטמצמות קלה. יחס החוב-תוצר ירד בהדרגה והגיע לרמה של 60% בלבד.
זה נראה כמו זיכרון רחוק, אך הבעיה המרכזית של המשק היתה החריגה מיעד הגרעון, בעיה שהמתינו להרכבת הממשלה בכדי למצוא לה פתרון - אולי בדמות העלאת מיסים, הפחתת הוצאות או הגדלת יחס החוב-תוצר. למרות בעיות בפריון העבודה, שוק העבודה הישראלי היה בפריחה. על פניו, נתונים אידיאלים שאמורים לאפשר יציאה מהירה ממשבר שהיווה ברבור שחור. אז איך הגענו למצב שיש מעל למיליון מובטלים ובשיא המשבר מעל ל-27% אבטלה?
הטעות הראשונה והמרכזית שנעשתה היא למעשה עידוד של אבטלה באמצעות מנגנון החל"ת. המדינה בעצם אמרה למעסיקים - אל תדאגו, העובדים עלינו. המעסיקים, שגם ככה סבלו מנטל העסקה גבוה בתקופת המשבר, שמחו להתמסר והוציאו את העובדים לחל"ת בהמוניהם. מה התוצאה? שיעורי אבטלה מפחידים. כמעט כפולים משיעורי האבטלה בארה"ב, שעמדו על 14% באפריל 2020, בבריטניה, שעמדו על 9.0%, ובגרמניה, שם שיעורי האבטלה עלו ל-5.8%. כשרואים את הפער בנתונים, ברור שקובעי המדיניות עשו כאן טעות.
400,000 איש כנראה לא צפויים לחזור למעגל העבודה באופן מיידי. ייקח הרבה מאוד זמן עד ששיעורי האבטלה יחזרו לממדים שלהם לפני פרוץ המשבר. יותר סביר ששיעור האבטלה הממוצע בישראל יהיה קרוב ל-10% בסוף 2020.
אז מה אפשר היה לעשות אחרת?
קודם כל, היה חשוב להבטיח שעובדים יישארו במקומות התעסוקה שלהם. ברור שמעסיקים לא יכולים להרשות לעצמם לממן את שכר העובדים כאשר בפועל העסקים סגורים. בדומה למה שהתרחש בבריטניה, בגרמניה ובדנמרק במקום לשלם דמי אבטלה, על המדינה היה להבטיח תשלומים למעסיקים, שימשיכו בתשלומי שכר לעובדים שלהם בתמורה להתחייבות שלא לפטר עובדים. בבריטניה הממשלה שילמה עד 80% משכר העובדים בעסקים שנפגעו ועד לתקרה של 2,500 פאונד. בדנמרק, המדינה שילמה עד 75% משכר העובדים ועד-25% הועבר לעסקים. בגרמניה, הממשלה סיפקה סבסוד זמני של שכר עובדים, אשר חווים הפחתה זמנים במספר שעות העבודה, במקום לחייב מעסיקים להפסיק את העסקתם של העובדים באופן מוחלט. אמנם העלות של תוכנית כזו בישראל מוערכת ב-1.14 מיליארד שקלים בחודש יותר מאשר תוכנית עידוד האבטלה, אך הייתה מבטיחה חזרה מהירה הרבה יותר לשגרה.
לשדרג את התוכניות להכשרה מקצועית
ומה עכשיו? הכוונות שעומדות מאחורי השקת תוכנית המענקים למעסיקים שיקלטו עובדים בחזרה הן טובות. בפועל, יכול מאוד להיות שכבר עברנו את הסף שבו תוכנית זו תסייע ובפועל עסקים רבים לא יכולים לקלוט עובדים ויעדיפו לסגור את שעריהם.
לצד תוכנית המאפשרת סיוע בתמורה לקליטת עובדים, חשוב לקחת בחשבון את כל אותם עסקים שלא יכולים לקלוט עובדים - בין אם קיימות מגבלות תעסוקה, כמו בתחום התיירות או האירוח והמסעדנות, ובין אם בגלל שהעסק שלהם מצוי בקשיים כלכליים. לאותם עסקים חשוב לקבוע קריטריון פיצוי שאינו תלוי רק בקליטת עובדים.
כמו כן, כפי שצוין במחקר המשותף של קרן אברט ישראל ומרכז מאקרו לכלכלה מדינית, המשבר מהווה הזדמנות לטפל באחת מבעיות השורש החמורות ביותר של המשק הישראלי - פריון העבודה הנמוך. חשוב לנצל את ההזדמנות בשביל לשפר תוכניות הכשרה מקצועית, להפוך אותן להרבה יותר טכנולוגיות ומתקדמות ולהקנות לאנשים שאיבדו את עבודתם מיומנויות משודרגות, שיאפשרו להם לשדרג את הביצועים שלהם ביום שאחרי המשבר.
דמי אבטלה לעצמאים
וכמובן, אסור לשכוח אוכלוסייה של קרוב לחצי מיליון אנשים - עצמאים. רבות נכתב על מצבם העגום לאור משבר הקורונה והעובדה שרבים מהם נאלצים להתדפק על דלתות הממשלה לצורך קבלת נדבות היא מבישה. גם זה ממש לא גזירת גורל ויש לה פתרון פשוט המוצע כבר שנים אך לא מקודם - דמי אבטלה לעצמאים. מדובר בעוד דוגמה לכך שמדובר בצעד פשוט ומתבקש. במדינות רבות זה כבר קורה. במקום שהמדינה תפנה משאבים בזמן משבר ותגדיל את החוב שלה, אפשר בפשטות להקים קרן אבטלה לעצמאים שיפרישו בעצמם כספים בכדי להתמודד עם מצבים כאלה בעתיד. דמי אבטלה לעצמאים יאפשרו פיצוי הולם יותר לעסקים שסוגרים את שעריהם בעיתות שגרה ובוודאי בעיתות משבר.
לסיכום, עד עכשיו המדינה לא ניצלה את המצב החיובי בשוק העבודה בכדי לאפשר התמודדות מהירה וקלה יותר עם המשבר, ובחרה בצעדים שהובילו לעלייה משמעותית של שיעורי האבטלה. בפועל, במקום שימוש בחל"ת נדרש היה לאפשר למעסיקים להמשיך ולהעסיק עובדים באמצעות מענקים. כעת, בכדי להתמודד עם כלל העסקים המצויים בקשיים, לצד מדיניות מענקים המעודדת קליטת עובדים, יש לספק סיוע באופן רגיש גם לכאלה שלא יכולים לקלוט. בכל הנוגע לעצמאים - הלקח שנלמד ממשבר הקורונה הוא החיוניות של דמי האבטלה לעצמאים ככלי המסייע לעצמאים, לעסקים קטנים ולקופת המדינה.
הכותב הוא מנכ"ל מרכז מאקרו לכלכלה מדינית
