האם בפעם האחרונה בה ביקר בביתכם טכנאי מזגנים חשבתם לרגע מהי למעשה הסמכתו המקצועית? האם תהיתם איזה מסלול לימודי היה עליו לעבור כדי להתקין ולתחזק מכשיר חשמלי זה? סביר להניח שלא. עוד סביר להניח שאתם לא יודעים שלפחות עד לאחרונה טכנאי מזגנים לא היה צריך כל הסמכה רשמית. כמובן שישנם קורסים המלמדים את רזי המקצוע, אך לעבור אחד כזה לא היה תנאי-סף חוקי. הנתון הזה משתנה עכשיו. ב-2016 חתמה ישראל על אמנה בינ"ל המחייבת אותה להפחית באופן הדרגתי את השימוש בגזי החממה הנמצאים במזגנים ביתיים ותעשייתיים. במקומם נדרשת המדינה להשתמש בגזים חדשים, שמסייעים אמנם במאמץ הבינ"ל לעצירת ההתחממות הגלובלית, אך הם דליקים ולכן מסוכנים למגע של ידיים לא מיומנות. מכיוון שהחל מהשנה צפוי יבוא של מזגנים העובדים על אותם גזים חדשניים ודליקים - נוצר הצורך לייצר מערך מסודר של מתקינים וטכנאים שעברו הכשרה רשמית ומסודרת. חסל סדר קורס מקרי או חפיפה בעבודה עצמה. מעתה כל איש מזגנים יידרש לתעודת הסמכה החתומה על-ידי המדינה.
רישיון כתמריץ ללמידה
לתהליך הזה ולתהליכים דומים נוספים אחראי אגף בכיר לאסדרת עיסוקים בזרוע העבודה. האגף עוסק בהליכי רגולציה ומתמחה באסדרה של עיסוקים תחת משטר רישום ורישוי של אנשי מקצוע. הוא זה שאחראי על מתן רישיונות למהנדסים, אדריכלים, טכנאים, הנדסאים, חשמלאים, בודקי שכר, בקרים, מורשי נגישות וגם, כאמור, מתקיני מערכות קירור ומיזוג אוויר. היכן שיש צורך ברישוי ורישום - שם נמצא אגף אסדרת עיסוקים ודואג שהעובדים בישראל יהיו מוסמכים ובעלי מיומנות לעסוק במקצועם, הוא זה שגם אמון על התאמת העיסוקים שנקבעו בחקיקה לפני שנים רבות לצרכי המשק העכשוויים. אך כיצד קובעים אילו מקצועות מצריכים את מתן הרישוי ואילו לא? התשובה לא פשוטה ולפעמים - כמו בדוגמת המזגנים - היא משתנה עם הזמן, עם התחדשות הטכנולוגיה ושינויים סביבתיים.
"אסדרה היא למעשה רגולציה, קביעת כללים ונורמות המחייבים בדין", אומרת מיכל אבגנים, ראש האגף לאסדרת עיסוקים בזרוע העבודה במשרד העבודה. "המדינה קובעת את התנאים לצבירת הידע והמיומנות ומגדירה תנאים קפדניים לרישיון שבעל הרישיון נדרש לעמוד בהם מחדש וזאת כדי לשמור על כשירותו המקצועית בהתאמה לצרכי המשק. תפקיד האגף הוא לבחון באופן תדיר את אותם עיסוקים שבאחריות זרוע העבודה ביחס לצרכי המשק ובהתאמה לתוכניות הלימוד בכל רבדי ההכשרה: אקדמיים, טכנולוגיים ומקצועיים. האגף מבצע עבודות מחקר, סקרים, ניתוח עיסוק, ניהול סיכונים – הכל במטרה לזהות את אותם חסמים רגולטוריים ובירוקרטיים ולפעול להסרתם".
איך מחליטים איזה מקצוע דורש אסדרה ואיזה לא?
"מטרת אסדרת עיסוקים חדשים במשק הינה הכוונת ההתנהגות המקצועית, מתוך מנעד רחב של שיקולים - אם משיקולי בטיחות הציבור והעוסקים ובין אם משיקולי פערי ידע, כלומר שהציבור אינו יכול לאמוד את התוצאות של השירות שניתן לו באופן שעלול לאפשר הונאה או הטעיה. יכול שמדובר במקצוע חדש הנדרש לשוק העבודה, כגון: בודקי שכר, בקרים וכדומה, ויכול שמדובר במקצוע מסורתי, שבשל נסיבות ותנודות בשוק העבודה נדרשת מעורבות רגולטורית לאסדרה של התחום, כמו מורשה להתקנה ואחזקת מערכות קירור ומיזוג אוויר שמוסדר בימים אלה. לא כל עיסוק או מקצוע מחייב אסדרה, אם כי עיסוק חדש במשק משמע יצירת הזדמנות בעבודה, משום שרישיון מקנה מוניטין ותמריץ ללמידה ומקצועות מאוסדרים הם מקצועות יציבים. אדם המשקיע זמן וכסף בלימודים ושואף לקבל רישיון לעסוק בתחום - סביר שיעסוק בו לאורך זמן רב".
כיצד אתם ניגשים לתהליך בדיקה של מקצוע קיים והתאמתו לצרכי המשק?
"הבדיקה מתמקדת בשלוש חוליות מרכזיות: הראשונה, מהם צרכי המשק ביחס לבעל המקצוע? השנייה, האם תוכניות הלימוד הקיימות מעודכנות ומתאימות להיום? והשלישית, מהן הפעולות שהמדינה הגדירה לבעל המקצוע בחוק. החוליות הללו נדרשות להתכתב האחת עם השנייה. כאשר מתגלה פער בין החוליות, למשל אם אין התאמה בין צרכי המשק לבין הפעולות שהוגדרו בחוק - כאן אנחנו נכנסים לתמונה ומבצעים את ההתאמות: שינויי חקיקה, התאמת תוכניות הלימודים וכדומה. כל מהלך כזה נעשה בשיתוף פעולה מלא של כל הגורמים האחראים על ההכשרות בתחום ומועצות מקצועיות. הדגש באגף הוא על יצירת מיומנות ייחודית לבעלי מקצוע. תוך יצירת כוח אדם מקצועי ואיכותי, על מנת לצמצם את ההסתברות לסיכון. אי-אפשר לשכוח את אסון ורסאי, בו התמוטטה רצפה של אולם אירועים ועשרות נהרגו. בעקבות האסון הממשלה מינתה ועדת חקירה ממלכתית בנושא בטיחות מבנים,. שהמלצותיה אומצו במספר החלטות ממשלה ואשר בעקבותיהן הונחה המשרד לפעול ליישום המסקנות בכל הנוגע לפעולות שיוחדו בחוק לעוסקים בעולמות התכנון: מהנדסים, הנדסאים ואדריכלים וכן בכל הנוגע להכשרה והסמכה של בעלי מקצוע בתחומים הדורשים רישוי. זהו אחד מהאתגרים המרכזיים של האגף, משימה רב-שנתית שאנו עמלים לגביה תקופה ממושכת בכדי להגיע לעמדה מקצועית מגובשת ומוסכמת".
התאמת המיומנות לצרכי המשק
כדוגמה לפעילות ההתאמה לתוכניות לימודים מספרת אבגנים על סקר שבוצע בנוגע להלימה בין תוכנית לימודי החשמלאים לצרכי המשק והפעולות שהוגדרו בתקנות החשמל. חוסר קורלציה גדול שהתגלה בין אורך תקופת הלימודים לבין ההכשרה לשוק העבודה הביא, בין היתר, לקידום רפורמה ברישוי החשמל, שתוכל להיטיב עם הלומדים ועם המשק. גם רשם המהנדסים מקדם רביזיה למקצועות החשמל וכן מתבצע עדכון נוסף במקצועות האדריכלות, כאשר בשיתוף עם נציגי המל"ג והאקדמיה יוגדרו מחדש מקצועות הליבה כך שיתאימו לשוק העבודה. משימה נוספת עליה אמון אגף אסדרת עיסוקים היא בחינת הזכאות לרישוי ולרישום בפנקס מקצועי לבעלי מקצוע. במסגרת הזאת מוביל האגף הליך להפחתת הנטל הרגולטורי. אם עד לאחרונה זמן הטיפול ברישום איש מקצוע בפנקס המקצועי עמד על כמאה יום, כיום הרישום מתבצע באופן מיידי בסמוך להגשת הבקשה.
מהירות הרישום בוודאי חשובה כיום, כשהשוק סובל ממחסור גדול במהנדסים.
"האגף מבצע באופן תדיר בדיקה ביחס להיקף בעלי המקצועות המורשים המוזרמים למשק, לרבות המהנדסים, האדריכלים, ההנדסאים והטכנאים בכל ענפי ההנדסה.– לדוגמה, אנו ערים לכך כי אחוז נמוך של הנדסאים זכאים לרישיון חשמל והדבר יכול לנבוע מפערים בתנאי ההתמחות, או בהתאמה של תוכניות הלימוד לפעולות שהוגדרו בחוק. נדרשת מאיתנו בדיקת עומק כדי להבין מהו הגורם לפערים. ישנו גם שינוי מגמה ביחס לבדיקת הזכאות לרישיונות חשמל במדרגים הגבוהים. אם בעבר הליך בדיקת הזכאות נעשה באמצעות ראיון בפני ועדות מקצועיות, כיום ההליך מבוצע גם באמצעות בחינה ממשלתית לרישוי, המפורסמת מראש. הדבר מקל על ציבור הנבחנים אשר יודעים מראש מהי רמת הידע והמיומנות הנדרשת מהם לשם הצלחה בבחינה".
איזה תחום לא דרש אסדרה בעבר וכיום דורש?
"במסגרת תיקון לחוק רישוי עסקים שעבר בקיץ 2018 הוסדרה חלוקת האחריות לעניין בטיחות באירועים המוניים כך שנדרש מתן אישור לקיום סידורי הבטיחות ומי שיאשר את קיומם הוא מורשה בטיחות מוסמך. למעשה, מדובר במקצוע חדש שלא היה קיים בעבר בארץ - וגם לא בעולם. עם סיום הליך החקיקה, העיסוק יהפוך למקצוע רשמי עם הסמכה וייצר הזדמנויות תעסוקתיות בשוק העבודה. מקצוע נוסף שלא דרש אסדרה בעבר ובעקבות שינויים סביבתיים בעולם יהפוך למקצוע מאוסדר הוא 'מורשה מערכות קירור ומיזוג אוויר', כפי שפורט קודם".
מתודולוגיה לאסדרת עיסוק
האגף לאסדרת עיסוקים הוקם ב-2014 ואבגנים מנהלת אותו מיום היווסדו. כשמבקשים ממנה למנות כמה מהישגי אגף אסדרת עיסוקים וכיצד הוקם היא מונה רשימה ארוכה, הכוללת בין השאר "הליכי סטנדרטיזציה, הקמת תשתיות ייעוץ, הקמת מועצות מקצועיות וועדות מומחים של האגף ולאחריהם התמקדות בתהליכי רגולציה והתאמתם לצרכי המשק". עוד מספרת אבגנים, כי "בשל הניסיון שצבר האגף באסדרה של עיסוקים חדשים במשק, הוא פיתח מתודולוגיה לאסדרת עיסוק בישראל. המתודולוגיה כוללת התייחסות תהליכית הסוקרת את מאפייני הענף בארץ ובעולם, מאפיינת את העיסוק בהיבטים של ניהול סיכונים ומעגנת את העמדה המקצועית במתווה אסדרה, אשר קובע את העקרונות והשיקולים לאסדרה, ובין היתר את סוג המשטר הרגולטורי, כמו גם שלבי ההתארגנות במשק לקראת האסדרה של העיסוק. בעצם יצרנו מתודולוגיה הוליסטית, המסייעת לנו לתקף את העמדות המקצועיות. וצריך לזכור שכל עמדה מקצועית כזאת מתורגמת לצו משפטי. המתודולוגיה לאסדרת עיסוקים אומצה על-ידי אגף מדיניות רגולציה במשרד ראש הממשלה ובשיתוף פעולה עימו תהפוך להליך הערכת השפעת הרגולציה לאסדרת עיסוק ותחול על כלל הרגולטורים במדינה המאסדרים עיסוקים".
על מה עבדתם לאחרונה?
"אסדרנו עיסוקים חדשים במשק: בודקי שכר, בקרים ו מורשה מערכות קו"מ. מורשה בטיחות לאירועים המוניים עדיין בהתהוות. במסגרת בחינת הרגולציה הקיימת והתאמתה לצרכי המשק, גיבשנו עמדה מקצועית לשינוי התקנות במקצועות התכנון, הרחבנו את הסמכויות למורשה נגישות מתו"ס להנדסאים, הרחבנו את התנאים להתמחות למהנדסי בניין, וביצענו רביזיה בתוכניות הלימודים לחשמלאים. כמו כן, ביצענו מהפכה בשיטת הזכאות לרישוי חשמלאים למדרג הגבוה. בין השאר ערכנו בחינות לרישוי כחלופה לראיון בפני וועדה מקצועית. במסגרת תיקון 9 לחוק המהנדסים והאדריכלים אפשרנו מתן רישיון זמני למומחה זר ותחילת התמחות בתקופת הלימודים.
"יצרנו מנגנון אוטומטי לאישור בקשות לרישום ורישוי, תוך סנכרון נתונים מול כלל מוסדות ההכשרה בישראל (אקדמי, טכנולוגי, מקצועי) ובכך הפחתנו את הנטל הבירוקרטי.
"יזמנו פרויקט רישוי ותעסוקה לעולים בתחום ההנדסה והחשמל - מתן רישיון למהנדסים וחשמלאים והצעת עבודה בחברת החשמל טרם עלייתם ארצה, ל-61 עולים פוטנציאלים מתוך 70 שרואיינו. 20 משפחות עלו לישראל ונקלטו במרכז קליטה אשדוד.
"הכרנו בתארים (אקדמיים, טכנולוגים ומקצועיים) מצרפת, בלגיה, רוסיה, אוקראינה, מולדובה ויצרנו אקוויוולנטיות לתארים המקובלים בישראל לצרכי רישום ורישוי.
"השקנו קמפיין עיסוק בעבודות חשמל עם תשדיר פרסומי בטלוויזיה וברדיו להעלאת המודעות בנוגע לעיסוק בעבודות חשמל שלא על-ידי בעל רישיון ודומני שיצרנו נורמה חברתית חדשה".
מהם האתגרים העתידיים הנוספים של האגף?
"אתגר נוסף שעומד לפתחנו הוא רפורמה ברישוי חשמלאים. תיקון 4 לחוק החשמל מחייב את שר העבודה והרווחה להתקין צו המגדיר מחדש את התנאים לרישיונות חשמל ואנחנו מגבשים עמדה מקצועית בשיתוף עם מועצת מקצועות החשמל, שתתורגם לצו משפטי. יש לתת את הדעת על שורה של סוגיות בתחום החשמל. למשל, איזו התמחות נדרשת? יש צורך בהגדרה מסודרת ובפרופיל מקצועי ברור כדי שהחשמלאי העתידי ידע מראש מה נדרש ממנו ויכוונן בהתאמה.
"הכניסה של כלי רכב חשמליים לישראל וההשלכות של כך על מערך החשמל היא נושא גדול ומרכזי. בשנים האחרונות חלו שינויים מרחיקי לכת בטכנולוגיה של כלי רכב חשמליים בעולם וקצב החדירה לישראל יגבר משמעותית בשנים הקרובות. על-פי הערכות, עד 2025 ינועו 80,000 מכוניות חשמליות על הכבישים בארץ. עד 2030 יהיו 180,000. בתוך הרכב החשמלי מותקנת סוללה חשמלית - מה שמחייב התמודדות עם כל הסכנות הכרוכות במתקן חשמלי. האגף שלנו נדרש לאפיין את המשמעויות הללו. אנחנו כבר יודעים לומר שיידרשו יותר חשמלאים להתקנה ולתחזוקה של עמדות טעינה ופחות חשמלאי ומכונאי רכב. רוב העבודה הטכנית תתייתר. מכונאי הרכב החשמלי כבר לא יצטרך לטפל במנוע. הרחבת בחינות הרישוי והפחתה של הנטל הרגולטורי גם הם חלק ממשימות הדגל של האגף לשנת 2020.
"אם אני צריכה להביט על העתיד ולהעריך באילו תהליכים נתמקד, אני מניחה שזה יהיה בעיקר באסדרה של עיסוקים חדשים והתאמת הרגולציה הקיימת לצרכי המשק. כשהדגש הוא על מיומנות ייחודית לבעלי מקצוע בהתאמה לשוק העבודה. האגף מתמחה בהגדרת פעולות ייחודיות לבעל מקצוע והנגזרת לכך הן תוכניות הלימוד. קומסטיקאיות, למשל, האם התחום מצריך ומצדיק אסדרה? זו שאלה שעלתה על-ידי מבקר המדינה ואנו נדרשים לה: האם זה תחום שעוסק רק בחן ויופי, או שמא כולל פעולות יותר פולשניות שמצריכות התמקצעות מוסמכת? נבצע עבודת מחקר, נאפיין את הפעולות המתבצעות על-ידי הקוסמטיקאיות כדי להבין לעומק ולקבוע אם נדרשת מעורבות רגולטורית".
