עם אחוזי אבטלה שנסקו ל- 27% בשיא המשבר, מגיפת הקורונה היא אחד מהמשברים החמורים ביותר בתולדות העולם ובתולדות מדינת ישראל. "גם ברגעים הקשים ביותר בעשורים האחרונים כמו המלחמות, האינתיפאדה ומשבר הדוט.קום, לא הגענו לרמות אבטלה כאלה", אומר מוטי אלישע, הממונה על זרוע העבודה במשרד העבודה והרווחה, "אנחנו פוגשים כיום 1,100,000 דורשי עבודה לעומת כ- 160 אלף ערב המשבר".
תמהיל המובטלים, לדבריו של אלישע, גם הוא לא פשוט: "כמעט כמחצית מדורשי העבודה החדשים, הם צעירים עד גיל 34, שנפלטו משוק העבודה בעקבות המשבר. בנוסף, מדי שנה נכנסים לשוק העבודה עוד כ-60 אלף איש שסיימו שירות צבאי ולימודים אקדמיים, וגם הם צפויים להיתקל בקושי להשתלב בשוק העבודה. אנחנו רואים גם בקרב דורשי העבודה עלייה בשיעורם של בני האוכלוסייה הערבית".
לפי נתוני משרד העבודה, 77% מהמפוטרים בעקבות המשבר הם בעלי השכלה תיכונית בלבד, מחציתם אף ללא תעודת בגרות. הם מגיעים ברובם מהענפים שנפגעו קשה כמו הסעדה, מלונאות, תיירות וקמעונאות, ענפים שככל הנראה לא יוכלו לקלוט אותם חזרה באופן מיידי. "מכיוון שרבים מהמובטלים הם חסרי השכלה מתקדמת, טכנולוגית או אקדמית, הם יזדקקו לכלים חדשים, לרכישת כישורים ולהכשרות מקצועיות. עבור חלקם זוהי הזדמנות לעבור הסבה מקצועית ושדרוג הכישורים", מסביר אלישע, "וכאן אנחנו נכנסים לתמונה".
מחצית מהעובדים במשק - ללא השכלה אקדמית
זרוע העבודה אולי פחות מוכרת לציבור הרחב, אך היא גוף גדול ומשמעותי מאוד הפועל לטובת העובדים והמשק במדינת ישראל.
הזרוע היא יחידה ממשלתית, במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, שבראשו עומד השר איציק שמולי, ומועסקים בה כ-950 עובדים וסטודנטים, עם תקציב ביצוע שנתי של 3.45 מיליארד שקלים. אחת היחידות הכפופות אליה היא מינהל האוכלוסיות - יחידה שתפקידה לתת מענה לאוכלוסיות יעד שאותן קבעה הממשלה, כגון האוכלוסייה החרדית והערבית, במטרה להגדיל את שיעור השתתפותן בפעילות במשק.
הזרוע אחראית, בין השאר, על הכשרה מקצועית וטכנולוגית במשק הישראלי. "צריך לזכור ש-50% מהעובדים במשק הם ללא השכלה אקדמית, ואנחנו אלה שיכולים לסייע להם לקדם את יכולת ההשתכרות שלהם בעולם העבודה", מסביר אלישע.
"אנחנו אחראים על כל נושאי ההכשרה המקצועית, פיתוח כוח אדם, הכשרה טכנולוגית של הנדסאים והנדסאיות, יחסי עבודה – הממונה על יחסי העבודה וההסכמים הקיבוציים כפוף אלינו, בטיחות תעסוקתית וחוקי בטיחות בעבודה, כוח אדם לשעת חירום, קידום שוויון הזדמנויות בעבודה, וכן אסדרת עיסוקים – כשהכוונה היא למשל קבלת רישיון מקצועי לעבוד כחשמלאי, כטכנאי מיזוג אוויר ועוד. לכל אחד מנושאים אלה יש יחידת מטה הכפופה לזרוע העבודה.
"מדובר בזרוע שהיא משמעותית לשיפור רמת ההון האנושי במדינה, במיוחד לאוכלוסייה שלא עברה באקדמיה. אנחנו מאפשרים מוביליות חברתית לקבלת שכר נאות באמצעות הכשרה מקצועית והכשרה טכנולוגית, ובנוסף אנו אחראים על אבטחה ובטיחות של כלל העובדים במשק שהם כ-4 מיליון איש", מסביר אלישע.
מה היו ההישגים שלכם טרום משבר הקורונה?
"יש לנו יעדים ממשלתיים לגבי אחוז המועסקים בשוק העבודה, עד כה עמדנו כמעט בכל היעדים מאז 2010 למעט בכל הקשור לשילוב נשים ערביות וגברים חרדים, אך גם שם אנחנו קרובים ליעדים. במינהל האוכלוסיות יש לנו כיום קרוב ל-50 מרכזי הכוון ותעסוקה לאוכלוסייה החרדית והערבית, ואנו רואים רואים שמבחינת הפונים למרכזי הכוון אלו, בהחלט יש כוונה ורצון להגדיל השתתפות בשוק העבודה ואנחנו מסייעים להם רבות. הם מקבלים מאיתנו כלי מיון, אבחון והכשרה. הצלחנו להגיע שם לפריצת דרך משמעותית.
"הישג משמעותי שהושג בזרוע העבודה הוא תחילת רפורמה בתחום לימודי טכנאים והנדסאים המבטיחה תוספת תקציבית של כ-450 מיליון שקלים לצורך חיזוק המכללות הטכנולוגיות, רמת המעבדות ובעיקר השקעה גדולה יותר בסטודנטים שבתחום אחריותנו.
"חשוב לציין כי זרוע העבודה הייתה שותפה לכתיבת מתווה והגדרת יעדי תעסוקה ושכר לשנת 2030, מתווה שהוכן על-ידי ועדה ציבורית בראשות פרופ' צביקה אקשטיין. על מתווה פעולה זה חתומים מעל 20 ארגונים שונים - משרדי ממשלה, מעסיקים, הסתדרות ועוד - והוא יובא לאישורו של שר העבודה והרווחה הנכנס, ח"כ איציק שמולי.
"כדאי לזכור שמבחינת שיעורי תעסוקה במשק, שיעור התעסוקה הממוצע במדינת ישראל הוא גבוה יותר משיעור התעסוקה הממוצע במדינות ה-OECD. זה היה נכון כמובן עד לפרוץ משבר הקורונה".
יש לכם צפי לגבי שיעורי האבטלה הצפויים בהמשך?
"לפי נתוני האגף שלנו למחקר ואסטרטגיה, לפי התרחיש הקל נגיע בסוף 2020 לשיעור אבטלה של 6%, לפי התרחיש הבינוני - שהוא הסביר ביותר - נגיע בסוף השנה ל-9.3% שיעור מובטלים, שהם 396 אלף דורשי עבודה. יש גם תרחיש פסימי יותר, שאנחנו מקווים שלא נגיע אליו. מאז פרוץ המשבר עבדו ימים כלילות מספר אגפים כדי לפתח כלי הכשרה מקצועית עבור המובטלים החדשים, ביניהם אגף הכשרה מקצועית, אגף אוכלוסיות, אסטרטגיה ועוד. ככל שהתמונה תתבהר יותר, למשל עם חזרתם לפעילות של המסעדות וענפים נוספים, נקבל נתונים עדכניים, נדע כמה מובטלים חזרו לעבודה ומהו אחוז שיעור האבטלה שאיתו צריך לעבוד".
כישורים המותאמים לעידן הדיגיטלי
אלישע מדגיש שכל הצלחה של ארגון, עסקי או ציבורי, תלויה במידה רבה בכישורי העובדים המועסקים בו. "חלק מהעובדים שנפלטו הם בעלי כישורים מאוד ייחודיים לענף בו עבדו, קשה להם למצוא עבודה. לכן, הקניית כישורים היא גורם מפתח לשיפור הפריון של העובדים. המטרה שלנו היא להקים מועצת כישורים לאומית המורכבת מכלל הנציגים במשק, כולל מעסיקים, משרד החינוך, האקדמיה והתעשייה, כדי לקבל ייצוג נכון לכישורים הנדרשים לעובדים. נציג את התוכנית לשר הנכנס, וכאשר הוא יאשר אותה אנחנו רוצים להתאים תוכניות לימוד בכל הסקטורים באוכלוסיות היעד. כישורים נכונים יכולים לתרום רבות לעובדים שיוכלו להצליח במגוון עבודות רחב יותר וכן לפריון במשק וכך להעלות את התוצר לאומי בעשרות מיליארדים".
למה כוונתך בהקניית כישורים?
"למשל, היכולת לפתור בעיות כמותיות, היכולת להשתלב בעבודה צוות, יכולת לימוד עצמי. אנחנו נמצאים בעולם שבו אנו לומדים רבות מכלים דיגיטליים שונים ואחד הכלים החשובים ביותר בעולם הדיגיטלי החדש הוא לימוד עצמי. אדם שאינו יכול ללמוד עצמאית - לא יתעדכן בכלים דיגיטליים ולאחר תקופה ייחשב לא יעיל. כישורים כוללים גם כישורי שפה כגון אנגלית או ידיעת השפה העברית על בוריה. אם עובד אינו יודע עברית ברמה טובה, הוא ממודר אוטומטית ממקצועות רבים ופונה לענף בפריון ושכר נמוך, שם כישורי שפה נדרשים פחות. ידיעת שפה בשילוב כישורים נוספים יסייעו לו להשתלב במשרות אחרות ומתגמלות. כמובן לא פחות חשוב – אוריינות דיגיטלית.
"עלינו לזכור ששיפור באחוזי הפריון הוא תוסף לצמיחה הכללית ושווה לטפל בו. אם בוחנים אם בוחנים שכר חציוני לשנת 2019, מדובר ב-7,480 - וזה שכר שמתחבר לאנשים עם כישורים נמוכים ומיומנויות נמוכות. המטרה היא להבטיח שהם ייתנו ערך נוסף ויתפתחו במקום עבודתם. יש קשר ישיר בין הערך של העובד למעסיק לבין מה שהמעסיק מוכן לשלם לו. זה הפריון. ככל שהעובד יניב למעסיק יותר, כך המעסיק יוכל לשלם לו יותר".
אילו הכשרות מקצועיות ספציפיות אתם מקדמים היום?
"ביחד עם האגף להכשרה מקצועית והמכון להכשרה טכנולוגית, ששניהם כפופים לזרוע העבודה, מיפינו מקצועות בהן ראינו פוטנציאל השמה גבוה. בחרנו הכשרות מקצועיות למשרות בהן רמות השכר ראויות, ישנה מגמת גידול בהיקף מועסקים ושיעור המשרות הפנויות בענף מאפשר השמה. גילינו למשל, שענף הבנייה, שבו חסרים אלפי עובדים, וחסרה התמחויות במקצועות הענף, הוא ענף יציב עם הסכמים קיבוציים ורמות שכר יפות. השכר הממוצע שם הוא כ-10,700 שקלים לחודש, ואינו דורש השכלה אקדמית. אנחנו פותחים מחדש הכשרה של מקצועות רטובים בענף עבור ישראלים, במטרה להביא לשם עובדים מיומנים.
"בנוסף, בנינו מסלול של עוזרי בטיחות למנהל העבודה. המסלול כולל הכשרה מקצועית וכניסה לעבודה. תוך חמש שנים השכר שלו יכול לקפוץ לרמות של 14-20 אלף שקלים בחודש. אלה רמות שכר גבוהות מאוד. ניתן להמשיך בהכשרות מקצועיות בלימודי ערב תוך כדי עבודה, ולהרוויח פרנסה בכבוד.
"אנחנו פועלים בשיתוף פעולה עם התעשייה וארגון המעסיקים כדי להבין אילו מקצועות נדרשים להם ואת מי עלינו להכשיר עבורם. אנחנו גם מודעים לכך ששוק העבודה עומד להשתנות. אנחנו רוצים להכשיר עובדים לסחר מקוון ומכירות דיגיטליות. בתקופת הקורונה עלה הביקוש לכלים דיגיטליים וזה משהו שימשיך להישאר איתנו. עובדים מיומנים בתחום הם נכס. יש גם דרישה בשוק כיום לנהגים, מתקיני גז, ומקצועות שונים בתחום ההיי-טק. בכלל, ענף ההיי-טק הוא ענף מוביל במשק ואנו בוחנים פתיחת מסלולים חדשניים והשקת 'מסלול ירוק' להכשרות מקצועיות לעולם ההיי-טק".
"אנחנו מאמינים שהתיירות באילת תחזור מהר לפעילות. אנחנו מפעילים שם תוכנית סיוע עם משרד הכלכלה ומשרד ראש הממשלה. זוהי עיר נופש לכן רבים מהעסקים הם בתחום ההסעדה, האירוח והקמעונאות, אך לא כולם ישרדו ולכן העובדים יצטרכו מענה ממשלתי נוסף".
מה המסר שלך למובטלים החדשים?
"אני קורא לצעירים ולאזרחים שנפלטו משוק העבודה: לשקול מסלול של הכשרה מקצועית וטכנולוגית שיכולה להבטיח לכם שכר גבוה יותר והשתלבות יציבה בשוק העבודה. חשוב שלכל עובד יהיה אופק, מסלול הכשרה וקידום לשכר גבוה יותר. הכשרה מקצועית וכישורים יסייעו להם לעסוק במשלח יד עם הכנסה ראויה ואיכותית".
