המשבר הכלכלי עדיין כאן, ובניגוד להתנהלות הממשלה, אינני רואה אותו נעלם מעצמו. המשק זקוק היום יותר מתמיד לתוכנית שתתמוך בהוצאתו מהמשבר, באמצעות הגנה על מקומות העבודה ומניעת סגירה בלתי הפיכה, תמרוץ שיחזיר עובדים לתעסוקה וימנע גל פיטורים המוני ורשת הגנה סוציאלית לשכירים ולעצמאים.
משבר הקורונה העולמי יצר בישראל, כמו ביתר מדינות העולם, משבר בריאותי ותעסוקתי חריף. לשמחתנו, בחזית הבריאותית מסתמנת אופטימיות זהירה, הרבה בזכות הצוותים הרפואיים, הפארה-רפואיים והמנהליים במערכת הבריאות, שעבדו לילות כימים במסירות ובכישרון. ליבנו כמובן עם משפחות הנפטרים, וכולנו תקווה שמגמת השיפור תימשך ושלא נמצא את עצמנו בגל תחלואה נוסף.
לעומת זאת, בחזית הכלכלית, המשבר עוד רחוק מסיום. מראשיתו התרעתי על הצורך במנהיגות כלכלית שתימנע את שיתוק המשק, וחשיבות החלפת הדיסקט ממדיניות "היד הקפוצה" לצעדים נחושים ואמיצים. היום, יותר מחודשיים מאז פרוץ המשבר, כאשר נתוני האבטלה מרקיעי שחקים ומקומות עבודה רבים נמצאים בסכנה קיומית, ברור שהצעדים הממשלתיים שננקטו עד כה הם בבחינת מעט מידי ומאוחר מידי.
גם ההחלטה להקל על המגבלות בפתיחת מקומות העבודה ומערכת החינוך, שהגיעה באיחור ובהיסוס, עדיין לא מספיקה כדי להחזיר את המשק לפעילות ברמה הנדרשת. החזרת המשק לתעסוקה איטית מידי, והסכנה של סגירה בלתי הפיכה של מקומות עבודה וגל פיטורי עובדים עדיין מרחפת מעל ראשינו. מספיק לדמיין את התרחיש המדאיג שעלול להתממש בזמן הקרוב, כאשר עשרות אלפי משקי בית יידרשו לשלם את החזרי ההלוואות שלהם (אשר נדחו בראשית המשבר למספר חודשים), ויעמדו מול שוקת שבורה. לכן ברור שטרם הגענו לחוף מבטחים, ושהחודשים הקרובים יתאפיינו בחוסר ודאות כלכלית של הציבור והמשק.
מתווה פיצויים המותאם למאפיינים הייחודיים
אך לא הכל קודר. רחוק מכך. השבעת הממשלה החדשה היא הזדמנות לצאת לדרך חדשה, ומאחר שאני אופטימי מטבעי, אני מאמין שבשיתוף פעולה של הממשלה, המעסיקים וההסתדרות, ניתן לנקוט בצעדים היצירתיים הנדרשים להחזרת המשק לאיתנות שאיפיינה אותו ערב המשבר.
תוכנית שכזו צריכה להתבסס על שלושה עוגנים פשוטים: הגנה על מקומות העבודה, תמרוץ חזרה לתעסוקה ופריסת רשת הגנה סוציאלית עבור מי שלא יכול לשוב לעבודה.
העוגן הראשון הוא הגנה על מקומות העבודה ומניעת סגירתם. עסקים רבים נפגעו משמעותית, בין אם בשל הנחיות הממשלה לצמצום וסגירת מקומות העבודה ובין אם בשל הירידה בביקושים. כדי לעזור למשק להתאושש ולשוב לשיעורי האבטלה הנמוכים שהיו ערב המשבר, יש חשיבות מכרעת לשמור על מקומות העבודה מפני סגירה בלתי הפיכה, אשר תביא למחסור מתמשך במקומות עבודה ותחריף את המשבר הכלכלי. על מנת להשיג זאת, יש לפעול בשני מישורים: הראשון הוא הסרת המגבלות שנותרו על מקומות העבודה שעדיין לא הותר להם לשוב לפעילות מלאה ; והשני, תשלום פיצויים ראויים לעסקים שנפגעו בצורה משמעותית בתקופת המשבר. בנוסף, יש לקבוע מתווה פיצויים המותאם למאפיינים הייחודיים של ענפי התעופה, התיירות והמלונות, שהיו הראשונים להיפגע ושהם האחרונים לשוב לפעילות.
העוגן השני הוא תמרוץ חזרה לתעסוקה, שייקח בחשבון את חוסר היציבות הכלכלית שצפוי ללוות אותנו בחודשים הקרובים. למרות הקלת המגבלות על מקומות העבודה, לא כל העסקים מסוגלים לשוב לפעילות מלאה (בגלל הירידה בביקושים, הצורך בריווח פיזי הנדרש לפי "התו הסגול" ומחסור בעובדים זמינים). בנוסף, חוסר הוודאות שיאפיין את החודשים הקרובים, יגרום, בין היתר, למעסיקים להסס להחזיר עובדים לעבודה בכלל, ובוודאי להיקפי משרתם ושכרם המקוריים. גם העובדים עשויים להסס לשוב לעבודה ויהיו כאלו שיעדיפו להמשיך בחל"ת. כמענה לכך, יש להפעיל תוכנית של תמיכה בתעסוקה חלקית, בין אם ברוח "המודל הגרמני" ובין אם גרסה של חל"ת גמיש, שתאפשר גמישות ללא עלות מוגדלת למעסיק שייאלץ להפחית בשעות העבודה ולארגן מחדש את מתכונת העבודה. במקביל היא תעניק לעובדים ביטחון תעסוקתי, תוך שמירה על רצף זכויות סוציאליות ושיפור בהכנסות לעומת דמי האבטלה, ותחזק את יכולת ההתאוששות המהירה של המשק מהמשבר.
לפרוס רשת הגנה חברתית
העוגן השלישי הוא פריסת רשת הגנה סוציאלית עבור מי שלא יכול לשוב לעבודה - שכירים ועצמאים כאחד. תקופת ההתאוששות מהמשבר צפויה להימשך מספר חודשים ולהתאפיין, בין היתר, במחסור במקומות עבודה באופן שעלול להביא לכך שעובדים שהוצאו לחל"ת או פוטרו, וכן עצמאים שעסקיהם קרסו, יהיו נטולי אופציות תעסוקתיות חלופיות. לפיכך, יש לפרוס רשת הגנה חברתית לתקופת ההתאוששות, באמצעות כלי סיוע ייעודיים לכל סוג אוכלוסייה. בעניין השכירים, יש להאריך לתקופה של שלושה חודשים את תוקף ההקלות בזכאות לדמי אבטלה שנקבעו בזמן משבר הקורונה, ובראשן - ההארכה הגורפת בזכאות לדמי אבטלה גם למי שמכסת ימי האבטלה שלו הסתיימה. בעניין העצמאים, יש לתקן עוול ארוך שנים וליצור ביטוח אבטלה לעצמאים, אשר ייקח בחשבון את מאפייניהם הייחודיים.
באמצעות יישום תוכנית שלושת העוגנים הזו ניתן לדאוג לכולם - עובדים, מקומות העבודה והמשק כולו. כדי ליישם את התוכנית נדרשת מנהיגות אמיצה, שאינה פועלת על-פי תפישה של כיפופי ידיים ו"משחק סכום אפס", אלא מוכנה לשלב ידיים בהוגנות ובמאמץ המשותף להחזיר את המשק לפסי צמיחה ולהעמיד אותו על רגליו. אני מאמין שזה אפשרי, ואעשה מה שבכוחי כדי להגשים זאת.
הכותב הוא יו"ר ההסתדרות
