ביולי 2014 התנגשו שתי רכבות נוסעים ליד דנגאן שבצרפת. כ-40 בני אדם נפצעו. החקירה הרשמית מצאה שמערכת האיתות הציגה אור ירוק בשעה שהמסילה הייתה תפוסה. בתוך מבנה האיתות התגלו קן מכרסמים, סימני חדירה וחוטי חשמל שבידודם כורסם. "לפי החוקרים, מגע בלתי תקין בין מוליכים חשופים היה, בסבירות גבוהה מאוד, הגורם לאות השגוי שהוביל להתנגשות", מסביר יעקב גור-אריה, מייסד ומנכ"ל ג.א.אלקטרו סוניק, חברה המתמחה במניעת הנזק עוד לפני התרחשותו.
"אנחנו לא מוכרים מכשירים. אנחנו מוכרים פתרונות להגנה מפני נזקי מכרסמים", הוא משקף את פעילות החברה וחשיבותה ונותן דוגמה נוספת של נזק שנגרם שנה קודם לכן, במרץ 2013, כשמכרסם שחדר ללוח חשמל מאולתר במתחם פוקושימה שביפן גרם לקצר ולהפסקת חשמל, שהשביתה זמנית את מערכות הקירור של ארבע בריכות דלק גרעיני משומש. שני המקרים מדגימים כיצד בעל חיים קטן מסוגל לפגוע במערכת תשתית מורכבת.
מהקולפן הגרמני ועד למנהרות הרכבת
יעקב גור-אריה הוא כלכלן בהשכלתו שלאחר עבודה כתמחירן במפעל מזון וככלכלן בבנק בחר בדרך עצמאית. בין היוזמות הראשונות שלו הייתה "קלפוז", קולפן תפוזים שהביא מגרמניה, ולאחריו מכולה של קוביות הונגריות שרכש עוד בטרם מצא לה קונה.
נקודת המפנה הגיעה כשאיש קשר מאירופה הציג לו שאלה: "האם יש אצלכם עכברים בישראל?".בעקבות חומר ששלח לו על שימוש בגלי קול אולטרה-סוניים להרחקת מכרסמים, החל גור-אריה לחקור את התחום ולבחון את האפשרויות הגלומות בטכנולוגיה. ניסויים ראשונים נערכו בפקולטה לחקלאות ברחובות ובהמשך באתרים נוספים, לצד בדיקות שנערכו במתקני לקוחות שהתמודדו עם נזקי מכרסמים. במקביל עבר קורס הדברה על מנת לרכוש ידע שלא היה לו ככלכלן, ואף הוציא היתר הדברה.
"התחלנו עם כ-20 אלף דולר שקיבלנו כמתנות לחתונה", הוא נזכר. בשנת 1986, לאחר שלוש שנות פעילות עצמאית, הקים את ג.א.אלקטרו סוניק כחברה. כבר בתחילת הדרך בחר להתמקד בשוק המוסדי והמסחרי ולא בשוק הביתי, מתוך זיהוי הצורך בפתרונות למתקנים שבהם כרסום של כבל בודד עלול לגרום להשבתת מערכות חיוניות ולהפסדים כבדים. המערכות שלנו נקראות "סופרסוניק" והן מיוצרות בישראל.
כשהכבל זול והנזק יקר
המשמעות הכלכלית של פגיעה בתשתיות מתבררת היטב כשבוחנים את הפער בין עלות ההגנה למחיר התקלה. כך למשל, בתחנת שאיבה לביוב פגעו חולדות בחמישה ממירי תדר ובלוחות חשמל, וגרמו, לדברי גור-אריה, לנזק שהוערך בכ-900 אלף שקל. רק לאחר האירוע הותקנה במקום מערכת הגנה בעלות של כ-20 אלף שקל. בתצלומים שתיעד בשטח נראים כבלים שנפגעו וסימני קינון בתוך הציוד. מבחינתו, זהו מקרה שממחיש כיצד פגיעה ברכיבים נקודתיים עלולה להוביל להוצאה כבדה, שאפשר היה לנסות למנוע באמצעות היערכות מוקדמת.
דוגמה נוספת היא של אתר בנייה של מתקן מחשוב בתל אביב, בו נגרמו פגיעות כרסום בכבלים שהותקנו בחלל רצפה צפה. גור-אריה מגלה כי היה צורך להחליף כ-9 קילומטרים של כבלי חשמל, לא משום שכורסמו לכל אורכם, אלא כתוצאה מפגיעות בנקודות שונות, והמזל הגדול היה שהמתקן עדיין לא החל לפעול. "זהו בדיוק השלב שבו אפשר היה למנוע את הנזקים העתידיים", הוא מסביר.
"את הנזק ניתן למנוע, עוד לפני התקלה הראשונה"
ג.א.אלקטרו סוניק מייצרת בישראל מערכות אולטרה-סוניות להגנה מפני נזקי מכרסמים. גור-אריה מסביר כי גלי הקול נועדו ליצור תנאים אקוסטיים בלתי נסבלים למכרסמים באזור המוגן, ולגרום להם להתרחק, בלי להסתמך על רעלים, פגרים וריחות ריקבון. "כדי להגן על מתקן צריך להבין אותו", הוא מסביר. "אני מתחיל כל פרויקט בתוכניות, ממשיך בסיור בשטח, בוחן את נקודות התורפה ומתכנן פתרון מתאים. בסוף בודקים שהמערכת פועלת ושההגנה מגיעה לאזורים שנקבעו", הוא מדגיש ומוסיף כי ניסיון של עשרות שנים חשוב לא פחות מהציוד.
ממבני איתות ועד תחנותששימשו מקלט
גור-אריה חושף כי בין הפרויקטים שבהם הותקנו מערכות החברה: כ-100 מבני שליטה ובקרה ייעודיים לאורך מסילות רכבת ישראל; חדרי החשמל והחדרים הטכניים ב-72 מנהרות מילוט ושני מבני בקרה בקו המהיר לירושלים; 19 מנהרות מילוט ומבני בקרה בכביש 6 חוצה צפון; תחנות תת-קרקעיות של הקו האדום בגוש דן ומתחם התחזוקה; מנהרות המילוט ומבני ההנהלה בקצוות המנהרות של מנהרות הכרמל; ומנהרות כבלים תת-קרקעיות של חברת החשמל. מערכות החברה מותקנות גם במרכזי מחשבים ובמתקני תשתית נוספים.
בנוסף, מותקנות מערכות החברה גם במתקנים חיוניים של חברת מקורות, ובהם תחנות כיסלון ועין כרם, וכן במתקני השפד"ן. הקשר עם השפד"ן החל כבר בשנת 1986, עם התקנת מערכות החברה במתקן. כמעט ארבעה עשורים לאחר מכן, במסגרת חידוש השפד"ן שהחל בשנת 2022, הותקנו בו שוב מערכות סופרסוניק, והתקנתן נמשכת גם כיום.
לדבריו, בתחילת העבודות נצפו חולדות בתחנות הקו האדום, אך לאחר התקנת המערכות הן לא נראו עוד באזורים המוגנים. בתקופות ירי הטילים מאיראן, כשהתחנות הפכו למרחבי מחסה למשפחות, לילדים ואף לחיות מחמד, קיבלה ההגנה משמעות נוספת. "בזמן שאנשים מצאו מחסה בתחנות, לא היו שם חולדות", הוא מספר, ומצביע על ההבדל לעומת בעיית המכרסמים המוכרת ברכבות תחתיות בערים כמו ניו יורק, פריז ולונדון.
ההצלחה שאיש אינו רואה
גם היום, אחרי 43 שנים, ממשיך גור-אריה לבדוק תוכניות, לבקר במתקנים ולתעד את הנעשה בשטח. בארכיונו נשמרים תצלומים, מסמכים ומכתבים מתחילת דרכו. "כשנגרם נזק כולם רואים אותו. כשמונעים אותו, לא קורה שום דבר, וזה בדיוק מה שרצינו להשיג".
במילים אחרות, ההצלחה הגדולה ביותר היא הכבל שלא כורסם, לוח החשמל שלא נפגע והרכבת שהמשיכה לנסוע. לאחר 43 שנות פעילות, שבמהלכן צבר ניסיון מקצועי והיה מעורב בפרויקטים מורכבים, הוא כבר מביט אל האתגרים הבאים. להערכתו, "ככל שהתשתיות נעשות מתקדמות ומורכבות יותר, כך יגדל גם הצורך בפתרונות שמציעה החברה. לצד המשך פעילותו, הוא מביע נכונות לבחון שיתופי פעולה, לצרף גורמים עסקיים ואסטרטגיים שיוכלו לתרום להרחבת הפעילות, ואף לשקול מודלים חדשים להובלת החברה ולהמשך התפתחותה.
לפרטים >>
בשיתוף ג.א.אלקטרו סוניק
