חולדות שחדרו לחדר המסחר המרכזי של מוסד פיננסי גדול כרסמו את כבלי התקשורת והשביתו את הפעילות. במקרה אחר, כבל שנפגע ממכרסמים בתחנת רכבת גרם להשבתת התחנה. "ברגע שחולדה אוכלת כבל, זה משבית את כל התחנה, את מערך הנתונים, והפעילות נעצרת", מספר יוסי בובליל, מבעלי חברת מגנור. במפעלי תעשייה, פגיעה דומה הביאה לעצירת ייצור של רכיבים חיוניים. "נזק כזה יכול להגיע גם למאות אלפי שקלים", מוסיף שובל בובליל, סמנכ"ל טכנולוגיות בחברה.
מגנור, שפועלת בנתניה כ-20 שנה, היא החברה הישראלית הראשונה בתחום ההדברה האלקטרונית. החברה מפתחת ומייצרת מערכות אלקטרוניות להרחקת מכרסמים, ציפורים ומזיקים נוספים, המיועדות למפעלי תעשייה, לתשתיות חשמל ותקשורת, למתקני אנרגיה סולארית, לחדרי שרתים, למבנים מסחריים וללקוחות פרטיים. "אנחנו", אומר יוסי בובליל, "החברה הגדולה בעולם שמפתחת ומייצרת מערכות כאלה, וככל הנראה גם היחידה".
הנזק מפגיעה בתשתית חיונית עלול להיות גדול באופן ניכר מעלות תיקון הכבל עצמו. לפי דוחשל UptimeInstitute, ארגון בינלאומי המתמחה באמינות מרכזי נתונים, שפורסם במאי 2026, 57% מהמשיבים לסקר דיווחו כי ההשבתה המשמעותית האחרונה שחוו עלתה יותר מ-100 אלף דולר, ואחד מכל חמישה דיווח על נזק של יותר ממיליון דולר. תקלות באספקת החשמל נותרו הגורם המוביל להשבתות.
מעבר להשבתת הפעילות, כרסום בידוד הכבלים בארונות חשמל עלול לגרום לקצר, להתחממות ולהתלקחות. והאיום הולך וגדל: מחקר בינלאומי מ-2025 מצא כי ב-11 מתוך 16 ערים שנבדקו נרשמה עלייה במספר החולדות, כשהעלייה החדה ביותר נרשמה בערים שהתחממו יותר.
המיגון האלקטרוני שמקדים את הסכנה
מאחורי המערכות של מגנור עומד מערך פיתוח ישראלי, שמתאים את הטכנולוגיה לבעיות שעולות מהשטח. "אנחנו קודם כול חברת טכנולוגיה", אומר שימי מזרחי, מנהל המכירות. "ההתקנה היא חלק חשוב מהעבודה שלנו, אבל המומחיות שלנו היא לזהות בעיות בשטח, לפתח עבורן פתרונות טכנולוגיים ולהתאים אותם לצרכים של כל מתקן".
מה בתפיסה הזאת שונה מהדברה מסורתית?
שובל בובליל: "רעלים ומלכודות מושכים את המכרסמים לאתר הלקוח ומאפשרים להם להמשיך לחיות ולהתרבות במתקן. גם אם הם אוכלים את הרעל, אי אפשר לדעת היכן הם ימותו. הם עלולים למות בתוך קירות, תעלות או מקומות שאין אליהם גישה, ולהפוך למפגע תברואתי. המערכות שלנו מונעות מהמכרסמים להיכנס מלכתחילה, וכך הלקוח מרוויח פעמיים: הוא גם מגן על המתקן מפני הנזקים שהם עלולים לגרום, וגם נמנע מהכנסת רעלים ומהסיכון שבפגרי מכרסמים בתוך המבנה".
Rat Shield היא מערכת מהפכנית שפיתחה מגנור להרחקת מכרסמים מתשתיות חשמל ותקשורת. המערכת מיועדת להגן על חדרי שרתים, מרכזי תקשורת, ארונות חשמל ומתקנים רגישים, לרבות כאלה הפועלים ללא נוכחות קבועה של עובדים. "Rat Shield נחשבת היום למערכת היחידה בעולם שיעילה להרחקת מכרסמים מתשתיות חשמל ותקשורת", מסביר מזרחי.
המערכת משדרת פולסים של צליל בתדר גבוה, 21 עד 35 קילוהרץ, מעבר לטווח השמיעה של בני אדם. מעבד משנה באופן אקראי את התדרים ואת דפוסי הצליל, הפועלים על מערכת העצבים של המכרסמים ומעוררים בהם חרדה, פחד ותחושת סכנה מיידית. התגובה הראשונה שלהם היא הטלת שתן, שאצל בעלי חיים משמשת לתקשורת, וריח הפחד מרחיק מכרסמים אחרים. הם לומדים לקשר בין הצליל לריח ומתרחקים מהאזור המוגן, בחזרה לטבע.
התוצאות נבדקו בניסוי באזור הירקון, בשלושה מבנים בגודל דומה עם אוכלוסיית חולדות עקשנית. במבנה שטופל בהדברה כימית סטנדרטית לא נרשמה ירידה בתנועת החולדות. לעומת זאת, במבנה שבו הותקנה מערכת Rat Shield, נרשמה ירידה של 98% מהעומס הראשוני, ובמבנה הביקורת, שלא טופל כלל, נרשמה ירידה של כ-50%.
במתקנים גדולים מבוססת המערכת על יחידת בקרה מרכזית, RS1800 Switchboard, שמפעילה עד 180 רמקולים אולטרסוניים בשישה אזורים. ליחידה מסך מגע ומצב בדיקה לכל הרמקולים, והיא מדווחת למערכת בקרת המבנה על תקלה ברמקול, בחיווט או ביחידה עצמה, וגם על התחממות. כל רמקול משדר בזווית של 180 מעלות ומדווח ליחידה המרכזית על תקלות. הרמקולים בנויים ברמת הגנה IP67 ומתאימים להתקנה בתוך מבנים ובשטחים פתוחים. המערכות עמידות לתנאי מזג אוויר ופועלות ללא חומרים מסוכנים, וכן ניתן לשלב את ההגנה מפני מכרסמים במערך הניטור והתחזוקה של האתר עצמו.
לארונות חשמל ותקשורת פיתחה החברה אתFuse Box, שנכנס על פס DIN רגיל בתוך הארון. מעבד חכם בתוכו משדר דפוסי צליל אקראיים בעוצמה משתנה, וארבעת הרמקולים שלו מייצרים אלומה אולטרסונית בזווית של 180 מעלות ובטווח של 10 מטרים. במקום לפרוס מערכת גדולה סביב ארון בודד, אפשר להגן על נקודת הסיכון עצמה. התוצאה היא אזור נקי ממכרסמים ב-100%.
עד כמה הטכנולוגיה הזאת כבר מיושמת בתשתיות חיוניות בישראל?
שימי מזרחי: "90% מחדרי השרתים בארץ מוגנים באמצעות המערכות שלנו. בין הלקוחות שלנו נמצאים כל הבנקים הגדולים, לצד גופים שמפעילים תשתיות חיוניות כמו מקורות, חברת החשמל ורכבת ישראל. אנחנו עובדים גם עם משרד הביטחון, רפאל ואלביט, עם מפעלי מזון ועם אלפי לקוחות פרטיים".
ממניעת נזקים להגנה חכמה על תשתיות חיוניות
מגנור היא החברה היחידה שקיבלה אישור תקינה ממכון התקנים להתקנה וליישום של מערכות הדברה אלקטרונית. היא מוסמכת לתקן ISO 9001, עומדת בדרישות TIA להתקנה בחדרי שרתים ורשומה כספק של משרד הביטחון. למערכות החברה יש גם תו תקן בינלאומי להדברה אלקטרונית ותו כחול-לבן.
ההגנה על כל מתקן מתוכננת בהתאם למבנה שלו ולסיכונים הקיימים בו. התהליך מתחיל בסקר שטח לאיתור נקודות החדירה של המכרסמים והאזורים הרגישים, ובהתאם לממצאים נקבעים סוג המערכת ופריסתה. צוותי מגנור אחראים להתקנה, לבדיקות התקינות ולתחזוקה השוטפת, לצד מערך הפיתוח שממשיך לשכלל את הטכנולוגיה.
עד כמה מנהלי מתקנים מבינים שצריך להקדים את המכה?
יוסי בובליל: "יותר ויותר מנהלי פרויקטים מבינים שעדיף למנוע את הבעיה מראש. כשהמערכת משולבת כבר בשלב התכנון, המתקן מוגן מהיום הראשון. אבל גם במתקן שלא מוגן מראש וכבר סובל מנוכחות מכרסמים, אפשר להתקין את המערכת, להרחיק אותם מהשטח ולמנוע מהם לחזור, בלי להשתמש ברעלים".
גם בצה"ל משלבים את ההגנה מפני מזיקים כבר בשלב הקמתם של בסיסים חדשים. "הצבא משקיע בכך עשרות מיליוני שקלים, משום שהוא מבין את הבעיה", הוא מוסיף.
פיתוח מהפכני נוסף הוא Red Eye Bird Barrier, מערכת אלקטרונית להרחקת ציפורים המייתרת את השימוש ברשתות ובדוקרנים. "זה פתרון שמשנה את כללי המשחק", אומר יוסי בובליל, "במשך 50 שנה הפתרון המקובל היה לסגור מבנים ברשתות כדי למנוע כניסה של ציפורים. אנחנו לוקחים מבנה שלם וגורמים לציפורים לא להיכנס אליו בכלל, בלי למתוח רשת אחת".
המערכת, שפותחה במלואה בישראל, יוצרת שדה אלקטרוני המשבש את יכולת הניווט של הציפורים ומונע מהן לנחות, להיכנס ולקנן באזורים המוגנים. קווי הולכה הנפרסים בנקודות אסטרטגיות במבנה מאפשרים להגן גם על אזורים שקשה לחסום באמצעים פיזיים. כך ניתן להגן על מפעלים, מחסנים והאנגרים גדולים, לרבות פתחי העמסה שחייבים להישאר פתוחים לתנועת משאיות וסחורות, בלי לפרוס רשתות, לחסום פתחים או להידרש לתחזוקת הרשתות. המערכת כבר מותקנת במבנים תעשייתיים וביטחוניים בישראל, ומתאימה גם לגגות ולשדות סולאריים.
"פתרנו בעיה שלא היה לה פתרון עד היום", מוסיף יוסי בובליל, "זה שינוי תפיסה ענק בשוק הישראלי, ובקרוב גם בשוק העולמי".
שובל בובליל רואה בכך שינוי יסודי בתחום. "המיגון הקונבנציונלי הולך ונעלם, על אחת כמה וכמה כאשר לא מדובר בפתרון סביבתי ירוק. המיגון הטכנולוגי שלנו ידידותי לחלוטין לבעלי החיים, אנחנו לא עושים להם שום דבר, פרט לכך שאנחנו מגדירים את האזורים שאנחנו רוצים להרחיק אותם מהם. אנחנו יוצרים חיץ ברור בין המתקנים והתשתיות שאנחנו צריכים להגן עליהם לבין אזורי המחיה של בעלי החיים".
הבינה המלאכותית נכנסת לתמונה
כיצד הבינה המלאכותית משנה את הדרך שבה מגינים על מתקנים?
שימי מזרחי: "פיתחנו מערכות שמבוססות על בינה מלאכותית ויודעות לזהות, לנטר ולהרחיק ציפורים באופן אוטונומי, ממש רובוטים שפועלים גם במקומות רגישים כמו שדות תעופה. כאן באות לידי ביטוי יכולות הפיתוח שלנו והרמה הטכנולוגית שאליה הגענו".
אחד הפיתוחים הבולטים בתחום הוא Syron Hawk 300 AI, מערכת אוטונומית להרחקת ציפורים המבוססת על טכנולוגיה של NVIDIA. באמצעות מצלמה ועיבוד תמונה מבוסס AI, המערכת מזהה ציפורים בשטח המוגן גם בתנאי תאורה ומזג אוויר משתנים, ומפעילה קרן לייזר שהציפורים תופסות כאיום ומתרחקות ממנה בלי להיפגע. המערכת סורקת שטחים נרחבים ופועלת ברציפות, ללא צורך בעובד שיסייר במתקן, יאתר את הציפורים ויפעיל אמצעי הרחקה בכל פעם שהן מגיעות.
המערכת יודעת להבחין בבני אדם, בכלי רכב ובכלי טיס, ולהפסיק את פעולת הלייזר בהתאם להגדרות הבטיחות. באמצעות אפליקציית Syron Connect יכולים מנהלי המתקן לראות היכן מתרכזת פעילות הציפורים, לקבל התרעות ולהגדיר באילו אזורים תתבצע ההרחקה. המערכת יכולה לפעול באמצעות חשמל או אנרגיה סולארית עצמאית, ולכן מתאימה גם למקומות שבהם אספקת החשמל או הגישה לתשתיות מוגבלות. בין היישומים שלה נמצאים שדות סולאריים, אסדות אנרגיה, מפעלי תעשייה ושדות תעופה, שבהם הרחקת הציפורים נועדה להגן על ציוד יקר ולמנוע שיבושים בפעילות.
המערכות של מגנור מפותחות ומיוצרות כולן בישראל, גם כשהן מותקנות במתקנים מעבר לים. לחברה משרד במיאמי שבפלורידה, והיא מבצעת פרויקטים בטרינידד, בקנדה, באיחוד האמירויות ובמדינות נוספות. "אנחנו עובדים בכל העולם, אבל הכל יוצא מהמוחות הישראליים שלנו", מתגאה יוסי בובליל. "אנחנו מזהים בעיות בשטח ומפתחים כאן את הטכנולוגיה שתיתן להן מענה, בין אם מדובר במתקן בארץ או בפרויקט בצד השני של העולם".
לפרטים >>
בשיתוף מגנור
