הבינה המלאכותית נתפסת כמהפכה דיגיטלית, אך מאחוריה ניצבת תשתית פיזית שבלעדיה לא תיתכן חדשנות – חשמל. על פי מחקר של שניידר אלקטריק, לאחר שבמשך שבעה עשורים הוכפל הביקוש העולמי לחשמל מדי כ-20 שנה, בעשור הקרוב הוא צפוי להכפיל את עצמו בתוך עשר שנים בלבד. לקראת כנס חשמל ואנרגיה 2026 באילת של התאגדות מהנדסי חשמל ואלקטרוניקה בישראל (SEEEI), שוחחנו עם יגאל מנוח, מנכ"ל שניידר אלקטריק ישראל, על האתגרים וההזדמנויות שמייצרת המציאות החדשה.
מה הופך את החשמל לגורם מכריע במהפכת הבינה המלאכותית?
"ה-AI נתפס כמהפכה דיגיטלית, אבל התשתית שמאפשרת אותה היא פיזית לחלוטין. יותר בינה מלאכותית מחייבת יותר כוח מחשוב, מרכזי נתונים, מערכות קירור וכמובן חשמל. במקביל, גם התעשייה, התחבורה והמבנים עוברים תהליכי חשמול ואוטומציה. המשמעות היא שהחשמל כבר אינו רק תשומה תפעולית, אלא תשתית אסטרטגית לצמיחה כלכלית ולתחרותיות. ארגון שלא יוכל להבטיח אספקת חשמל אמינה, יעילה ובעלות תחרותית, יתקשה לממש את הפוטנציאל הטכנולוגי שלו".
האם הפתרון לגידול בביקושים הוא פשוט להגדיל את ייצור החשמל?
"הגדלת הייצור חיונית, אבל היא רק חלק מהפתרון. אנחנו צריכים לשנות את האופן שבו אנחנו מודדים יעילות אנרגטית. בעבר התמקדנו בעיקר בצמצום צריכה ועלויות. היום השאלה היא כמה ערך כלכלי ותפעולי אפשר להפיק מכל יחידת אנרגיה. אם מפעל מצליח לייצר יותר באמצעות אותה כמות חשמל, או אם דאטה סנטר מפנה קיבולת לעומסי מחשוב נוספים באמצעות ניהול חכם, המשמעות היא יצירת יכולת צמיחה ללא הגדלה מקבילה של התשתיות. זו התפיסה שאנו מכנים – Energy Productivity, פריון אנרגטי".
כיצד הבינה המלאכותית יכולה לסייע בהתמודדות עם בעיה שהיא עצמה מחריפה?
"זה אחד הפרדוקסים המעניינים של התקופה. ה-AI מגדיל את הביקוש לחשמל, אבל יכול גם לסייע בניהול יעיל יותר שלו. באמצעות שילוב נתונים בזמן אמת, אוטומציה, תאומים דיגיטליים ובינה מלאכותית, אפשר לחבר בין צריכת האנרגיה לפעילות התפעולית. במפעל ניתן לתאם את צריכת החשמל עם תוכניות הייצור; בדאטה סנטר אפשר לנהל במשולב את עומסי המחשוב, החשמל והקירור; ובבניינים חכמים ניתן להתאים את צריכת האנרגיה לשימוש בפועל. המטרה היא לעבור מניטור צריכה לקבלת החלטות ולביצוע פעולות אוטומטיות".
מה המשמעות המעשית עבור מהנדסי החשמל ומנהלי התשתיות?
"השינוי הוא במעבר ממערכות חשמל שפועלות בנפרד למערכות מחוברות, שמסוגלות להבין את ההקשר התפעולי. לדוגמה, מערכת חכמה יכולה לזהות סימנים מוקדמים לתקלה בציוד, להמליץ על תחזוקה ולתזמן את הטיפול לחלון שבו ההשבתה תפגע פחות בפעילות. המהנדס אינו יוצא מהתמונה, להפך. הוא מקבל מידע איכותי יותר וכלים לקבלת החלטות. האתגר הוא לשלב בין ידע הנדסי, נתונים ואוטומציה כבר בשלב תכנון התשתיות".
כיצד המגמות הללו משנות את שניידר אלקטריק עצמה ואת הפתרונות שהיא מציעה ללקוחות?
"הבינה המלאכותית הופכת לחלק אינטגרלי מהאופן שבו אנחנו מתכננים, מנהלים ומייעלים מערכות אנרגיה ותעשייה. אנחנו משלבים יכולות AI, ניתוח נתונים ואוטומציה בליבת הפתרונות שלנו, כדי לאפשר ללקוחות לא רק לנטר את צריכת החשמל, אלא גם לחזות ביקושים, לזהות תקלות, לייעל עומסים ולקבל החלטות בזמן אמת. המטרה היא להפוך נתונים לפעולות שמשפרות אמינות, יעילות ופריון אנרגטי – ושניידר אלקטריק עושה זאת באמצעות טרנספורמציה מניהול אנרגיה מסורתי לניהול אנרגיה מבוסס בינה מלאכותית. אנו למעשה מקדמים את תחום טכנולוגיות האנרגיה באמצעות שילוב של בינה מלאכותית בכל קצוות אקוסיסטם פתרונות האנרגיה שלנו".
מהו האתגר המרכזי של משק החשמל בישראל בשנים הבאות?
"האתגר הוא להיערך לעולם שבו הביקוש לחשמל גדל במהירות, לצד דרישות גוברות לאמינות, גמישות ויעילות. אי אפשר להסתפק בהרחבת כושר הייצור. צריך לתכנן תשתיות שמאפשרות ניהול חכם של עומסים, שילוב מקורות אנרגיה מבוזרים ומתחדשים, וניצול טוב יותר של הקיבולת הקיימת. אסטרטגיית AI ללא אסטרטגיית אנרגיה אינה שלמה, וגם ההפך נכון. העתיד שייך למי שידע לחבר בין חשמול, אוטומציה ודיגיטציה למערכת אחת, שמייצרת יותר ערך מכל קילוואט זמין".
לפרטים >>
בשיתוף שניידר אלקטריק
