מה גורם להיי-טקיסט לעזוב את המושב הנוח בעמדת האופן-ספייס שלו ואת המשכורת השמנה ולעבור לעמוד מול כיתת תלמידים יום יום? אם שואלים את נחום חופרי, ראש מינהלת "מהייטק להוראה" במכון מופ"ת, התשובה היא תמיד הרצון למצוא משמעות. זו המילה אותה הוא שומע שוב ושוב ממועמדים המגיעים לתוכנית ההסבה שמפעיל המכון. לדבריו, המוסבים מחליטים עליה מתוך הרצון להרגיש שהם עושים משהו למען האחרים ותורמים לחברה. רובם נמצאים כבר בעשור החמישי לחייהם, מה שאומר שעברו שנים רבות בהייטק והגיעו לתחושת מיצוי.
היעד: הסבת 300 מורים בשנה
מינהלת "מהייטק להוראה" הוקמה עבורם על ידי משרד החינוך, מכון מופ"ת וקרן טראמפ, שהיא גם המממנת העיקרית שלה. תפקידה הוא ללוות הסבות של היי-טקיסטים להוראת מקצועות המתמטיקה והמדעים: פיזיקה, כימיה, ביולוגיה ומדעי המחשב. המינהלת החלה לפעול ב-2018, אך הסבות מסוג זה התחילו כבר בסביבות 2012, מתוך הצורך של משרד החינוך בגיוס מורים בעת מחסור. המחסור הזה קיים עד היום: בתחומי המתמטיקה והמדעים חסרים מורים בכל שכבות הגיל ובמדעי המחשב המחסור עמוק יותר, מהסיבה שמדובר במקצוע אליו הביקוש גבוה - מה שמוביל לעוד ועוד מגמות מדעי המחשב בבתי ספר - ומכאן לצורך ביותר מורים. היעד שהוגדר למינהלת הוא הסבת 300 מורים בשנה, מעל 50% מהם עבור לימודי מתמטיקה. ההערכה היא שמספר היעד יעלה בקרוב. מתחילת פעילותה הכשירה המינהלת יותר מ-1,600 מורים, כשאחוז הנקלטים בעבודת ההוראה, שגם נשארים בה, גבוה להפליא: כ-93%.
"המוסבים מדווחים על סיפוק, מציאת משמעות ומציאת ערך במה שהם עושים", מסביר חופרי את מספר הנושרים הנמוך. "הרגליים עליהן עומדת התוכנית הן המוטיבציה המיוחדת של המוסבים והעובדה שתמיד יש להם כתובת: אנחנו. המוסבים מרגישים שהם מממשים שליחות ואחריות חברתית, שהם באמת עושים משהו למען החברה. לשמחתנו, אלו אנשים שמביאים עימם איכויות גבוהות, אותן הם מכניסים למערכת החינוך. הם גם מגיעים עם ניסיון בתחומים שהם מלמדים, שהם תחומים שקשה במיוחד למצוא בהם מורים. יתרון נוסף הוא שהניסיון שלהם אינו רק בתיאוריות הפרטניות של המדעים אלא גם ביישומן ובחשיבה מערכתית שיכולה לספק לתלמידים ראייה רחבה יותר, המגיעה אל מעבר לתחום המצומצם הנלמד לבגרות. אם מורה מגיע, למשל, מחברת טכנולוגיה בה עסק בפיזיקה וכעת הוא מלמד תלמידים על מומנטים בפיזיקה - הניסיון היישומי שלו מספק יתרון בנושא ובהמחשתו".
מה אופן הפעולה של המינהלת?
"תוכנית ההכשרה שהיא מפעילה דומה להסבות אקדמאים אחרות, אך יש בה מספר אלמנטים ייחודיים לקבוצת ההיי-טקיסטים. המינהלת משווקת את המהלך ולאחר מכן מלווה את המוסבים לאורך כל שלביו: החל בייעוץ לבחירת תוכנית הכשרה, המשך בהכנה לכניסה להוראה ועד לליווי בשנות ההוראה הראשונות ותמיכה ברשת בוגרים שממשיכה בפעילות המיועדת לכל המורים שהוסבו. אנו מספקים ליווי אינטנסיבי יותר מזה שמקבל מורה 'רגיל'. אנחנו מבינים שמגיעים אלינו אנשים בגיל מבוגר יותר, אנשים שכבר עשו דברים אחרים, עברו פרק משמעותי בחיים ועומדים כעת לעשות סוויץ' שאינו טריוויאלי. זו לא החלטה פשוטה, היא צריכה להיות מאוד מכוונת ומושכלת והמוסב צריך את היכולת להתמודד עם קשיים - שלא חסר מהם. אנחנו שם בשבילו כדי להקל ולסייע כשצריך".
"בשלב הראשון נסייע מה ללמוד והיכן: הוראת מתמטיקה או מדעים ואיזה מדע. בדרך כלל זה בהתאם לתואר האקדמי והניסיון המקצועי. בכל המוסדות ההכשרה אורכת שני סמסטרים, המתפרסים על פני שנה, אך מספר הימים במסלול יכול להיות יומיים או שלושה. במהלך המסלול הדגש הלימודי הוא על הוראה. לא הכל תיאורטי, יש הרבה התנסות בשטח: התמודדות עם הוראה בבתי הספר. בתום שנת ההכשרה נכנסים המוסבים לעבודה כמורים במעמד מתמחים למשך שנה. בתקופה זו הם מורים לכל דבר ועניין, אך מלווים על ידי סדנה ייחודית שתוכננה עבורם בשיתוף פעולה בין המינהלת ומשרד החינוך. חונך בית ספרי מלווה אותם. בסיומה המוצלח של שנת ההתמחות הם מקבלים רישיון הוראה ונכנסים לשנתם השנייה. גם בה הם מלווים על ידי סדנה ייחודית שהמינהלת פותחת להם בתיאום עם משרד החינוך. בסוף השנה השנייה הם נכנסים לקביעות. במהלך כל התהליך הזה הם מלווים על ידינו באופן אישי - כל אחד לפי צרכיו".
תמיכה ללא הגבלה
נחום חופרי עומד בראש מינהלת "מהייטק להוראה" 4.5 שנים. הוא עצמו מוסב להוראה, עם רזומה מגוון ומפתיע: בעברו היה טייס בחיל האוויר ומפקד טייסת. לאחר שסיים את שירותו עשה הסבה להוראה וניהל את תיכון אוסטרובסקי שברעננה ואת בית הספר השש-שנתי בקיבוץ עין גדי. עוד כיהן כמנהל מחלקת החינוך ברעננה. בין השנים 2005-2013 כיהן כראש עיריית רעננה. את המשיכה לחינוך הוא מסביר בכך שגדל בבית עם אב שהיה מורה ומנהל בית ספר.
מה מעלה חשש בקרב ההיי-טקיסטים בתהליך ההסבה?
"המפגש שלהם עם ארגון חדש, עם תרבותו ובעיקר עם הבירוקרטיה שלו. הם רגילים למקומות בהם קובעים שכר ומאותו הרגע לא צריך לטפל בכך. פתאום הם צריכים לעשות כל מיני דברים בעניין. אנחנו עוזרים להם מאוד בנושאים האלו ובאופן כללי שמים דגש גדול על ליווי אישי, עוד משלב ההתעניינות ובוודאי שלאורך כל הדרך. בתקופת ההכשרה הם בדרך כלל פחות זקוקים לליווי אישי - אבל אם יזדקקו נהיה שם בשבילם. בתהליכי הכניסה להוראה הצורך שלהם בליווי עולה משמעותית ואנו מודעים לכך וזמינים בהתאם. הליווי המערכתי שאנו נותנים כולל גם סדנאות ייחודיות שאנו בונים במתכונת של קהילה יחד עם משרד החינוך. כל מורה שמסיים את תקופת ההכשרה שלו ונכנס לתקופת ההתמחות נמצא בסדנת סטאז' שנבנתה במיוחד למוסבים. גם לאחר שהוא הופך למורה מן המניין אנחנו ממשיכים לפתח ולהעצים אותו, לאורך כל שנות ההוראה. לתמיכה שלנו אין מגבלת זמן".
ראוי לציון
חופרי מספר שבניגוד לאינטואיציה ולמה שניתן לנחש, בקרב המוסבים יש רוב משמעותי לגברים: שני שליש לעומת שליש. זאת למרות שהוראה נתפסת כמקצוע נשי בעיקרו. ההסבר פשוט: בהיי-טק מלכתחילה יש מספר גברים גבוה משמעותית
מנשים והיחס הזה משועתק גם לאוכלוסיית המוסבים.
לאתר >>> המינהלת
בשיתוף "מכון מופת"
