"העולם מתמודד כיום עם שלושה איומי סייבר מרכזיים שמשנים וישנו לחלוטין את כללי המשחק - קריסת שרשראות האספקה, עליית סוכני AI סוררים והבשלתה הצפויה של הטכנולוגיה הקוונטית, שעתידה לפצח, תוך כמה שנים, הצפנה של חומרים מסווגים בתחומים רגישים כמו ביטחון ורפואה". כך מזהירה יזמית הסייבר רות מארי.
לדבריה, אנו עדים כיום לכך שהקו המפריד בין לוחמת סייבר בין-מדינתית לבין אבטחת מידע מסחרית נמחק לחלוטין. כתוצאה מכך המגזר העסקי הגלובלי הפך לשדה הקרב המרכזי שבו מעצמות מנהלות מלחמות שקטות, אך החברות הפרטיות סופגות את פגיעות ההדף הישירות. "מנכ"לים ומקבלי החלטות אינם יכולים עוד להסתפק בניהול סיכונים פסיבי. עליהם להבין כי המציאות מחייבת מעבר מיידי למדיניות הגנה אקטיבית ותקיפה", היא מתריעה.
נזק של עשרה טריליון דולר בשנה
מארי, מייסדת ושותפה של קבוצת הסייבר המבצעית אינטנסיטי גלובל (INTENSITY Global Group) ושל קבוצת א.ר.ל טכנולוגיות שבבעלותה המלאה, מעריכה על בסיס מחקרים, כי הנזק הכלכלי הישיר והעקיף ממתקפות סייבר מורכבות ומבוססות מדינה צפוי לחצות את רף העשרה טריליון דולר בשנה ברחבי העולם. מדובר בסכום השקול בקירוב לתמ"ג השנתי של יפן, מהכלכלות הגדולות בעולם.
"לא מדובר עוד בגניבות כספים נקודתיות בלבד או הונאות פיננסיות", היא מבהירה." זו אסטרטגיה מחושבת ומכוונת של מדינות עוינות, שמטרתה לערער את היציבות הכלכלית של הגוש המערבי, לשבש שווקים חופשיים ולמוטט מותגי ענק".
בואי נדבר על האיום הראשון שהזכרת והוא קריסת שרשראות האספקה ופגיעה בתשתיות קריטיות.
"כדאי לזכור ששרשראות האספקה והתשתיות הפיזיות - אנרגיה, מים, תחבורה, תקשורת וכדומה - הן העורק הראשי של הכלכלה הגלובלית. מתקפות סייבר מתוחכמות שכבר בוצעו וכוונו נגד נמלי ים, מרכזים לוגיסטיים ותשתיות קריטיות הוכיחו כי השבתה דיגיטלית אפילו של ספק יחיד, גוררת עצירה מוחלטת של קווי ייצור בצד השני של הגלובוס. השבתה של נמל מרכזי, למשל, עלולה להסב הפסדים של 200 עד 400 מיליון דולר ביום, אבל האפקט המצטבר הוא גדול עוד יותר. זה נובע מפגיעה אנושה במלאים, באמון הצרכנים ובמוניטין של החברות ובסוף גם גורר קנסות כבדים על החברות מצד הרגולטורים. ועוד לא דיברנו על ההשלכות הביטוחיות.
"מקרה אחר הממחיש את היקף הסיכון הוא מתקפת הסייבר שפגעה בענקית הספנות Maersk וגרמה לה נזק של כ-300 מיליון דולר. גם מתקפות המיוחסות לקבוצת Volt Typhoon הסינית, שכיוונה לתשתיות בארה"ב, ממחישות את הנזק הפוטנציאלי.
"כל אלה הם נזקים אדירים שיכולים בעתיד למוטט כלכלות שלמות. מקבלי ההחלטות מתחילים להבין את חומרת האיום, אבל להערכתי עדיין לא ברמה מספקת. נדרשת כאן הסברה שיטתיות מול מדינות ועסקים, שכן ללא טיפול שורשי והקצאת תקציבים, לא נוכל להתמודד כראוי עם איומי הסייבר האלה".
מה באשר לעליית סוכני ה-AI?
"ארגונים רבים מטמיעים סוכני AI אוטונומיים כדי להזניק פריון ויעילות, וזה מובן, אך בהיעדר בקרה הדוקה, הסוכנים הללו הופכים לסוררים (Rogue Agents) ויוצאים משליטה. הם מדליפים קוד מקור, נוטלים נתונים רגישים, יוצרים חשיפות סייבר חסרות תקדים ומדליפים חומרים מסווגים לרשת הפתוחה. סוכן אוטונומי עלול לפעול ללא פיקוח מספק, במיוחד כשהוא מקבל הרשאות גישה נרחבות. זה עלול להוביל בסוף לצניחה חדה בשווי השוק של חברות, לאובדן נכסים קנייניים ולתביעות משפטיות חסרות תקדים".
את מדברת על ערעור שיטות הצפנה המשמשות כיום להגנה על מידע ועל "תקתוק של שעון החול הפוסט-קוונטי". למה הכוונה?
"תפיסת העולם האסטרטגית של תוקפים - בין שהם בודדים ובין שהם מופעלים על ידי מדינות - מבוססת כיום על איסוף ואגירה של דאטה מוצפנת, ממידע פיננסי וביטחוני ועד למידע רפואי רגיש. הגישה אומרת: 'נלכוד את המידע עכשיו ונפצח אותו כשטכנולוגיית המחשוב הקוונטי תבשיל'. ברגע שהטכנולוגיה תגיע לבשלות, ההצפנות המסורתיות ייפרצו והסודות הארגוניים הכי כמוסים ייחשפו באופן שיוביל לפשיטות רגל המוניות.
"שעון החול של העידן הפוסט-קוונטום כבר מתקתק ואם לא נשנה את חוקי המשחק ונעבור להצפנה פוסט-קוונטית עכשיו - ולא בעוד שלוש-ארבע שנים - נמצא את כל הסודות בחוץ. בעניין הזה יש לי מסר חד לעסקים: אם לא תכינו תקציבים ותפעלו אקטיבית, כולל הכשרת כוח אדם מתאים, הרגולציה והקריסה הכלכלית ידפקו בדלת וימצאו אתכם לא מוכנים, על כל התוצאות הרות האסון שיכולות לנבוע מכך".
המפתח - חינוך מגיל צעיר
בתוך האנרכיה הדיגיטלית הזו, מארי מציבה תנאי ברור להתמודדות: שמירה על עליונות בני האנוש. "אם לא נבין את החשיבות של ה-Human in the Loop (האדם בתוך לולאת ההחלטות), נפספס את המערכה. מערכות הגנה אוטומטיות כושלות ללא ניהול אנושי מיומן. המערכה לא תוכרע רק על ידי שינוי קוד או טכנולוגיה, אלא בראש ובראשונה על ידי תפיסות עומק ושכלול הגורם האנושי".
לדבריה, מדובר במשימה דחופה שמחייבת חינוך ושכלול של ההון האנושי מגיל צעיר: "אם לא נתחיל כבר בחטיבת הביניים ללמד איך מטפלים בבעיות המורכבות הללו, לפתח חשיבה ביקורתית ולהעניק כלים מעשיים - נחטא לעצמנו. אי אפשר לחכות לגיל 20 כדי לבנות את הדור הבא. חייבים ליצור אקו-סיסטם שלם שמכין את בני הנוער לעידן החדש".
חלק נוסף מההיערכות הנדרשת נוגע, לדבריה, ליכולת של ארגונים גדולים לאמץ חדשנות פתוחה ולשלב טכנולוגיות מבחוץ. בפאנל מקצועי שהנחתה מארי בכנס של הלשכה לטכנולוגיות המידע, היא הדגישה את החשיבות של חיבור נכון בין תאגידים גדולים לבין סטארט-אפים בתחילת דרכם: "תאגידים גדולים לא תמיד מסוגלים לאמץ טכנולוגיות חדשות במהירות. היערכות נכונה - באמצעות אקסלרטורים, צוותים ייעודיים וגילוי אמפתיה לאתגרים של הסטארט-אפים - היא רווח נקי לשני הצדדים".
טכנולוגיה, מדיניות והון אנושי
תפסנו את רות מארי ביום הראשון שלאחר הכנס, רגע אחרי שירדה מהבמה וסיימה להנחות את פאנל הסטארט-אפים המרכזי ודקה לפני שהיא רצה לאירוע ההשקה של בית הספר ליזמות של עמותת 8200 - המקום שבו לוחמים מהשטח מגיעים למצוא את השותף הטכנולוגי הבא שלהם. ניצלנו את חלון הזמן הצר הזה כדי להבין ממנה מהו המסר שהייתה רוצה להעביר למגזר העסקי.
"אני מאמינה שההתמודדות עם איומי הסייבר מחייבת שילוב בין טכנולוגיה, מדיניות ארגונית והון אנושי מיומן", היא השיבה. "מערכות הגנה מתקדמות הן חלק מהפתרון, אך הן אינן תחליף לניהול סיכונים, לפיקוח וליכולת אנושית לקבל החלטות בתנאי אי-ודאות. בסיכומו של דבר, האחריות, הניווט, שיקול הדעת והשמירה על הכלכלה הגלובלית ימשיכו להישען על גורם אנושי משוכלל, יזמי, פרואקטיבי, ערכי ומיומן".
מסייבר ויזמות ועד לחינוך טכנולוגי
רות מארי היא בוגרת 8200, יזמת סדרתית ומנטורית. היא נמנית, כאמור, עם מייסדי קבוצת הסייבר המבצעית אינטנסיטי גלובל, ש-51% ממניותיה נרכשו על ידי חברת "אקסל סולושנס" הציבורית. מארי ממשיכה להחזיק במניות בחברה, ולצד זאת היא מחזיקה בשליטה בחברות נוספות ומלווה סטארט-אפים בשלבי החדירה לשוק, תוך התמקדות בפתרונות בעלי עומק מדעי והנדסי.
מומחיותה המקצועית הביאה לבחירתה כשופטת בוועידה המדעית הבין-לאומית CSCML - הסימפוזיון הבין-לאומי לאבטחת סייבר, קריפטוגרפיה ולמידת מכונה. מארי גם מקדישה חלק ניכר מזמנה לעשייה ציבורית וחינוכית. היא פועלת במסגרת 8200 Founders ובקהילת W2W לקידום נשים לתפקידי הנהגה ויזמות בתעשיית ההייטק והדיפטק, ומסייעת למנכ"ליות צעירות.
כחלק מתפיסת עולמה על חשיבות הגורם האנושי, מובילה מארי בשיתוף בית החינוך "נתן אלתרמן" בנתניה, תוכנית חלוצית ליזמות ערכית ואימפקט חברתי המיועדת לתלמידי חטיבת ביניים. התוכנית מנגישה לבני הנוער את עולמות הסייבר והטכנולוגיה, תוך דגש על אתיקה, חשיבה ביקורתית ואחריות חברתית.
בשיתוף א.ר.ל טכנולוגיות
לקריאה נוספת > מפיצוח ה-GTM לאימפקט גלובלי: רות מארי מסמנת את דור העתיד של ההייטק
לעמוד הלינקדאין
