המרוץ לאימוץ בינה מלאכותית בארגונים נמצא בעיצומו. חברות, בנקים, גופים ממשלתיים ומערכות ביטחוניות משלבים כלי AI בתהליכי העבודה שלהם, בניסיון לייעל פעילות, לשפר שירותים ולהגדיל את הפריון. אלא שלצד ההזדמנויות, מתרחב גם משטח התקיפה: כלים שמאפשרים לארגונים לפעול במהירות וביעילות רבה יותר, מעניקים יכולות חדשות גם לתוקפים.
"אנחנו עומדים בפני צונאמי של איומי סייבר", אומר בני צ'רני, מייסד ומנכ"ל חברת OPSWAT, המתמחה בהגנה על תשתיות קריטיות. "יכולות שבעבר היו נחלתם של גופי מודיעין ומערכות ביטחון מתקדמות הופכות לנגישות לקבוצות תקיפה קטנות ואפילו ליחידים. הבינה המלאכותית משנה את מאזן הכוחות ומנהלי אבטחת המידע חייבים לשנות את הדרך שבה הם מגנים על הארגון".
OPSWAT, שהוקמה בשנת 2002 בארה"ב, פועלת בתחום ההגנה על מערכות מחשוב, רשתות ותשתיות חיוניות. החברה מתמקדת במניעת חדירת איומים באמצעות קבצים, התקנים והעברת נתונים בין רשתות וסביבות מחשוב שונות. על לקוחותיה נמנים ארגונים ממשלתיים וביטחוניים, מוסדות פיננסיים, חברות אנרגיה וגופים המפעילים תשתיות חיוניות, שבהם מתקפת סייבר עלולה להפוך בתוך דקות מאירוע טכנולוגי למשבר לאומי או כלכלי.
ארגונים רבים ממהרים להטמיע AI, אבל במקביל חוששים מאובדן שליטה על המידע ועל מערכות המחשוב. האם החשש מוצדק?
"הטעות הגדולה ביותר היא לחשוב שהפתרון הוא לעצור את כניסת הבינה המלאכותית. החשש מוצדק, אבל המסקנה לא צריכה להיות הימנעות משימוש בבינה מלאכותית. להפך, אני אומר למנהלי ארגונים: 'אל תפחדו להכניס AI פנימה, אבל תדאגו שתהיה לכם היכולת לשלוט בתהליך ולהגן על עצמכם'. הבעיה היא שארגונים מכניסים טכנולוגיות חדשות בקצב מהיר מאוד, לעיתים בלי להבין לעומק אילו נתונים נכנסים למערכות, מהיכן הם מגיעים ומהם הסיכונים שהם נושאים איתם. ככל שהשימוש בבינה מלאכותית מתרחב, כך גדלה החשיבות של בדיקת המידע לפני שהוא נכנס לארגון, לצד שליטה במעברים בין סביבות מחשוב שונות. המטרה שלנו היא לא לעצור את החדשנות, אלא לאפשר אותה בצורה בטוחה. אנחנו רוצים שארגונים יוכלו ליהנות מהיתרונות של AI, בלי לאפשר לטכנולוגיה להפוך לנקודת תורפה".
מהו הדבר החשוב ביותר שהיית רוצה שמנהלי IT ואבטחת מידע יבינו היום?
"שהאיומים השתנו, ושאסור להמשיך להתגונן רק בשיטות שהתרגלנו אליהן. חלק משמעותי מהלקוחות שלנו בעולם מגיעים מתחומי הביטחון והתשתיות הקריטיות. הם מתמודדים עם איומים שמקורם, בין היתר, במדינות כמו סין, רוסיה ואיראן. הם יודעים שמאחורי חלק מהאיומים האלה עומדים גורמים עם משאבים גדולים ויכולות טכנולוגיות מתקדמות, ושהיום גם להם יש גישה לכלי AI. המשמעות היא שאפשר לפתח מתקפות מתוחכמות יותר, לגלות חולשות במהירות רבה יותר ולנסות לעקוף מערכות הגנה בדרכים חדשות. אין כאן פתרון קסם שמבטיח כי אף ארגון לעולם לא ייפגע. אבל אפשר לצמצם באופן משמעותי את הסיכונים, להעלות את רמת המוכנות ולמנוע מאיומים להגיע למערכות הרגישות ביותר".
מניעה ולא רק זיהוי
מניסיונך, מהם שלושת האיומים המרכזיים שמטרידים כיום ארגונים גדולים בעולם?
"הראשון הוא מידע שנכנס לארגון מבחוץ. בכל יום עוברים בארגון כמויות עצומות של קבצים: מסמכים שמגיעים מספקים, קבצים שמורידים מהענן, תוכנות, עדכונים, מצגות וקבצים שנשלחים בין עובדים ושותפים עסקיים. כל אחד מהם עלול להכיל קוד זדוני או רכיב שמנצל חולשה קיימת.
"הבינה המלאכותית הופכת את יצירתם של קבצים זדוניים ואת שינוי דפוסי התקיפה לפשוטים ומהירים יותר. במקרים מסוימים, קובץ שנראה לגמרי תמים עלול לעבור חלק ממערכות האבטחה המסורתיות ולהגיע למערכות הפנימיות.
"האיום השני הוא התקנים פיזיים. אנשים רגילים לחשוב על מתקפת סייבר כעל משהו שמגיע דרך האינטרנט, אבל גם התקן USB, מצלמת אבטחה או אפילו כבל טעינה, שנראה רגיל לחלוטין, עלולים לשמש כלי תקיפה. מספיק שעובד יחבר התקן לא מוכר למחשב רגיש כדי ליצור סיכון.
"האיום השלישי הוא שרשרת האספקה. נניח שארגון רוכש מחשב נייד מספק חיצוני. איך הוא יודע שהמחשב שהגיע אליו בטוח? שהוא לא מכיל תוכנה זדונית, שינוי לא מורשה או רכיב שעלול לסכן את הרשת? ארגונים משקיעים משאבים בהגנה על המערכות שלהם, אבל לפעמים שוכחים לבדוק מספיק טוב את מה שנכנס אליהן".
בהקשר זה, עד כמה אפשר להגן על ארגון מפני קובץ זדוני שעדיין לא זוהה בעולם?
"זה בדיוק אחד האתגרים הגדולים. אם ההגנה שלך מתבססת רק על זיהוי של איום מוכר, תמיד יהיה סיכון שמתקפה חדשה תצליח לעבור. לכן אנחנו מאמינים בגישה של מניעה ולא רק זיהוי.
"אחת הטכנולוגיות המרכזיות שלנו היא Deep CDR, שמאפשרת לפרק קובץ ולבנות אותו מחדש כך שרכיבים פעילים, שעלולים להיות מסוכנים, יוסרו ממנו, תוך שמירה על המידע הנדרש לשימוש. זו גישה שמקטינה את התלות ביכולת לזהות מראש כל קוד זדוני. אנחנו משלבים את זה עם סריקה באמצעות מנועי אבטחה שונים ועם טכנולוגיות נוספות. הרעיון הוא לא לסמוך על שכבת הגנה אחת, אלא להפעיל כמה מנגנונים שמקטינים יחד את הסיכון".
אתה מדבר הרבה על איומים שמגיעים מהתקנים. עד כמה האיום הזה מוחשי?
"הוא מוחשי מאוד ולדעתי עדיין לא מקבל מספיק תשומת לב. אנחנו מדברים על מצלמות אינטרנט, מצלמות אבטחה, התקני USB, ציוד מחשוב והתקנים שנראים לחלוטין תמימים. בחברה שלנו פועלת קבוצת מחקר בשם 515, שעוסקת בין היתר באיתור נקודות חולשה בהתקנים ובטכנולוגיות. אגב, למספר 515 יש משמעות אישית עבורי - זו הגימטרייה של שמה של אשתי, שירה.
"החוקרים שלנו מזהים חולשות במוצרים ובמערכות של ספקים שונים, ופועלים לחשוף אותן באחריות כדי שאפשר יהיה לטפל בהן. מבחינתי, חלק מהתפקיד שלנו הוא לא רק להגן על לקוחות באמצעות מוצרים, אלא גם להעלות את המודעות לסיכונים שאנשים וארגונים נוטים להתעלם מהם".
תשתית קריטית צריכה מערך הגנה ייעודי
אתם מתמחים בהגנה על תשתיות פיזיות. מה מבדיל בין ההגנה על ארגון רגיל לבין ארגון תשתית קריטית?
"תשתית קריטית היא מערכת שהמשך הפעילות שלה חיוני לתפקוד המדינה והמשק: חשמל, מים, מערכות ביטחוניות, בנקים, חברות ביטוח, בתי חולים ומערכות תעשייתיות מרכזיות. אם חברה רגילה סובלת מהשבתת מחשבים, הנזק עלול להיות משמעותי. אבל אם מערכת חשמל, בית חולים או גוף פיננסי מרכזי נפגעים, ההשלכות כבר עלולות להגיע הרבה מעבר לארגון עצמו. זו יכולה להיות פגיעה ברציפות התפקודית, בשירותים חיוניים, בכלכלה ולעיתים גם בחיי אדם.
"התשתיות האלה מאופיינות גם ברשתות מורכבות במיוחד. יש בהן מערכות IT לצד מערכות תפעוליות, ציוד ישן לצד טכנולוגיות חדשות, מספר רב של התקנים וספקים חיצוניים. במקרים רבים הן חייבות להמשיך לפעול ברציפות, ולכן אי אפשר פשוט לנתק מערכת או להשבית אותה לצורך עדכון.
"כמו שמדינה צריכה צבא כדי להגן על עצמה, תשתית קריטית צריכה מערך הגנה ייעודי. לא מספיק להתקין מוצר אבטחה ולחשוב שהעניין הסתיים. צריך לבנות תפיסת הגנה שלמה".
ארבעה שלבי התגוננות בעידן ה-AI
נחזור לבינה המלאכותית. איך ארגון יכול להכניס AI בצורה בטוחה? ואיך אתם מסייעים לו לעשות זאת?
"קודם כל צריך לבדוק את המודל לפני הכנסתו לארגון: את מקור המודל, הקבצים והקוד שמגיעים איתו, סביבת ההרצה וההרשאות. הסנדבוקס MetaDefender Aether שלנו מאפשר לנתח התנהגות של קבצים וקוד נתמכים בסביבה מבודדת, לזהות ניסיונות להריץ קוד זדוני, ולגשת למידע רגיש או ליצור תקשורת חשודה לפני שהם מגיעים לסביבת הייצור. הבדיקות צריכות להיות חלק ממחזור הפיתוח המאובטח (SDLC) ולהתבצע גם בעדכונים.
"בנוסף, כשארגון מפעיל מודל שפה מקומי (LLM) אפשר לבודד אותו באמצעות הדיודה שלנו. היא מאפשרת להזין את סביבת הבינה המלאכותית במידע מאושר בכיוון אחד, בלי לאפשר תקשורת חזרה דרך אותו חיבור. חשוב לוודא שאין חיבורים שעוקפים את ההפרדה ושכל הוצאת מידע עוברת במסלול מאושר ומבוקר.
"השלב השלישי הוא הגנה על הקלט והפלט. טכנולוגיית Deep CDR שלנו מאפשרת לבצע סניטציה של קבצים נכנסים ויוצאים בפורמטים הנתמכים. במקביל, Proactive DLP מאפשרת לזהות מידע רגיש, להשחיר אותו או לחסום את העברתו בהתאם למדיניות. גם קובץ שהמודל עצמו יצר חייב לעבור בדיקה לפני שמשתמשים בו.
"השלב הרביעי הוא אבטחת חיבורי MCP. כשסוכן AI מתחבר לכלים ולמערכות ארגוניות, צריך להגביל את ההרשאות והפעולות שהוא רשאי לבצע. אפשר לשלב את Multiscanning ואת MetaDefender Aether לבדיקת קבצים נתמכים שעוברים בחיבורים האלה, לצד אישור אנושי לפעולות רגישות.
"המסר שלי למנהלים הוא פשוט: 'תכניסו AI, תשתמשו בו ותתקדמו, אבל תשמרו על השליטה במה שהוא מקבל, מוציא ויכול לעשות'".
לאור כל זאת, איך אתה מעריך שייראה עולם הסייבר בעוד חמש שנים?
"אני חושב שאנחנו נמצאים רק בתחילתו של שינוי עצום. הולך להיות צונאמי של פוגענים, ואנחנו כבר רואים את הכיוון. הבינה המלאכותית מאפשרת לתוקפים לפתח ולהתאים קוד זדוני, לאתר נקודות חולשה ולבצע פעולות שבעבר דרשו משאבים וידע ברמה גבוהה מאוד.
"בעבר, חלק מהיכולות האלה היו זמינות בעיקר לארגוני מודיעין ולמערכות ביטחון של מדינות. היום כלי AI ומודלים שניתן להוריד ולהריץ באופן עצמאי הופכים יכולות מתקדמות לנגישות הרבה יותר.
"אחד הדברים שמטרידים אותי הוא שיש בשוק גישה שלפיה התשובה לכל מתקפת AI היא פשוט עוד מערכת AI. כששמים בינה מלאכותית מול בינה מלאכותית ומניחים שהבעיה נפתרה. לדעתי זו טעות. AI היא כלי חשוב מאוד להגנה וגם אנחנו משתמשים בטכנולוגיות AI ייעודיות. אבל אסור ליצור מצב שבו כל ההגנה נשענת על מערכת הסתברותית שמנסה לנחש אם משהו מסוכן. צריך לשלב AI עם מנגנוני אבטחה דטרמיניסטיים, כאלה שמבוססים על כללים ברורים, על הפרדה פיזית ועל מניעה מראש של מסלולי תקיפה".
נניח שמנהל אבטחת מידע מקבל תקציב מוגבל. במה היית ממליץ לו להשקיע קודם?
"אין תשובה אחת שמתאימה לכולם. אנחנו עובדים בעיקר עם ארגונים גדולים ומורכבים, וכל ארגון מתמודד עם סיכונים אחרים. כשאנחנו מגיעים לארגון, הדבר הראשון שאנחנו רוצים להבין הוא איפה נקודות החולשה שלו, מהן המערכות הקריטיות ביותר, אילו סוגי מידע נכנסים אליו ואילו השלכות יכולות להיות לפגיעה בכל אחת מהמערכות. ארגון שיש בו רשתות תפעוליות רגישות זקוק להגנות שונות מארגון שהסיכון המרכזי שלו הוא זרימת קבצים ממקורות חיצוניים. לכן, לפני שמוציאים כסף, חשוב להבין מה צריך להגן עליו ומהם מסלולי התקיפה האפשריים. העצה שלי למנהל אבטחת מידע היא לא לרכוש טכנולוגיה רק מפני שהיא חדשה או פופולרית. צריך להשקיע קודם כל במקום שבו הסיכון העסקי או התפעולי הוא הגדול ביותר".
ממשיכים לחפש רכישות, גם בישראל
OPSWAT פועלת כבר יותר משני עשורים. מה השלב הבא מבחינה עסקית?
"אנחנו ממשיכים לבנות את החברה ולהרחיב את הפעילות שלנו בעולם. אחד הכלים המרכזיים שלנו לצמיחה הוא רכישת חברות עם טכנולוגיות מעניינות, שאפשר לשלב בפלטפורמה שלנו ולהמשיך לפתח. עד היום רכשנו שש חברות, בהן גם חברה ישראלית, ואנחנו בהחלט מתכוונים להמשיך לבחון הזדמנויות נוספות. ישראל היא מבחינתנו שוק מעניין מאוד, עם חדשנות טכנולוגית ויכולות מחקר ופיתוח חזקות בתחום הסייבר. אנחנו לא מחפשים רכישות רק כדי להגדיל את החברה. המטרה היא למצוא טכנולוגיות משלימות, שיאפשרו לנו להעניק ללקוחות פתרון רחב וטוב יותר, במיוחד בתחומים שבהם האיומים ממשיכים להשתנות".
האם הנפקה בנאסד"ק היא חלק מהתוכניות?
"בהחלט. אני רוצה להנפיק את OPSWAT בנאסד"ק. זו שאיפה עסקית ברורה מבחינתי. אנחנו ממשיכים לפתח את החברה, להרחיב את הפעילות הגלובלית, להשקיע בטכנולוגיות חדשות ולבחון רכישות שיוכלו לחזק את המעמד שלנו בשוק. אנחנו פועלים בתחום שהחשיבות שלו רק הולכת וגדלה. ככל שהתשתיות בעולם הופכות לדיגיטליות ומחוברות יותר, כך עולה גם הצורך להגן עליהן. אני מאמין שהשוק הזה ימשיך לצמוח ושאנחנו נמצאים בעמדה טובה לקחת בו חלק משמעותי".
ולסיום, מה המסר שלך למנכ"לים ולמנהלי אבטחת המידע בישראל?
"הבינה המלאכותית לא הולכת להיעלם וגם איומי הסייבר לא. השאלה היא אם ארגונים ימשיכו לרדוף אחרי האיומים ולנסות להגיב לכל מתקפה חדשה, או שישנו את תפיסת האבטחה שלהם ויתמקדו גם במניעה. אני לא חושב שארגונים צריכים לפחד מחדשנות. הם צריכים להיערך אליה. תכניסו AI, תשתמשו בטכנולוגיות החדשות, תייעלו תהליכים ותתקדמו. אבל אל תניחו שכל קובץ, כל התקן וכל מידע שנכנס לארגון הוא בטוח. בעולם שבו אפילו כבל טעינה או מסמך שנשלח במייל יכולים להפוך לנקודת כניסה למתקפה, הגנה על הארגון כבר לא יכולה להתחיל רק אחרי שמזהים את האיום. היא חייבת להתחיל לפני שהוא נכנס".
הסדרה שמנגישה את עולמות הסייבר לציבור הרחב
לאחרונה נקטה OPSWAT ביוזמה יוצאת דופן והחליטה להפיק את סדרת הדוקו-סייבר Into the Breach בהנחיית קארי ביירון ("מנפצי המיתוסים"). "הסדרה שנועדה להמחיש לצופים בצורה נגישה את העולם הזה של סייבר", מסביר בני צ'רני את המהלך. "אבטחת סייבר היא נושא מורכב מאוד, ולרוב האנשים קשה להבין מה באמת מתרחש מאחורי הקלעים. בסדרה אנחנו מציגים באמצעות סיפורים, ניסויים והדגמות כיצד חולשות אבטחה יכולות להפוך לאיומים ממשיים. המטרה היא לגרום לאנשים להבין שסייבר הוא לא רק עניין של מומחי מחשבים - הוא קשור לכל ארגון, לכל עובד ולכל מערכת שאנחנו מסתמכים עליה בחיי היום-יום".
בשיתוף OPSWAT
