מי שעבר טיפול רגשי במהלך חייו מכיר את הסיטואציה: המטופל מספר על אירוע שהתרחש מחוץ לחדר, והמטפל מנסה להבין אותו באמצעות הזיכרון והתיאור שמובאים בפניו, מנקודת מבטו של המטופל.
בטיפול דיאדי, שיטת טיפול רגשי המתמקדת בקשר שבין הילד להורה ונפוצה בעיקר בגיל הרך, חלק מהסיטואציות מתרחשות בחדר עצמו. הילד וההורה מגיעים יחד, ולעתים דווקא הרגעים הקטנים שביניהם הופכים לחומר שממנו נבנה התהליך הטיפולי.
בקשות, תסכולים, התנגדויות, רגעי קרבה וגם רגעים של משחק והנאה משותפת – כל אלה מתרחשים לנגד עיני המטפל בזמן אמת. במקום להתבונן בילד ובהתנהגותו במנותק מהסביבה, העבודה מכוונת גם אל מערכת היחסים שבתוכה הוא גדל ומתפתח ואל האופן שבו הקשר משפיע על התמודדותו עם אתגרים רגשיים.
בפער שבין לשמוע על הרגעים הללו לבין לראות אותם מתרחשים נמצאת ליבת עבודתה של קרני להט, מטפלת רגשית בעלת תואר שני בטיפול בתנועה מ-Lesley University ובוגרת הכשרה בפסיכותרפיה הורה-ילד, העוסקת בתחום זה 14 שנה. במהלך השנים עבדה עם ילדים, מתבגרים והורים במסגרות טיפוליות ובקליניקה. יותר מעשור היא עובדת גם באלו"ט, עם ילדים על הרצף האוטיסטי, בטיפול דיאדי ובהדרכת הורים ואנשי מקצוע.
"העבודה שלי היום משלבת בין הידע והניסיון הקליני לבין הסתכלות רחבה על הילד", היא אומרת. "לא רק על הקושי שלו, אלא גם על הקשר שלו עם ההורה, עם הסביבה ועל מה שקורה ביניהם".
הבחירה להעמיק בטיפול דיאדי נולדה, לדבריה, מתוך תפיסה שלפיה אי אפשר תמיד להפריד בין הקושי של הילד לבין הסביבה שבה הוא מתרחש. "הרבה פעמים אנחנו לא יכולים באמת להבין את הקושי של הילד בלי להבין את הקשר שבתוכו הוא חי", מסבירה להט. "ילד אינו נתון שאפשר לבודד מהסביבה. התנהגות שמופיעה בגן או בבית יכולה לקבל משמעות אחרת כשמסתכלים עליה בתוך מערכת היחסים שבה היא מתרחשת".
כאן, לדבריה, נמצא אחד היתרונות של המודל. הנוכחות המשותפת בחדר מאפשרת למטפל לזהות דפוסי תקשורת, להבין מה מעורר קושי או תסכול, אך גם להבחין ברגעים שבהם נוצרים חיבור, ביטחון והנאה. ההתבוננות אינה מתמקדת רק במה שאינו עובד, אלא גם בכוחות הקיימים בקשר ובאפשרות לחזק אותם.
"אנחנו עובדים על הקשר עצמו, בתוך מערכת יחסים מרכזית בחייו של הילד", היא אומרת. "במקום לשאול רק מה לא עובד אצל הילד, אפשר לשאול מה קורה בין השניים ברגע שבו שניהם מתקשים. זו גם הסתכלות שאינה הופכת את ההורה לבעיה, אלא רואה בו חלק מהפתרון ושותף בתהליך".
לצד הטיפול הדיאדי להט עוסקת גם בהדרכת הורים, ושני הכלים, מבחינתה, משלימים זה את זה. "ההדרכה מאפשרת לקחת את מה שאנחנו מבינים בחדר הטיפול ולהפוך אותו לכלים לחיי היום-יום – ברגעים המוכרים בכל בית: קושי, התנגדות, פרידה, הצפה או קונפליקט. הרעיון הוא לחשוב איך להגיב לילד באופן שמקדם את הקשר ולא רק פותר את הרגע, כך שהעבודה שנעשית בחדר תוכל להמשיך גם בבית".
להתמודד עם הקושי וליהנות מהקשר
אחת הנקודות שלהט מדגישה נוגעת לתזמון הפנייה לטיפול. לדבריה, טיפול והדרכת הורים אינם צריכים להתחיל רק כאשר המשפחה כבר נמצאת במשבר.
"במיוחד בגילים הצעירים יש לנו אפשרות לעבוד דרך הקשר עצמו", היא אומרת. "בגילים האלה הקשר עם ההורה הוא תשתית משמעותית בהתפתחות הילד, ולכן אפשר להשתמש במה שקורה בתוכו כדי להבין טוב יותר את הקושי ולעבוד עליו".
אולם הטיפול אינו מתמקד רק בהתמודדות עם קשיים. מטרה חשובה נוספת, מדגישה להט, היא לאפשר לילד ולהורה לחוות מחדש את ההנאה שבקשר ביניהם. המשחק המשותף הוא חלק משמעותי בתהליך: הוא מאפשר ליצור קרבה, לעודד תקשורת ולחזק חוויות חיוביות של מפגש והדדיות. בתוך מציאות משפחתית שלעתים מתמלאת במאבקים, בתסכולים ובניסיונות להתמודד עם התנהגויות מאתגרות, יש ערך גם לרגעים פשוטים של משחק, צחוק והנאה משותפת.
כשהיא נשאלת מה היא מבקשת להשיג בתהליך, להט חוזרת קודם כל לחוויה של הילד ושל ההורה. "המטרה היא לעזור לילד ולהורה להרגיש שהם פחות לבד בתוך הקושי. בדידות היא מילה שחוזרת בעבודה עם משפחות – אצל הילד שלא מצליח להסביר את עצמו ואצל ההורה שלא תמיד בטוח שהוא מבין מה עובר עליו. חשוב לי שהילד ירגיש שמבינים אותו, ושההורה ירגיש שהוא מצליח להבין טוב יותר את הילד שלו".
התהליך עובר, לדבריה, דרך ניסיון להבין מה עומד מאחורי ההתנהגות ומה הילד מנסה לבטא באמצעותה. מתוך ההבנה הזאת ניתן להגדיר את מטרות הטיפול: לחזק את הקשר בין הילד להורה, לתמוך ביכולת הוויסות הרגשי, לסייע לשניהם להתמודד יחד עם רגעי קושי, ובה בעת לטפח מרחב של קרבה, משחק והנאה הדדית.
בסופו של דבר, הטיפול הדיאדי מציע להסתכל על הקושי של הילד לא רק דרך ההתנהגות שלו, אלא דרך מערכת היחסים שבתוכה הוא גדל ומתפתח. עבור להט, המטרה אינה לחפש מי "אשם" או לתקן התנהגות נקודתית, אלא לעזור להורה ולילד להבין טוב יותר זה את זה, למצוא דרכים חדשות להתמודד יחד וגם ליהנות מהקשר שביניהם. "כשמשהו משתנה בקשר", מסכמת להט, "נפתחת אפשרות לשינוי גם מחוץ לחדר הטיפול".
קרני להט
לפניה טלפונית 052-2975553 >
לפניה במייל >
בשיתוף קרני להט
