הדרך שבה בחר משרד עו"ד בך, לדרמן ושות' שונה בנוף של ענף התביעות הייצוגיות. במשרד החליטו להגיש רק תביעות ייצוגיות בעלות ערך חברתי משמעותי ויכולת אמיתית לחולל שינוי. "אנחנו נלחמים על דברים שאנחנו מזדהים איתם", מדגיש עו"ד מיכאל בך, "כאשר אתה נלחם בעבור מטרה צודקת שאתה מאמין בה, ממילא תהיה במיטבך".
אחת הדוגמאות לכך היא התביעה בקשר לפרשת עוקץ קשישים. "יש חברות טלמרקטינג שטירגטו קשישים, והצליחו לקבל מהם את פרטי כרטיס האשראי שלהם באמצעות תכסיסים ודרכי רמייה, תוך ניצול חולשתם ובדידותם", מספר בך, "הן נהגו לסחור בפרטי כרטיסי האשראי עם חברות טלמרקטינג נוספות וכולן 'חגגו' עליהם ויצרו לקשישים חובות של עשרות ומאות אלפי שקלים. עשרות אלפי קשישים, חלקם ניצולי שואה, נפלו קורבן להתנהלות הונאתית זאת.
"ח"כ מירב כהן, שכיהנה אז בתפקיד מנכ"לית אמון הציבור, פנתה אלינו על מנת שנגיש תביעה ייצוגית נגד חברות הטלמרקטינג. הבנו שתביעה כזאת לא תשיג את מטרת עצירת התופעה ולא תביא להשבת הכספים לקשישים, שכן הבעלים יסגרו את החברה שתיתבע ויקימו חברה חדשה. משניתחנו את התופעה, נפל לנו האסימון שחברות כרטיסי האשראי הן גורם שיכול וחייב למנוע את התופעה המכוערת הזאת, שכן כל העסקאות האלה מתבצעות דרכן.
"בידי חברות האשראי היתה תמונה מלאה ממעוף הציפור אודות התופעה והיקפה – הן קיבלו את תלונות הקשישים, ידעו את גילם, נחשפו לעסקאות החריגות שצצו פתאום בזאת אחר זאת ונחשפו למניפולציות של חברות הטלמרקטינג. הגענו למסקנה שבהתחשב במעמדן המיוחד של חברות כרטיסי האשראי וחובותיהן המשפטיות כלפי הקשישים, כלל המידע הזה הטיל עליהן חובה להגן על הקשישים ולמנוע את הנזקים שנגרמו להם.
"התביעה הוגשה ב–2018, ובמסגרתה תבענו מחברות כרטיסי האשראי לפצות את עשרות אלפי הקשישים בגין הנזקים שנגרמו להם, ולקבוע נהלים שיעקרו מהשורש את התופעה. לאחר הליך ממושך בבית המשפט המחוזי התביעה נדחתה. הגשנו ערעור לבית המשפט העליון, הערעור התקבל בימים אלה, והתביעה אושרה כייצוגית. אם נצליח להשיב לקשישים את הכספים שנגזלו מהם ונסייע בעקירת התופעה המכוערת, נדע שעשינו דבר גדול וחשוב".
"ריצה לטווח ארוך"
תביעה זאת, המתנהלת על פני שמונה שנים, היא דוגמה לכך שתובענה ייצוגית היא ריצה לטווח ארוך. "זאת דרך חתחתים שדורשת אורך נשימה. יש תביעות שאנו מנהלים 15 שנה ויותר", מספר עו"ד בך, "יש לנו את הדבקות במטרה והניסיון. כל תביעה היא מלחמה שיש בה מאות קרבות קטנים, וכל קרב צריך לנהל ביותר ממאה אחוז השקעה. אני חושב שזה מה שמייחד את המשרד שלנו".
התמודדות עם פערי הכוחות
עו"ד רון לדרמן, בעלים שותף במשרד, מסביר כי פערי הכוחות בין תאגידים גדולים שמתנהלים בחוסר הוגנות לבין הציבור אינם מסתיימים עם הגשת התביעה, אלא נמשכים גם באולם בית המשפט. "פערי הכוחות בין התאגידים הגדולים לאזרח הקטן עצומים", הוא מבהיר, "לאדם הפרטי קשה להתמודד לבד מול גוף חזק, ולעתים הנזק האישי קטן מדי מכדי להצדיק הליך משפטי ארוך ומורכב. התביעה הייצוגית שבה מתאפשר לתבוע את הנזק הקולקטיבי שנגרם לאוכלוסייה מסוימת נוצרה בדיוק כדי להתמודד עם הפער הזה. היא נותנת לאזרח הקטן כוח משמעותי להשיג פיצוי וליצור הסדרה שתמנע פגיעה דומה בעתיד".
לדבריו, מכיוון שמדובר בתביעות בשווי של מיליוני שקלים רבים – ולעתים אף מיליארדים - הנתבעות מגייסות את משרדי עורכי הדין המובילים בישראל ומנהלות מלחמת חורמה. לכן נדרש ייצוג ברמה מקצועית גבוהה במיוחד ומחשבה מחוץ לקופסה".
מה עוד נדרש מעורך דין שמייצג מגיש תביעה ייצוגית?
"כדי להשיג את התוצאה הטובה ביותר עבור הציבור, נדרש עורך דין שמביא עמו ידע מקצועי, הבנה מעמיקה של המערכת, נחישות והשקעה בכל שלב. כל כישורי הליטיגציה נדרשים כאן במלוא עוצמתם - הן בכתיבת כתבי טענות, הן בטיעונים בעל פה בבית המשפט והן בחקירות הנגדיות שבמקרים לא מעטים מכריעות את הכף".
המגוון הרחב של הנושאים המשפטיים
"אחת הסיבות שהתחום הזה כל כך מרתק אותנו הוא גם הגיוון הרב", אומר עו"ד לדרמן, "כך, אנו מטפלים בתביעות ייצוגיות בתחומי צרכנות, הגנת הסביבה, דיני תחרות, דיני ביטוח, שמירה על זכויות בעלי חיים, בנקאות, ניירות ערך ועוד. כל תחום הוא עולם ומלואו, ואנו מתמודדים מול טובי עורכי הדין בו".
עו"ד בך מתייחס למקרה נוסף בעל חשיבות ציבורית רבה שאיתו מתמודד המשרד – התביעה להצלת שמורת עין בוקק. "אנו מייצגים כמה לוחמי הגנת סביבה בראשות פרופ' אלון טל, שהקים את אדם, טבע ודין, בתביעה נגד רותם אמפרט ופריקלס מקבוצת כי"ל", הוא מספר, "אנו טוענים ששפכים שחלחלו מהמפעלים זיהמו את אקוויפר חבורת יהודה, ומשם זיהמו את שמורת עין בוקק. מליחות מי הנביעה של עין בוקק כבר עלתה פי עשרה בשנים האחרונות, ולכך מתלווה עלייה חדה בריכוז של מתכות כבדות וחומרים רדיואקטיביים. אנו טוענים שכל אלה גרמו לנזק אקולוגי עצום לשמורה שעלול להוביל להחרבתה, וכן יוצרים סכנה לבריאות הציבור הפוקד את השמורה.
"לאחר הליך ממושך שארך שנים, אישר בית המשפט העליון את התובענה כייצוגית, ובימים אלה אנו מצויים בשלב מכריע בו. לאחר חקירות של עדים מומחים בתחומי ההידרו-גיאולוגיה והגיאוכימיה, בית המשפט מתבקש לחייב את המפעלים לממן עלויות שיקום של האקוויפר ושל עין בוקק בהיקפים של מאות מיליוני שקלים".
עו"ד בך ועו"ד לדרמן מספרים שהמוטו של המשרד הוא השיר "הדרך לאיתקה" שלא בכדי תלוי בחדר הישיבות. "השיר, שמספר על מסע התלאות של אודיסאוס לאחר מלחמת טרויה, מבטא את חשיבות הצבת המטרה ואת הידיעה שהדרך אל המטרה לא פחות חשובה ממנה, אלא מהווה חלק בלתי נפרד ממנה", הם מסכמים.
עו"ד בך, לדרמן ושות'
למעבר לאתר >>
לפנייה לעו"ד מיכאל בך >>
לפנייה לעו"ד רון לדרמן >>
בשיתוף עו"ד בך, לדרמן ושות'
