בישראל ישנם למעלה מ–2,200 אתרים מזוהמים. כך על פי פרסומי המשרד להגנת הסביבה, המפרסם מפה ארצית לקרקעות מזוהמות ברחבי הארץ. מצב זה משפיע על היבטים שונים של השימוש בקרקע, כולל על תחום התכנון והבנייה. "במסגרת תיקון 101 לחוק התכנון והבנייה הוגדרו הליכי רישוי בנייה מטעם המשרד להגנת הסביבה, המתייחסים גם לטיפול בקרקעות מזוהמות ולשיקומן, כתנאי לקבל היתר לשימוש בקרקע", מסביר ד"ר גיל כ"ץ, מהנדס ודוקטור להנדסה כימית, בוגר הטכניון, המתמחה בפיזור מזהמים והסתברות לתחלואה, זיהום קרקעות, ניתוח תהליכים וניתוח מפעלים. לפני 30 שנה הקים את חברת "KTE — ד"ר כץ טכנולוגיות ושירותי אנליזות", המספקת שירותי ייעוץ סביבתי, תכנון ופתרון בעיות סביבתיות מורכבות. זאת בנוסף למענה מקיף לבעיות זיהום אוויר, שפכים תעשייתיים, קרקעות מזוהמות, רישוי עסקים ורגולציה.
החברה ממוקמת בחיפה, מציעה את שירותיה בכל רחבי הארץ ומונה צוות גדול של בעלי המקצוע מובילים, מהנדסי סביבה, גיאולוגים, מהנדסים כימיים, מהנדסי ביוטכנולוגיה ואנליטיקאים. החברה הינה ספק רשום לממשלת ישראל ומספקת שירותים אלו למשרדי הממשלה השונים.
ד"ר כץ מבקש להדגיש את חשיבות הפנייה לגורם מקצועי עוד לפני גמר רכישת הקרקע והחתימה על החוזה, במטרה לוודא כי הקרקע אכן נקייה. אם נדרש הליך שיקום יש לכלול את עלות הטיפול והשיקום בהסכם, ולקבל חוות דעת מקצועית שתאפשר את קבלת ההיתר. "את התהליך חשוב לעשות בצורה נכונה ובאמצעות גוף מקצועי מוסמך. אחרת נגרמים הפסדים גדולים של זמן, כסף ופגיעה תדמיתית. הדבר רלוונטי לכל העוסקים במלאכה בענף הנדל"ן, החל בבנייה תעשייתית, פרטית, מסחרית או ציבורית ועד למפעלים, מרלו"גים ועוד, בין אם מדובר ביזמים, חברות ניהול פרויקטים, חברות בנייה, מפקחים, קבלנים, אדריכלים, יזמי נדל"ן, שמאים או עורכי דין".
קרקע מזוהמת — משנה זהירות
בניסיון עשיר, ידע מקצועי ועבודה שוטפת מול הרגולטור מובילה החברה בתחום קרקעות מזוהמות רישוי עסקים. הניסיון שנצבר ב–30 שנה האחרונות כולל יו"ר לשעבר של ועדת המומחים לשיקום הקישון, ביצוע סקרי קרקע ושיקום אתרי קרקעות מזוהמות מהגדולים במדינה: מתחם שדה דב, תל השומר, צריפין, מתחם 400 דונם תעשיות אלקטרו-כימיות עכו דרום, מפעלי תמנע ועוד עשרות רבות של פרויקטים ואישורם.
הידע הנצבר והמומחיות בתחומי קרקעות מזוהמות, זיהומי אוויר וחשיפה למזהמים הביאו את כ"ץ להעניק שירותי חוות דעת מומחה בבית המשפט בסוגיות אלו.
מהי תמונת המצב בכל הקשור לזיהום קרקעות בישראל?
"את הימצאות קרקעות המזוהמות ניתן לחלק לארבע קטגוריות מרכזיות. הראשונה, מחנות צה"ל לאורך השנים. מקור נוסף הוא פסולות בכמויות עצומות שהוטמנו במשך 60 שנה בקרקעות המדינה. קטגוריה שלישית כוללת משטחים גדולים שהיו בשירות המדינה דוגמת 'שדה דב', שם ביצענו לפני תכנון השכונה שנבנתה על חורבותיו סקר קרקע עם 650 קידוחים ו–100 בארות ניטור מי תהום. המקור הרביעי המרכזי הוא התעשיות השונות. בעשורים האחרונים המשרד לאיכות הסביבה עושה מאמצים רבים לשקם את אותן קרקעות, והראיה לכך היא התניית היתרי בנייה בהפיכת הקרקע לנקייה".
מה הם החומרים המזהמים ביותר?
"המזהמים הנפוצים הם דלקים או נגזרות של דלקים/שמנים. זאת בנוסף לשפכים תעשייתיים שמכילים מתכות, ממיסים אורגנים ומוכלרים וחומרים רעילים או מסוכנים. יש אזורים שמכילים חומרי הדברה וממיסים למיניהם, המהווים גזים מזהמים הנמצאים גם במי התהום, דבר בעייתי ביותר לבניית מרתפים, חניונים תת קרקעיים ומחסנים".
כיצד אם כן הופכים את הקרקע לנקייה?
"תהליך סקירת הקרקע, הטיפול והשיקום מבוסס על מתודולוגיה מסודרת והנחיות של המשרד להגנת הסביבה. בשלב הראשון נערך סקר היסטורי המשקף את שימושי הקרקע לאורך השנים, במיוחד אם עברה מיד ליד. דוגמה לכך היא מפעל לעיבוד עורות, שפעל עד לפני כ–30 שנה והשתמש בחומרים מסוכנים שנשפכו/נפלטו לקרקע. אם אין ממצאים מחשידים או ידיעות על חומרים חריגים מהנורמה יבוצע סקר קרקע ראשוני, הכולל קידוחים עד שני מטרים עומק בלבד. במידה שהתגלו חריגות נעבור לסקר מעמיק יותר. במקרים מסוימים יידרש אף סקר שלישי, מדובר בהליך שעלותו יקרה ועשוי להימשך חודשים. עם זאת, מדובר בתנאי הכרחי לקבלת ההיתר ולתחילת תהליך התכנון והבנייה. תפקידנו הוא לאתר את הממצאים, להגיש את הדו"ח למשרד להגנת הסביבה ולבנות תוכניות לשיפור הקרקע ושיקומה ובסופו של יום לטהר את הקרקע ולקבל אישור המשרד להגנת הסביבה להיתר בנייה".
כיצד ניתן לטפל באותן קרקעות מזוהמות?
"יש שלוש שיטות עיקריות לטיפול בקרקע ושיקומה. הפופולרית ביותר בישראל היא חפירת הקרקע והעברתה לאתרים מורשים על ידי המשרד לאיכות הסביבה. מדובר בתהליך יחסית פרימיטיבי ועם זאת קצר ושכיח. האפשרות השנייה היא הוצאת הקרקע ומתן מענה/טיפול במקום. מדובר בטיפול של כמה חודשים באתר עצמו ולכן הוא עלול להרתיע יזמים וקבלנים מסוימים. השיטה השלישית היא טיפול בקרקע ללא הוצאתה, הליך המיושם בעיקר בארצות הברית. הבעייתיות בשיטה זו היא שאין ודאות לטיהור מלא. במקרה של מי תהום מזוהמים מתחת לאתר הבנייה, אם נמצא ריכוז גבוה של גזים נבצע איטום הרצפות או נישוף ונידוף באמצעות רשת צנרת שיונקת עם מפוח את הגזים מסביב ומתחת למבנה, והעברתם דרך מתקן שסופג את החומרים ומוציא אוויר נקי. כל פעולה שאנו מבצעים ופתרון שאנו מספקים מבוססים על הנחיות ותקנות המשרד להגנת הסביבה, בסטנדרטים הגבוהים ביותר".
"המשרד להגנת הסביבה או היחידה הסביבתית לא יספקו היתר בנייה אם יש חשד לקרקע מזוהמת. לכן מומלץ לכל מי שעומד לרכוש קרקע לשימוש פרטי, מסחרי או תעשייתי לבדוק אותה באמצעות חברה המתמחה בנושא, שתוכל לשקף לו את מצב הקרקע ואם יש צורך בטיפול או בשיקום ושתספק את האישור להיתר בנייה".
בשיתוף KTE — ד"ר כ"ץ טכנולוגיות ושירותי אנליזות
