בזמן שהשיח הציבורי בישראל לכוד בין הגדרות של דתיים וחילוניים, ימין ושמאל, בלב המדבר צומח מודל אחר. "כולנא", ארגון שהגדיר את עצמו כ"סטארט-אפ ירוחמי", מבקש לייצר מהפכה תרבותית, חינוכית וקהילתית שמתחילה דווקא כאן בדרום. המטרה היא לחבר בין מזרח למערב, מסורת וקידמה, ובין כל חלקי החברה הישראלית.
כולנא הוקם לפני כעשור בירוחם על ידי יניב יצחק, קובי יפרח וד"ר דוד ביטון, יחד עם קבוצת צעירים אקטיביסטים שביקשו להעניק בשורה מרעננת מהפריפריה. חבר'ה שעבורם המודל לחברה הישראלית נמצא בזיכרון המשפחתי, כזה שלא מחלק את העולם לקטגוריות נוקשות.
"זה לא מקרי שקראנו לארגון 'כולנא'" פותח יניב יצחק, מייסד ומנכ"ל. "המשמעות של המילה היא 'יחד' ביהודית-מרוקאית, יחד גדול. "בעצם, גילינו שיש זיכרון תרבותי, היסטורי ורעיוני של יהדות ארצות האסלאם והמזרח שלא מבקש להיות במחלוקת ולא לפרק את הקהילה לדתיים וחילוניים. אנחנו קוראים לזה 'יהדות כמשפחה', כמו אצל הסבתא. לא משנה אם הגעת עם קעקוע או עם פאות וציצית, תמיד יש לך מקום סביב לשולחן, תמיד תתקבל באהבה ובברכה".
התפיסה הזו, לדברי יצחק וחבריו, מבקשת להחליף את הניכור בזהות שהיא משפחה, שבה השונות אינה עילה לפירוק אלא מקור לעושר. הפרספקטיבה הספרדית, לדידם, היא זו שמאפשרת ל"יחד" לקרות באופן טבעי ושורשי, שכן נדרש מהחברה הישראלית לצאת מנוחות 'שולחן השבת' אל המרחב הציבורי של 'כיכר העיר', ולהביא את הקהל למקום של אחריות פוליטית משותפת. לטענתם, זהו אינו רק מהלך תרבותי וחגיגי, אלא תפיסת עומק הרואה בסיפור הישראלי ובסיפור היהודי מהות אחת, הכרוכה ומשולבת זו בזו ללא הפרדה.
ממרקש למוסקבה: המסע לשיקוםהגאווה התרבותית
בעוד יצחק פועל בשטח בישראל, מוביל יפרח, אף הוא מייסד ומנכ"ל, את הקשר העמוק לשורשים במרוקו. המפגש בין השניים במרקש הוליד את ההבנה שהשפע הרוחני והמוזיקלי של יהדות המזרח חייב לקבל מקום מרכזי בזהות של הצעיר הישראלי. לטענת יפרח, "כולנא קמה מתוך הגעגוע לארץ שמכבדת ונותנת מקום לעברה היהודי העשיר, דבר שצומצם או טושטש בתהליך העלייה לישראל. המפגש עם העושר הרוחני במרוקו הביא את המפגש הפנימי העמוק ביותר בין ירוחם למרקש", הוא מסביר. יפרח רואה באורחות החיים ובכבוד לאנשים במרוקו שיקוף לערכים שעליהם גדל בירוחם.
כיום, כולנא מרוקו פועל זה שמונה שנים, מובילה מסעות זהות, תוכניות מתנדבים ושיפוץ בתי כנסת עתיקים. הסכמי אברהם הגבירו את הפעילות, ואף הולידו את משלחת בתי הספר הראשונה למסע "מגלות לקוממיות" במרוקו.
אבל הפעילות של כולנא רחבה יותר מהגדרות עדתיות צרות. יצחק מדגיש כי "זה לא רק סיפור מזרחי, זה סיפור ישראלי ויהודי רחב. לאחרונה קיימנו סמינר בשם 'אלול מן המזרח אירופה', המיועד ליוצאי ברית המועצות לשעבר המבקשים להתחקות אחר שורשיהם וזהותם היהודית. יצחק מסביר כי כיהודי ספרדי הוא חש מחויבות ואחריות לתת מקום לזהויות הנבדלות ממנו: 'המטרה היא להנכיח את הקול שלי, אך לצד זאת קיימת מחויבות ארגונית עמוקה לאחר, כמו ליהדות ברית המועצות לשעבר. המטרה הסופית היא לייצר ישראל חזקה ועוצמתית, השואבת חוסן מהליכה משותפת אל הרוח והמסורת".
אירועי השבעה באוקטובר העמידו את החזון של כולנא במבחן גורלי. יפרח מספר כי בעקבות המלחמה והפסקת הטיסות למרוקו, הארגון הרחיב את פעילותו לדרום ספרד וסלוניקי, תוך התמקדות בתור הזהב ובשואה. בישראל, הארגון אימץ לקראת חג הפסח את הסלוגן "מחירום לחירות". ובתוך כך, השיח על חירות ב"כולנא" הוא פוליטי וחברתי עמוק.
"חירות היא היכולת לצאת מעבדות של ניכור ושנאת האחר", אומר יצחק ומדגיש כי "המלחמה הוכיחה שאיננו יכולים להיפרד לישראל ויהודה, שכן הקיטוב הוא איום קיומי. ללא היכולת שלנו להכיר בזהות האישית שלנו, לפגוש את השכן ולדעת שהוא חלק מהסיפור שלי, אנחנו לא נעמוד מול מה שמתרגש עלינו".
כיום פועלים בתי כולנא בשישה מוקדים: קריית שמונה, טבריה, תל אביב, ירושלים, שדרות וירוחם. הארגון מפעיל מגוון תוכניות כגון המכינה הקדם צבאית בירוחם, תוכניות אלול מן המזרח לצעירים, "היזמיה" לאקטיביסטים חברתיים ומתחם תיירות ואירוח. יצחק מציין בגאווה שדווקא מירוחם צומחת מהפכה: "הפריפריה מעוררת קריאה לפעולה אחרת, מרעננת וחדשה שמבקשת לחלץ את התקיעות של המרכז".
פיוט עתיק עם פופ עכשווי
אחד הפרויקטים המרכזיים של הארגון הוא "בית הספר ליצירה מסורתית-עכשווית" בירוחם. יצחק מתאר זאת כסוג של אקדמיה חדשה שלא מנוכרת לידע הקהילתי. "הסטודנטים מעמיקים במוזיקה מן המזרח, מקאמים, פיוטים ומלאכות מסורתיות כמו אריגה ועבודה בחמר. דווקא בעולמות של AI והליכה אל הלא-חומרי, הטענה שלנו היא שאסור לאבד קשר עם החומר והמסורת".
הלימוד אינו נשאר בין כותלי הכיתה, הסטודנטים פועלים בבתי חולים ובגני ילדים כדי להחזיר את הידע לקהילה. כולנא שואפת לייצר מיזוג מרענן בין עולמות, כמו פיוט עתיק לצד פופ עכשווי, כדי להעמיק את הדיון על הזהות הישראלית, לייצר הילולות לצדיקים לצד ערבי מחווה ליוצרים ישראלים ומערביים כמו מאיר בנאי, לאונרד כהן, נעמי שמר ואהוד מנור. כך הם מדביקים אלמנטים מהמסורת לסיפור הישראלי המתחדש.
הארגון, שהוקם ומופעל בסיוע עמותת צעירים בירוחם, מונה כיום כ-30 עובדים ואלפי משתתפים בשנה, זוכה לתמיכה מעיריית ירוחם ופועל בשיתוף פעולה הדוק עם הקהילה המקומית. יצחק ויפרח מבקשים להפוך את המודל הירוחמי לתנועה ארצית רחבה המזמינה את כלל הציבור להיות שותף. יצחק מעיד כי "החזון של כולנא הוא תמונת עתיד שבה לא משנה מאיפה הגיעו הוריך, אתה מחזיק ביד אחת במסורת וביד השנייה בחידוש, ויודע להחזיק ידיים יחד עם השכן שלך. בסטארט-אפ החברתי הזה אנחנו מאמינים שהחוסן הישראלי האמיתי לא ייבנה בטכנולוגיה לבדה, אלא בחיבור המחודש לשורשים, לקהילה ול'יחד הגדול', אני מאמין שדווקא מהמדבר של ירוחם תצא תורה".
בשיתוף כולנא
