ירוחם היא חלק משמעותי בתעשיית הכטב"ם הישראלית כיום והופכת להיות המרכז הלאומי בה' הידיעה לתחום. המקור למציאות הזאת, בין היתר, הוא מרכז המדעים של ירוחם, שהחל להפעיל מגמת רחפנים, בנפח של 11 יחידות לימוד ויצר כדור שלג שהתגלגל עד לכדי כך שהעיר מכונה "בירת הכטב"ם של מדינת ישראל". לידע שנצבר בעיר מתווספים יתרונותיה הגיאוגרפיים: עבודה עם מערכות כטב"ם מצריכה שטח שאינו צפוף ושמיים פתוחים, שיאפשרו ניסויי טיסה. בישראל, בה המרחב האווירי הולך ומצטמצם, מדובר במצרך נדיר - שאותו ירוחם עדיין מסוגלת להציע.
"זיהינו את בעיית סגירת המרחב האווירי בכל הארץ, את הצורך באזור פתוח וגם את נושא המעבר מפיתוח לייצור", אומרת מונה בן ישי, מנכ"לית החברה הכלכלית ירוחם. "כבר לפני מספר שנים זיהתה המדינה שלחברות אזרחיות וביטחוניות אין היכן לבצע ניסויי טיסה. רוב שדות הניסוי מופעלים על ידי התעשיות הביטחוניות ולאלו שאינם כאלה - הגישה מצומצמת. חברת נתיבי איילון נשלחה לחפש מרחב ניסוי - וזיהתה את ירוחם כאזור מתאים, הודות לשטח אש בתחומה ועקב היותה מדבר פתוח, בלי צפיפות אורבנית. כך מתאפשרת טיסה בגבהים שונים לאורך כל השנה. מאז, ירוחם הפכה למגרש משחקים לתעשיית הכטב"ם וכיום היא מאפשרת גישה כמעט בלתי מוגבלת - גם לחברות אזרחיות וקטנות בתחום".
רועי אבן, מנהל מרכז הניסויים הלאומי לכטב"ם וניידות אווירית בנתיבי איילון, מוסיף: "מרכז הניסויים בירוחם הוא נכס אסטרטגי לאומי. הוא משלב תשתית ייחודית של מרחב אווירי פתוח עם הון אנושי מתפתח ואקו־סיסטם תעשייתי־מחקרי. ביוזמה משותפת של משרד התחבורה וחברת נתיבי איילון, ובשיתוף פעולה הדוק עם עיריית ירוחם, מקודם מרחב ניסוי מתקדם. פעילות זו מאפשרת מעבר מפיתוח ליישום ומחזקת את מעמדה של ישראל בחזית התעופה. לצד תרומתו לחדשנות ולהובלה טכנולוגית, מהווה המרכז מנוף משמעותי לפיתוח הנגב כמרחב של צמיחה, ניסוי והזדמנות ארוכת טווח".
לייצר את דור המהנדסים הבא
התשתיות הלימודית והפיזית לא היו היחידות שסיפקה ירוחם לתעשיית הכטב"ם. כשראש העיר, עו"ד נילי אהרון, נכנסה לתפקיד ראשת העיר לפני כשנתיים, החלה העירייה לדחוף את העשייה הטכנולוגית בכל הכוח. גולת הכותרת של המאמץ היא הקמת AeroLabs: האב חדשנות לאומי לתחום, שיפעל כ-One Stop Shop לתעשיית הכטב"ם. עוד שמה העירייה דגש על חיבור עם האקדמיה. תוכנית המו"פ שפועלת בירוחם כבר מייצרת חיבורים כאלו וכן מחברת משקיעים וגורמי ממשל.
"כבר היום פועלים כאן שחקנים משמעותיים כרפא"ל, התעשייה האווירית, קונטרופ, וחברת טק 19 - שנותנת שירותים משלימים לחברות בתחום", אומרת בן ישי. "אנחנו לא מחכים שהמדינה תקדם את התחום בירוחם אלא יוזמים, פועלים ומנסים לזקק את הערך המוסף שלנו בעזרת פעולות פרו-אקטיביות שמעודדות עוד שחקנים במרחב שלנו. כך נוצר אקו-סיסטם משמעותי שתומך בחברות בכל הגדלים".
ומה לגבי כוח אדם? ההיי-טק הישראלי יושב ברובו המוחלט במרכז, בין תל אביב להרצליה.
"תפיסת העולם של ראש העיר היא להביא ערך לחברות הקיימות, ערך עם פוטנציאל משמעותי, ואז כולם ירצו ליהנות ממנו ויבואו. כשאנחנו נותנים לחברות ערך, אנחנו גורמים להן להבין שפה יש להן את המרחב ממנו נכון עבורן לעבוד. הן מקבלות כאן את כל היחס והשירותים שהן צריכות, ובהחלט - זה מה שימשוך אותן לפעול פה בהמשך. בהתחלה הן מגיעות לירוחם פעם-פעמיים בשבוע. אחרי זה הן לוקחות שירותים מטק 19, שכבר יושבת כאן, ומפעילות מתוכה שני אנשים באופן קבוע. אחר כך כבר מקימים שלוחה עם כמה עובדים - ולאט לאט זה צומח. זהו תהליך ארוך ובריא שאנו מאמינים שביכולתנו לגרום לו לקרות וחברות כבר מבינות שהן מקבלות כאן הרבה יותר מאשר במרכז הארץ. אך יש גם ממד נוסף: אנחנו מייצרים את דור המהנדסים הבא כאן, בתוך הבית, דרך מרכז המדעים שמפעיל את מרכז הרחפנים ומעבדת הרחפנים. כך, חיילים משוחררים חוזרים לירוחם לאחר ששירתו בתחום ומשתלבים בתעשייה. כבר ממש רואים את זה קורה. גם כסטודנטים הם לומדים באוניברסיטאות ומכללות באזור ולא רחוק מהן יש להם עבודה בשכר גבוה ומגורים במחיר הוגן - אידיאלי עבורם לתקופת הלימודים. אני מאמינה שבשנים הקרובות נראה תנועה של אנשים דרומה, כדי לזכות באיכות חיים, לגור בבית מרווח, להעניק לילדים חינוך מצוין וגם לזכות בתעסוקה טובה. ירוחם מקיימת את כל זה".
להפוך את החזון למציאות
אלון אונגר הוא שחקן מפתח בתחום הכטב"ם הישראלי. הוא יו"ר ומייסד כנס הכטב"ם הבינלאומי UVID, אשר מתקיים בישראל מדי שנה מאז 2012 ומסייע לירוחם במשימתה להקים ולמסד את תחום הכטב"ם בעיר, בין היתר באמצעות קיום אחד מימי הכנס בירוחם. כנס UVID 2026 יתקיים השנה בין 10-15 בנובמבר בתל אביב ויינעל בירוחם.
"הכטב"ם הוא אחד ממנועי הצמיחה המובילים של המדינה ומוכר שכזה ע"י מנהלת הצמיחה של משרד הכלכלה", מכריז אונגר. "כולם שומעים עליו בימים אלו, בעיקר עקב מלחמות השנים האחרונות, אך זהו למעשה תחום פעיל בישראל עוד מתחילת שנות השבעים. זאת ועוד, בעשור האחרון נכנס התחום גם למרחב האזרחי. אני מאמין שמקומה של ירוחם בהתפתחותו התחום הוא לייצר וקטור פעולה ומרכז מוביל ברמה הלאומית, שיקדם את התוכנית הלאומית לכטב"ם, והאמת שזה כבר החל לקרות. לדוגמה, תהליך הקמת תוכנית האקסלרטור הייעודי לתחום הכטב"ם המוקם בימים אלה. זה המקום ממנו יכולה לצאת הבשורה. ברמה הלאומית, קיים צורך אמיתי למקד את המאמץ כדי לקדם את התחום בישראל. Aerolabs האב החדשנות שמרכז את תוכנית העבודה הלאומית בנושא, בסיס הדרכה לכטב"ם ברום הקרוב לקרקע (רוק"ק) שיוקם ביחד עם מערכת הביטחון - אלו צעדים ראשונים והכרחיים כדי להפוך את החזון הזה למציאות ואני מאמין שירוחם יכולה להיות הבית של כל אלה".
ומה עוד?
"לאחר הקמת התשתיות לשכבה הנמוכה ותוכנית האקסלרטור, ניתן יהיה להרחיב את פעילות הכטב"ם לשכבות נוספות וליצור מצב שהתוכנית הלאומית מנוהלת משם. ניתן יהיה, למשל, לבנות בעיר שדה תעופה ייעודי וגדול לכטב"ם - תשתית שעדיין לא קיימת בארץ. אין הדבר אומר שהפעילות תיעשה רק מירוחם. ברור לכל שנדרש לאפשר את זה ממקומות נוספים בארץ, אבל הפעילות תובל מירוחם. רצוי שירוחם היא זו שתספק את תשתית הבסיס והפיתוח. כדי לפתח מערכות כטב"ם צריך גם נוף ירוק וגם נוף מדברי, גם אורבני וגם פתוח, הרוב נמצא בסביבת ירוחם ומה שלא - יקודם בהובלה ובשת"פ עם ירוחם. גם בחינוך נדרש מאמץ ייעודי בהירתמות משרד החינוך והמועצה להשכלה גבוהה. נחוץ להכשיר סגל הוראה בבתי הספר, לחבר לזה את מרכז החדשנות, את תשתיות התעופה, ועל הדרך לתרום ליישוב הנגב והגליל, לכלכלה שבו, ולציונות. ואם כבר עושים משהו משמעותי כזה - עדיף לרכז את המאמצים במקום אחד, שיכול לתת 360 מעלות ולייצר קהילה עובדת, יש לכך חשיבות גדולה. קהילה טכנולוגית, חינוכית, כלכלית. חשוב כי במורד הדרך, הפעילות והמודל יופץ מירוחם למקומות נוספים במדינת ישראל".
אילו אתגרים עומדים בפני התחום?
"במדינת ישראל יש הבנה בצורך ובמרכזיות של תחום הכטב"ם, אך עדיין אין לה תוכנית פעולה לאומית בדומה למקומות אחרים בעולם. קיימים פערים גדולים בתשתיות חסמים רגולטוריים רבים, פערי הון אנושי ועוד, פשוט חסרה תוכנית אסטרטגית לאומית המחברת את הצרכים למשאבים ולעדיפויות מול כלל משרדי הממשלה. על כן נכון להסתכל מצד אחד על העידוד ומצד שני על בניית תשתיות ופתיחת החסמים. אחד האתגרים הגדולים הוא תשתית אווירית וקרקעית. תשתית כזו היא קשה להשגה במרכז הארץ וירוחם מעניקה את היכולת לבנות תשתית כזו".
ואת כל זה תפתור ירוחם?
"מעבר לתשתית קרקעית ואווירית, בירוחם מעודדים תמריצים במיסוי, בעדיפויות בתקציבים ממשלתיים, בסדרי עדיפות בהחלטות ממשלתיות. זה הכיוון. במנהלת הצמיחה של מרכז הכלכלה כבר הבינו את חשיבות ופוטנציאל תחום הכטב"ם וביחד עם ירוחם ו-UVID מובילים למימוש האסטרטגיה שבתוכנית הפעולה. יש כיום בישראל יותר מ-300 חברות שעוסקות בתחום, יותר מ-10 אלפים בתי אב שמתפרנסים ממנו והיקפי ייצוא גדולים ומשמעותיים. תוכנית כטב"ם לאומית, כפי שקיימת בארצות הברית, סין, הודו, טורקיה ואפילו איראן - עדיין אין למדינת ישראל. לכן קיימת חשיבות גדולה ביציאה לדרך, ובהתאם לכך להעלאת הילוך בכל הפעילות בירוחם. כפי שהסייבר והבינה המלאכותית זכו לתוכניות לאומיות - כך גם יש לעשות עם הכטב"ם. כשזה יקרה - ישראל תהיה אחת מחמש המדינות המובילות בעולם בתחום ולירוחם תהיה תרומה מהותית לכך".".
בשיתוף עיריית ירוחם
